מכתב ארוך (2 עמודים גדולים כתובים בצפיפות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר החותם "הק' בונם גינס מא"ש" [מאייזנשטט]. "מא"ד" [מאטרסדורף], תקפ"ב [1822].
מכתב משפחתי לבנו רבי משה גינז, לכלתו מרת ריטשא, ולנכדתו "צירל לעבין" [צירל שתחיה]. המכתב כולל ברובו פלפולים בדברי תורה, אך פתיחת המכתב וסיומו עוסקים בענינים משפחתיים ודרישות שלום לאנשים שונים. לפני חתימת המכתב בשורות טובות משמחות משפחתיות של לידת בן לאחיו הגאון רבי עקיבא איגר ולידת בת לחתן-אחיו בעל ה"חתם סופר": "טרם אכלה מכתבי אברך אתכם בברכה משולשת על הגעת ב"א הבח'[ור] כ"ה צבי יהודה נ"י לכלל שנות בר מצוה, ובן הנולד לאחי הגאון נ"י למז"ט, ובת הנולדה לחתנו מחותני הגאבדק"ק פ"ב [הגאון אב"ד דקהילת קודש פרשבורג], ישמחנו ה' תמיד בבשורות טובות עד עולם. בהיותי בק"ק א"ש [אייזנשטט] מתאכסן בבית אחי הקנ"י [הקצין נרו יאיר], נתקבל אגרת מאחי הגאון נ"י בברכת מז"ט מבן הנולד לו, ושם נאמר שכבר שלח לידך אגרת תשובה, ואנכי לא קבלתי מאומה, ולי ארך הזמן ביותר שלא זכיתי לראות מכתב קדשו...".
בשולי המכתב הוספת 3 שורות בכתב ידו של אחד מבניו של רבי בונים, הכותב גם הוא על השמחות בבית דודם רבי עקיבא איגר וחתנו ה"חתם סופר": "גם אני אחיו וגיסה אדבש"ה [אדרוש בשלומכם הטוב] ואשא ברכה משולשת בפי על בן זכר הנולד לאחותינו הצנועה תי', ובן הנולד לאדוני דודי הגאון מו"ה עקיבא נ"י, ובת לחתנו מחו'[תננו] הגאבדק"ק פ"ב, יוסיף ה' לשמחנו ע"י בשורות טובות זה מזה כל ימות העולם".
הגאון רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא איגר, כבר בגיל 13 [!] קיבל סמיכה לרבנות. גאון מופלג מגדולי דורו, כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובשנת תק"ע עלה לכהן על מקומו של ה"חתם סופר" ברבנות ק"ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה"חתם סופר" נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו ["נר ישראל עמוד הימיני"] ניכר שהחשיבו מאד. בשו"ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "...כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "...ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "...כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג); "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ" (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה). מבניו וחתניו נודעו: בנו בכורו הגאון רבי משה מקבל המכתב שלפנינו; בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר (חתן אשת דודו בעל ה"חתם סופר"); בנו רבי שמואל אב"ד אבראהם, וחתנו הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה".
בנו מקבל המכתב: הגאון רבי משה גינז-שלזינגר (נפטר תרי"ח 1857), תלמידו האהוב של דודו רבינו עקיבא אייגר. מרבני ווילעהן (הסמוכה לפוזנא). בשנת תק"ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג בביהמ"ד של רבי ליב ב"ר שאול (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו רבי בונם אודותיו: "...לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג... היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א כמובא בהקדמה ל"דרוש וחידוש". נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א והחתם סופר. ראה אודותיו: חכמי אה"ו (המבורג, תרס"ח, עמ' 119).
דף כ-24 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני, פגיעות בלאי בשולי הדף (משוקמות במילוי נייר).