מכירה 76 - הגר"א ותלמידיו: ספרים וכתבי יד מאוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- הגר (39) Apply הגר filter
- הגרא (39) Apply הגרא filter
- הגר"א (39) Apply הגר"א filter
- gaon (39) Apply gaon filter
- vilna (39) Apply vilna filter
- book (36) Apply book filter
- גדולי (29) Apply גדולי filter
- תלמידי (29) Apply תלמידי filter
- discipl (29) Apply discipl filter
- lead (29) Apply lead filter
- ופרשנות (10) Apply ופרשנות filter
- תורת (10) Apply תורת filter
- ליקוטים (10) Apply ליקוטים filter
- commentari (10) Apply commentari filter
- select (10) Apply select filter
- teach (10) Apply teach filter
- ופיוטים (7) Apply ופיוטים filter
- תפילה (7) Apply תפילה filter
- piyyutim (7) Apply piyyutim filter
- prayer (7) Apply prayer filter
- קבלה (5) Apply קבלה filter
- kabbalah (5) Apply kabbalah filter
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, [תק"פ 1820]. המהדורה הראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. ספר זה הינו אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה.
החיבור הובא לדפוס על ידי נכד הגר"א ותלמידו רבי יעקב משה מסלונים (בן רבי אברהם בן הגר"א). בראש הספר הקדמה ארוכה מאת רבי חיים מוולוז'ין. זו ההקדמה האחרונה שכתב רבי חיים לאחד מספרי הגר"א (הוא נפטר בשנה שלאחר הדפסת הספר, שנת תקפ"א). לאחר הקדמתו של רבי חיים מופיעה הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים. שתי הקדמות אלה מכילות חומר רב ערך לתולדות הגר"א ומובאים בהן שבחים מופלגים עליו ותיאורים על גדלותו בנגלה ובנסתר (וראה להלן).
בעותק שלפנינו מספר הגהות קבליות בכתיבת רש"י (אשכנזית), חלקן ארוכות. בהגהה בדף כ/1 דן הכותב בדברי הגר"א על קץ הגאולה וביאת המשיח ב"מוצאי שביעית", והוא כותב כי "נלע"ד שקאי על מאה השביעית של אלף השישי... ואם נזכה... ויהא פי' על שנת ת"ר ממש שהיא שנת שביעית" [מהדברים נראה כי הכותב כתב את הדברים לפני סוף שנת ת"ר. כידוע, כשהתקרבה שנת ת"ר גברו בעולם היהודי ציפיות משיחיות גבוהות. בין היתר חלה התעוררות גדולה לעניין זה גם בקרב תלמידי הגר"א והשייכים לבית מדרשו, שצפו כי משיח יבוא בשנת ת"ר או במוצאי אותה שנה. ראה: אריה מורגנשטרן, משיחיות וישוב ארץ ישראל, ירושלים תשמ"ה].
[6], נט, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש בכל דפי הספר, עם פגיעות רבות בטקסט המודפס ובהגהות. כל הדפים עברו שיקום מקצועי במילוי נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו מופיעה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין לפני הקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בדומה לשני עותקי הוואריאנט שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 177999).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 696.
"ואדונינו אבי הגאון זצללה"ה חבר כמו שלשים חבורים גדולים על כל חלקי הזהר ואמר בפה מלא שלא יבוש לאמרן בפני רשב"י ז"ל". (רבי אברהם בן הגר"א, בספרו "רב פעלים", ווארשא תרנ"ד, ערך זהר, עמ' 58)
ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - סגולתה של המהדורה ראשונה
על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו, שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מובאים הסיפורים הבאים:
הגאון רבי שמריה גריינמן סיפר בשם ה"חזון איש": "מעשה שהיה בדיבוק אחד בדור הקודם, שהביאוהו לאחד מן הצדיקים, ונאספו שם כל בני העיירה, ואמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא. נטל אותו צדיק שני ספרים שוים (היה זה ספרא דצניעותא או ספר יצירה), אחד שנדפס בדור שלפניהם ואחד שנדפס באותו דור, עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק, באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה שבתוך העטיפה. והנה זה פלא, בעל הדיבוק נטל ספר אחד וחבקו וגיפפו, ומהספר השני נרתע באומרו: 'איני יכול לנגוע בו!' לאחר הדברים, גילה אותו צדיק פשר הדבר, כי את הספר שהודפס בדור שלפניהם לא היה הדיבוק יכול לקחתו, מחמת קדושתו, משום שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה" (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב – בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא, על-פי קבלה שהיתה בידו, ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
תגובת רבי חיים מוולוז'ין לחסידים יושבי "הפלכים הרחוקים"
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לפירוש הגר"א על ספרא דצניעותא מופיעים ביטויים חריגים בחריפותם כנגד האשמות שהגיעו מחוגי החסידים שב"פלכים הרחוקים", לפיהן הגר"א לא החשיב את האר"י במיוחד, וכן שהוא לא עסק בלימוד הזוהר הקדוש.
רבי חיים מוולוז'ין מגיב לכך בהקדמתו: "אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת... דבת רבים בורים וריקים בפלכים הרחוקים [ככל הנראה, גלילות ווהלין ופודוליה שבאוקראינה] אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם, אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להטיל מום בקדשי שמים... רבינו הגדול נ"ע, באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין בי' האריז"ל לא הוכשר בעיניו ח"ו... מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם, יתפרכון, יתחרשון, ישתתקון, לא תהא כזאת בישראל...".
ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב.
ספר יצירה, המיוחס לאדם הראשון, הוא מספרי הקבלה הקדומים, המהווה בסיס לתורת הקבלה. הגר"א משתמש בספר יצירה בביאוריו הקבליים ומראה כיצד היה מקור לספרי הקבלה שנכתבו אחריו.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות כהים בדפים האחרונים. סימני עש קלים בדפים האחרונים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה, בלויה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 682.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
ספר "ביאור וגם הגהות על כל הזוהר, ורעיא מהימנא ומדרש הנעלם ואדרא רבא וזוטא", מאת הגר"א מווילנא. [ווילנא], תק"ע [1810]. מהדורה ראשונה.
נדפס על ידי בן הגר"א רבי יהודה ליב וילנר ונכדו (בן בנו רבי אברהם) רבי יעקב משה מסלונים, "מכ"י [מכתב-ידו] הקדושה ממש". החיבור הראשון שיצא מכתב ידו של הגר"א על ספר הזהר (ציוני הדפים של הזוהר הם על פי דפוס מנטובה).
הביאור הוא על חלקו השלישי של הזוהר, דפים קנא–קעה. בשני הדפים האחרונים נוספו ליקוטים בקבלה, אף הם כפי הנראה מעצם כתב יד הגר"א.
עם הקדמה ארוכה וחשובה של רבי חיים מוולוזין, שבה דברי השקפה ובהם ביקורת מרומזת כנגד דרכה של תנועת החסידות. בספרו "נפש החיים" הרחיב רבי חיים בעניינים אלה (ראה להלן).
לאחר הקדמת רבי חיים מוולוז'ין נדפסה הקדמה מאת בנו ונכדו של הגר"א בה מתוארת גדולתו של הגר"א (הקדמה זו נדפסה עם שינויים והוספות מתוך כתב-ידו של הנכד רבי יעקב משה מסלונים בקובץ ישורון, כרך טז, עמ' תשלז-תשמה).
[44] דף. 17 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות מעט כהים בחלק מהדפים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעות זעירות בטקסט. חותמת. רישום בכתב-יד בדף הבטנה האחורי. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 663.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
"הגאון החסיד רבן ומאיר עיני הגולה, מלאך ה' צבאות, רב הימים אשר לא קם כמו קדושת תורתו…". (מתוך שער ספר ביאור והגהות הזוהר מהגר"א)
הפולמוס על עדיפות הכוונה והדבקות על פני המעשה - הדפסה ראשונה של דברי רבי חיים מוולוז'ין
בהקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לספר ביאור והגהות הזוהר מרבו הגר"א מופיעה לראשונה שיטתו אודות עדיפות המעשה על פני הכוונה והדבקות, אותה הרחיב בהמשך בספרו "נפש החיים". בין היתר הוא כותב: "... אם יתאספו כל חכמי ישראל אשר השגתם מרובה, ונמסרו להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ויעמיקו השגתם לשנות אף אפס קצהו מאיזה מצוה, אף לפי שעה, לא נאבה ולא נשמע אליהם... חלילה לדחות ח"ו שום פרט מפרטי המעשה, אף המצוה דרבנן, לעשותה במגרעת, או לשנות זמנה, מחמת הכוונה או טהרת המחשבה. וכל האומר או עושה כן, אינו אלא טועה גמור, ומחשבתו חוץ לזמנה פיגול יחשב".
בדברים אלו מופיעה ביקורת מרומזת כנגד חלק מגדולי החסידות שסברו כך, כדוגמת דברי הרה"ק "החוזה" מלובלין שכתב: "אם מזדמן לו לאחר הזמן בשביל אהבת הבורא ב"ה והוא עוסק בדבקותו או בשבחים, או אם נראה לו שיפעול לפניו יתברך נחת רוח יותר אם לא יקרא קריאת שמע ותפלה, הגם שיצר הרע מוכיחו, אינו חושש על שום עונש, בשביל אהבת הבורא לפעול רצונו יותר, ובאמת רחמנא לבא בעי, וגדולה עבירה לשמה, וזה כל מעשיך יהיו לשם שמים" (זכרון זאת, ווארשא תרכ"ט, נח/1). על דעות מעין אלו, וכיוצא באלו, שהיו מתהלכות ונפוצות בקרב חסידים רבים, כוונו חיצי בקורתו של הגר"ח בהקדמתו בספר שלפנינו. דברים אלו עוררו בשעתם פולמוס רב בויכוחי ה"מתנגדים" וה"חסידים". קטעים שלמים מההקדמה שלפנינו נדפסו כלשונם, מאוחר יותר, בספרו הגדול "נפש החיים", שער א, פרק כב, בהרחבת הביאור, עם הוכחות רבות לדבריו. בספר שלפנינו נתפרסמו לראשונה בדפוס דבריו אלו של רבי חיים מוולוז'ין.
1-2. ספר היכלות הזוהר מפרשת בראשית ופקודי, עם ביאור הגר"א. [קניגסברג], [תרי"ז 1856]. מהדורה ראשונה. הספר "נדפס בהתאמצות הרב גאון יעקב צבי ישורון המפורסם מוהר"ר יעקב צבי מעקלענבורג הגאב"ד [קניגסברג] נ"י" [בעל "הכתב והקבלה"].
כרוך עם: ספר מדרש רות החדש [הנקרא מדרש הנעלם], עם ביאורים מהגר"א. וורשא, תרכ"ה 1865. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 672, 667.
3. ספר יצירה, עם עשרה פירושים וארבעה נוסחים, ביניהם פירוש ונוסח הגר"א. לבוב, [תר"כ] 1860. חסרים שני הדפים האחרונים, עם "פירוש האר"י ז"ל ששייך למשנה א".
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 683.
4-8. ספר הבהיר לרבי נחוניה בן הקנה, עם הגהות הגר"א. ווילנא, [תרמ"ג] 1883. מהדורה ראשונה של הגהות הגר"א.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 718.
כרוך עם ארבעה ספרים:
• ספר יהל אור, ביאורים על הזוה"ק, ההיכלות והרעיא מהימנא, וגם על זהר חדש, מאת הגר"א מווילנא, עם ספר נפש דוד, ביאורים על הזוהר, מאת רבי דוד לוריא [הרד"ל]. ווילנא, [תרמ"ב] 1882. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 677.
• ספר ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א, ועם הוספות מתלמידו רבי משה שלמה מטולוטשין, ורבי אליהו מקאליש. ווילנא, [תרמ"ב] 1882. מהדורה חשובה ומוגהת של החיבור, בה שולבו ה"ליקוטים" (שנדפסו בסוף המהדורה הראשונה) במקומם בתוך הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 697.
• ספר עמר מן, ביאור על האדרא זוטא שבזוהר – פרשת האזינו, מאת רבי מנחם די לונזאנו. ווילנא, תרמ"ג 1883.
• ספר הגלגולים, מתורת האר"י. פרמישלה, [תרל"ה] 1875. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא וסטרופקוב.
9. ספר זהר חדש, עם ביאור רבי מנחם די לונזאנו, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ והגר"א, ועם הגהות הרד"ל - רבי דוד לוריא. וורשא, [תרמ"ה] 1885. הגהות וביאורי הגר"א נדפסו רק בשולי דפים צג-קכג.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 674.
10. ספר זהר חדש, עם ביאור רבי מנחם די לונזאנו, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ והגר"א, ועם הגהות רבי דוד לוריא. וורשא, [תר"פ 1920]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ה.
11. ספר יצירה, עם עשרה פירושים, בהם פירוש הגר"א, מוגה ומתוקן מכתב יד קודש. וורשא, [תר"פ 1920. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת וורשא תרמ"ד 1884].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 689.
11 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מצורף: קטע מתוך ספר יהל אור, ווילנא תרמ"ב. 76 עמ' מספירת הדפים השניה - ספר שמות (במקור 80 עמ'. חסרים 4 עמ'), עם שער מעטפת לספר שמות.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 677.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר ברית יצחק, ביאורים על חלקים שונים בספר הזוהר, מאת רבי יצחק אייזיק חבר, עם ליקוטים מהגר"א על תהלים, פרק קד, וביאור עליהם מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, תרמ"ח 1888.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 84.
2. ספר פתחי שערים, ביאורים בקבלה בתורת האר"י והגר"א, מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ח] 1888. מהדורה ראשונה. רישום בעלות וחותמות של רבי שלמה זלמן מוזס, מזכיר מועצת גדולי התורה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 711.
3. "פירוש יקר ונפלא על אדרא זוטא… נקרא בשם מים אדירים", מאת רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, עם הגהות באר יצחק מרבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, [תרמ"ו] 1886. הגהות רבות בכתב יד. חסרים 3 דפים אחרונים עם ליקוטים שונים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1531. [ספר זה נדפס מכתב יד אחר בשם "מנחם ציון", פרעמישלה תרמ"ה. באותה הוצאה מיוחס הספר בטעות לרבי מנחם מנדל מוויטבסק].
4. ספר לקוטי הגר"א, ליקוטים שונים מתורת הגר"א, עם ביאור באר יצחק, מאת רבי יצחק אייזיק חבר. וורשא, תרמ"ט 1889.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 925.
ספר מס' 4 כרוך עם:
• ספר נתיבות עולם, חלק ראשון ושני, למהר"ל מפראג. [וורשא, תרמ"ד 1884]. חסר דף השער של החלק הראשון.
• ספר נחל קדומים, על התורה, מאת החיד"א. וורשא, תרמ"ט 1889.
• ספר נחל אשכול, על חמש מגילות, מאת החיד"א. וורשא, תרמ"ט 1889. חתימות בעלים של רבי אליהו צבי ב"ר מרדכי יהושע קראזער [קרויזר - נכד רבי אליהו צבי סולובייצ'יק מירושלים, מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין].
7 ספרים ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר אמונה והשגחה, על עניין השגחת הבורא, מבוסס על תורת הגר"א מווילנא, עם ליקוטים מהגר"א והוספות, בעריכת רבי שמואל מאלצאן. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה ראשונה. חסרים [2] הדפים האחרונים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 901.
2. ספר האמונה וההשגחה, בעריכת רבי שמואל מאלצאן. ירושלים, תרס"א [1901]. מהדורה שניה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 902.
3. ספר ברק השחר, לקט ביאורי הגר"א על קטעים מספר משלי, איכה קהלת, יחזקאל וליקוטים נוספים, בעריכת רבי שמואל מאלצאן. ווילנא, תרכ"ג 1863.
ספר מס' 3 כרוך עם:
• ספר מאמר האחדות, "בשרשי האמונה", מאת רבי יוסף יעבץ. וורשא, תרל"א 1871.
• ספר לקוטי שושנים, על שמות נרדפים בתנ"ך, ליקוט מספרי המלבי"ם. ווילנא, תרל"ה 1875.
5 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר אבן שלמה. ווילנא, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
חתימות: "חיים מענדל בהרא"ש זצ"ל"; "חיים מענדל שארלין" – הגאון רבי חיים מנדל ספרא (תרט"ו-תרפ"ט), כיהן עשרות שנים כסופר הדיינים ("ספרא דדיינא") בבית הדין האשכנזי בירושלים. מחבר הספרים "לחם שערים" על מסכת כלה רבתי ו"אמרי שפר". דור שלישי בירושלים (משפחת שרלין, מן המשפחות הוותיקות בירושלים, עלתה לארץ במסגרת עליית תלמידי הגר"א).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 887.
2. ספר אבן שלמה תוספאה. ווילנא, תר"נ [1890]. מהדורה שניה, עם הוספות רבות (ובשל כך נוספה לכותר המילה "תוספאה").
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 888.
3. ספר אבן שלמה תוספאה. ירושלים, [תרס"ה 1905 בקירוב]. וינוגרד (אוצר ספרי הגר"א, עמ' 159) כותב שזוהי מהדורת ווילנא תר"נ, עם שער חדש שנדפס בירושלים ("תוצאה שלישית ע"י בימ"ס ירושלמי, אליהו בהר"א לאנדא נכד הגר"א זצל"ה בעיה"ק ירושלים…"). בדף הבטנה הקדמי חתימת רבי אריה לוין: "לה' הארץ ומלואה, ארי' ליב לעווין, בת"ת עץ חיים מחנה יודה". רישומים נוספים.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 889.
4. ספר אבן שלמה תוספאה. ווילנא, [תרפ"ז 1927]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא תר"נ.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 891.
5-6. שני ספרים בכרך אחד: ספר אבן שלמה, דפוס צילום של מהדורת ווילנא תרל"ג, וספר ברק השחר (ביאורי הגר"א על משלי, איכה, קהלת, יחזקאל ועוד), דפוס צילום של ווילנא תרכ"ג. נדפסו כנראה עבור שארית הפליטה בגרמניה [גרמניה? תש"ח 1948?].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 892 ומס' 948.
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
הספר אבן שלמה ביידיש הוא למעשה עיבוד מקוצר של הנוסח העברי, בתוספת תולדות הגר"א ואגרת הגר"א (מהדורתו הראשונה נקראה "קיצור אבן שלמה". במהדורות הבאות נשמטה מהכותר המילה "קיצור", אך היא מופיעה בראשי העמודים).
1. ספר אבן שלמה. ווילנא, תרמ"ה [1885].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1049.
2-5. ארבע מהדורות סטריאוטיפיות של מהדורת ווילנא תרמ"ה, שנדפסו בווילנא בשנים: תרמ"ז [1887]; [תרס"א] 1901 (חסרים דפים ב-טו); תרס"ב 1901; תרע"א 1911.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1050-1053.
6. אבן שלמה, אדער תולדות הגאון רבינו אליהו זצ"ל מווילנא, מאת רבי שמואל מאלצאן ורבי בן ציון אלפס. ווילנא, תרפ"ד 1924. "הוצאה חמישית בהוספת הרבה ענינים". עם תמונת הגר"א בראש הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1054.
7. ספר אבן שלמה. ניו יורק, תשי"ד [1954]. דפוס צילום של מהדורת ווילנא תרפ"ד. עם תמונת הגר"א בראש הספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1055.
• ספר מס' 1 כרוך עם: ספר לקח טוב, מאת רבי אברהם יג"ל ממונציליצי. ווילנא, תרמ"ד [1884].
• ספר מס' 2 כרוך עם: ספר מעודד ענוים, על "חברת ישוב ארץ ישראל", מאת רבי יהודה אלקלעי. וינה, [תרכ"ד] 1864.
• ספר מס' 6 כרוך עם: דער שרעקליכער טעות, בשלושה חלקים, מאת רבי בן ציון אלפס. ווילנא, תרפ"ג [1923].
10 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
אוסף ספרים עם פירושי הגר"א מווילנא על שיר השירים, מגילת רות ועוד:
1-2. ספר גן בשמים, ביאור על מגילת שיר השירים מאת הגר"א ופירושים מלוקטים, מאת רבי שלמה ינובסקי. פיעטרקוב, תרס"א 1901.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 154.
• כרוך עם: ספר זאת נחמתי, ביאור על מגילת רות, עם תרגום ליידיש, ועם ביאור הגר"א על הפטרת יום שני של שבועות בחבקוק, ועל תפילת חנה, בעריכת רבי שלמה ינובסקי. פיעטרקוב, תר"ס 1899.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 78.
3. ספר גן בשמים וסדר "קבלת שבת", ביאור על מגילת שיר השירים מאת הגר"א ופירושים מלוקטים, מאת רבי שלמה ינובסקי. פיעטרקוב, [תרס"ב 1902]. במהדורה זו נוסף בסוף הספר סדר קבלת שבת ותפילות שבת.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 155.
4. ספר זאת נחמתי, ביאור על מגילת רות, עם תרגום ליידיש, ועם ביאור מהגר"א על הפטרת יום שני של שבועות בחבקוק, ועל תפילת חנה, בעריכת רבי שלמה ינובסקי. וורשא, תרפ"ג [1923]. חסר דף אחד לאחר דפי ההסכמות.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 79.
5. ספר נחמות צמח ישראל, פירושים על מגילת רות מזוהר חדש ומדרשים נוספים, מאת רבי נחום מגיד [קפלן, גיסו של "החפץ חיים", ראה להלן], בסופו ביאור הגר"א על זוהר חדש ומדרש הנעלם. ירושלים, [תרס"ט 1909]. חסרים 4 דפים מהקדמת המחבר ודפי ההסכמות.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 670.
• מצורף ספר נוסף של רבי נחום מגיד: ספר נחמות ארץ ישראל, על מסכת פאה (משניות, בבלי וירושלמי) ועם הלכה למעשה "מראשון הרמב"ם ז"ל עד האחרון הרה"ג בעל פאת השלחן". ירושלים, תרס"ח [1908].
6 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
רבי נחום מגיד
רבי נחום קפלן (תקצ"ד-תרע"ג), שנודע בכינויו "ר' נחום מגיד", היה גיסו של ה"חפץ חיים". לאחר פטירת אבי ה"חפץ חיים" נישאה אמו בשנית לרבי שמעון עפשטיין. מאוחר יותר נשא ה"חפץ חיים" את אחותו החורגת – מרת פרידה. בת נוספת של רבי שמעון עפשטיין, ואחות אשתו של ה"חפץ חיים", היתה רייזא, והיא נישאה לרבי נחום מגיד.
רבי נחום התגורר תחילה בעיר לידא, שם הרביץ תורה בישיבה המקומית. לאחר מכן שימש כ"מגיד מישרים" בעיר וורשא (ועל כן נקרא "ר' נחום מגיד" או "המגיד מוורשא"). בשנותיו האחרונות עלה לירושלים, ובה כיהן כמגיד בבית הכנסת שבחורבת רבי יהודה החסיד. בירושלים אף הדפיס כמה מחיבוריו.
1. ספר באורי הגר"א, על שלחן ערוך אורח חיים. ווילנא, [תר"כ] 1860. עם ההקדמות שנדפסו במהדורת שקלוב תקס"ג.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 748.
2. ספר דמשק אליעזר, ביאור על פירוש הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון ושני, מאת רבי אליעזר לנדא. ווילנא, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 769.
3. ספר ישמח ישראל, ביאורים וחידושים על נושאי כלי השו"ע, וביניהם על ביאור הגר"א, מאת רבי ישראל רבינוביץ'. וורשא, תרס"ט [1909].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 799.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1. ספר "פסקי הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא על שולחן ערוך אורח חיים", עם חידושי "עמודי אש", מאת המחבר רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה (במהדורה זו נדפס חלק אורח חיים בלבד. במהדורה השניה נדפסו ארבעת החלקים).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 788.
2-5. ספר פסקי הגר"א, עם חידושי "עמודי אש", מאת רבי צבי הירש למפרט. ווילנא, תרס"ב-תרס"ד 1902-1904. ארבעה חלקים בכרך אחד. במהדורה זו נדפסו לראשונה ההסכמות לחיבור מאת גדולי ליטא. לכל חלק מעטפת צבעונית מודפסת.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 789, 790, 791, 792.
6-7. ספר פסקי הגר"א, על שו"ע אבן העזר וחושן משפט. תל אביב, תשי"ז-תשי"ח [1957-1958]. שני כרכים. בשער חלק אבן העזר נדפס בטעות "חשן המשפט". הוצאת יעקב א. לנדא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 794.
8-11. ספר שער קריאת התורה, על פי דעת הגר"א ז"ל ופוסקים אחרים, מאת רבי דב בר קראסיק. תל-אביב, תשט"ו [1955].
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 763. ארבעה עותקים (שינויים טיפוגרפיים בשערים).
12. ספר דברי אמת, סדר התעסקות לחברה קדישא גמילות חסדים של אמת בבית הכנסת, "עפ"י דיני שו"ע וח"א ומ"י [וחכמת אדם ומעבר יבק] ולפי דעת הגר"א ז"ל". ניו יורק, תרס"ד [1904]. רובו ביידיש. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי הטופס שלפנינו מאוסף ישעיהו וינוגרד.
12 ספרים ב- 9 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.
1-2. ספר שנות אליהו, ביאור הגר"א על משניות מסכת שבת, עם הערות מאת רבי נפתלי הירץ הלוי. ירושלים, [תרנ"ח 1898]. מהדורה ראשונה. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
שני עותקים, אחד מהם עם שער מעטפת נוסף שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 215.
3. ספר יד אליהו, ביאורים וחידושים מלוקטים מדברי הגר"א, על ידי רבי צבי הירש מקאלשין. ירושלים [שנות התר"ע]. דפוס סטריאוטיפי של ספר ילקוט אבנים, וורשא, תרנ"ו. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 912.
4. ספר מנחת אליהו, לקוטים ובאורים על התפלות מהגר"א, עם קונטרס על תולדות הגר"א ומשפחתו ועם אגרת הגר"א. ירושלים, [תרפ"ז] 1927. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
5. לוח וסדר שנות השופטים... מאת מרן הגאון רבינו אליהו הגר"א.... ערוך ומסודר ע"י נכדו הג"מ יעקב משה מסלאנים בן הגאון ר' אברהם בהגר"א. ירושלים, [תרס"ה 1905]. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 853.
6. סדר ימי עולם, כרונולוגיה מיום בריאת העולם, "ערוך ומסודר ע"י אליהו בהר"א לאנדא נכד הגר"א". ירושלים, [תרע"ח 1918]. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 858.
7. "חוברת תולדות הגר"א – ביאוגרפיא[!] קצרה, לידתו, חנוכו, פעולותיו, ודרכיו בקודש, תורתו וחבוריו". ירושלים, [תרפ"ח 1928]. נדפס על ידי רבי אליהו לנדא.
בדף [2], צילום כתב יד קדשו של הגר"א מביאורו על הזוהר, עם רשימת ספריו וחיבוריו.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1028.
8. סדר ימי עולם, כרונולוגיה מיום בריאת העולם, בעריכת רבי אליהו לנדא. תל אביב, תשט"ו [1955]. דפוס צילום של מהדורת ירושלים תרע"ח. נדפס על ידי רבי יעקב ב"ר אליהו לנדא.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 859א.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.