מכירה 76 - הגר"א ותלמידיו: ספרים וכתבי יד מאוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, [תק"פ 1820]. המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. ספר זה הינו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה.
החיבור הובא לדפוס על ידי נכד הגר"א ותלמידו רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר"א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר"א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ"א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר"א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר (וראה להלן).
בעותק שלפנינו מספר הגהות קבליות בכתיבת רש"י (אשכנזית), חלקן ארוכות. בהגהה בדף כ/1 דן הכותב בדברי הגר"א על קץ הגאולה וביאת המשיח ב"מוצאי שביעית", והוא כותב כי "נלע"ד שקאי על מאה השביעית של אלף השישי... ואם נזכה... ויהא פי' על שנת ת"ר ממש שהיא שנת שביעית" [מהדברים נראה כי הכותב כתב את הדברים לפני סוף שנת ת"ר. כידוע, כשהתקרבה שנת ת"ר גברו בעולם היהודי ציפיות משיחיות גבוהות. בין היתר חלה התעוררות גדולה לעניין זה גם בקרב תלמידי הגר"א והשייכים לבית מדרשו, שצפו כי משיח יבוא בשנת ת"ר או במוצאי אותה שנה. ראה: אריה מורגנשטרן, משיחיות וישוב ארץ ישראל, ירושלים תשמ"ה].
[6], נט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בכל דפי הספר, עם פגיעות רבות בטקסט המודפס ובהגהות. כל הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הוואריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
"ואדונינו אבי הגאון זצללה"ה חבר כמו שלשים חבורים גדולים על כל חלקי הזהר ואמר בפה מלא שלא יבוש לאמרן בפני רשב"י ז"ל". (רבי אברהם בן הגר"א, בספרו "רב פעלים", ווארשא תרנ"ד, ערך זהר, עמ' 58)
ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - סגולתה של המהדורה ראשונה
על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו, שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מובאים הסיפורים הבאים:
הגאון רבי שמריה גריינמן סיפר בשם ה"חזון איש": "מעשה שהיה בדיבוק אחד בדור הקודם, שהביאוהו לאחד מן הצדיקים, ונאספו שם כל בני העיירה, ואמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא. נטל אותו צדיק שני ספרים שוים (היה זה ספרא דצניעותא או ספר יצירה), אחד שנדפס בדור שלפניהם ואחד שנדפס באותו דור, עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק, באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה שבתוך העטיפה. והנה זה פלא, בעל הדיבוק נטל ספר אחד וחבקו וגיפפו, ומהספר השני נרתע באומרו: 'איני יכול לנגוע בו!' לאחר הדברים, גילה אותו צדיק פשר הדבר, כי את הספר שהודפס בדור שלפניהם לא היה הדיבוק יכול לקחתו, מחמת קדושתו, משום שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה" (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב – בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
תגובת רבי חיים מוולוז'ין לחסידים יושבי "הפלכים הרחוקים"
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא מופיעים ביטויים חריגים בחריפותם כנגד האשמות שהגיעו מחוגי החסידים שב"פלכים הרחוקים", לפיהן הגר"א לא החשיב את האר"י במיוחד, וכן שהוא לא עסק בלימוד הזוהר הקדוש.
רבי חיים מוולוז'ין מגיב לכך בהקדמתו: "אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת... דבת רבים בורים וריקים בפלכים הרחוקים [ככל הנראה, גלילות ווהלין ופודוליה שבאוקראינה] אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם, אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להטיל מום בקדשי שמים... רבינו הגדול נ"ע, באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין בי' האריז"ל לא הוכשר בעיניו ח"ו... מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם, יתפרכון, יתחרשון, ישתתקון, לא תהא כזאת בישראל...".
ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.
ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות כהים בדפים האחרונים. סימני עש קלים בדפים האחרונים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה, בלויה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר "ביאור וגם הגהות על כל הזוהר, ורעיא מהימנא ומדרש הנעלם ואדרא רבא וזוטא", מאת הגר"א מווילנא. [ווילנא], תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
נדפס על ידי בן הגר"א רבי יהודה ליב וילנר ונכדו (בן בנו רבי אברהם) רבי יעקב משה מסלונים, "מכ"י [מכתב-ידו] הקדושה ממש". החיבור הראשון שיצא מכתב ידו של הגר"א על ספר הזהר (ציוני הדפים של הזוהר הם על פי דפוס מנטובה).
הביאור הוא על חלקו השלישי של הזוהר, דפים קנא–קעה. בשני הדפים האחרונים נוספו ליקוטים בקבלה, אף הם כפי הנראה מעצם כתב יד הגר"א.
עם הקדמה ארוכה וחשובה של רבי חיים מוולוזין, שבה דברי השקפה ובהם ביקורת מרומזת כנגד דרכה של תנועת החסידות. בספרו "נפש החיים" הרחיב רבי חיים בעניינים אלה (ראה להלן).
לאחר הקדמת רבי חיים מוולוז'ין נדפסה הקדמה מאת בנו ונכדו של הגר"א בה מתוארת גדולתו של הגר"א (הקדמה זו נדפסה עם שינויים והוספות מתוך כתב-ידו של הנכד רבי יעקב משה מסלונים בקובץ ישורון, כרך טז, עמ' תשלז-תשמה).
[44] דף. 17 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות מעט כהים בחלק מהדפים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעות זעירות בטקסט. חותמת. רישום בכתב-יד בדף הבטנה האחורי. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 663.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
"הגאון החסיד רבן ומאיר עיני הגולה, מלאך ה' צבאות, רב הימים אשר לא קם כמו קדושת תורתו…". (מתוך שער ספר ביאור והגהות הזוהר מהגר"א)
הפולמוס על עדיפות הכוונה והדבקות על פני המעשה - הדפסה ראשונה של דברי רבי חיים מוולוז'ין
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לספר ביאור והגהות הזוהר מרבו הגר"א מופיעה לראשונה שיטתו אודות עדיפות המעשה על פני הכוונה והדבקות, אותה הרחיב בהמשך בספרו "נפש החיים". בין היתר הוא כותב: "... אם יתאספו כל חכמי ישראל אשר השגתם מרובה, ונמסרו להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויעמיקו השגתם לשנות אף אפס קצהו מאיזה מצוה, אף לפי שעה, לא נאבה ולא נשמע אליהם... חלילה לדחות ח"ו שום פרט מפרטי המעשה, אף המצוה דרבנן, לעשותה במגרעת, או לשנות זמנה, מחמת הכוונה או טהרת המחשבה. וכל האומר או עושה כן, אינו אלא טועה גמור, ומחשבתו חוץ לזמנה פיגול יחשב".
בדברים אלו מופיעה ביקורת מרומזת כנגד חלק מגדולי החסידות שסברו כך, כדוגמת דברי הרה"ק "החוזה" מלובלין שכתב: "אם מזדמן לו לאחר הזמן בשביל אהבת הבורא ב"ה והוא עוסק בדבקותו או בשבחים, או אם נראה לו שיפעול לפניו יתברך נחת רוח יותר אם לא יקרא קריאת שמע ותפלה, הגם שיצר הרע מוכיחו, אינו חושש על שום עונש, בשביל אהבת הבורא לפעול רצונו יותר, ובאמת רחמנא לבא בעי, וגדולה עבירה לשמה, וזה כל מעשיך יהיו לשם שמים" (זכרון זאת, ווארשא תרכ"ט, נח/1). על דעות מעין אלו, וכיוצא באלו, שהיו מתהלכות ונפוצות בקרב חסידים רבים, כוונו חיצי בקורתו של הגר"ח בהקדמתו בספר שלפנינו. דברים אלו עוררו בשעתם פולמוס רב בויכוחי ה"מתנגדים" וה"חסידים". קטעים שלמים מההקדמה שלפנינו נדפסו כלשונם, מאוחר יותר, בספרו הגדול "נפש החיים", שער א, פרק כב, בהרחבת הביאור, עם הוכחות רבות לדבריו. בספר שלפנינו נתפרסמו לראשונה בדפוס דבריו אלו של רבי חיים מוולוז'ין.
1-2. ספר היכלות הזוהר מפרשת בראשית ופקודי, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], [תרי"ז 1856]. מהדורה ראשונה. הספר "נדפס בהתאמצות הרב גאון יעקב צבי ישורון המפורסם מוהר"ר יעקב צבי מעקלענבורג הגאב"ד [קניגסברג] נ"י" [בעל "הכתב והקבלה"].
כרוך עם: ספר מדרש רות החדש [הנקרא מדרש הנעלם], עם ביאורים מהגר"א. וורשא, תרכ"ה 1865. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 672, 667.
3. ספר יצירה, עם עשרה פירושים וארבעה נוסחים, ביניהם פירוש ונוסח הגר"א. לבוב, [תר"כ] 1860. חסרים שני הדפים האחרונים, עם "פירוש האר"י ז"ל ששייך למשנה א".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 683.
4-8. ספר הבהיר לרבי נחוניה בן הקנה, עם הגהות הגר"א. ווילנא, [תרמ"ג] 1883. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 718.
כרוך עם ארבעה ספרים:
• ספר יהל אור, ביאורים על הזוה"ק, ההיכלות והרעיא מהימנא, וגם על זהר חדש, מאת הגר"א מווילנא, עם ספר נפש דוד, ביאורים על הזוהר, מאת רבי דוד לוריא [הרד"ל]. ווילנא, [תרמ"ב] 1882. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 677.
• ספר ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א, ועם הוספות מתלמידו רבי משה שלמה מטולוטשין, ורבי אליהו מקאליש. ווילנא, [תרמ"ב] 1882. מהדורה חשובה ומוגהת של החיבור, בה שולבו ה"ליקוטים" (שנדפסו בסוף המהדורה הראשונה) במקומם בתוך הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 697.
• ספר עמר מן, ביאור על האדרא זוטא שבזוהר – פרשת האזינו, מאת רבי מנחם די לונזאנו. ווילנא, תרמ"ג 1883.
• ספר הגלגולים, מתורת האר"י. פרמישלה, [תרל"ה] 1875. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא וסטרופקוב.
9. ספר זהר חדש, עם ביאור רבי מנחם די לונזאנו, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ והגר"א, ועם הגהות הרד"ל - רבי דוד לוריא. וורשא, [תרמ"ה] 1885. הגהות וביאורי הגר"א נדפסו רק בשולי דפים צג-קכג.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 674.
10. ספר זהר חדש, עם ביאור רבי מנחם די לונזאנו, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ והגר"א, ועם הגהות רבי דוד לוריא. וורשא, [תר"פ 1920]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ה.
11. ספר יצירה, עם עשרה פירושים, בהם פירוש הגר"א, מוגה ומתוקן מכתב יד קודש. וורשא, [תר"פ 1920. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ד 1884].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 689.
11 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מצורף: קטע מתוך ספר יהל אור, ווילנא תרמ"ב. 76 עמ' מספירת הדפים השניה - ספר שמות (במקור 80 עמ'. חסרים 4 עמ'), עם שער מעטפת לספר שמות.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 677.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר ברית יצחק, ביאורים על חלקים שונים בספר הזוהר, מאת רבי יצחק אייזיק חבר, עם ליקוטים מהגר"א על תהלים, פרק קד, וביאור עליהם מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, תרמ"ח 1888.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 84.
2. ספר פתחי שערים, ביאורים בקבלה בתורת האר"י והגר"א, מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ח] 1888. מהדורה ראשונה. רישום בעלות וחותמות של רבי שלמה זלמן מוזס, מזכיר מועצת גדולי התורה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 711.
3. "פירוש יקר ונפלא על אדרא זוטא… נקרא בשם מים אדירים", מאת רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, עם הגהות באר יצחק מרבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ו] 1886. הגהות רבות בכתב יד. חסרים 3 דפים אחרונים עם ליקוטים שונים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1531. [ספר זה נדפס מכתב יד אחר בשם "מנחם ציון", פרעמישלה תרמ"ה. באותה הוצאה מיוחס הספר בטעות לרבי מנחם מנדל מוויטבסק].
4. ספר לקוטי הגר"א, ליקוטים שונים מתורת הגר"א, עם ביאור באר יצחק, מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, תרמ"ט 1889.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 925.
ספר מס' 4 כרוך עם:
• ספר נתיבות עולם, חלק ראשון ושני, למהר"ל מפראג. [וורשא, תרמ"ד 1884]. חסר דף השער של החלק הראשון.
• ספר נחל קדומים, על התורה, מאת החיד"א. וורשא, תרמ"ט 1889.
• ספר נחל אשכול, על חמש מגילות, מאת החיד"א. וורשא, תרמ"ט 1889. חתימות בעלים של רבי אליהו צבי ב"ר מרדכי יהושע קראזער [קרויזר - נכד רבי אליהו צבי סולובייצ'יק מירושלים, מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין].
7 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.