אוסף פרשיות תפילין בכתב ידו של הסופר הנודע הרב הצדיק רבי נחמן פפירנא. [ירושלים, אמצע המאה ה-20 בקירוב].
תפילין כשיטת רש"י, דיו על קלף, בכתיבה חסידית עפ"י האריז"ל והט"ז. האוסף כולל: פרשיות לשלשה וחצי זוגות תפילין - שלש פרשיות לתפילין של יד, וארבע רביעיות-פרשיות לתפילין של ראש + זוג בתים לתפילין, כולל רצועות וקופסאות תואמות.
רבי נחמן סופר פפירנא (נולד תרנ"ה בערך - נפטר בחנוכה תשמ"ז 1986), מזקני החסידים והצדיקים בירושלים. בן הסופר המפורסם רבי משה פפירנא (פאפיערני) מפינסק, מצאצאי האדמו"ר מלכוביץ. בנדודי מלחמת העולם הראשונה הגיע יחד עם אביו לעיר שעדליץ בפולין, שם התקרבו האב ובנו אל האדמו"ר רבי יהושע אשר משעדליץ, כאשר רבי נחמן זכה להיות מתלמידיו המקורבים ביותר (דברים רבים בשמו של האדמו"ר משעדליץ ואדמו"רים אחרים הובאו בספרים שונים משמו של רבי נחמן פפירנא). עלה לארץ ישראל בשנות התר"פ בערך, והיה אחד מגדולי סופרי הסת"ם בירושלים. נודע במומחיותו הגדולה בכתיבת פרשיות תפילין ומזוזות בהידור רב, בקדושה ובטהרה.
גדולי האדמו"רים הזמינו אצלו תפילין. כאשר ביקר האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש בארץ ישראל (בשנת תרפ"ט) הזמין אצל רבי נחמן פפירנא תפילין מהודרות עבורו ועבור חתניו. חתנו הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון היה מקפיד להניח תפילין אלו עד סוף ימיו (ראה חומר מצורף). בשנת תשט"ו הכניס האדמו"ר רבי יוחנן מקרלין, ספר תורה מהודר שחציו נכתב עבורו ע"י הסופר רבי נחמן פפירנא (בית אהרן וישראל, גליון טו עמ' קלז). האדמו"ר רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא, היה נוהג לקחת פרשיות לתפיליו רק מרבי נחמן סופר, והיה ממליץ לכל המתעניין לקחת רק פרשיות שכתב הרב פפירנא, כיוון שהיה כותבן בהידור גדול עם כל החומרות, מתוך יראת שמים טהורה.
כשהגיע הרב מבריסק מרן הגרי"ז סולובייציק לארץ ישראל, הזמין עבורו ועבור בניו תפילין מכתיבתו של רבי נחמן פפירנא (כשהיה הגרי"ז בחו"ל היו לו תפילין מכתיבתו של אביו רבי משה פפירנא, שאצלו גם הזמין תפילין בשנת תרפ"ט עבור בנו הגדול רבי יוסף דוב, וכשהגיע הגרי"ז לארץ הזמין תפילין חדשות עם פרשיות של בנו רבי נחמן). הרב מבריסק נהג להניח תפילין אלו בתפלת שחרית, כשהוא מכנה אותם "חסידישע תפילין" [תפילין חסידיות, הכתובים עפ"י שיטת הט"ז שנהגו בו החסידים, ולא כהרמב"ם]. ראה אודות כך במאמר בקובץ בית אהרן וישראל (גליון קלח, עמוד קנד, הערה 10).
בספר ארחות רבינו (חלק ד', עמ' רצב-רצג במהדורת בני ברק תשע"ד - סיפור זה גם מופיע בספר "פאר הדור", חלק ד', עמ' קט) מסופר כי ה"חזון איש" יעץ כסגולה לבנים לקנות מזוזות שנאמר בהם "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ולקובען בפתחי הבית. ה"חזון איש" הציע לקנותן אצל רבי נחמן פפירנא בירושלים, ואכן אותו זוג זכה לחבוק בן לאחר כשנה. כאשר חזרו אל החזון איש בבשורת לידת הבן, אמר להם, שזה לא בזכותו אלא בזכות המזוזות. בספר ארחות רבנו מביא שם (עמ' רצג) בשם רבי חיים קניבסקי, שאפשר לפרסם בשמו, שאכן זו סגולה לבנים.
הפרשיות שלפנינו נבדקו ונמצאו ככתב יד קודשו של רבי נחמן פפירנא, שנכתבו בהידור ובכתב יפה ומהודר ביותר, מתקופת צעירותו, שבה הייתה כתיבתו יפה ביותר. הפרשיות עברו הגהה ידנית והגהות מחשב.
מצורפים מכתבי אישור לפרשיות שלפנינו, עם עדויות בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה הכהן "מגיה מוסמך" ב"לשכת מהדרין ותשמישי קדושה" בפיקוח "ועד מפקחי סת"ם שע"י בד"ץ העדה החרדית", הכותב: "...שהפרשיות של רש"י אריז"ל-ט"ז שמצולמים מעבר לדף זה, בדקתי היטב והנם כתב ידו של הרה"צ ר' נחמן פאפירנא זצל"ה מזמניו הטובים ביותר, ובמצב מעולה מאוד, ונראה כמו היום נכתב, והנם כשרים יפים ומהודרים מאוד...".
3 פרשיות של יד, גובה הקלף: 33/35/42 מ"מ.
16 פרשיות של ראש גובה הקלף: 25/36 מ"מ.
שני בתי תפילין של יד ושל ראש. גודל הריבוע: 40X40 מ"מ. גודל כולל תיתורא: כ-55X75/76 מ"מ. + רצועות קשורות (בתפילין של יד, קשירה לאיטר) + שתי קופסאות פלסטיק (שיידעלעך) תואמות.