כתב-יד, "מעשה שמעון הלוי", כרוניקה היסטורית מתקופת גירוש פראג. [וינה?, תק"ח 1748]. עברית ויידיש.
חיבור ארוך המכיל עדות אישית של רבי שמעון הלוי קוא, מעשירי ופרנסי פראג, על מאורעות הימים והפרעות שקדמו לגירוש היהודים מהעיר פראג בשנת 1745. החיבור הועתק מפיו של רבי שמעון בשנת תק"ח (1748) ע"י הסופר רבי שלמה זלמן ב"ר הירש שפיץ סג"ל, שהוסיף הקדמה משלו בראש החיבור.
החיבור כולל את סיפור הפרעות, ההרג והביזה, שנערכו ביהודים עם כיבוש העיר ע"י הצבא הפרוסי מידי הצבא האוסטרי, ועם חזרתם של האוסטרים. רבי שמעון מתאר בגוף ראשון את שראו עיניו, סוקר את השתלשלות המאורעות, ומזכיר את ההרוגים והפצועים בשמותיהם. הוא מספר כי בעיצומם של הפרעות באו אליו כמה מיהודי העיר ואמרו לו: "למען ה' ר' שמעון קוא הציל את קהלתינו כי אתה תקיף ודבריך נשמעין אצל אנשי הצבא וצייתו לך...". רבי שמעון מפרט את פעילותו בזמן הפרעות, שכללה שתדלנות לטובת היהודים אצל הכובשים הפרוסים, ובעקבות זאת את סיפור מאסרו לאחר חזרת העיר לידי האוסטרים, והפעילות שנעשתה לשחרורו. בסוף החיבור מובאים מכתבי תמיכה והמלצה שקיבל רבי שמעון מדייני פראג ומ"אב"ד מדינת פיהם".
תיאור המאורעות נכתב בעברית, בשילוב קטעים ביידיש-גרמנית עתיקה (בעיקר בציטוט השיחות והדיאלוגים בין הדמויות בסיפור).
כותרת השער: "מעשה שמעון הלוי לפ"ק" [עם הדגשת אותיות לפרט השנה תק"ה 1745 - אז התרחשו המאורעות]. בנוסח השער נכתב: "ובראשונה נכתב כד הווינא בעיר מלוכה ווינא" (המילה "ווינא" מודגשת באותיות גדולות). [חלק מאותיות המילה "ובראשונה", מסומנות בנקודות (השונות מסימון פרט השנה במקומות האחרים), ולא ברור אם היתה כאן כוונה לסימון פרט שנה נוסף, ראשי תיבות, או רמז אחר. כמו כן, לא ברור לנו האם זו ההעתקה הראשונה של החיבור שנעשתה ע"י רבי שלמה זלמן שפיץ, או שזו העתקה נוספת].
כחלק מ"מלחמת הירושה האוסטרית" כבשו חייליו של פרידריך הגדול מלך פרוסיה את פראג, מידי בית הבסבורג, שבראשו עמדה אז הקיסרית מריה תרזה. בימים הראשונים, עם נסיגת חיילי המלכה וכניסתם של הפרוסים לעיר, ערכו התושבים המקומיים פרעות ביהודים, בנימוק שעמדו לימינם של הפרוסים בעת כיבוש העיר. כעשרים יהודים נהרגו ולמעלה ממאה נפצעו, ורוב בני הקהילה ניזוקו, בגוף ובממון. זמן קצר לאחר מכן חזרה העיר שוב לידי חייליה של מריה תרזה ושוב היו נתונים היהודים למתקפה ולפרעות, בשל האשמתם בחוסר ונאמנות ובגידה בזמן המלחמה. האשמות אלה היו הסיבה הרשמית שהביאה את מריה תרזה לחתום על צו מלכותי שגזר גירוש מידי על יהודי פראג. היהודים גורשו מן העיר בחודש ינואר של שנת 1745, בעיצומו של החורף העז, והורשו לחזור אליה רק בסיום המלחמה, כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1748.
רבי שמעון הלוי קוא (נפטר בחודש חשון תקל"ד 1773) מחשובי הפרנסים בפראג ומעשירי העיר, ובין היתר נמנה על חותמי כתב הרבנות של רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה". הקים בית מדרש מפואר בפראג והפריש מהונו קרן קיימת לפרנסת הלומדים בו. על מצבתו נכתב: "ובימי חרפו עשה טובה לכל הקהלה ועל ידי זה בא במאסר וביסורים כבדים, וזכות הרבים עמדה לו להצילו לגדלו ולהושיבו עם נגידים". סיפור המאסר המדובר מובא בכתב-היד שלפנינו בפירוט ובאריכות. ככל הידוע, חיבור זה לא נדפס מעולם ויש בו פרטים היסטוריים לא ידועים.
י דף (20 עמ' כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. כתמים. כריכת עור עתיקה, עם הטבעות עיטורים.