כתב-יד קבלי – בכתב ידו וחתימתו של רבי וולף בוסקוביץ בעל "סדר משנה"

פתיחה: $18,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
כרך בכתב יד, מתורת האר"י הקדוש והרמ"ק – "לימודי האצילות – עולם הבריאה"; "סוד הצמצום", כוונות התפילה ו"סוד המרגלא". כתיבה אשכנזית בכתב רהוט וקליגרפי, עם כותרות בכתיבה קליגרפית, עם מאות הגהות ותיקונים. [אירופה, המחצית השניה של המאה ה-18 בקירוב].
בדף לפני השער חתימת ידו של הגאון רבי וואלף בוסקוביץ, בנו של בעל "מחצית השקל", החותם: "הוא הק' וואלף בא"א מוהר"ש סג"ל נ"י – באסקאוויץ". לפי חוות דעת מצורפת של הרב יצחק ישעיה ווייס מתברר כי הסופר של כל כתב היד הוא הגאון הנודע רבי וואלף בוסקוביץ בעל ה"סדר משנה", כולל ההגהות והתיקונים הרבים, שנכתבו אף הם בכתב ידו של אותו גאון מפורסם.
כתב היד כולל שלשה קונטרסים של מאמרים קבליים, עם מספור נפרד לכל קונטרס:
א. "בעולם הבריאה" - דפים א-יא [2-12], "לימודי בריאה" נדפסו בחלק ב' מהספר "לימודי אצילות" מתורתו של האריז"ל (מהדורת מונקאטש תרנ"ז, דפים כג-לג).
ב. "סוד הצמצום ומלבוש ואדם קדמון ואויר קדמון" - דפים א-יא [13-23], נדפסו בספר הנ"ל (מהדורת מונקאטש תרנ"ז, דפים יא-כג).
ג. כוונת התפילות וקריאת התורה, "פי' ברכת לבנה", ליקוטי קבלה שונים ו"סוד המרגלא – מאמר עולם" – דפים א-ו – חלק זה לא נמצא בספר "לימודי אצילות" הנ"ל, ולא ידוע מהיכן הועתק [הקטע הראשון כפי הנראה אינו מקבלת האר"י ומהרח"ו רק מתורת המקובלים הקדמונים. "פי' ברכת לבנה" הוא כנראה מתורת האר"י. בסוף אחד הליקוטים מופיעה כותרת: "ראש השתלשלות העולמות ותיקונים מפי האר"י ז"ל להר"ר שמעי' אשכנזי תלמידו ז"ל"].
הגאון הנודע רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה, בנו ותלמידו של בעל "מחצית השקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ [שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראה "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג], פעסט, קעלין, יארמאט ובאניהאד. העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. גאונותו וחריפותו היו לשם ולהערצה בפי גדולי דורו כבעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, החתם סופר ורבי עקיבא איגר ועוד. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר משנה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת החתם סופר].
חשיבות יתרה יש לכתב היד שלפנינו, שכן מתגלה בו פן חדש בדמותו הגדולה של אותו גאון אדיר, שהיה מפורסם כאחד מענקי הגאונים בתורת הנגלה, ולפנינו מתגלה כי העמיק ועסק בתורת הנסתר.
[1], א-יא דף; א-יא דף; א-ו דף. כ-54 עמודים כתובים. כ-29.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. בלאי בשולי הדפים. כתמים. דפים רופפים ומנותקים. כריכה מקורית, בלויה וללא שדרה.
כתבי יד קבלה - כולל כתבי יד מקוריים (אוטוגרפיים) מגדולי המקובלים לדורותיהם
כתבי יד קבלה - כולל כתבי יד מקוריים (אוטוגרפיים) מגדולי המקובלים לדורותיהם