ספר שבחי הבעש"ט, "ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושו... הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א", מאת רבי דוב בער מליניץ. לאשצוב (Łaszczów), [תקע"ה 1815].
בדף השער חתימה: "הק' יחזקאל האלברשטאם" - כנראה, חתימת ידו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא. בעמוד האחרון חותמת "אלעזר הלוי ראזענפלעד, בהגה"צ [בן הגהות הצדיק] מקאמינקא, וחהה"צ [וחתן הרב הצדיק] מצאנז זצללה"ה, חונה פה אשפצין" - האדמו"ר רבי אלעזר רוזנפלד הי"ד מקאמינקא ואושפיצין.
האדמו"ר הראשון משיניווא - רבי יחזקאל שרגא הלברשטם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט), בעל "דברי יחזקאל". בנו בכורו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז וחתן רבי אריה ליב מווישניצא בעל "ארי דבי עילאי" (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה"). גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמו"רים בדורו. אבי שושלות אדמו"רים חשובות, וכבר בחייו כיהנו עשרות אדמו"רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו"רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו"רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות. ידוע בשמו כי היה מורה לתלמידיו כי ישמרו את מכתביו ויועיל להם ל"שמירה" ולישועה.
גיסו האדמו"ר רבי אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין (תרכ"א-תש"ג), חתנו הצעיר של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז ובנו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא (בנו של רבי שלום מקאמינקא). משנת תרמ"ה רב בבוכניה, בשנת תרנ"ז עלה לכהן על מקום אביו כאדמו"ר בקאמינקא ובשנת תר"ס עבר לכהן כרב ואדמו"ר בעיר אושפיצין (אושוויץ). בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בירושלים. בערב מלחמת העולם השניה חזר לפולין ונפטר בגטו סוסנוביץ, הי"ד.
ספר שבחי הבעש"ט נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת תקע"ה. כבר באותה שנה נדפסו שתי מהדורות נוספות, בלאשצוב (המהדורה שלפנינו) ובברדיטשוב, כנראה בשל הביקוש הרב שלו זכה הספר. על אף שבהסכמה למהדורת קאפוסט אוסר רבה של קאפוסט על הדפסת הספר במשך שש שנים הבאות, הסתמך המדפיס שלפנינו על היתרים מיוחדים על מנת להדפיס מהדורה זו, וכפי שכתב ב"הקדמת המביא לבית הדפוס" שנדפסה בסוף הספר: "יען כי שבחי הבעש"ט ירוממו בקהל עם וזכרו נפלאותיו אשר עשה... ואם אמנם הרב המ"צ דשם... פרש רשת... בלתי להדפיס משך ששה שנים, כלכלתי דברי במשפט לפני יודעי דת ודין... ורבו המתירין שנית להמציאהו...". מהקדמה זו עולה שאזלו הספרים מההדפסה הראשונה בקאפוסט ונעשתה שם הדפסה נוספת: "ונראה בעליל שנדפס פעם שנית על סמך הסכמה הלז, וגם הם ספו תמו, ואינם בנמצא כי ישראל איש מאת רעהו, ומאד גברו העם המתאווי' בתר תאווה רצים ושבים וכמטמונים לחפשהו...". נמצא שלמעשה כבר בשנה הראשונה לצאתו לאור זכה הספר לארבע מהדורות, דבר המעיד על המהירות בה הפך לספר פופולרי ומבוקש.
שמו של מחבר ועורך הספר, רבי דוב בער מליניץ, אינו מופיע במהדורת קאפוסט, וכך גם לא במהדורה שלפנינו, והוא ידוע ממהדורת ברדיטשוב. ר' דוב בער היה שו"ב בעיר ליניץ והיה חתנו של רבי אלכסנדר שוחט, ששימש סופרו הראשון של הבעש"ט במשך שמונה שנים. מקורם של סיפורים רבים בקובץ הם מפיו של רבי אלכסנדר שוחט. מקור אחר לסיפורים שבספר הוא רב העיירה שבה התגורר ר' דוב בער - הצדיק רבי גדליה מליניץ, מתלמידי הבעש"ט, המכונה בספר "הרב דקהילתנו".
ספר סגולה - במספר מקורות מובאת סגולתו של ספר שבחי הבעש"ט לישועה ולרפואה. מובא בשם הרב הצדיק רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. עוד אמר: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים - מה טוב, ואם לאו - יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב..." (אהל ישכר, עמ' נט-ס). מסורת דומה מובאת בשם האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, שקריאה בספר שבחי הבעש"ט מועילה להורדת חום [ראה חומר מצורף].
[1], לב דף. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. חיתוך שוליים בגודל משתנה (כפי הנראה, מספר דפים הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה מהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 548.