מכתב ארוך (3 עמ' גדולים), תשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים יצחק ירוחם אב"ד אלטשטט. וינה, טבת תרע"ח [ינואר 1918].
תשובה בדיני כשרות חומץ, המעורב עם חומר בחששות כשרות. נשלח אל רבי שמואל מאיר כ"ץ מו"צ מטשרנוביץ, הנמצא בין "גולי בני ישראל" בפראג. בסיום המכתב חתימתו "הק' חיים יצחק ירוחם אבד"ק אלטשטטנדט והגליל יצ"ו, ואני בתוך הגולה, צופה לישועת ה' במהרה".
הגאון רבי חיים יצחק ירוחם (תרכ"ה-תש"ג), מגדולי רבני גליציה ואוסטריה, ומגדולי המשיבים בדורו. נולד במעליץ (גליציה). בגיל י"ח התמנה לרבנות טימבורג הסמוכה ללימנוב, ובשנת תרמ"ח עבר לכהן ברבנות לימנוב. בשנת תרס"ז התמנה לרבנות אלטשטט (נקראה גם סאמבור ישן, או סטרי-סאמבור), בה פתח ישיבה והעמיד תלמידים רבים (בין תלמידיו נמנו: רבי שלמה מבובוב ורבי משה מברדיוב). נסע לעתים תכופות לחצרות האדמו"רים מבעלז, שיניווא ובובוב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נמלט לעיר וינה, בה התגורר גם אחרי תום המלחמה. בפרוץ השואה נלכד תחת השלטון הנאצי בפולין, וחזר לעירו אלטשטט. נפטר בגיטו סאמבור בחג הסוכות תש"ג (ספטמבר 1942). את ספרו "ברכת יצחק" החל להדפיס בוינה בשנת תרפ"ג אך לא סיימו. לאחר השואה הדפיס בנו רבי אהרן ירוחם את הספר "ברכת חיים" ב' חלקים (ניו יורק, תשט"ז-תשכ"ו), בו ליקט שרידים מתשובותיו הרבות וחידושיו של אביו הגדול. תשובה זו שלפנינו נדפסה שם בסימן י"ג.
[3] עמ', 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות, בלאי וסימני קיפול. פגיעת בלאי קלה במרכזי קיפול הדפים.