מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 85 - 96 of 165
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב תנחומים ארוך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד (האדמו"ר הריי"ץ), אל מרת רחל שניאורסון [אמה של המשוררת זלדה], על פטירת בעלה רבי שלום שלמה שניאורסון. לנינגרד, תרפ"ו [1926].
בפתח מכתבו כותב האדמו"ר: "נבהלתי לשמוע מהבשורה המעציבה מפטירת בעלה ש"ב הרה"ג הנודע...", ולאחר מכן מנחם ומברך אותה ואת בתה: "...והוא יתעלה יזמין להם פרנסתם בריוח ובכבוד, ויחזק את בריאותה לגדל את בתה תי' לתורה ומעשים טובים מתוך הרחבה". בסוף המכתב כותב הרבי הריי"ץ כי החליט שלא להעביר את מכתבה של האלמנה לאמו, הרבנית שטערנא שרה - אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, מחשש שהצער על האסון ישפיע על בריאותה בשל גילה המבוגר.
רבי שלום שלמה שניאורסון, בן רבי ברוך שניאור שניאורסון, ממשפחת אדמו"רי ליובאוויטש-חב"ד (אבי רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד), חתן הגאון רבי דוד צבי (רד"צ) חן, אב"ד צ'רניגוב (רוסיה) ומחשובי רבני חב"ד. שימש תחילה כרב בשירוקייה, מושבת חקלאים יהודיים בפלך חרסון (רוסיה). בעקבות המהפכה הבולשביקית עזב את המקום, ובסיון תרפ"ה עלה לארץ ישראל יחד עם חותנו הרד"צ חן ועם אשתו ובתו היחידה זלדה. פחות משנה לאחר עלייתם ארצה והתיישבותם בירושלים, נפטר הרד"צ חן, וכעבור ששה שבועות נפטר בחטף גם חתנו - רבי שלום שלמה, לאחר שלקה בדלקת ריאות. בתו, המוזכרת במכתב האדמו"ר הריי"ץ שלפנינו, היא המשוררת הידועה זלדה, שהיתה בת אחת עשרה בזמן פטירת אביה. זלדה היתומה קיבלה אישור מיוחד לומר קדיש בבית הכנסת הגרוזיני, ובמשך שנת האבל היתה אומרת שם מדי יום קדיש על אביה ועל סבה.
זלדה כתבה בשירה על אותם ימים: "...בְּהִתְנוֹצֵץ הַזְּרִיחָה... נָטַשׁ סָבִי אוֹתָנוּ כִּי כָּלְתָה נַפְשׁוֹ / אֶל בְּנוֹ שֶׁבְּגַן עֵדֶן / וּבְעוֹד אִמִּי יוֹשֶׁבֶת עַל שְׁרַפְרַף הָאֲבֵלִים / בּטֶרֶם רָחַצְנוּ אֶת פָּנֵינוּ מִן הַדְּמָעוֹת / חָלָה אָבִי וְלֹא קָם מֵחָלְיוֹ" ('בתור הילדות פרי חדש', מתוך 'הכרמל האי נראה').
15 שורות בכתב-יד וחתימת האדמו"ר הריי"ץ. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
בפתח מכתבו כותב האדמו"ר: "נבהלתי לשמוע מהבשורה המעציבה מפטירת בעלה ש"ב הרה"ג הנודע...", ולאחר מכן מנחם ומברך אותה ואת בתה: "...והוא יתעלה יזמין להם פרנסתם בריוח ובכבוד, ויחזק את בריאותה לגדל את בתה תי' לתורה ומעשים טובים מתוך הרחבה". בסוף המכתב כותב הרבי הריי"ץ כי החליט שלא להעביר את מכתבה של האלמנה לאמו, הרבנית שטערנא שרה - אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, מחשש שהצער על האסון ישפיע על בריאותה בשל גילה המבוגר.
רבי שלום שלמה שניאורסון, בן רבי ברוך שניאור שניאורסון, ממשפחת אדמו"רי ליובאוויטש-חב"ד (אבי רבי לוי יצחק שניאורסון - אביו של הרבי האחרון מחב"ד), חתן הגאון רבי דוד צבי (רד"צ) חן, אב"ד צ'רניגוב (רוסיה) ומחשובי רבני חב"ד. שימש תחילה כרב בשירוקייה, מושבת חקלאים יהודיים בפלך חרסון (רוסיה). בעקבות המהפכה הבולשביקית עזב את המקום, ובסיון תרפ"ה עלה לארץ ישראל יחד עם חותנו הרד"צ חן ועם אשתו ובתו היחידה זלדה. פחות משנה לאחר עלייתם ארצה והתיישבותם בירושלים, נפטר הרד"צ חן, וכעבור ששה שבועות נפטר בחטף גם חתנו - רבי שלום שלמה, לאחר שלקה בדלקת ריאות. בתו, המוזכרת במכתב האדמו"ר הריי"ץ שלפנינו, היא המשוררת הידועה זלדה, שהיתה בת אחת עשרה בזמן פטירת אביה. זלדה היתומה קיבלה אישור מיוחד לומר קדיש בבית הכנסת הגרוזיני, ובמשך שנת האבל היתה אומרת שם מדי יום קדיש על אביה ועל סבה.
זלדה כתבה בשירה על אותם ימים: "...בְּהִתְנוֹצֵץ הַזְּרִיחָה... נָטַשׁ סָבִי אוֹתָנוּ כִּי כָּלְתָה נַפְשׁוֹ / אֶל בְּנוֹ שֶׁבְּגַן עֵדֶן / וּבְעוֹד אִמִּי יוֹשֶׁבֶת עַל שְׁרַפְרַף הָאֲבֵלִים / בּטֶרֶם רָחַצְנוּ אֶת פָּנֵינוּ מִן הַדְּמָעוֹת / חָלָה אָבִי וְלֹא קָם מֵחָלְיוֹ" ('בתור הילדות פרי חדש', מתוך 'הכרמל האי נראה').
15 שורות בכתב-יד וחתימת האדמו"ר הריי"ץ. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מהאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש-חב"ד, אל דודתו מרת רחל שניאורסון ואל בתה זלדה שניאורסון-מישקובסקי ["זלדה המשוררת"]:
1. מכתב [אגרת-אויר] מאת הרבי מליובאוויטש, כתוב כולו בכתב-ידו של הרבי ובחתימתו [כולל הוספת שורות שם הנמען, הכתובת, ושם השולח בכתב-ידו, מעבר לדף], אל מרת רחל שניאורסון. ברוקלין, [תש"י 1950].
הרבי כותב אל "דודתי הרבנית הצנועה וכבודה מרת רחל", מברך אותה לרגל נישואיה של בתה זלדה: "אשר תקבל רוב נחת ועונג מזוג הצעיר יחיו... באורך ימים ושנים טובות...", וחותם בברכת פסח כשר ושמח. המכתב נכתב זמן קצר לפני תחילת כהונתו כאדמו"ר (לאחר פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ בי' שבט תש"י).
2. מכתב מאת הרבי מליובאוויטש, אל "ש"ב [=שארת בשרי] מרת זלדה", כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. ברוקלין, תשי"ז [1957].
הרבי מברך את בת דודתו זלדה המשוררת, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
שני מכתבים. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים על מכתב הרבי לאמה של זלדה, עם קרע בפינה השמאלית עליונה (מהורדת הבול).
1. מכתב [אגרת-אויר] מאת הרבי מליובאוויטש, כתוב כולו בכתב-ידו של הרבי ובחתימתו [כולל הוספת שורות שם הנמען, הכתובת, ושם השולח בכתב-ידו, מעבר לדף], אל מרת רחל שניאורסון. ברוקלין, [תש"י 1950].
הרבי כותב אל "דודתי הרבנית הצנועה וכבודה מרת רחל", מברך אותה לרגל נישואיה של בתה זלדה: "אשר תקבל רוב נחת ועונג מזוג הצעיר יחיו... באורך ימים ושנים טובות...", וחותם בברכת פסח כשר ושמח. המכתב נכתב זמן קצר לפני תחילת כהונתו כאדמו"ר (לאחר פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ בי' שבט תש"י).
2. מכתב מאת הרבי מליובאוויטש, אל "ש"ב [=שארת בשרי] מרת זלדה", כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. ברוקלין, תשי"ז [1957].
הרבי מברך את בת דודתו זלדה המשוררת, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
שני מכתבים. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים על מכתב הרבי לאמה של זלדה, עם קרע בפינה השמאלית עליונה (מהורדת הבול).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד וחתימת הרבנית חנה שניאורסון. ברוקלין, תשי"א [1951].
מכתב לתמר גלוסקין משכונת הדר-יוסף (תל-אביב). הרבנית מזכירה את "בני שליט"א" [היה זה בשנתו הראשונה לאדמ"ורות, אחרי פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ], וכותבת כי שלחה את ה"רפואה". היא מבקשת שיכתבו לה פרטים על החיים בארץ ישראל, ומספרת על התאקלמותה בארצות הברית.
הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי האחרון מחב"ד-ליובאוויטש. אשת-חבר לאביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסון, שפעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו הדתית. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. רבי לוי יצחק נפטר בקזחסטן, והרבנית הבריחה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיע לפריז, בה התגורר באותם ימים בנה - הרבי. בשנת תש"ז הפליגה יחד עם הרבי ואשתו הרבנית לארצות הברית. כשלוש שנים לאחר בואם נפטר האדמו"ר הריי"ץ והרבי עלה על כסאו. מאז ועד לפטירתה פעלה לצדו של בנה, היתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.
בצדו השני של המכתב, טיוטת מכתב התשובה של הנמענת.
מכתב ("אגרת אויר"), 21X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. מספר קרעים קטנים.
מכתב לתמר גלוסקין משכונת הדר-יוסף (תל-אביב). הרבנית מזכירה את "בני שליט"א" [היה זה בשנתו הראשונה לאדמ"ורות, אחרי פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ], וכותבת כי שלחה את ה"רפואה". היא מבקשת שיכתבו לה פרטים על החיים בארץ ישראל, ומספרת על התאקלמותה בארצות הברית.
הרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי האחרון מחב"ד-ליובאוויטש. אשת-חבר לאביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסון, שפעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו הדתית. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. רבי לוי יצחק נפטר בקזחסטן, והרבנית הבריחה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיע לפריז, בה התגורר באותם ימים בנה - הרבי. בשנת תש"ז הפליגה יחד עם הרבי ואשתו הרבנית לארצות הברית. כשלוש שנים לאחר בואם נפטר האדמו"ר הריי"ץ והרבי עלה על כסאו. מאז ועד לפטירתה פעלה לצדו של בנה, היתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.
בצדו השני של המכתב, טיוטת מכתב התשובה של הנמענת.
מכתב ("אגרת אויר"), 21X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. מספר קרעים קטנים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
אלבום עם מכתבי ברכה, לשמחת נישואין בבית משפחת הגאון רבי אברהם שטרן דומ"צ נאוואזמקי (נייהייזל, ערשצקאויוואר) - ברכות לנישואי בנו הגאון רבי בצלאל שטרן [בעל "בצל החכמה"] עם בתו של הגאון רבי צבי קינסטליכר אב"ד סיביאו (סעבען, הרמנשטט). בחודש אלול תרצ"ב 1932.
מכתבי ברכה, כרטיסי ביקור וכרטיסי ברכה, גלויות דואר ומברקי-טלגרמה, מברקי ברכה "חילופיים" [דפים דמויי-מברק שהודפסו במיוחד לצורך שמחת הנישואין, עם שמות החתן והכלה, ועם הכיתובים "חילוף דילוג-רב [טלגרף] לטובת הישיבה דק"ק נאוועזאמקי" / או: "חילוף דילוג רב לטובת תלמוד תורה דק"ק סיביאו"]. האלבום כולל גם את ההזמנה לשמחת הנישואין, והזמנה לחתונה הקודמת בבית משפחת הרב שטרן, של בנו רבי מרדכי שטרן עם בת הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי.
אוסף מרשים ביותר, אלבום נאה ומסודר עם עשרות אוטוגרפים מגדולי רבני הונגריה הגדולה, כולל רבנים מהונגריה החסידית - מכתבים רבים מרבנים ואדמו"רים ידועים, ועשרות מכתבים מאנשי הקהילות, ידידים וקרובי-משפחה: · מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר מוויזניץ ה"אהבת ישראל" רבי "ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה". · מכתב עם חתימת ידו (ו-3 שורות בכתב ידו), של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק [ווייס] מספינקא. סעליש. · מכתב מהסבא הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נאוועזאמקי [אשר מפאת בריאותו לא יכל להגיע להרמנשטט, לשמחת נישואי נכדו]. · מכתב בכת"י וחתימת הגאון רבי "שאול בראך" אב"ד קאשוי. · מכתב בכת"י וחתימת הגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגאר. טירנוי. · מכתב רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן. · מכתב רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא. · מכתב רבי חיים שמואל שור, אב"ד בוקרשט. · מכתב מהדוד רבי מרדכי כהנא אב"ד פאבינהאז. · מכתב מהדוד הרב ד"ר ליכטיג מהמבורג. · מכתב מרבי דוד שפרבר אב"ד בראשא (בראשוב). · מכתב מרבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו. · מכתב רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד וויטצען. · מכתב רבי נתן יוסף רובינשטיין אב"ד יאנוש-האזא. · מכתב רבי יחיאל בוים אב"ד גוטא. · מכתב רבי יחיאל שמחה פישר אב"ד דעווא. · מכתב רבי צבי הירש הכהן אב"ד דערעטשקע. · מכתב רבי מאיר שפיץ אב"ד ביסטריץ. · מכתב רבי אשר אנשיל יהודה מילר אב"ד פעטעראשני. · מכתב רבי אשר אנשיל כ"ץ ראב"ד סערדאהלי. · מכתב רבי לוי שלום פירסט אב"ד טשווס. · מכתב רבי אשר רובין אב"ד אלט-דורנא. · מכתב רבי שמעון אהרן סופר [אב"ד עיר חדש, סלובקיה]. · מכתב רבי אריה ליבוש כהנא מרבני קלויזנבורג. · 2 מכתבים מרבי משה חיים לויא (לאו) אב"ד פרעשוב. · מכתב רבי אביגדור גרינוואלד מגיד בסיגט. · מכתב רבי ישראל וועלץ, רב דחברה ש"ס ומגיד בבודפסט. · ועוד מכתבים רבים מרבנים שונים מערים שונות.
החתן הגאון רבי בצלאל שטרן (תרע"א-תשמ"ט 1911-1988), נולד לאביו הגאון רבי אברהם שטרן הי"ד (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד. בעל "מליצי אש", "גפי אש", "כתבי אש", "מסדר חילוקים ושיטות", ועוד ספרים). כבר בבחרותו נודע בגאונותו. למד בישיבות המפורסמות גלנטא, שוראן, טירנוי ופרשבורג, ובכולן התבלט כאחד ומיוחד בעומק לימודו (אחיו הגאון, רבי משה שטרן הרב מדברצין, בעל "באר משה", העיד כי בישיבות הונגריה נודעו בשמו כמה קושיות מפורסמות). בשנת תרצ"ב נישא לבתו של הגאון רבי צבי קינסטליכר אב"ד הרמנשטט (תרל"א-תשכ"ה, בעל "באר צבי", מגדולי רבני הונגריה-זיבנבירגן, ומחשובי מקורבי אדמו"רי בעלז), אצלו קיבל דרכי ההוראה, ומשנת תש"ב שימש לצידו כ"רב הצעיר" בהרמנשטט. בשנת תשט"ו נתמנה לעמוד ברבנות מלבורן (אוסטרליה). כיהן גם ברבנות העיר וינה (אוסטריה), ובסוף ימיו הקים את בית מדרשו בירושלים. נודע על שם סדרת ספריו "שו"ת בצל החכמה" ו' חלקים.
153 פריטי נייר המודבקים באלבום ישן 16X25 ס"מ. כולל: 21 מכתבים רגילים, 27 גלויות דואר, 81 מכתבים בכת"י על גבי טפסי מברקי ברכה, 14 מברקי טלגרמה, 2 הזמנות ו-8 כרטיסים מודפסים. מצב כללי טוב.
מכתבי ברכה, כרטיסי ביקור וכרטיסי ברכה, גלויות דואר ומברקי-טלגרמה, מברקי ברכה "חילופיים" [דפים דמויי-מברק שהודפסו במיוחד לצורך שמחת הנישואין, עם שמות החתן והכלה, ועם הכיתובים "חילוף דילוג-רב [טלגרף] לטובת הישיבה דק"ק נאוועזאמקי" / או: "חילוף דילוג רב לטובת תלמוד תורה דק"ק סיביאו"]. האלבום כולל גם את ההזמנה לשמחת הנישואין, והזמנה לחתונה הקודמת בבית משפחת הרב שטרן, של בנו רבי מרדכי שטרן עם בת הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי.
אוסף מרשים ביותר, אלבום נאה ומסודר עם עשרות אוטוגרפים מגדולי רבני הונגריה הגדולה, כולל רבנים מהונגריה החסידית - מכתבים רבים מרבנים ואדמו"רים ידועים, ועשרות מכתבים מאנשי הקהילות, ידידים וקרובי-משפחה: · מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר מוויזניץ ה"אהבת ישראל" רבי "ישראל בהה"צ מוהר"ב זצללה"ה". · מכתב עם חתימת ידו (ו-3 שורות בכתב ידו), של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק [ווייס] מספינקא. סעליש. · מכתב מהסבא הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נאוועזאמקי [אשר מפאת בריאותו לא יכל להגיע להרמנשטט, לשמחת נישואי נכדו]. · מכתב בכת"י וחתימת הגאון רבי "שאול בראך" אב"ד קאשוי. · מכתב בכת"י וחתימת הגאון רבי שמואל דוד הלוי אונגאר. טירנוי. · מכתב רבי מאיר ליב פרייא אב"ד שוראן. · מכתב רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא. · מכתב רבי חיים שמואל שור, אב"ד בוקרשט. · מכתב מהדוד רבי מרדכי כהנא אב"ד פאבינהאז. · מכתב מהדוד הרב ד"ר ליכטיג מהמבורג. · מכתב מרבי דוד שפרבר אב"ד בראשא (בראשוב). · מכתב מרבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו. · מכתב רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד וויטצען. · מכתב רבי נתן יוסף רובינשטיין אב"ד יאנוש-האזא. · מכתב רבי יחיאל בוים אב"ד גוטא. · מכתב רבי יחיאל שמחה פישר אב"ד דעווא. · מכתב רבי צבי הירש הכהן אב"ד דערעטשקע. · מכתב רבי מאיר שפיץ אב"ד ביסטריץ. · מכתב רבי אשר אנשיל יהודה מילר אב"ד פעטעראשני. · מכתב רבי אשר אנשיל כ"ץ ראב"ד סערדאהלי. · מכתב רבי לוי שלום פירסט אב"ד טשווס. · מכתב רבי אשר רובין אב"ד אלט-דורנא. · מכתב רבי שמעון אהרן סופר [אב"ד עיר חדש, סלובקיה]. · מכתב רבי אריה ליבוש כהנא מרבני קלויזנבורג. · 2 מכתבים מרבי משה חיים לויא (לאו) אב"ד פרעשוב. · מכתב רבי אביגדור גרינוואלד מגיד בסיגט. · מכתב רבי ישראל וועלץ, רב דחברה ש"ס ומגיד בבודפסט. · ועוד מכתבים רבים מרבנים שונים מערים שונות.
החתן הגאון רבי בצלאל שטרן (תרע"א-תשמ"ט 1911-1988), נולד לאביו הגאון רבי אברהם שטרן הי"ד (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ד. בעל "מליצי אש", "גפי אש", "כתבי אש", "מסדר חילוקים ושיטות", ועוד ספרים). כבר בבחרותו נודע בגאונותו. למד בישיבות המפורסמות גלנטא, שוראן, טירנוי ופרשבורג, ובכולן התבלט כאחד ומיוחד בעומק לימודו (אחיו הגאון, רבי משה שטרן הרב מדברצין, בעל "באר משה", העיד כי בישיבות הונגריה נודעו בשמו כמה קושיות מפורסמות). בשנת תרצ"ב נישא לבתו של הגאון רבי צבי קינסטליכר אב"ד הרמנשטט (תרל"א-תשכ"ה, בעל "באר צבי", מגדולי רבני הונגריה-זיבנבירגן, ומחשובי מקורבי אדמו"רי בעלז), אצלו קיבל דרכי ההוראה, ומשנת תש"ב שימש לצידו כ"רב הצעיר" בהרמנשטט. בשנת תשט"ו נתמנה לעמוד ברבנות מלבורן (אוסטרליה). כיהן גם ברבנות העיר וינה (אוסטריה), ובסוף ימיו הקים את בית מדרשו בירושלים. נודע על שם סדרת ספריו "שו"ת בצל החכמה" ו' חלקים.
153 פריטי נייר המודבקים באלבום ישן 16X25 ס"מ. כולל: 21 מכתבים רגילים, 27 גלויות דואר, 81 מכתבים בכת"י על גבי טפסי מברקי ברכה, 14 מברקי טלגרמה, 2 הזמנות ו-8 כרטיסים מודפסים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
צרור גדול של מכתבי ברכה ומברקי ברכה, לשמחת נישואין של החתן רבי שמואל ווייצעל בן הגאון רבי דוד ווייצעל רבה של ברנוביץ (פולין), עם הכלה הינדא סג"ל בת רבי שלום יצחק סגל רבה של סופרסאל (Supraśl, פולין) וטרסטינה (טרישיק Trīškē, ליטא). שהתקיימה בטרסטינה בחודש אדר תרצ"ג [1933].
מכתבי ברכה, גלויות דואר ומברקי-טלגרמה, מברקי ברכה "חילופיים" [דפים דמויי-מברק שהודפסו ונשלחו ע"י מוסדות צדקה שונים, כשעליהם כותבים המברכים את ברכתם בכתב ידם, ונשלחו במרוכז ע"י מוסדות הצדקה - בצרור שלפנינו מברקי ברכה רבים של "תומכי תורה" קרן עזרה לבחורים בישיבת ברנוביץ; של "עזרת תורה" - אוצר הספרים של ישיבת מיר; קופת הגמ"ח של ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בביאליסטוק; "קרן הישוב" של אגודת ישראל; ישיבת "אור תורה" בטבריה; ומברקי ברכה של הקרן הקיימת, עם בולים ציוניים].
אוסף מרשים ביותר של עשרות אוטוגרפים מגדולי רבני ליטא, גדולי תורה ראשי ישיבות ואישי המוסר. בין ה"מברקים" מישיבת ברנוביץ, מכתבי ברכה בחתימות ידם של ראשי הישיבה: רבי אלחנן ווסרמן ורבי דוד הכהן רפופורט [בעל "מקדש דוד"], רבי שמחה וסרמן, רבי צבי גוטמן. מכתבי ברכה מהסבתא הרבנית בלומא ליובצאנסקי, הדוד רבי אשר בויארסקי ומשפחות רבות מבני הקהילה. בין ה"מברקים" מישיבת מיר, מכתב ברכה מהבחורים "נפתלי בינוש וסרמן" [בנו של רבי אלחנן וסרמן] ו"ישראל מנדל קפלן". בין ה"מברקים" מישיבת נובהרדוק [בה למד החתן], מכתבי ברכה מהמשגיח רבי ישראל מאוושאוויטש (מובשוביץ); מרבי ניסן פטשינסקי; רבי חיים זייציק.
מכתבים מרבנים וראשי ישיבות בליטא, הרבנים הגאונים: רבי יהודה ליב פיין אב"ד סלונים; רבי יחיאל מיכל רבינוביץ אב"ד שטוצין [בעל "אפיקי ים"]; רבי מאיר אבוביץ אב"ד נובהרדוק [חותנו של רבי שמחה ווסרמן]; רבי יואל קליינערמאן ורבי מאיר סגל ראשי ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מזובייצק; רבי יצחק געלפאנד (העלפאנד), ראש ישיבת נובהרדוק בפולטוסק; רבי אריה זאב לווין ורבי מרדכי גולדין ראשי ישיבת נובהרדוק בבילסק פודולסק; רבי חיים דוב הכהן אב"ד סמיאטיץ; רבי חיים זליג הלוי פאליאק אב"ד קנישין; רבי צבי באקאלטשוק אב"ד דרעטשין; רבי שמואל אביגדור רבינוביץ אב"ד סופראסל; רבי חיים יעקב מישקינסקי אב"ד סוויסלאץ; רבי יצחק ליפשיץ דיין ומו"צ בסלונים; רבי אברהם יצחק גרשונוביץ אב"ד זאבינקה; ועוד מכתבים רבים מרבנים, מבני משפחה וידידים.
החתן הגאון רבי שמואל ווייצעל (תרס"ה-תשל"ח), מחשובי תלמידי ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בביאליסטוק, וידיד-נעורים של ה"סטייפלער". עלה אח"כ לארץ בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בשכונות העיר תל אביב (שכונת יעבץ-התבור, ומשנת תשי"ח רב שכונת ברנר). נפטר בשנת תשל"ח. אבי החתן הגאון רבי דוד ווייצעל (תרל"ה - תשרי תשי"ח), חתנו של רבי חיים יהודה ליב לובצ'נסקי (שהיה הרב הראשון לישוב היהודי בברנוביץ). לאחר פטירת חותנו כיהן אחריו בנו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי (מנהל רוחני בישיבת ברנוביץ), אך הוא התפטר ומסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצעל שכיהן ברבנות העיר כ-35 שנה, משנת תרס"ו עד הגלייתו לסיביר בשנת תש"א. נודע בצניעותו ובצדקתו. רבי ירוחם ממיר העיד עליו: כי אם רוצים לראות שמי שבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו, יכולים לראות זאת אצל הרב דברנוביץ, שהוא באמת בורח מן הכבוד, ולכן כבוד התורה רודף אחריו... (הנאמן שנה י', גליון ח' [פ'], עמ' 35). לאחר מלחמת העולם השניה כיהן רבי דוד כחבר "איחוד הרבנים" במחנות העקורים בפראג, משם הגיע בשנת תש"ז לפריז, ומשם הגיע לתל אביב, בה האריך ימים ונפטר בתשרי שנת תשי"ח (1957). אבי הכלה הגאון רבי שלום יצחק סגל (תרל"ד-תרצ"ה), מחשובי הרבנים בליטא, מפורסם בתורתו וצדקתו ובבקיאותו הגדולה. כיהן כעשרים שנה בעיר סופראסל, ומשנת תרפ"א כיהן כאב"ד טרסטינה.
למעלה מ-140 מכתבים ומברקי-ברכה. גודל ומצב משתנים. מצב טוב מאד עד בינוני. מצב כללי טוב.
מכתבי ברכה, גלויות דואר ומברקי-טלגרמה, מברקי ברכה "חילופיים" [דפים דמויי-מברק שהודפסו ונשלחו ע"י מוסדות צדקה שונים, כשעליהם כותבים המברכים את ברכתם בכתב ידם, ונשלחו במרוכז ע"י מוסדות הצדקה - בצרור שלפנינו מברקי ברכה רבים של "תומכי תורה" קרן עזרה לבחורים בישיבת ברנוביץ; של "עזרת תורה" - אוצר הספרים של ישיבת מיר; קופת הגמ"ח של ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בביאליסטוק; "קרן הישוב" של אגודת ישראל; ישיבת "אור תורה" בטבריה; ומברקי ברכה של הקרן הקיימת, עם בולים ציוניים].
אוסף מרשים ביותר של עשרות אוטוגרפים מגדולי רבני ליטא, גדולי תורה ראשי ישיבות ואישי המוסר. בין ה"מברקים" מישיבת ברנוביץ, מכתבי ברכה בחתימות ידם של ראשי הישיבה: רבי אלחנן ווסרמן ורבי דוד הכהן רפופורט [בעל "מקדש דוד"], רבי שמחה וסרמן, רבי צבי גוטמן. מכתבי ברכה מהסבתא הרבנית בלומא ליובצאנסקי, הדוד רבי אשר בויארסקי ומשפחות רבות מבני הקהילה. בין ה"מברקים" מישיבת מיר, מכתב ברכה מהבחורים "נפתלי בינוש וסרמן" [בנו של רבי אלחנן וסרמן] ו"ישראל מנדל קפלן". בין ה"מברקים" מישיבת נובהרדוק [בה למד החתן], מכתבי ברכה מהמשגיח רבי ישראל מאוושאוויטש (מובשוביץ); מרבי ניסן פטשינסקי; רבי חיים זייציק.
מכתבים מרבנים וראשי ישיבות בליטא, הרבנים הגאונים: רבי יהודה ליב פיין אב"ד סלונים; רבי יחיאל מיכל רבינוביץ אב"ד שטוצין [בעל "אפיקי ים"]; רבי מאיר אבוביץ אב"ד נובהרדוק [חותנו של רבי שמחה ווסרמן]; רבי יואל קליינערמאן ורבי מאיר סגל ראשי ישיבת נובהרדוק באוסטרוב-מזובייצק; רבי יצחק געלפאנד (העלפאנד), ראש ישיבת נובהרדוק בפולטוסק; רבי אריה זאב לווין ורבי מרדכי גולדין ראשי ישיבת נובהרדוק בבילסק פודולסק; רבי חיים דוב הכהן אב"ד סמיאטיץ; רבי חיים זליג הלוי פאליאק אב"ד קנישין; רבי צבי באקאלטשוק אב"ד דרעטשין; רבי שמואל אביגדור רבינוביץ אב"ד סופראסל; רבי חיים יעקב מישקינסקי אב"ד סוויסלאץ; רבי יצחק ליפשיץ דיין ומו"צ בסלונים; רבי אברהם יצחק גרשונוביץ אב"ד זאבינקה; ועוד מכתבים רבים מרבנים, מבני משפחה וידידים.
החתן הגאון רבי שמואל ווייצעל (תרס"ה-תשל"ח), מחשובי תלמידי ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בביאליסטוק, וידיד-נעורים של ה"סטייפלער". עלה אח"כ לארץ בשנת תרצ"ה וכיהן כרב בשכונות העיר תל אביב (שכונת יעבץ-התבור, ומשנת תשי"ח רב שכונת ברנר). נפטר בשנת תשל"ח. אבי החתן הגאון רבי דוד ווייצעל (תרל"ה - תשרי תשי"ח), חתנו של רבי חיים יהודה ליב לובצ'נסקי (שהיה הרב הראשון לישוב היהודי בברנוביץ). לאחר פטירת חותנו כיהן אחריו בנו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי (מנהל רוחני בישיבת ברנוביץ), אך הוא התפטר ומסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצעל שכיהן ברבנות העיר כ-35 שנה, משנת תרס"ו עד הגלייתו לסיביר בשנת תש"א. נודע בצניעותו ובצדקתו. רבי ירוחם ממיר העיד עליו: כי אם רוצים לראות שמי שבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו, יכולים לראות זאת אצל הרב דברנוביץ, שהוא באמת בורח מן הכבוד, ולכן כבוד התורה רודף אחריו... (הנאמן שנה י', גליון ח' [פ'], עמ' 35). לאחר מלחמת העולם השניה כיהן רבי דוד כחבר "איחוד הרבנים" במחנות העקורים בפראג, משם הגיע בשנת תש"ז לפריז, ומשם הגיע לתל אביב, בה האריך ימים ונפטר בתשרי שנת תשי"ח (1957). אבי הכלה הגאון רבי שלום יצחק סגל (תרל"ד-תרצ"ה), מחשובי הרבנים בליטא, מפורסם בתורתו וצדקתו ובבקיאותו הגדולה. כיהן כעשרים שנה בעיר סופראסל, ומשנת תרפ"א כיהן כאב"ד טרסטינה.
למעלה מ-140 מכתבים ומברקי-ברכה. גודל ומצב משתנים. מצב טוב מאד עד בינוני. מצב כללי טוב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
שטר כתובה מודפס, עם מילוי בכתב-יד, לנישואי רבי עמרם ב"ר יצחק שלמה בלויא, עם האשה "רות בן דוד (מדלין לוסט פרוי)", בבני ברק, אלול תשכ"ה [1965]. חתימות העדים: "אליעזר דוד בן חיים" ו"אליעזר בן יוחנן". על גבי השטר חותמת ארגון "נטורי קרתא - של היהדות החרדית". השטר עצמו נדפס בתקופה מוקדמת יותר [ירושלים, שנות התר"צ בערך 1930], בהוצאת "מנדל פריעדמאן ושותפיו - ירושלם", דפוס התחיה.
רבי עמרם בלוי (תרנ"ד-תשל"ד), ראש הארגון החרדי-קיצוני "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, בפולמוס המר סביב נישואיו אלו לגיורת רות בן דוד (1920-2000, המופיעה בשטר הכתובה גם בשמה הקודם: "מדלין לוסט פרוי"). רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. בן דוד נולדה להורים קתולים, נישאה בגיל 19 לחייל בצבא צרפת והתגרשה ממנו כעבור 3 שנים. מנישואין אלו נולד בנה קלוד, שלאחר מכן התגייר איתה ושינה את שמו לאוריאל. היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה, שימשה כרקדנית וכמורה, והשתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה, בטקס קצר שנערך לאחר חצות לילה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), ובו סיפרה על פרשה כואבת זו.
44 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקיפולי הדף, ופגמים נוספים.
רבי עמרם בלוי (תרנ"ד-תשל"ד), ראש הארגון החרדי-קיצוני "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, בפולמוס המר סביב נישואיו אלו לגיורת רות בן דוד (1920-2000, המופיעה בשטר הכתובה גם בשמה הקודם: "מדלין לוסט פרוי"). רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. בן דוד נולדה להורים קתולים, נישאה בגיל 19 לחייל בצבא צרפת והתגרשה ממנו כעבור 3 שנים. מנישואין אלו נולד בנה קלוד, שלאחר מכן התגייר איתה ושינה את שמו לאוריאל. היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה, שימשה כרקדנית וכמורה, והשתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה, בטקס קצר שנערך לאחר חצות לילה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), ובו סיפרה על פרשה כואבת זו.
44 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקיפולי הדף, ופגמים נוספים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתובה לנישואי החתן אליהו בן יהודה בן מרדכי ן' עטאר, עם הכלה מרים בת שמואל הלוי בת מנחם הלוי בן שושאן. גיברלטר, תקנ"ד [1794].
כתב-יד על קלף. נוסח הכתובה נכתב בכתיבה ספרדית בינונית, והוא נתון במסגרת מאוירת במבנה ארכיטקטוני, שבראשו דגמי פרחים וצמחיה. כיתובי פסוקים וברכות בראש הכתובה ובתוך המסגרת: "מצא אשה מצא טוב", "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת", "בסימנא טבא ובמזלא יאיא ובנחשא מעליא ובשעת רצון והצ'[לחה]", "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך", "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם אל[!] בית ישראל, ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודא[!]". מסגרת חיצונית נוספת עם עיטורי פרחים ועלים.
הכתובה לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], כפי שנכתב בסוף נוסח הכתובה: "המנהג והתנאי והתקנה שנהגו... הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאשטילייא ינקום נקמתם צורם ויחון ויחמול ויחוס וירחם על פליטת שאריתם...".
בשולי נוסח הכתובה חתומים העדים: "שלמה אברהם" ו"יוסף קונקי", ובין חתימותיהם מופיעה חתימת החתן.
45X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב, כתמים וסימני קיפול. נתונה במסגרת - לא נבדקה מחוץ למסגרת.
מן הכתובות המוקדמות ביותר בגיברלטר (ידועות רק עוד שלוש כתובות נוספות מסוף המאה ה-18).
כתב-יד על קלף. נוסח הכתובה נכתב בכתיבה ספרדית בינונית, והוא נתון במסגרת מאוירת במבנה ארכיטקטוני, שבראשו דגמי פרחים וצמחיה. כיתובי פסוקים וברכות בראש הכתובה ובתוך המסגרת: "מצא אשה מצא טוב", "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת", "בסימנא טבא ובמזלא יאיא ובנחשא מעליא ובשעת רצון והצ'[לחה]", "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך", "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם אל[!] בית ישראל, ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודא[!]". מסגרת חיצונית נוספת עם עיטורי פרחים ועלים.
הכתובה לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], כפי שנכתב בסוף נוסח הכתובה: "המנהג והתנאי והתקנה שנהגו... הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאשטילייא ינקום נקמתם צורם ויחון ויחמול ויחוס וירחם על פליטת שאריתם...".
בשולי נוסח הכתובה חתומים העדים: "שלמה אברהם" ו"יוסף קונקי", ובין חתימותיהם מופיעה חתימת החתן.
45X38 ס"מ בקירוב. מצב טוב, כתמים וסימני קיפול. נתונה במסגרת - לא נבדקה מחוץ למסגרת.
מן הכתובות המוקדמות ביותר בגיברלטר (ידועות רק עוד שלוש כתובות נוספות מסוף המאה ה-18).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,500
לא נמכר
"מצא אשה מצא טוב" - כתובה לנישואי החתן אליעזר בן רבי יהודה ן' פלא [פאפו] עם הכלה "בת מלכים מרת מרים דמתקרי בוליסה" בת רבי מיכאל ב"ר רפאל "דידיע בדהב". ירושלים, אלול תרכ"ה [1865].
נוסח הכתובה בכתיבה מזרחית נאה. עם חתימות העדים, שנים מרבני ירושלים: רבי מאיר רפאל פאניז'ל [המרפ"א, "הראשון לציון" בירושלים] ורבי רחמים שלמה הלוי [מרבני ירושלים, אב בית דין ומחכמי ישיבת המקובלים בית אל]. במרכז, חתימת החתן רבי אליעזר פאפו.
אבי החתן - "רבי יהודה בן פלא" - הוא בנו של הגאון רבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" ומו"ל ספריו. נכדו- החתן בכתובה שלפנינו - נקרא על שמו. אבי הכלה, רבי מיכאל בדהב, הוא אביו של החכם הירושלמי רבי יצחק בדהב.
בשולי הכתובה, רישום משפחתי, כנראה בכתב-יד רבי יצחק בדהב, עם פרטים על תאריך פטירת אחותו [הכלה בכתובה שלפנינו] ופטירת בעלה [החתן בכתובה שלפנינו] בשנים תר"ע ותרע"ה; ורישומים נוספים של פענוח חתימות הרבנים המסולסלות.
כתובה מאוירת ומעוטרת בדיו צבעונית, בסגנון המכונה "הכתובה הירושלמית". עשויה מסגרות פרחוניות ומסתיימת בחלקה העליון בכיפה עגולה שבמרכזה פרח מסוגנן. במסגרת העליונה שלושה אגרטלים עם צמחיה ופרחים. בצדי האגרטלים איורי עצי תמר וברושים. בשני צדי המסגרת התחתונה נצבים עמודים, ובמרכזה נכתב נוסח הכתובה.
61X47 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים עם חסרון. משוקמת בהדבקת נייר. נתונה במסגרת (78.5X63.5), לא נבדקה מחוץ למסגרת.
תערוכה: חתונה מקומית, כתובות ארצישראליות 1800-1960 (מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, 2005), פריט מס' 4.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.
נוסח הכתובה בכתיבה מזרחית נאה. עם חתימות העדים, שנים מרבני ירושלים: רבי מאיר רפאל פאניז'ל [המרפ"א, "הראשון לציון" בירושלים] ורבי רחמים שלמה הלוי [מרבני ירושלים, אב בית דין ומחכמי ישיבת המקובלים בית אל]. במרכז, חתימת החתן רבי אליעזר פאפו.
אבי החתן - "רבי יהודה בן פלא" - הוא בנו של הגאון רבי אליעזר פאפו בעל "פלא יועץ" ומו"ל ספריו. נכדו- החתן בכתובה שלפנינו - נקרא על שמו. אבי הכלה, רבי מיכאל בדהב, הוא אביו של החכם הירושלמי רבי יצחק בדהב.
בשולי הכתובה, רישום משפחתי, כנראה בכתב-יד רבי יצחק בדהב, עם פרטים על תאריך פטירת אחותו [הכלה בכתובה שלפנינו] ופטירת בעלה [החתן בכתובה שלפנינו] בשנים תר"ע ותרע"ה; ורישומים נוספים של פענוח חתימות הרבנים המסולסלות.
כתובה מאוירת ומעוטרת בדיו צבעונית, בסגנון המכונה "הכתובה הירושלמית". עשויה מסגרות פרחוניות ומסתיימת בחלקה העליון בכיפה עגולה שבמרכזה פרח מסוגנן. במסגרת העליונה שלושה אגרטלים עם צמחיה ופרחים. בצדי האגרטלים איורי עצי תמר וברושים. בשני צדי המסגרת התחתונה נצבים עמודים, ובמרכזה נכתב נוסח הכתובה.
61X47 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים עם חסרון. משוקמת בהדבקת נייר. נתונה במסגרת (78.5X63.5), לא נבדקה מחוץ למסגרת.
תערוכה: חתונה מקומית, כתובות ארצישראליות 1800-1960 (מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, 2005), פריט מס' 4.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
עשרים ושלושה חוזי נישואין וכתובות מפרס:
1-12. תריסר כתובות מודפסות, בצורת קונטרס, מטעם הלשכה לרישום נישואין שבמשרד המשפטים במחוז המדאן, פרס (איראן), 1942-1958.
כל תריסר הכתובות מתעדות נישואין של זוגות יהודיים במחוז המדאן, בשנות ה-40 וה-50. רובן מהעיר המדאן, אך חלקן מתעדות גם נישואין של תושבי הערים סננדג' (Sanandaj), תוסרכאן (Toyserkan) וטהראן.
13. כתובה בכתב יד, בצורת קונטרס, לנישואי החתן מרדכי בן שמעון עם הכלה זילפה בת זכריה. דַמָאוַנד (Damavand), תרנ"ט [1899].
14-16. שלושה חוזי נישואין פרסיים-מוסלמיים בפורמט גדול, עם עיטורים. אחד מהעיר שימראן (Shimran) משנת 1861-1862; שניים מערים אחרות, מהשנים 1895-1896, 1889-1890.
17-23. שבעה חוזי נישואין פרסיים-מוסלמיים, מעוטרים, בצורת קונטרס, מהשנים 1871-1872, 1883-1884, 1902-1903, 1905-1906, 1921-1922, 1922-1923, 1925-1926. שניים מהחוזים אינם שלמים.
מצורף: קונטרס בכתב יד - העתקה קליגרפית נאה של פרקי תפילה מהקוראן. פרס, 1851-1852.
גודל ומצב משתנים. חלק מהמסמכים במצב בינוני-גרוע.
1-12. תריסר כתובות מודפסות, בצורת קונטרס, מטעם הלשכה לרישום נישואין שבמשרד המשפטים במחוז המדאן, פרס (איראן), 1942-1958.
כל תריסר הכתובות מתעדות נישואין של זוגות יהודיים במחוז המדאן, בשנות ה-40 וה-50. רובן מהעיר המדאן, אך חלקן מתעדות גם נישואין של תושבי הערים סננדג' (Sanandaj), תוסרכאן (Toyserkan) וטהראן.
13. כתובה בכתב יד, בצורת קונטרס, לנישואי החתן מרדכי בן שמעון עם הכלה זילפה בת זכריה. דַמָאוַנד (Damavand), תרנ"ט [1899].
14-16. שלושה חוזי נישואין פרסיים-מוסלמיים בפורמט גדול, עם עיטורים. אחד מהעיר שימראן (Shimran) משנת 1861-1862; שניים מערים אחרות, מהשנים 1895-1896, 1889-1890.
17-23. שבעה חוזי נישואין פרסיים-מוסלמיים, מעוטרים, בצורת קונטרס, מהשנים 1871-1872, 1883-1884, 1902-1903, 1905-1906, 1921-1922, 1922-1923, 1925-1926. שניים מהחוזים אינם שלמים.
מצורף: קונטרס בכתב יד - העתקה קליגרפית נאה של פרקי תפילה מהקוראן. פרס, 1851-1852.
גודל ומצב משתנים. חלק מהמסמכים במצב בינוני-גרוע.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
לא נמכר
שטר מכירה והעברת בעלות של נכס. טהראן, אדר תרפ"ח [פברואר 1928]. פרסית-יהודית ומעט עברית.
דיו על בד.
שטר מכר והעברת בעלות, כולל תצהיר ופרטי שמאות אודות מבנה גדול בן שני קומות בעיר טהראן. לפי המפורט בשטר, הזכויות על הנכס, שהיה בבעלותו של יוסף בן יאיר בן ישעיה ושל רעייתו, עוברות לידי הקונה, אברהם בן שמעון בן אברהם.
השטר נכתב על יריעת בד גדולה, ובחלקו התחתון מופיעות חתימות הנ"ל וחתימות עדים. בצדו האחורי נוספו רישומים בפרסית (באותיות ערביות) משנת 1965, שעניינם העברת הבעלות על הנכס הנ"ל לידי רוכשים חדשים (עם חתימות בערבית, בעברית, ובטביעות אצבע).
שטרות מסוג זה (ומסוגים אחרים) הכתובים על גבי בד אינם מצויים.
58X40 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. שני כתמי רטיבות רוחביים, עם פגיעות קלות בטקסט.
דיו על בד.
שטר מכר והעברת בעלות, כולל תצהיר ופרטי שמאות אודות מבנה גדול בן שני קומות בעיר טהראן. לפי המפורט בשטר, הזכויות על הנכס, שהיה בבעלותו של יוסף בן יאיר בן ישעיה ושל רעייתו, עוברות לידי הקונה, אברהם בן שמעון בן אברהם.
השטר נכתב על יריעת בד גדולה, ובחלקו התחתון מופיעות חתימות הנ"ל וחתימות עדים. בצדו האחורי נוספו רישומים בפרסית (באותיות ערביות) משנת 1965, שעניינם העברת הבעלות על הנכס הנ"ל לידי רוכשים חדשים (עם חתימות בערבית, בעברית, ובטביעות אצבע).
שטרות מסוג זה (ומסוגים אחרים) הכתובים על גבי בד אינם מצויים.
58X40 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. שני כתמי רטיבות רוחביים, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
אוסף כרוזים מודפסים ודפים מאוירים בכתב-יד, לכבוד קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון ומשפחתו. רובם מירושלים, במפנה המאה ה-20:
· שני דפים מעוטרים בכתב-יד, בידי שלמה הלוי ראהאלד, סופר בית הדין ביפו: דף לכבוד יום הולדת שמונים לקיסר פרנץ יוזף הראשון, אוגוסט 1910. ודף לכבוד יום הולדתו השמונים ואחד, אוגוסט 1911. כתיבה קליגרפית, בחלקה בדיו מוזהבת.
· דף מעוטר בכתב-יד, שכתב ר' ישראל יודל גולדברג, לכבוד בנו של הקיסר פרנץ יוזף - יורש העצר הנסיך רודולף, ובו מזכיר את ביקורו של רודולף בירושלים [בשנת 1881] ואת המתנה שהעניק אז לרודולף: גרגיר חיטה ועליו כיתוב מיקרוגרפיה של הפסוק "ארץ חיטה ושעורה..." [ראה על כך חומר מצורף]. [ירושלים]. עברית באותיות מעוטרות, בחלקן בדיו מוזהבת, ומכתב בגרמנית.
· "אבל כבד ליושבי ירושלם החוסים בצל ממשלתינו הרוממה עסטרייך-אונגארן" - כרוז מודפס (20X28 ס"מ). על מות יורש העצר רודולף [שהתאבד בינואר 1889]. הכרוז קורא לתפילה בימים ד'-ה' אדר א' לתפילה בעד שלום המלכות, עם נוסח התפילה.
· "אבל כבד ליושבי ירושלם החוסים בצל ממשלתינו עסטרייך-אונגארן האדירה" - כרוז מודפס (29X46 ס"מ). הקוראת לתפילה בעקבות רצח המלכה אליזבת אמליה אויגניה - אשתו של פרנץ יוזף הראשון, [נרצחה ע"י אנרכיסט איטלקי בספטמבר 1898]. "פתאום באה השמש ע"י אסון איום ונורא... אבל כבד ומספד לכל ילדי עסט. אונגארן היושבים בעיר הקודש בכל בתי כנסיותיהם ונכח שער השמים כותל המערבי שפכו שיח בעד נשמתה הטהורה כי תעלה למקור מחצבתה...", עם תפילה לעילוי נשמתה ולשלום הקיסר.
· "חג היובל לבני כוללנו עסטרייך גאליציען" - כרזה גדולה מודפסת (47X60 ס"מ), הקוראת לתפילה לשלום מלכות ביום חמישי י"ג אב תר"ע - 18 באוגוסט 1910, לרגל מלאות שמונים שנה ל"מלכנו האדיר החסיד והרחמן" פרנץ יוזף הראשון. בהערת שוליים נכתב כי יש "להרים נס דגל האויסטרית[!] על פתחי החנויות והבתים". דפוס ר"ש צוקרמן. הדפסה בדיו אדומה וירוקה. שמו של הקיסר נדפס במרכז באותיות גדולות בדיו זהובה. חותמת "אלעזר נתן כהנא שפירא" וחותמת הכולל.
· "מודעה לבני כוללנו עסטרייך גאליציען" - כרזה גדולה מודפסת (46X58 ס"מ), הקוראת להתאסף לתפילה בבית המדרש 'ציון המצוינת' ביום חמישי כ"ג אב וביום שישי כ"ד אב (18 באוגוסט), לכבוד יום הולדתו של "מלכנו החסיד והרחמן פראנץ יאזעף הראשון יר"ה". הדפסה בדיו סגולה, שמו של הקיסר נדפס במרכז באותיות גדולות בדיו זהובה. דפוס "מוריה" - שעהנבוים-ווייס. חותמת "אלעזר נתן שפירא מנהל עדת כוללות עסטרייך גאליציען...".
· "מודעה לבני כוללנו כולל עסטרייך אונגארן" - כרזה מודפסת (33X51 ס"מ). קריאה "לכבודה של מלכות", בהשתתפות הקונסול האוסטרי ומשנהו, ביום שישי כ"ט אב (17 באוגוסט), לתפילה לשלום הקיסר והמלך קארל - ב"יום הולדת מלכנו" ולתפילה "לשלום השולטן יר"ה אשר בחסדו אנו יושבים לבטח". דפוס שעהנבוים-ווייס. חותמת הכולל. נדפס על בול מס עותומאני.
· "אבל כבד לכל בני כוללנו עסט. אונגארן" - כרזה מודפסת (29X47 ס"מ), על פטירת יורש העצר פרנץ פרדיננד ורעיתו הנסיכה, בעקבות "אסון נורא ואיום שקרה להם לפתע פתאום ביום אתמול 29 June 1914" [רציחתו של הארכידוכס פרנץ פרידננד, אחיינו של הקיסר פרנץ יוזף, בעיר סרייבו, הביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה]. קריאה להתאספות בכותל המערבי ל"אבל כבד ומספד מר" ולבקשת רחמים על שלום מלכות הקיסר פרנץ יוזף הראשון. עם חותמת הכולל.
· "לכבוד היום" - כרזה גדולה מודפסת (50X65) הזמנה לחגיגת יום הולדת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, מאת "עדת עסטרייך גאליציען". י"ט אב תרע"ו - 18 באוגוסט 1916. "בשעה 9 אירופית 2 טורקית בבקר יתאספו כל בני עדתינו הי"ו ברוב עם". מודפסת בדיו זהובה, ומספר מילים בדיו ירוקה. דפוס צוקרמן. חותמות ר' אלעזר נתן כהנא שפירא מנהל הכולל.
· "סדר ההזכרה" - כרוז מודפס (23X30 ס"מ), תפילה על פטירת הקיסר פרנץ יוזף הראשון (בנובמבר 1916), ולשלום בנו הקיסר קארל הראשון. דפוס שעהנבוים-ווייס.
11 פריטים. מצב משתנה (מצב כללי טוב).
הדפים המודפסים לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ואצל ש' הלוי.
· שני דפים מעוטרים בכתב-יד, בידי שלמה הלוי ראהאלד, סופר בית הדין ביפו: דף לכבוד יום הולדת שמונים לקיסר פרנץ יוזף הראשון, אוגוסט 1910. ודף לכבוד יום הולדתו השמונים ואחד, אוגוסט 1911. כתיבה קליגרפית, בחלקה בדיו מוזהבת.
· דף מעוטר בכתב-יד, שכתב ר' ישראל יודל גולדברג, לכבוד בנו של הקיסר פרנץ יוזף - יורש העצר הנסיך רודולף, ובו מזכיר את ביקורו של רודולף בירושלים [בשנת 1881] ואת המתנה שהעניק אז לרודולף: גרגיר חיטה ועליו כיתוב מיקרוגרפיה של הפסוק "ארץ חיטה ושעורה..." [ראה על כך חומר מצורף]. [ירושלים]. עברית באותיות מעוטרות, בחלקן בדיו מוזהבת, ומכתב בגרמנית.
· "אבל כבד ליושבי ירושלם החוסים בצל ממשלתינו הרוממה עסטרייך-אונגארן" - כרוז מודפס (20X28 ס"מ). על מות יורש העצר רודולף [שהתאבד בינואר 1889]. הכרוז קורא לתפילה בימים ד'-ה' אדר א' לתפילה בעד שלום המלכות, עם נוסח התפילה.
· "אבל כבד ליושבי ירושלם החוסים בצל ממשלתינו עסטרייך-אונגארן האדירה" - כרוז מודפס (29X46 ס"מ). הקוראת לתפילה בעקבות רצח המלכה אליזבת אמליה אויגניה - אשתו של פרנץ יוזף הראשון, [נרצחה ע"י אנרכיסט איטלקי בספטמבר 1898]. "פתאום באה השמש ע"י אסון איום ונורא... אבל כבד ומספד לכל ילדי עסט. אונגארן היושבים בעיר הקודש בכל בתי כנסיותיהם ונכח שער השמים כותל המערבי שפכו שיח בעד נשמתה הטהורה כי תעלה למקור מחצבתה...", עם תפילה לעילוי נשמתה ולשלום הקיסר.
· "חג היובל לבני כוללנו עסטרייך גאליציען" - כרזה גדולה מודפסת (47X60 ס"מ), הקוראת לתפילה לשלום מלכות ביום חמישי י"ג אב תר"ע - 18 באוגוסט 1910, לרגל מלאות שמונים שנה ל"מלכנו האדיר החסיד והרחמן" פרנץ יוזף הראשון. בהערת שוליים נכתב כי יש "להרים נס דגל האויסטרית[!] על פתחי החנויות והבתים". דפוס ר"ש צוקרמן. הדפסה בדיו אדומה וירוקה. שמו של הקיסר נדפס במרכז באותיות גדולות בדיו זהובה. חותמת "אלעזר נתן כהנא שפירא" וחותמת הכולל.
· "מודעה לבני כוללנו עסטרייך גאליציען" - כרזה גדולה מודפסת (46X58 ס"מ), הקוראת להתאסף לתפילה בבית המדרש 'ציון המצוינת' ביום חמישי כ"ג אב וביום שישי כ"ד אב (18 באוגוסט), לכבוד יום הולדתו של "מלכנו החסיד והרחמן פראנץ יאזעף הראשון יר"ה". הדפסה בדיו סגולה, שמו של הקיסר נדפס במרכז באותיות גדולות בדיו זהובה. דפוס "מוריה" - שעהנבוים-ווייס. חותמת "אלעזר נתן שפירא מנהל עדת כוללות עסטרייך גאליציען...".
· "מודעה לבני כוללנו כולל עסטרייך אונגארן" - כרזה מודפסת (33X51 ס"מ). קריאה "לכבודה של מלכות", בהשתתפות הקונסול האוסטרי ומשנהו, ביום שישי כ"ט אב (17 באוגוסט), לתפילה לשלום הקיסר והמלך קארל - ב"יום הולדת מלכנו" ולתפילה "לשלום השולטן יר"ה אשר בחסדו אנו יושבים לבטח". דפוס שעהנבוים-ווייס. חותמת הכולל. נדפס על בול מס עותומאני.
· "אבל כבד לכל בני כוללנו עסט. אונגארן" - כרזה מודפסת (29X47 ס"מ), על פטירת יורש העצר פרנץ פרדיננד ורעיתו הנסיכה, בעקבות "אסון נורא ואיום שקרה להם לפתע פתאום ביום אתמול 29 June 1914" [רציחתו של הארכידוכס פרנץ פרידננד, אחיינו של הקיסר פרנץ יוזף, בעיר סרייבו, הביאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה]. קריאה להתאספות בכותל המערבי ל"אבל כבד ומספד מר" ולבקשת רחמים על שלום מלכות הקיסר פרנץ יוזף הראשון. עם חותמת הכולל.
· "לכבוד היום" - כרזה גדולה מודפסת (50X65) הזמנה לחגיגת יום הולדת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, מאת "עדת עסטרייך גאליציען". י"ט אב תרע"ו - 18 באוגוסט 1916. "בשעה 9 אירופית 2 טורקית בבקר יתאספו כל בני עדתינו הי"ו ברוב עם". מודפסת בדיו זהובה, ומספר מילים בדיו ירוקה. דפוס צוקרמן. חותמות ר' אלעזר נתן כהנא שפירא מנהל הכולל.
· "סדר ההזכרה" - כרוז מודפס (23X30 ס"מ), תפילה על פטירת הקיסר פרנץ יוזף הראשון (בנובמבר 1916), ולשלום בנו הקיסר קארל הראשון. דפוס שעהנבוים-ווייס.
11 פריטים. מצב משתנה (מצב כללי טוב).
הדפים המודפסים לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה ואצל ש' הלוי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
שרטוט אדריכלי של בית הכנסת "תפארת ישראל" (ניסן ב"ק). ירושלים, 16 במאי 1855.
דיו וצבע מים על נייר עבה. חתום ומתוארך.
השרטוט מתאר את חזית המבנה, פרופיל, וחתכים של שלוש קומותיו.
בית הכנסת "תפארת ישראל" (הידוע בכינויו "ניסה'ס שוהל", או "ניסן בֶּק שוהל") היה בית הכנסת הגדול והמרכזי לקהילות החסידיות בירושלים. יסוד בית הכנסת החל ביזמתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוזין, שעל שמו נקרא לבסוף בית הכנסת. ב"אגרות הרה"ק מרוזין ובניו", אגרת כ"ז, מובא מכתב רבי ישראל מרוזין מחודש תשרי תר"ה [1844] בו הוא כותב לחסידים בירושלים אישור על קבלת שטר הקנין למגרש בירושלים "לבנות שמה בית הכנסת ושאר דברים הנצרכים לטובת ישוב ירושלים עיה"ק תוב"ב, והיה לי למשיב נפש, כי הצליח השי"ת מגמת לבי, כי זה חפצי ורצוני להיות ביהכ"נ מיוחד להתפלל שמה כל קהל חסידים מגדולם ועד קטנם ביחד...".
בניית בית הכנסת התעכבה, ורק בשנת תרי"ח [1858] התקבל הרשיון לבניית בית הכנסת, בהשתדלותו והשפעתו האישית של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. היה זה לאחר השתדלות רבה של רבי ניסן בק אצל הקונסול האוסטרי הרוזן פיצאמאנו, בבקשה כי יפעל אצל הקיסר שישתדל בענין.
לפנינו תכנית מסודרת לבניה, משנת 1855, כשלש שנים קודם קבלת הרשיון, וכפי הנראה זהו העתק התכנית שהוגשה לקונסול או לקיסר פרנץ יוזף.
ביפיו החיצוני היה בית הכנסת "תפארת ישראל" מפואר באופן מיוחד, הן בקודש פנימה, והן מבחינת ארכיטקטורה חיצונית. היה זה הבנין הגבוה ביותר ברובע היהודי וכיפתו הנשגבה הזדקרה מתוך מראה נוף ירושלים העתיקה, יחד עם כיפת בית הכנסת "בית יעקב" ב"חורבת רבי יהודה החסיד", שהתנוססו לתפארה בשמי העיר העתיקה - כהלכה הידועה בדיני בית הכנסת שצריך להבנות "בגובהה של עיר".
בניית בית הכנסת ארכה קרוב ל-14 שנים. מפורסמת האגדה כי בעת ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869), בעת מסעו לחנוכת "תעלת סואץ", ביקר הקיסר בירושלים, וכשראה את בנין בית הכנסת העומד באמצעו, כאשר הקירות מתנוססים כבר למלוא גבהם, אך ללא הגג והכיפה. שאל הקיסר את מלווהו רבי ניסן בק [ששימש כמתורגמן באותו ביקור] היכן היא כיפת בית הכנסת? - השיב לו רבי ניסן בשנינות: "בית הכנסת הסיר את כיפתו לכבוד הוד-מלכותו הקיסר ירום-הודו...". הצטחק הקיסר ואמר כי הוא מקוה שהגג ייבנה בקרוב.
לפי המסופר, השיחה בין הקיסר פרנץ יוסף לבין ר' ניסן בק נמשכה, כאשר הקיסר שואל: מי הוא האדריכל של הבנין? וניסן בק משיב לו: "אני הוא האדריכל". שאל אותו הקיסר: "האם והיכן למד האדון בק את המקצוע הזה?", וניסן בק ענה: כן, בחדרי הפרטי". בסופו של דבר השאיר הקיסר בידי הקונסול את נדבתו בסך אלף פלורינים, למען גמר בנין בית הכנסת.
49.5X69 ס"מ. מצב טוב-בינוני. שלוש פינות חסרות. קרעים קלים בשוליים. כתמים וסימני קיפול.
דיו וצבע מים על נייר עבה. חתום ומתוארך.
השרטוט מתאר את חזית המבנה, פרופיל, וחתכים של שלוש קומותיו.
בית הכנסת "תפארת ישראל" (הידוע בכינויו "ניסה'ס שוהל", או "ניסן בֶּק שוהל") היה בית הכנסת הגדול והמרכזי לקהילות החסידיות בירושלים. יסוד בית הכנסת החל ביזמתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוזין, שעל שמו נקרא לבסוף בית הכנסת. ב"אגרות הרה"ק מרוזין ובניו", אגרת כ"ז, מובא מכתב רבי ישראל מרוזין מחודש תשרי תר"ה [1844] בו הוא כותב לחסידים בירושלים אישור על קבלת שטר הקנין למגרש בירושלים "לבנות שמה בית הכנסת ושאר דברים הנצרכים לטובת ישוב ירושלים עיה"ק תוב"ב, והיה לי למשיב נפש, כי הצליח השי"ת מגמת לבי, כי זה חפצי ורצוני להיות ביהכ"נ מיוחד להתפלל שמה כל קהל חסידים מגדולם ועד קטנם ביחד...".
בניית בית הכנסת התעכבה, ורק בשנת תרי"ח [1858] התקבל הרשיון לבניית בית הכנסת, בהשתדלותו והשפעתו האישית של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. היה זה לאחר השתדלות רבה של רבי ניסן בק אצל הקונסול האוסטרי הרוזן פיצאמאנו, בבקשה כי יפעל אצל הקיסר שישתדל בענין.
לפנינו תכנית מסודרת לבניה, משנת 1855, כשלש שנים קודם קבלת הרשיון, וכפי הנראה זהו העתק התכנית שהוגשה לקונסול או לקיסר פרנץ יוזף.
ביפיו החיצוני היה בית הכנסת "תפארת ישראל" מפואר באופן מיוחד, הן בקודש פנימה, והן מבחינת ארכיטקטורה חיצונית. היה זה הבנין הגבוה ביותר ברובע היהודי וכיפתו הנשגבה הזדקרה מתוך מראה נוף ירושלים העתיקה, יחד עם כיפת בית הכנסת "בית יעקב" ב"חורבת רבי יהודה החסיד", שהתנוססו לתפארה בשמי העיר העתיקה - כהלכה הידועה בדיני בית הכנסת שצריך להבנות "בגובהה של עיר".
בניית בית הכנסת ארכה קרוב ל-14 שנים. מפורסמת האגדה כי בעת ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף בירושלים, בשנת תרכ"ט (1869), בעת מסעו לחנוכת "תעלת סואץ", ביקר הקיסר בירושלים, וכשראה את בנין בית הכנסת העומד באמצעו, כאשר הקירות מתנוססים כבר למלוא גבהם, אך ללא הגג והכיפה. שאל הקיסר את מלווהו רבי ניסן בק [ששימש כמתורגמן באותו ביקור] היכן היא כיפת בית הכנסת? - השיב לו רבי ניסן בשנינות: "בית הכנסת הסיר את כיפתו לכבוד הוד-מלכותו הקיסר ירום-הודו...". הצטחק הקיסר ואמר כי הוא מקוה שהגג ייבנה בקרוב.
לפי המסופר, השיחה בין הקיסר פרנץ יוסף לבין ר' ניסן בק נמשכה, כאשר הקיסר שואל: מי הוא האדריכל של הבנין? וניסן בק משיב לו: "אני הוא האדריכל". שאל אותו הקיסר: "האם והיכן למד האדון בק את המקצוע הזה?", וניסן בק ענה: כן, בחדרי הפרטי". בסופו של דבר השאיר הקיסר בידי הקונסול את נדבתו בסך אלף פלורינים, למען גמר בנין בית הכנסת.
49.5X69 ס"מ. מצב טוב-בינוני. שלוש פינות חסרות. קרעים קלים בשוליים. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג