"סדר תפלה מכל השנה, עם כונת האר"י זללה"ה", שני חלקים בכרך אחד, לחול שבת ומועדים, מאת רבי שבתי מראשקוב, תלמיד הבעש"ט. למברג, תרכ"ו 1866.
בראש דף השער חתימה: "בע"ה פיש סגל" - כפי הנראה, חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי משולם פייש סגל – האדמו"ר הראשון מטאהש. מעל החתימה רישום נוסף [חתימה?]: "פייש סגל".
סידור זה היה שייך להאדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא, אשר כתב בו את הגהותיו; ולחתנו רבי נחמן כהנא אב"ד ספינקא, שאף הוא כתב בו את הגהותיו. בשער ובמספר דפים נוספים חותמות "נחמן כהנא אב"ד דק"ק ספינקא". בדף השער ובדף שלפניו חתימות "הק' יצחק אייזיק אדלער" - חתנו של רבי נחמן כהנא. חתימה נוספת [לא ברורה] בשער: "הק' יוסף ---".
בדפי הסידור עשרות הגהות קבליות בכתב-יד - כפי הנראה, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר וייס, בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא; ומאות הגהות בכתב-יד חתנו רבי נחמן כהנא אב"ד ספינקא, מחבר ספר "אורחות חיים" (סיגט תרנ"ח). הגהותיו של ה"אמרי יוסף" כתובות בדיו סגולה.
ההגהות כוללות השוואות עם הכוונות הנדפסות בספרים פרי עץ חיים ומשנת חסידים, על השווה ועל השונה שבהן. בהגהותיו של בעל ה"ארחות חיים" ישנם חידושים, ביאורים והערות רבים, קושיות ותירוצים. בדף ו/1 [מספירת הדפים האחרונה], באחת ההגהות על הגדה של פסח, מוסבר ע"פ הקבלה, המנהג שהאשה מסייעת לבעלה בהגבהת הקערה בעת אמירת "הא לחמא ענייא". בדף כד [מספירת הדפים האחרונה], בדפי ההגדה של פסח, על יד המלים "למוד הוא", מהפיוט "א-ל בנה", כתובה הגהה: "עי' בספרי א[ורחות] ח[יים] סי' ת"פ אות ב' על הגליון די[ש] ל[ומר]לוחם הוא, יעו"ש". הגהה זו אכן נמצאת בספר "אורחות חיים" של רבי נחמן כהנא. הגהה בכתב-יד מכותב שלישי בדף צח/2.
במספר מקומות בסידור רישומי שמות לתפילה שנרשמו, כנראה, על ידי אחד מחסידי האדמו"ר, שנתן לרבו את הסידור במתנה, ורשם בו את השמות כדי שהאדמו"ר יזכירם לטובה בעת שיתפלל בסידורו.
האדמו"ר הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי הראשון - האדמו"ר הראשון מטאהש (תקפ"א-תרל"ג), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, שנודע בקדושתו וכ"פועל-ישועות". נולד במורביה, בעיר יוזפס-דורף (הסמוכה לקרלסבד). בתקופת נעוריו התפשטה ההשכלה ועזיבת התורה במדינת מורביה, אז נסע ללמוד בישיבות הונגריה אצל המהר"ם א"ש ואצל הגאון רבי אברהם שאג. לאחר נישואיו התגורר בכפר אשוואר הסמוך לניר-באטור [יישוב מפורסם באנשי-מעלה מקובלים ועובדי השי"ת, שהרב מקומרנא היה מכנה אותם "חכמי אש ואור" - כמליצה על שם המקום אשוואר], שם התגורר חמיו, שהיה מתלמידי הרב מקאליב והרב מקומרנא. רבי משולם פייש היה מקושר לגדולי החסידות בהונגריה וגליציה: הרב מליסקא, ה"דברי חיים" מצאנז, מוהרי"א מזידיטשוב, הרב מקומרנא, הרב מראזלא ועוד. רבו העיקרי היה האדמו"ר רבי דוד מדינוב, שהסמיכו לכהן באדמו"רות. כיהן כרב ואב"ד בעיר טאהש (נ'יר-טאש Nyirtass, סמוכה לעיר המחוז קליינווארדיין [קישווארדה]). התפרסם בעבודתו את השי"ת בהתלהבות כאש-בוערת ותפילותיו עבור הכלל והפרט. גדולי אדמו"רי דורו (רבי דוד מדינוב ורבי אשר אנשיל יונגרייז מטשענגער) שלחו אליו אנשים על מנת שיוושעו בתפילותיו הטהורות ובזכות תורתו וקדושתו. סיפורים על גילויי "רוח הקודש" בבית מדרשו היו ידועים - גילויים שמימיים ותוכחה על נסתרות שהיתה עטופה ב"אהבת ישראל" ובשמחת-לב. אמרו עליו שבשעת ריקודו בשבת קודש היה פועל את כל הישועות. בכל ימות השבוע היה שרוי בתענית ["תענית משבת לשבת"], ולא היה ניכר עליו מאומה, כי צהלתו היתה על פניו [סיפורים רבים אודות ה"מופתים" וההתרוממות הרבה שחוו השוהים במחיצתו, ראה בספר "פאר משולם" שנכתב לתולדותיו].
האדמו"ר הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף" מספינקא (תקצ"ח-תרס"ט), האדמו"ר הראשון לבית ספינקא, אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. גדול בתורה ובחסידות, ומקובל אלוקי, תלמיד המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר, ועוד. הסתופף בצילו של האדמו"ר השר-שלום מבעלז, וכן אצל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו כחשוב שבתלמידיו. בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את האדמו"רות כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו החל לנהוג באדמו"רות לאחר שרבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז הסמיכו לכך. אז החל מקבל חסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מברז'אן ועוד. נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח-הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם...". גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
הגאון הקדוש רבי נחמן כהנא אב"ד ספינקא (תרכ"א-תרס"ח), חתנו של ה"אמרי יוסף". משנת תרמ"ה כיהן כרבה של ספינקא. התפרסם על שם ספרו "אורחות חיים" על שלחן ערוך אורח חיים, חיבור-ליקוט (כדוגמת ספר 'פתחי תשובה'). בספרו נדפסו הגהות והוספות רבות שהוסיף מהרש"ם מברז'אן על דברי המחבר. בסוף ספרו נדפס קונטרס הוספות בשם "עובר אורח", שכתב והוסיף האדר"ת על דבריו. נפטר בטרם עת, בחיי חמיו. חתנו רבי יצחק אייזיק אדלר כיהן כרבה של סרדנה.
[56], נז-קל, [4], קד; קיד דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. דף השער משוקם ומודבק בהדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים. כריכת עור חדשה.