כתב סמיכה לרבנות - בכתב ידו וחתימתו של רבי ליפמן שטיין אב"ד סרדהלי. סרדהלי, [תר"ו 1846].
סמיכה לתלמידו רבי יוסף בן רבי ישראל עקיבא, בשפה מליצית ומעניינת: "ויהי ה' את יוסף ועודנו באבו, תורת ה' היתה בפיהו ויראת שמים... וזה כשלש עשרה שנים בא אל בית מדרשנו למד ושימש לו [עליו] נאמר... בן פורת יוסף לקח וישמח ד' במעשיו - ע"כ אמרתי אכסהו בסמיכה, וכבוד חכמים ינחלו ותבואנה לראש יוסף, דין ידין יורה יורה, ומובטחני כי ציץ היראה יהיה על פניו תמיד, ולא יהיה גס לבו בהוראה, וכל הבא לפניו לא ישפוט עד ישקול בפלס השו"ע, ויצרוף במצרף שכלו הזך, ויתנם בכור הבחינה לדמות דבר אל דבר, כי הוא זה איש שלם... וכך היא המידה רב לתלמידו להעידו שניתן לו כלי חמדה... הק' ליפמן חפק"ק סרדאהעלי והגליל".
הגאון מסעליש רבי אליעזר ליפמן שטיין (תקל"ח-תרי"א), מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו. כיהן כאב"ד דינדיש, ובשנת תקצ"ז עבר לכהן ברבנות סעליש. בשלהי שנת תקצ"ט רצה לעלות לארה"ק ומרן ה"חתם סופר" פנה במכתב לגבירים שיתמכו בו כספית, בו הוא כתב עליו: "...אשר מאז מכירו אני, כי הוא רב גדול ומהולל מאד, וישב כסאות להוראה בכמה קהלות במדינתינו וכל השומע וחס על כבוד תורתו ויקרתו, יתברך..." (לקוטי מכתבים נה). כתוצאה מעיכובים בדרך לא עלה לבסוף, ובשנת תר"א נתקבל לכהן כרבה של העיר סערדאהעל (סרדהלי), בה כיהן למעלה מעשר שנים עד לפטירתו בחודש אב תרי"א. מחיבוריו נדפסו: קונטרס "אבל משה" הספד על ה"חתם סופר", וקונטרס נגד שינוי מקום הבימה בבתי הכנסת [ראה אודותיו: "אישים בתשובות חתם סופר", עמ' סו-סז]. צאצאיו נתפרסמו אף הם כגדולי תורה ויראה: בנו רבי מרדכי אריה ליב שטיין אב"ד גרוסווארדיין (נפטר תרכ"א), מתלמידי האדמו"ר בעל דברי חיים מצאנז. חתנו רבי אלעזר פירסט אב"ד דינדיש (נפטר תרמ"ג), בעל "עיר שושן".
לפי הנראה מהמכתב, תלמידו מקבל הסמיכה, היה מתלמידיו הותיקים והמובהקים שלמד אצלו כשלש-עשרה שנים [כנראה שהתלמיד למד אצלו עוד בעיר דינדיש וסעליש, ועבר יחד עמו לעיר סרדהלי, שכן בשנת תר"ו מלאו חמש שנים בלבד לכהונת רבי ליפמן בעיר סרדהלי].
דף כ-23 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים קלים. חתום בחותם שעוה אדומה (מטושטש).