שרידי כתב-יד שהוצאו מ"גניזת כריכה" – קטעים מספר מערכת האלהות, יסודי חכמת הקבלה, המיוחס לרבינו פרץ מבעלי התוספות (נדפס לראשונה בפירארה, שי"ח). כתיבה ביזנטית, [המאה ה-15?].
הגהות ותיקונים בשולי הדפים ובין השורות.
[4] דף. 17 ס"מ בקירוב. מצבי פגיעה משתנים כתוצאה מהכריכה.

קונטרס כתב-יד (8 עמודים), "דרשה לשבת הגדול תקצ"ג" - דרשה בדברי אגדה ובסוגיות ההלכה (סוגיית "זה וזה גורם"), בכתב-ידו של הגאון רבי בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס (הונגריה). תקצ"ג [1833].
הגאון הנודע רבי בענדיט גויטיין (תק"ל-תר"ג), אבד"ק העדיעס (הונגריה), בעל "כסף נבחר" ומגדולי רבני דורו בהונגריה. נולד בכפר גוטיין (Kojetín) במורביה, והיה תלמיד מובהק של רבי משה מינץ אב"ד אויבן-ישן. לאחר נישואיו התגורר ביארמוט ונסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי זאב וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר שעזב רבי זאב וואלף את העיר, נתמנה על מקומו רבי מאיר א"ש לכהן ברבנות יארמוט, ורבי בענדט נתמנה לדיין בבית דינו. בשנת תקנ"ט-תק"ס בקירוב עבר לכהן ברבנות העיר העדיעס (בהונגרית: הוג'ס Hőgyész) בה כיהן כ-45 שנה והקים בה ישיבה חשובה. ספרו "כסף נבחר" שנדפס בפראג בשנת תקפ"ז, הוציא לו שם עולם עד היום. הספר מסכם סוגיות שונות בתלמוד, כשהוא כולל את כל המקורות החל מדברי התלמוד ועד לדברי גדולי האחרונים בנושא. ספר זה הפך לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים (כפי שצפה מראש החתם סופר עליו, כשכתב בהסכמתו לספר: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה"). לאחר שעמל במשך כעשר שנים על מהדורה חדשה של החיבור נפטר רבי בענדט ולא הספיק להוציאו לאור. כתבי היד של המהדורה השנייה אבדו בימי מלחמת העולם השנייה. חלקים אחרים מחיבוריו שנשארו בכתובים בידי המשפחה הודפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), תחילת הדרשה שלפנינו נדפסה שם (בשינויים קלים) בסימן קי"ג (עמ' רמז-רנ). העמוד וחצי האחרונים שבכתב היד שלפנינו לא נדפסו שם, רק נכתב בסוף הסימן "א. ה. בדרוש הזה נדמה כי חסר הסיום, בכ"ז לא נמנענו מלהביאו, כי גם כך מוצאים בו דברים יפים, וגם המדרש המובא בראש מוסבר בערך" [גם בכתב-היד שלפנינו חסר הסיום, והעמוד השמיני מסתיים באמצע משפט. לא ברור מדוע עורכי הספר "זכרון אבות" השמיטו את הקטעים האחרונים שלפנינו. ייתכן והסיבה לכך היא שלא היה לפניהם כתב היד המקורי הנמצא לפנינו.
4 דפים (8 עמ' כתובים). 21.5 ס"מ. נייר איכותי ועבה, בגוון כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים קלים.

דף בכתב-יד, תפילת אל מלא רחמים, תפילה לזכר יהודי קהילת פילה (Piła, פולין), שנהרגו בפרעות תט"ו. [מזרח אירופה, המאה ה-19].
נוסח התפילה כתוב בחרוזים, ושם המחבר נרמז בראשי השורות "אלכסנדר גוטקינד בן ר' משה הכהן מק"ק פילא".
בשנת 1655 פתחה שוודיה במלחמה נגד פולין. צבאות שוודיה פלשו לפולין מצד צפון, ובדרכם זרעו הרס רב בערי פולין, תוך כדי שביצעו טבח נורא בקהילות היהודיות בצפון מערב פולין. כך ארע גם בקהילת פילה שנכבשה על ידי הצבא השוודי. החיילים השוודים בזזו את רכוש היהודים, שרפו את בתיהם ורצחו למעלה מ-30 יהודים. לאחר מכן גורשו היהודים מהעיר, והקהילה היהודית בפילה חדלה מלהתקיים. את הקינה שלפנינו חיבר אחד מבני הקהילה, לזכר ההרוגים על קידוש ה'.
[1] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים בסימני הקיפול ובשולי הדף.

דף בכתיבה מרובעת ומנוקדת, תפילת "בריך שמיה" להוצאת ספר תורה, ותפילת "ובנוחה" להכנסת ספר תורה. [הונגריה], תרכ"ח [1868].
בשולי הדף, קולופון הכותב והנודב, רבי מאיר שיק מסֶמנִיץ: "ז"נ [זאת נדבת] אני הק' מאיר שיעק מילידי ק"ק סעמניטץ יע"א, בעזה"י היום יום ה' פ' ויקרא שנת תרכ"ח".
הכותב והמקדיש: רבי מאיר שיעק מסעמניץ, היה בבחרותו מתלמידי הגאון רבי משה שיף אב"ד רגנסדורף (נפטר תרט"ז) - ראה חומר מצורף. לא ידוע לנו היכן הוא התגורר אחר כך. מסתבר שרבי מאיר כתב את הדף לצורך תליה בבית הכנסת בקהילה בה הוא התגורר.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים בקפלי הדף ובשוליו, עם חסרונות בטקסט בכותרת הדף. כתמים ובלאי. מודבק על נייר חדש.

שני שטרות התחייבויות בעת נישואין. גרמניה, ראשית המאה ה-19:
• שטר "חלק זכר" בכתב יד, שנתן רבי וואלף ברלין, לבתו שפרינצלא בעת נישואיה להחתן ר' מאיר בן ר' איצק מאנשבאך. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן באמברג סג"ל ורבי מאיר אופנהיים, ובחתימת רבי "וואלף בן אאמ"ו הרב מוהר"ר ליב ברלין זצלה"ה הכ"מ". פיורדא, אדר א' תקע"ה [1815].
רבי וואלף ברלין מפיורדא (תקכ"א-תקפ"ח) היה בנו של הגאון מהרל"ב – רבי ליב ברלין (תצ"ז-תקע"ד, מגדולי רבני גרמניה, ראש ישיבת פיורדא, ואב"ד בומברג וקאסל). בתולדות חיי אביו המהרל"ב, התפרסם צילום שטר "תנאים אחרונים" לנישואי שפרינצלא הנ"ל נכדת המהרל"ב (ראה חומר מצורף: המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 433-434).
• "שטר חליצה" בכתב יד, לנישואי החתן יצחק בן ר' יחזקיהו העס, עם הכלה הנה בת ר' שמואל זנוויל. בחתימות נאמני הקהל רבי אהרן משה מלמד ורבי אברהם ב"ר מרדכי שו"ב. עלדאגזען (Eldagsen) במדינת הנובר, חשון תקצ"ב [1831].
_ _ _ _ _ _ _ _
"שטר חצי חלק זכר" - הנעשה על פי תקנה קדומה ותפקידו להבטיח בבוא העת את ירושתה של בת יחד עם אַחֵיהָ, למרות שעל פי דיני התורה, בת אינה יורשת את אביה ואמה, במקום שיש בנים. בדרך כלל, נכתב השטר כחלק מן הנדוניה שהעניק האב לבתו בעת נישואיה, ובו התחייב כי חלקה של הבת בירושה יהיה מחצית מחלקם של הבנים.
"שטר חליצה" – הנמסר לכלה בעת החתונה. התחייבות של אַחֵי החתן לקיים מצות חליצה, אם תתאלמן ח"ו בלא בנים, ותתעגן עקב האיסור להנשא לאחרים ללא חליצה מאחד מאַחֵי בעלה. התחייבויות השטר מעוגנות בהתחייבות חוב כספי, במידה וְאַחֵי הבעל לא ירצו לחלוץ, ויעגנו את האשה. [במקרים שאַחֵי החתן קטנים בעת החתונה, אז מחתימים את אבי החתן על "שטר בטחון על חליצה" – ראה קטלוג קדם, מכירה מקוונת 17, פריט 50].
2 דף. 35/27.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול.