מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 1 - 12 of 168
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
ספר תורה בפורמט קטן. [מערב פולין או גרמניה, המאה ה-18/19].
כתיבה זעירה נאה עם תגים. כתב וועליש אשכנזי [שורשיו של כתב "וועליש" במגורשי ספרד, והוא היה נפוץ ברחבי אירופה, בקהילות ספרדיות דוגמת אמשטרדם וכן בקהילות אשכנזיות מובהקות]. התיבות "שני השעירם" (בפרשת אחרי מות) ממוקמות בראש עמוד - כמנהג ספרד. אופי הכתיבה, מרקם הקלף, התפירות ושיטת העימוד, אופיינים למערב פולין או גרמניה במאה ה-18-19.
גלול על שני "עצי חיים", עשויים עץ כהה ואיכותי ומעוטרים בראשיהם בשני רימונים גדולים עשויים כסף, ובארבע "חגורות" של עלים ופרחים, אף הן עשויות כסף.
גובה הקלף: 18.5 ס"מ. גובה "עצי חיים": 54 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, תיקונים, חיזוקים והשלמות במספר יריעות. יריעת פרשת מצורע-אחרי מות מחודשת. ללא מעיל.
כתיבה זעירה נאה עם תגים. כתב וועליש אשכנזי [שורשיו של כתב "וועליש" במגורשי ספרד, והוא היה נפוץ ברחבי אירופה, בקהילות ספרדיות דוגמת אמשטרדם וכן בקהילות אשכנזיות מובהקות]. התיבות "שני השעירם" (בפרשת אחרי מות) ממוקמות בראש עמוד - כמנהג ספרד. אופי הכתיבה, מרקם הקלף, התפירות ושיטת העימוד, אופיינים למערב פולין או גרמניה במאה ה-18-19.
גלול על שני "עצי חיים", עשויים עץ כהה ואיכותי ומעוטרים בראשיהם בשני רימונים גדולים עשויים כסף, ובארבע "חגורות" של עלים ופרחים, אף הן עשויות כסף.
גובה הקלף: 18.5 ס"מ. גובה "עצי חיים": 54 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, תיקונים, חיזוקים והשלמות במספר יריעות. יריעת פרשת מצורע-אחרי מות מחודשת. ללא מעיל.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $8,000
לא נמכר
מגילת אסתר מאוירת, על קלף. [הולנד או איטליה, המאה ה-18?].
דיו וצבע על קלף.
מגילת "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבה "המלך"). 5 יריעות קלף, 16 עמודות, 23 שורות בעמודה.
בין עמודה לעמודה מיתמרים ענפים גבוהים עם עלים ופרחים צבעוניים. בראש כל עמודה מופיעים ציפור (סך הכל שלושה סוגי ציפורים), פרחים ופירות (רימונים או תפוחים, בכל עמודה שניה).
בשובל שלפני העמודה הראשונה מופיע איור המתאר מלך יושב על כסאו, כשמלאך מוסר לידיו ספר. בתחתית שמונה מהעמודות הבאות מופיעים איורים המתארים סצנות מסיפור המגילה (מרבית האיורים נעשו בהשראת קבוצת מגילות מעוטרות בפיתוחי נחושת, שנעשו בהולנד או בגרמניה בראשית המאה ה-18): "ויקבצו את כל נערה טובת מראה", המלך אחשורוש יושב על כסאו וסריסיו לצדו, המן מרכיב את מרדכי על הסוס, משתה פורים, "ויכתב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך", "נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים", "והמן נפל על-המטה אשר אסתר עליה", חתונת אסתר ואחשורוש. בעמודה בה מופיעים שמות בני המן מופיע איור המציג גרדום בן עשר קומות, עליו תלויים עשרת הבנים.
גובה הקלף: 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים בתחילת היריעה הראשונה, חלקם מחוזקים בנייר דבק. כתמים. במספר מקומות נעשו השלמות בטקסט, בדיו אחרת.
דיו וצבע על קלף.
מגילת "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבה "המלך"). 5 יריעות קלף, 16 עמודות, 23 שורות בעמודה.
בין עמודה לעמודה מיתמרים ענפים גבוהים עם עלים ופרחים צבעוניים. בראש כל עמודה מופיעים ציפור (סך הכל שלושה סוגי ציפורים), פרחים ופירות (רימונים או תפוחים, בכל עמודה שניה).
בשובל שלפני העמודה הראשונה מופיע איור המתאר מלך יושב על כסאו, כשמלאך מוסר לידיו ספר. בתחתית שמונה מהעמודות הבאות מופיעים איורים המתארים סצנות מסיפור המגילה (מרבית האיורים נעשו בהשראת קבוצת מגילות מעוטרות בפיתוחי נחושת, שנעשו בהולנד או בגרמניה בראשית המאה ה-18): "ויקבצו את כל נערה טובת מראה", המלך אחשורוש יושב על כסאו וסריסיו לצדו, המן מרכיב את מרדכי על הסוס, משתה פורים, "ויכתב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך", "נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים", "והמן נפל על-המטה אשר אסתר עליה", חתונת אסתר ואחשורוש. בעמודה בה מופיעים שמות בני המן מופיע איור המציג גרדום בן עשר קומות, עליו תלויים עשרת הבנים.
גובה הקלף: 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים בתחילת היריעה הראשונה, חלקם מחוזקים בנייר דבק. כתמים. במספר מקומות נעשו השלמות בטקסט, בדיו אחרת.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $68,750
כולל עמלת קונה
מגילת אסתר מעוטרת, על קלף, גלולה על ידית כסף. בגדאד, עיראק, אמצע המאה ה-19.
דיו וצבע על קלף; כסף חרוט וחקוק.
3 יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב ב-21 עמודות, שביניהן פסי עיטור של פרחים ססגוניים. 19-21 שורות בעמודה.
בתחילת המגילה שלוש עמודות מקדימות, מוקפות מסגרות עם פרחים, ובהן כתובות שונות: בעמודה הראשונה מופיעות הברכות הנאמרות לפני ואחרי קריאת המגילה, ואחריהן: "ארור המן ברוך מרדכי, ארורה זרש ברוכה אסתר, וגם חרבונא זכור לטוב". בעמודה השניה, באותיות רבתי צבועות כחול, מופיע הכיתוב "מגלת אסתר המלכה ומרדכי היהודי". בעמודה השלישית, באותיות רבתי בצבעי ירוק ובורדו, על רקע עיטור צמחי, במסגרת - מופיע הכיתוב "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי", ובמרכז העמודה - "בן יאיר בן שמע בן קיש". מכאן ואילך, לאורך השוליים העליונים והתחתונים, בשולי כל היריעות, באותיות רבתי צבועות כתום, מופיע המשך שושלת היוחסין של מרדכי, ואחריה מופיעה שושלת היוחסין של המן.
גלולה על ידית כסף חרוטה, עם דיסקיות מעוטרות בדגמים צמחיים. מעל הדיסקית העליונה מופיעה דיסקית נוספת, קטנה יותר, עליה חקוק שם הבעלים, R. D. Sassoon.
באוסף פויכטונגר מופיעה מגילה דומה משנת תר"ח [1848]. באוסף שטיגליץ שבמוזיאון ישראל בירושלים מופיעה גם כן מגילה דומה, משנת תרי"ד [1854], שכפי הנראה נכתבה וצוירה בידי יצחק מאיר חיים משה גבאי מבגדאד (זיהוי הכותב נעשה שם על-פי כתב יד של ספר שיר השירים עם עיטורים זהים, מאוסף פרופ' מאיר בניהו).
גובה הקלף: 10.5 ס"מ. אורך הידית: 20 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. מריחות צבע, בעיקר בטקסט שושלות היוחסין. נתונה בקופסת קרטון מחופה בד ונושאת תויות עם שמו של האספן הנודע דוד סלימאן ששון.
תערוכה: Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, London, 1887.
ספרות:
1. Catalogue of the Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, London 1887, Compiled by Joseph Jacobs and Lucien Wolf Illustrated by Frank Haes , לונדון, 1888, פריט מס' 2061 (מצולם).
2. קטלוג "אוסף פויכטונגר, מסורת ואמנות יהודית" מאת ד"ר ישעיהו שחר (הוצאת מוזיאון ישראל, 1971), פריט 417.
3. "אוסף שטיגליץ, יצירות מופת באמנות יהודית", חיה בנז'מין (הוצאת מוזיאון ישראל, 1987), פריט 191.
מקור: אוסף משפחת ששון.
דיו וצבע על קלף; כסף חרוט וחקוק.
3 יריעות קלף. נוסח המגילה נכתב ב-21 עמודות, שביניהן פסי עיטור של פרחים ססגוניים. 19-21 שורות בעמודה.
בתחילת המגילה שלוש עמודות מקדימות, מוקפות מסגרות עם פרחים, ובהן כתובות שונות: בעמודה הראשונה מופיעות הברכות הנאמרות לפני ואחרי קריאת המגילה, ואחריהן: "ארור המן ברוך מרדכי, ארורה זרש ברוכה אסתר, וגם חרבונא זכור לטוב". בעמודה השניה, באותיות רבתי צבועות כחול, מופיע הכיתוב "מגלת אסתר המלכה ומרדכי היהודי". בעמודה השלישית, באותיות רבתי בצבעי ירוק ובורדו, על רקע עיטור צמחי, במסגרת - מופיע הכיתוב "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי", ובמרכז העמודה - "בן יאיר בן שמע בן קיש". מכאן ואילך, לאורך השוליים העליונים והתחתונים, בשולי כל היריעות, באותיות רבתי צבועות כתום, מופיע המשך שושלת היוחסין של מרדכי, ואחריה מופיעה שושלת היוחסין של המן.
גלולה על ידית כסף חרוטה, עם דיסקיות מעוטרות בדגמים צמחיים. מעל הדיסקית העליונה מופיעה דיסקית נוספת, קטנה יותר, עליה חקוק שם הבעלים, R. D. Sassoon.
באוסף פויכטונגר מופיעה מגילה דומה משנת תר"ח [1848]. באוסף שטיגליץ שבמוזיאון ישראל בירושלים מופיעה גם כן מגילה דומה, משנת תרי"ד [1854], שכפי הנראה נכתבה וצוירה בידי יצחק מאיר חיים משה גבאי מבגדאד (זיהוי הכותב נעשה שם על-פי כתב יד של ספר שיר השירים עם עיטורים זהים, מאוסף פרופ' מאיר בניהו).
גובה הקלף: 10.5 ס"מ. אורך הידית: 20 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. מריחות צבע, בעיקר בטקסט שושלות היוחסין. נתונה בקופסת קרטון מחופה בד ונושאת תויות עם שמו של האספן הנודע דוד סלימאן ששון.
תערוכה: Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, London, 1887.
ספרות:
1. Catalogue of the Anglo-Jewish Historical Exhibition, Royal Albert Hall, London 1887, Compiled by Joseph Jacobs and Lucien Wolf Illustrated by Frank Haes , לונדון, 1888, פריט מס' 2061 (מצולם).
2. קטלוג "אוסף פויכטונגר, מסורת ואמנות יהודית" מאת ד"ר ישעיהו שחר (הוצאת מוזיאון ישראל, 1971), פריט 417.
3. "אוסף שטיגליץ, יצירות מופת באמנות יהודית", חיה בנז'מין (הוצאת מוזיאון ישראל, 1987), פריט 191.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מגילת אסתר גלולה על ידית כסף-פיליגרן. טורקיה, המאה ה-19.
דיו על קלף; כסף, פיליגרן, מוזהב חלקית; אבן קורל; בד קטיפה; חוטי מתכת זהובים.
5 יריעות קלף, 26 עמודות, 16 שורות בעמודה.
מגילה הגלולה על ידית מפוארת, שגובהה גדול פי שלושה מגובה המגילה.
הידית עשויה כולה מלאכת פיליגרן עדינה, מקושטת בגרנולציה ובלוחיות כסף זעירות בצורת מעוינים, ובעיטורי פרחים קטנים. חלקה העליון מעוצב בצורת כתר בעל שלוש קומות, שמעליו חרוט, ובקצהו העליון אבן קורל. הזהבה חלקית.
שרוך לקשירה בתחילת היריעה הראשונה. כיסוי מקורי, עשוי בד קטיפה כחול, רקום בחוטי מתכת זהובים, הנסגר באמצעות שלושה כפתורים.
גובה הקלף: 7 ס"מ, גובה הידית: 32 ס"מ. מצב כללי טוב. שבר וכיפופים בקצה התחתון של הידית. כיסוי בד: 9X7 ס"מ בקירוב. בלאי בקטיפה ומעט פרימות.
ספרות: אסתר יוהס, "יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית", מוזיאון ישראל, תשמ"ט, פריט 23, עמ' 83; לוח 41, עמ' 209.
דיו על קלף; כסף, פיליגרן, מוזהב חלקית; אבן קורל; בד קטיפה; חוטי מתכת זהובים.
5 יריעות קלף, 26 עמודות, 16 שורות בעמודה.
מגילה הגלולה על ידית מפוארת, שגובהה גדול פי שלושה מגובה המגילה.
הידית עשויה כולה מלאכת פיליגרן עדינה, מקושטת בגרנולציה ובלוחיות כסף זעירות בצורת מעוינים, ובעיטורי פרחים קטנים. חלקה העליון מעוצב בצורת כתר בעל שלוש קומות, שמעליו חרוט, ובקצהו העליון אבן קורל. הזהבה חלקית.
שרוך לקשירה בתחילת היריעה הראשונה. כיסוי מקורי, עשוי בד קטיפה כחול, רקום בחוטי מתכת זהובים, הנסגר באמצעות שלושה כפתורים.
גובה הקלף: 7 ס"מ, גובה הידית: 32 ס"מ. מצב כללי טוב. שבר וכיפופים בקצה התחתון של הידית. כיסוי בד: 9X7 ס"מ בקירוב. בלאי בקטיפה ומעט פרימות.
ספרות: אסתר יוהס, "יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית", מוזיאון ישראל, תשמ"ט, פריט 23, עמ' 83; לוח 41, עמ' 209.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $20,000
נמכר ב: $137,500
כולל עמלת קונה
מכתב מ"הגניזה הקהירית", מאת רבי שלמה כהן מאלכסנדריה (מצרים), אל אביו רבי יהודה שישב בפוסטאט (קהיר העתיקה, מצרים), שבט א'תנ"ט לשטרות [ד'תתק"ח 1148]. ערבית-יהודית.
כתב-יד על נייר, בפורמט ארוך וצר. מכתב שלם (עם פגיעות בטקסט), משוקם בהדבקת בד-רשת עדין ובמילוי נייר בשוליים.
מכתב שלם עם תוכן חשוב מאד, מתוארך בגוף המכתב. מן המכתבים החשובים שיצאו מ"הגניזה הקהירית", ובו תיעוד היסטורי יחיד במינו על כיבוש תנועת האלמואחדין בצפון אפריקה ובדרום ספרד ועל חורבן הקהילות היהודיות שבא בעקבותיו.
בגב המכתב רישום הנמען והשולח [מקוטע]: "...את מורינו ורבינו יהודה.... נין הגאונים... עבדו המתפלל לאל בעדו, שלמה כהן, שלום"
[זהותו של הנמען - "מורינו ורבינו יהודה..." - לא נתבררה עדיין, אך מתוכן המכתב נראה כי היה אדם נכבד, ואולי אישיות רבנית חשובה. ראה להלן]. המכתב נפתח בפסוקים שונים ולאחר מכן מאריך הכותב לתאר לאביו את מצבו האישי ופרטים רבים על העסקים האישיים שלו ועל העסקים המשותפים עם אביו. הוא כותב על קנייה ומכירה של סחורות, על חובות ותשלומים לאנשים שונים, ועוד.
לאחר מכן, מופיע קטע ארוך המתחיל במילים: "אמנם מה שאתה רוצה לדעת מידיעות המערב אשר כל שומעיה תצילנה אוזניו", ואחריו מפרט הכותב את שהיה ידוע לו על המאורעות שהתרחשו באותה עת בערי המגרב עם כיבוש האלמואחדין, וזאת על סמך ידיעות מהימנות שהיו בידו ["הודעתיך בזאת לא על פי השמועה כי אם ממי שבא והגיד הודעתיך כזאת"]. בין היתר, הוא מספר על כיבוש העיר תלמסאן בידי כוחותיו של עבד אל מומין אלסוסי, משליטי האלמואחדין, ועל הריגת חלק מיהודי המקום והתאסלמות של האחרים ["ויהרוג כל הנמצאים בה חוץ מאלה שפשעו בהמרת הדת"]. הוא ממשיך ומספר על כיבוש העיר סגלמאסה בעזרת תושבי המקום שהסגירו את העיר לידי אל מומין, וכותב כי לפני כיבוש העיר ברחו ממנה כמאתים יהודים לקצבה שבמרוקו ובהם קרובי משפחתם "דודַי מר יעקב ועבאס ומר יהודה בר מר פרחון ואחיו והם עתה בדרעא, אחרי אשר לקחו מהם כל אשר היה עמם". הוא מוסיף לכתוב כי לאחר כיבוש סגלמאסה ניסה אל מומין לשכנע את היהודים להמיר את דתם במשך שבעה חודשים ["ואחרי בואו העירה אסף את היהודים ויציע להם המרת הדת ויהי מפתה אותם זמן שבעה חדשים והם היו בכל הזמן ההוא מתענים ומתפללים"], ולאחר מכן נרצחו מאה וחמישים יהודים שסרבו להתאסלם והשאר המירו את דתם ["אח"כ בא שר צבא משרי צבאותיו ויבקש מהם כי ימירו דתם וימאנו לקבל ויהרוג מהם על יחוד השם מאה וחמשים איש יהודי, הצור תמים פעלו וגו', והנשארים המירו דתם"]. הוא מזכיר כי רבי יוסף בן עמרם שהיה דיין בסגמלאסה היה מאלו שהמירו את דתם ומכנה אותו "ראשון הפושעים", ובהמשך כותב "קהלות המערב בעונות בגדו כולם זקנים ולא נשאר אף אחד בשם יהודי מבג'איה עד סגלמאסה כי נהרג מי שנהרג והמיר דתו מי שהמיר". בין היתר מופיעים גם פרטים על הכיבושים השונים של האלמואחדין ועל מספרי ההרוגים ["וביום כתבי מכתב זה באה השמועה כי בג'איה נלקחה... וכמו כן בא לרשותו כל חוף הים בשלמות משער אשביליא עד שער טרשושה והמון מהאנדלוסיים שלחו אליו וימליכוהו על הארצות... אמנם בהשתערו על פאס ויכבשנה, הרג בה מאת אלף נפש ובמראכש הרג מאה ועשרים אלף נפש..."].
לפנינו תיעוד יחיד במינו של חורבן הקהילות היהודיות בצפון-אפריקה במאה ה-12, מסוחר יהודי בן התקופה, שכתב את הדברים בעיצומם של המאורעות.
לאחר קטע ארוך זה חוזר הכותב לעסוק בעניינים אישיים וענייני מסחר. במספר מקומות הוא מביע את געגועיו לאביו ומביע את תקוותו שיוכלו להפגש ולהיות יחד. בין היתר הוא גם מזכיר חכם יהודי שהיה תלמידו של הר"י מיגאש ואשר הגיע מסגלמאסה למצרים: "והגיע בימים האלה איש חכם סגלמאסי ושמו יוסף בן מלאל והוא למד אצל בן מיגש, ובידו כתב בן מיגש במנוי ויהי לו דברים עם הרב ולא הצליחו ה' וישאר במצרים כי עשוק הוא והוא נותן לך שלום ומשתוקק אליך ומצטער על אשר לא נועד עמך במצרים..." [הר"י מיגאש נפטר כשבע שנים קודם לכן, בשנת ד'תתק"א, 1141].
בראשית המאה ה-12 קמה בצפון אפריקה תנועת האלמואחדין (אל-מֻוַואחִידוּן, ובתרגום לעברית: המייחדים), שנוסדה ע"י עבדאללה אבן תומארת שהכריז על עצמו כעל משיח מוסלמי, ויצאה למלחמת כיבוש של ערי המגרב מידי השליטים הקודמים - שושלת המוארביטון. בהמשך השתלטו האלמואחדין גם על חבל אנדלוסיה שבחצי האי האיברי. היתה זו תנועה מוסלמית קיצונית שהשליטה בכח החרב את דת האיסלאם בכל מקומות כיבושיה. בכל מקום אליו הגיעו גזרו על ה"בלתי מאמינים" לקבל את דת האסלאם ואם לא - ייהרגו בחרב. הדבר הביא לחורבן עשרות קהילות יהודיות בצפון אפריקה ובדרום ספרד. רבים נרצחו על קידוש השם ואלפים המירו את דתם למראית העין. הראב"ד מתאר את חורבן הקהילות כך: "ואחר פטירת רב יוסף הלוי ז"ל (ר"י מיגאש) היו שני חירום ושמדות על ישראל ויצאו בגלות ממקומותם אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי... ואשר לצאת מן הכלל יצא מפני חרב אבן תמורת שיצא לעולם... שגזר להוציא את ישראל מן הכלל ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד וכן לא השאיר להם בכל מלכותו שם ושאר במדינת צלא מקצה העולם עד מדינת אלמהדיה...". רבי אברהם אבן עזרא חיבר קינה על חורבן הקהילות, המתחילה במילים "אהה ירד עלי ספרד רע מן השמים, וספוד רב עלי מערב לזאת רפו ידים". בקינה זו מזכיר את שמות הקהילות שנחרבו, ביניהן: "והוי אקרא במצרה על קהלת סגלמאסה ועיר גאונים ונבונים מאורם חושך כיסה", "ועיר מלוכה והנבוכה מראכס המיוחסה", "אהה אפס קהל פאס יום נתנו למשיסה", "ואי חוסן קהלת תלמסן והדרתה נמסה", "וקול ארים בתמרורים עלי סבתה ומכנאסה", "וסות אקרעה עלי דרעה אשר לפנים נתפשה", ועוד.
בעת כתיבת המכתב שלפנינו היה הרמב"ם כבן עשר. בעקבות כיבושי האלמואחדין נאלץ אביו - רבי מימון הדיין, לעזוב עם משפחתו את עירם קורדובה. הם יצאו למסע נדודים שארך כעשר שנים, ולאחריו ניסו להתיישב בעיר פאס, אך גם שם נאלצו לעזוב לאחר חמש שנים בשל רדיפות האלמואחדין, ועשו את דרכם לארץ ישראל, משם הגיע הרמב"ם למצרים. בעקבות מאורעות אלה ותופעת היהודים שנאלצו להתאסלם למראית עין כדי להציל את חייהם, כתב הרמב"ם את "אגרת השמד" הידועה. באגרת זו יצא הרמב"ם להגן על אותם יהודים ותקף בחריפות את דבריו של חכם אלמוני שטען כי דינם של האנוסים כעובדי עבודה זרה וככופרים בכל התורה כולה.
המכתב שלפנינו נקנה ע"י האספן והנגיד ר' דוד ששון. נוסח המכתב בערבית-יהודית פורסם בספר "אהל דוד" (מס' 713) ובמקומות נוספים. חלק מן המכתב [הקטע הנוגע לפרעות האלמואחדין] תורגם לעברית ע"י רבי יעקב משה טולידאנו בעל "נר המערב" [קטע זה פורסם בקובץ מקבציאל, לז, עמ' תרנא-תרנב]. הרב טולידנו משער (שם) כי כותב המכתב הוא רבי שלמה סגן הכהנים שנזכר באגרת תימן להרמב"ם, שנסע ממצרים לתימן.
למכתב שלפנינו צורפה מחברת בכת"י, עם תמלול מלא של המכתב ואחריו תרגומו לעברית והערות הסבר, שנעשה ע"י פרופ' יצחק יחזקאל יהודה, עבור ר' דוד ששון (הציטוטים לעיל הם מתרגומו של פרופ' יהודה).
דף, כתוב משני צדיו. אורך: 50 ס"מ. רוחב: 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. הדף משוקם בהדבקת בד-רשת שקוף, בשני הצדדים, ומילוי נייר בשוליים. נתון בכריכה.
מקור: אוסף משפחת ששון. אהל דוד - מס' 713.
כתב-יד על נייר, בפורמט ארוך וצר. מכתב שלם (עם פגיעות בטקסט), משוקם בהדבקת בד-רשת עדין ובמילוי נייר בשוליים.
מכתב שלם עם תוכן חשוב מאד, מתוארך בגוף המכתב. מן המכתבים החשובים שיצאו מ"הגניזה הקהירית", ובו תיעוד היסטורי יחיד במינו על כיבוש תנועת האלמואחדין בצפון אפריקה ובדרום ספרד ועל חורבן הקהילות היהודיות שבא בעקבותיו.
בגב המכתב רישום הנמען והשולח [מקוטע]: "...את מורינו ורבינו יהודה.... נין הגאונים... עבדו המתפלל לאל בעדו, שלמה כהן, שלום"
[זהותו של הנמען - "מורינו ורבינו יהודה..." - לא נתבררה עדיין, אך מתוכן המכתב נראה כי היה אדם נכבד, ואולי אישיות רבנית חשובה. ראה להלן]. המכתב נפתח בפסוקים שונים ולאחר מכן מאריך הכותב לתאר לאביו את מצבו האישי ופרטים רבים על העסקים האישיים שלו ועל העסקים המשותפים עם אביו. הוא כותב על קנייה ומכירה של סחורות, על חובות ותשלומים לאנשים שונים, ועוד.
לאחר מכן, מופיע קטע ארוך המתחיל במילים: "אמנם מה שאתה רוצה לדעת מידיעות המערב אשר כל שומעיה תצילנה אוזניו", ואחריו מפרט הכותב את שהיה ידוע לו על המאורעות שהתרחשו באותה עת בערי המגרב עם כיבוש האלמואחדין, וזאת על סמך ידיעות מהימנות שהיו בידו ["הודעתיך בזאת לא על פי השמועה כי אם ממי שבא והגיד הודעתיך כזאת"]. בין היתר, הוא מספר על כיבוש העיר תלמסאן בידי כוחותיו של עבד אל מומין אלסוסי, משליטי האלמואחדין, ועל הריגת חלק מיהודי המקום והתאסלמות של האחרים ["ויהרוג כל הנמצאים בה חוץ מאלה שפשעו בהמרת הדת"]. הוא ממשיך ומספר על כיבוש העיר סגלמאסה בעזרת תושבי המקום שהסגירו את העיר לידי אל מומין, וכותב כי לפני כיבוש העיר ברחו ממנה כמאתים יהודים לקצבה שבמרוקו ובהם קרובי משפחתם "דודַי מר יעקב ועבאס ומר יהודה בר מר פרחון ואחיו והם עתה בדרעא, אחרי אשר לקחו מהם כל אשר היה עמם". הוא מוסיף לכתוב כי לאחר כיבוש סגלמאסה ניסה אל מומין לשכנע את היהודים להמיר את דתם במשך שבעה חודשים ["ואחרי בואו העירה אסף את היהודים ויציע להם המרת הדת ויהי מפתה אותם זמן שבעה חדשים והם היו בכל הזמן ההוא מתענים ומתפללים"], ולאחר מכן נרצחו מאה וחמישים יהודים שסרבו להתאסלם והשאר המירו את דתם ["אח"כ בא שר צבא משרי צבאותיו ויבקש מהם כי ימירו דתם וימאנו לקבל ויהרוג מהם על יחוד השם מאה וחמשים איש יהודי, הצור תמים פעלו וגו', והנשארים המירו דתם"]. הוא מזכיר כי רבי יוסף בן עמרם שהיה דיין בסגמלאסה היה מאלו שהמירו את דתם ומכנה אותו "ראשון הפושעים", ובהמשך כותב "קהלות המערב בעונות בגדו כולם זקנים ולא נשאר אף אחד בשם יהודי מבג'איה עד סגלמאסה כי נהרג מי שנהרג והמיר דתו מי שהמיר". בין היתר מופיעים גם פרטים על הכיבושים השונים של האלמואחדין ועל מספרי ההרוגים ["וביום כתבי מכתב זה באה השמועה כי בג'איה נלקחה... וכמו כן בא לרשותו כל חוף הים בשלמות משער אשביליא עד שער טרשושה והמון מהאנדלוסיים שלחו אליו וימליכוהו על הארצות... אמנם בהשתערו על פאס ויכבשנה, הרג בה מאת אלף נפש ובמראכש הרג מאה ועשרים אלף נפש..."].
לפנינו תיעוד יחיד במינו של חורבן הקהילות היהודיות בצפון-אפריקה במאה ה-12, מסוחר יהודי בן התקופה, שכתב את הדברים בעיצומם של המאורעות.
לאחר קטע ארוך זה חוזר הכותב לעסוק בעניינים אישיים וענייני מסחר. במספר מקומות הוא מביע את געגועיו לאביו ומביע את תקוותו שיוכלו להפגש ולהיות יחד. בין היתר הוא גם מזכיר חכם יהודי שהיה תלמידו של הר"י מיגאש ואשר הגיע מסגלמאסה למצרים: "והגיע בימים האלה איש חכם סגלמאסי ושמו יוסף בן מלאל והוא למד אצל בן מיגש, ובידו כתב בן מיגש במנוי ויהי לו דברים עם הרב ולא הצליחו ה' וישאר במצרים כי עשוק הוא והוא נותן לך שלום ומשתוקק אליך ומצטער על אשר לא נועד עמך במצרים..." [הר"י מיגאש נפטר כשבע שנים קודם לכן, בשנת ד'תתק"א, 1141].
בראשית המאה ה-12 קמה בצפון אפריקה תנועת האלמואחדין (אל-מֻוַואחִידוּן, ובתרגום לעברית: המייחדים), שנוסדה ע"י עבדאללה אבן תומארת שהכריז על עצמו כעל משיח מוסלמי, ויצאה למלחמת כיבוש של ערי המגרב מידי השליטים הקודמים - שושלת המוארביטון. בהמשך השתלטו האלמואחדין גם על חבל אנדלוסיה שבחצי האי האיברי. היתה זו תנועה מוסלמית קיצונית שהשליטה בכח החרב את דת האיסלאם בכל מקומות כיבושיה. בכל מקום אליו הגיעו גזרו על ה"בלתי מאמינים" לקבל את דת האסלאם ואם לא - ייהרגו בחרב. הדבר הביא לחורבן עשרות קהילות יהודיות בצפון אפריקה ובדרום ספרד. רבים נרצחו על קידוש השם ואלפים המירו את דתם למראית העין. הראב"ד מתאר את חורבן הקהילות כך: "ואחר פטירת רב יוסף הלוי ז"ל (ר"י מיגאש) היו שני חירום ושמדות על ישראל ויצאו בגלות ממקומותם אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי... ואשר לצאת מן הכלל יצא מפני חרב אבן תמורת שיצא לעולם... שגזר להוציא את ישראל מן הכלל ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד וכן לא השאיר להם בכל מלכותו שם ושאר במדינת צלא מקצה העולם עד מדינת אלמהדיה...". רבי אברהם אבן עזרא חיבר קינה על חורבן הקהילות, המתחילה במילים "אהה ירד עלי ספרד רע מן השמים, וספוד רב עלי מערב לזאת רפו ידים". בקינה זו מזכיר את שמות הקהילות שנחרבו, ביניהן: "והוי אקרא במצרה על קהלת סגלמאסה ועיר גאונים ונבונים מאורם חושך כיסה", "ועיר מלוכה והנבוכה מראכס המיוחסה", "אהה אפס קהל פאס יום נתנו למשיסה", "ואי חוסן קהלת תלמסן והדרתה נמסה", "וקול ארים בתמרורים עלי סבתה ומכנאסה", "וסות אקרעה עלי דרעה אשר לפנים נתפשה", ועוד.
בעת כתיבת המכתב שלפנינו היה הרמב"ם כבן עשר. בעקבות כיבושי האלמואחדין נאלץ אביו - רבי מימון הדיין, לעזוב עם משפחתו את עירם קורדובה. הם יצאו למסע נדודים שארך כעשר שנים, ולאחריו ניסו להתיישב בעיר פאס, אך גם שם נאלצו לעזוב לאחר חמש שנים בשל רדיפות האלמואחדין, ועשו את דרכם לארץ ישראל, משם הגיע הרמב"ם למצרים. בעקבות מאורעות אלה ותופעת היהודים שנאלצו להתאסלם למראית עין כדי להציל את חייהם, כתב הרמב"ם את "אגרת השמד" הידועה. באגרת זו יצא הרמב"ם להגן על אותם יהודים ותקף בחריפות את דבריו של חכם אלמוני שטען כי דינם של האנוסים כעובדי עבודה זרה וככופרים בכל התורה כולה.
המכתב שלפנינו נקנה ע"י האספן והנגיד ר' דוד ששון. נוסח המכתב בערבית-יהודית פורסם בספר "אהל דוד" (מס' 713) ובמקומות נוספים. חלק מן המכתב [הקטע הנוגע לפרעות האלמואחדין] תורגם לעברית ע"י רבי יעקב משה טולידאנו בעל "נר המערב" [קטע זה פורסם בקובץ מקבציאל, לז, עמ' תרנא-תרנב]. הרב טולידנו משער (שם) כי כותב המכתב הוא רבי שלמה סגן הכהנים שנזכר באגרת תימן להרמב"ם, שנסע ממצרים לתימן.
למכתב שלפנינו צורפה מחברת בכת"י, עם תמלול מלא של המכתב ואחריו תרגומו לעברית והערות הסבר, שנעשה ע"י פרופ' יצחק יחזקאל יהודה, עבור ר' דוד ששון (הציטוטים לעיל הם מתרגומו של פרופ' יהודה).
דף, כתוב משני צדיו. אורך: 50 ס"מ. רוחב: 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. הדף משוקם בהדבקת בד-רשת שקוף, בשני הצדדים, ומילוי נייר בשוליים. נתון בכריכה.
מקור: אוסף משפחת ששון. אהל דוד - מס' 713.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $20,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד על קלף, מחזור כמנהג בני רומא - תפילות, סליחות ופיוטים ליום הכפורים ולעשרת ימי תשובה. [איטליה, המאה ה-15].
כרך עבה, דיו על קלף. כתיבת סופר נאה בכתיבה איטלקית בינונית, מנוקדת. עם הוראות בכתיבה בינונית לא מנוקדת. תיבות פתיחה בכתיבה איטלקית מרובעת.
כתב-היד מתחיל בוידוי לתפילת הלחש של שחרית, וכולל בשלמות את חזרת הש"ץ לתפילת שחרית, הקריאה וההפטרה לשחרית, תפילת מוסף, תפילת מנחה, עם הקריאה וההפטרה, ותפילת נעילה, ואחריהם חטיבה שלימה של פיוטי סליחות ליום כיפור ועשרת ימי תשובה.
בדף [80ב] קולופון: "תם ונשלם סדר ראש השנה וסדר יום הכפורים....". בדפים שלאחר מכן מופיעות "הסליחות לעשרת ימי תשובה", "סליחות לליל צום כיפור", "סליחות לשחרית יום כיפור", "סליחות לשבת ויום הכיפורים", "סליחות למנחת צום כיפור", ו"סליחות לנעילה". בדף [112א] למטה קולופון הסיום: "נשלמו סליחות שליום הכיפורים תהלה ושבח למשפיל ומרים", ולאחר מכן נכתבו מספר פיוטים נוספים.
סדר הפיוטים הוא כמנהג בני רומא. בכתב-היד שלפנינו ישנם שינויים קלים מהסדר המצוי בכתבי-יד ובדפוסים ומתיאורו של שד"ל בחיבורו "מבוא למחזור כמנהג בני רומא" (ליוורנו תרט"ז).
רשימת הפיוטים והסליחות שבכתב-היד:
שחרית: שושן עמק איומה, יום מימים הוחס, אנוש מה יזכה, צפה בבת תמותה, אשא דעי למרחוק, אין ערוך אליך, אל שת מאז מעונו, אשר אימתך באראלי אומן, אשפכה לפניך שיחה, מעשה אלהינו אדיר בויעודו, אמרו לאלהים אל מלך בעולמו, אמיצי שחקים ממעל, כי אמרתך לא תפיל, אלי מרום אומרים הלולו, מי יערוך אליך מענה לספר, אל ברוב עצות תיכן את רוח, איהלת מתוחים, רבונו של עולם קודם כל דבר ("וידוי שלגאון"), אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות, אביעה כתם עוני, אלהינו ואלהי אבותינו אל תעזבנו, אדם איך ינקה, איום ונורא משפט יום בוערה, אמרתי לפושעים, יום אמיץ זה, אהללך בקול רם.
(לאחר ברכות ההפטרה נכתב "ופוסקין צדקה...". המנהג "לפסוק צדקה" לטובת הנפטרים אחרי קריאת התורה ביום הכיפורים מובא ב"מחזור ויטרי" ונהג באיטליה וצרפת).
מוסף (בשוליים נכתב: "מוסף דר' יוחנן הכהן"): אשען במעש אזרח, תמה בלויית עדנה, אהלך אץ תם לישב, אליך נשאתי את עיני, אות קידושיך אימנתי, אנא אזון שועת חינון, אשר אימתך, אמרו לאלהים, אשר יראתך, אור נוגה עטיית מעילו, מי ימלל גבורות חייליך, ונתנה תוקף, אזרת עוז מלפנים, ביאור דברי נכוחות ("רשות סדר עבודה"), אזכר סלה לשם פה לאדם ("סדר עבודה"), אנוש איך יתכפר, אעשה למען שמי, יום אדיר ומיוחד, יום אשר אשמינו, אדון אביר.
מנחה: אודך בקול ערב, אדר בתואר נכון, אתה אל רחום וחנון, אל אדיר רב חילו, וחיות ארבע נושאות כסא, איפגנת ערוגים, במה אקדם ה' ("ווידוי שלגאון שנהגו לאומרו ביום הכפורים"), איום ונורא צום העשור, אצתי ביום כיפור לכלות פשעים, אשפוך תחינה, אומץ אמונים יכון.
נעילה: אב ידעך מנוער, מערב עד ערב אנצחה, מלאכים מרוממים, יה בפלשך כל מעשים, אשמינו תבלע.
סליחות לעשרת ימי תשובה: אתה תקום תרחם ועל הרעה תנחם, אתה תשמע מן השמים אנקת מיחדי שמך פעמים, אלהים למדתנו מנעורינו, אז מקדם הקדמת תשובה, אלכה ואשוב אל אישי הראשון, אהלי שודד ונתקו מיתרי, אנוש מה יצדק ביום לפני בוראו, אין לי בטחון כי אם עליך, אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל, ישמעני אלהים בקוראי לנגדו, מקוצר רוח ומעבודה קשה וכבדה, את פני מבין צפוני, ארעדה ואפחדה מיום דרישת עלבון פקודה, שטר עלי בעדים וקנין, אני בעודי במאסרי, ירא לבי ורועד, אלהים בעלונו אדונים ("סליחה לצדיק ר' אלייה נ"ע"), אודך יי' כי אנפת בי ("סלח לנו אבינו חטאנו לעשרה הרוגי מלכות").
סליחות לליל יום כיפור: יום יעלה נקראה לאלהים בנדבה, ישראל בחירי אל, דלתיך הלילה לשבי חט[א] הותרו, ברוך אלהי עליון מראש אחרית חוזה, בקרבי אש אוכלת, ישן אל תירדם.
סליחות לשחרית יום כיפור: שופט כל הארץ ואותה במשפט יעמיד, בני ציון היקרים איש באחיו יליצו, בני עמי במהלליו יעירון אשמורת הבוקר, יעירוני רעיוני, בעשור יום גילות יום מחסה מחורב, יערב חין ערכינו, קדוש שוכן עליון הבט ממרומיך, ידידי אל ברכוהו בעצרת קהלכם, הן יום בא ליי' מקדש במוצא ומבוא, ביום עשור קראתיך, בקר אערך לך ואצפה לעת מרפא ופדיום, אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל, ישראל עם קדוש, שחר קמתי להודות לך אלהי תהלתי.
סליחות לשבת ויום הכיפורים: יום שבת וכיפורים איש באחיו דבקו, שרי קודש היום איש ברעהו נתאחד.
סליחות למנחת יום כיפור: במקדש אל והיכליו היונה שיר תרב, מולך מוני ומעלה מעלה עולה, ידך פשוט ופתחה, בת עמי לא תחשה ולא תשקוט מזעקה.
סליחות לנעילה: תפילה לעני כי יעטוף רוחו ושיחו נאלם, בטרם שמש בחדרו וחופתו יאמש [נקטע באמצע, חסר דף או שנים בין דפים 110-111]. אלהים דר מרומך [חסר בהתחלה, מתחיל במחרוזת "שערי רצון פתחה לעם קנוי לגורלה"], עת שערי רצון להפתח, תכלה ממנו אפך וחמתך.
פיוטים נוספים: שוכני בתי חומר למה תשאו עין ("תוכיחה"), איה נא חסדיך יי' אשר גמלת, לא בקשתי אל אבטח ולא אשען בחרבי; "פתיחות": יי' אלהי הצבאות יושב הכרובים ביטית לעמך שובו בנים שובבים, יי' אלהי האלהים ואדוני האדונים באנו בשברות רוח ותחנונים, אליך יי' שועתי ואקרא בקראי ענני בעת צרה; "אתחיל בוידויים": אנקת אסיר ושועתו אליך בהשמיעו; "תחנון לרבינו ישעיה": יציץ צור מחרכו וישגיח אל מפתחו.
[116] דפי קלף. 26 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני, כתמים ובלאי. דהיית דיו במספר דפים. כריכת עור חדשה.
כרך עבה, דיו על קלף. כתיבת סופר נאה בכתיבה איטלקית בינונית, מנוקדת. עם הוראות בכתיבה בינונית לא מנוקדת. תיבות פתיחה בכתיבה איטלקית מרובעת.
כתב-היד מתחיל בוידוי לתפילת הלחש של שחרית, וכולל בשלמות את חזרת הש"ץ לתפילת שחרית, הקריאה וההפטרה לשחרית, תפילת מוסף, תפילת מנחה, עם הקריאה וההפטרה, ותפילת נעילה, ואחריהם חטיבה שלימה של פיוטי סליחות ליום כיפור ועשרת ימי תשובה.
בדף [80ב] קולופון: "תם ונשלם סדר ראש השנה וסדר יום הכפורים....". בדפים שלאחר מכן מופיעות "הסליחות לעשרת ימי תשובה", "סליחות לליל צום כיפור", "סליחות לשחרית יום כיפור", "סליחות לשבת ויום הכיפורים", "סליחות למנחת צום כיפור", ו"סליחות לנעילה". בדף [112א] למטה קולופון הסיום: "נשלמו סליחות שליום הכיפורים תהלה ושבח למשפיל ומרים", ולאחר מכן נכתבו מספר פיוטים נוספים.
סדר הפיוטים הוא כמנהג בני רומא. בכתב-היד שלפנינו ישנם שינויים קלים מהסדר המצוי בכתבי-יד ובדפוסים ומתיאורו של שד"ל בחיבורו "מבוא למחזור כמנהג בני רומא" (ליוורנו תרט"ז).
רשימת הפיוטים והסליחות שבכתב-היד:
שחרית: שושן עמק איומה, יום מימים הוחס, אנוש מה יזכה, צפה בבת תמותה, אשא דעי למרחוק, אין ערוך אליך, אל שת מאז מעונו, אשר אימתך באראלי אומן, אשפכה לפניך שיחה, מעשה אלהינו אדיר בויעודו, אמרו לאלהים אל מלך בעולמו, אמיצי שחקים ממעל, כי אמרתך לא תפיל, אלי מרום אומרים הלולו, מי יערוך אליך מענה לספר, אל ברוב עצות תיכן את רוח, איהלת מתוחים, רבונו של עולם קודם כל דבר ("וידוי שלגאון"), אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות, אביעה כתם עוני, אלהינו ואלהי אבותינו אל תעזבנו, אדם איך ינקה, איום ונורא משפט יום בוערה, אמרתי לפושעים, יום אמיץ זה, אהללך בקול רם.
(לאחר ברכות ההפטרה נכתב "ופוסקין צדקה...". המנהג "לפסוק צדקה" לטובת הנפטרים אחרי קריאת התורה ביום הכיפורים מובא ב"מחזור ויטרי" ונהג באיטליה וצרפת).
מוסף (בשוליים נכתב: "מוסף דר' יוחנן הכהן"): אשען במעש אזרח, תמה בלויית עדנה, אהלך אץ תם לישב, אליך נשאתי את עיני, אות קידושיך אימנתי, אנא אזון שועת חינון, אשר אימתך, אמרו לאלהים, אשר יראתך, אור נוגה עטיית מעילו, מי ימלל גבורות חייליך, ונתנה תוקף, אזרת עוז מלפנים, ביאור דברי נכוחות ("רשות סדר עבודה"), אזכר סלה לשם פה לאדם ("סדר עבודה"), אנוש איך יתכפר, אעשה למען שמי, יום אדיר ומיוחד, יום אשר אשמינו, אדון אביר.
מנחה: אודך בקול ערב, אדר בתואר נכון, אתה אל רחום וחנון, אל אדיר רב חילו, וחיות ארבע נושאות כסא, איפגנת ערוגים, במה אקדם ה' ("ווידוי שלגאון שנהגו לאומרו ביום הכפורים"), איום ונורא צום העשור, אצתי ביום כיפור לכלות פשעים, אשפוך תחינה, אומץ אמונים יכון.
נעילה: אב ידעך מנוער, מערב עד ערב אנצחה, מלאכים מרוממים, יה בפלשך כל מעשים, אשמינו תבלע.
סליחות לעשרת ימי תשובה: אתה תקום תרחם ועל הרעה תנחם, אתה תשמע מן השמים אנקת מיחדי שמך פעמים, אלהים למדתנו מנעורינו, אז מקדם הקדמת תשובה, אלכה ואשוב אל אישי הראשון, אהלי שודד ונתקו מיתרי, אנוש מה יצדק ביום לפני בוראו, אין לי בטחון כי אם עליך, אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל, ישמעני אלהים בקוראי לנגדו, מקוצר רוח ומעבודה קשה וכבדה, את פני מבין צפוני, ארעדה ואפחדה מיום דרישת עלבון פקודה, שטר עלי בעדים וקנין, אני בעודי במאסרי, ירא לבי ורועד, אלהים בעלונו אדונים ("סליחה לצדיק ר' אלייה נ"ע"), אודך יי' כי אנפת בי ("סלח לנו אבינו חטאנו לעשרה הרוגי מלכות").
סליחות לליל יום כיפור: יום יעלה נקראה לאלהים בנדבה, ישראל בחירי אל, דלתיך הלילה לשבי חט[א] הותרו, ברוך אלהי עליון מראש אחרית חוזה, בקרבי אש אוכלת, ישן אל תירדם.
סליחות לשחרית יום כיפור: שופט כל הארץ ואותה במשפט יעמיד, בני ציון היקרים איש באחיו יליצו, בני עמי במהלליו יעירון אשמורת הבוקר, יעירוני רעיוני, בעשור יום גילות יום מחסה מחורב, יערב חין ערכינו, קדוש שוכן עליון הבט ממרומיך, ידידי אל ברכוהו בעצרת קהלכם, הן יום בא ליי' מקדש במוצא ומבוא, ביום עשור קראתיך, בקר אערך לך ואצפה לעת מרפא ופדיום, אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל, ישראל עם קדוש, שחר קמתי להודות לך אלהי תהלתי.
סליחות לשבת ויום הכיפורים: יום שבת וכיפורים איש באחיו דבקו, שרי קודש היום איש ברעהו נתאחד.
סליחות למנחת יום כיפור: במקדש אל והיכליו היונה שיר תרב, מולך מוני ומעלה מעלה עולה, ידך פשוט ופתחה, בת עמי לא תחשה ולא תשקוט מזעקה.
סליחות לנעילה: תפילה לעני כי יעטוף רוחו ושיחו נאלם, בטרם שמש בחדרו וחופתו יאמש [נקטע באמצע, חסר דף או שנים בין דפים 110-111]. אלהים דר מרומך [חסר בהתחלה, מתחיל במחרוזת "שערי רצון פתחה לעם קנוי לגורלה"], עת שערי רצון להפתח, תכלה ממנו אפך וחמתך.
פיוטים נוספים: שוכני בתי חומר למה תשאו עין ("תוכיחה"), איה נא חסדיך יי' אשר גמלת, לא בקשתי אל אבטח ולא אשען בחרבי; "פתיחות": יי' אלהי הצבאות יושב הכרובים ביטית לעמך שובו בנים שובבים, יי' אלהי האלהים ואדוני האדונים באנו בשברות רוח ותחנונים, אליך יי' שועתי ואקרא בקראי ענני בעת צרה; "אתחיל בוידויים": אנקת אסיר ושועתו אליך בהשמיעו; "תחנון לרבינו ישעיה": יציץ צור מחרכו וישגיח אל מפתחו.
[116] דפי קלף. 26 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני, כתמים ובלאי. דהיית דיו במספר דפים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
כתב יד, "ספר הקִצִין - לרב ר' משה בר נחמן ז"ל". [ספרד? המאה ה-14/15?].
כתיבה ספרדית בינונית עתיקה [שימוש בכתב זה נעשה כבר בסוף המאה ה-13, ויתכן וגם כתב היד שלפנינו נכתב אז].
כתב-יד שלם, המכיל את החיבור כולו, הידוע יותר בשם "ספר הגאולה" להרמב"ן.
חתימות בעלים בכתיבה איטלקית: "עזרא מפאנו יצ"ו בכ"מ המנוח יצחק ז"ל" [נפטר שס"ח בערך. מחכמי מנטובה וונציה, דודו ורבו של הרמ"ע מפאנו, החזיק ברשותו ספריה גדולה של כתבי יד, בהם העתקות חשובות של קבלת האר"י]; "שמשון כהן מודון יצ"ו" [תל"ט-תפ"ז, מחכמי איטליה, רב במנטובה, בעל "קול מוסר"]; "יורשי כמוה"ר שמואל מפאנו זצ"ל".
תיקונים והגהות, בהם מספר הגהות ארוכות, בכתיבה איטלקית [משני כותבים].
בספר הקִיצִין, או ספר הקץ, ובשמו המפורסם "ספר הגאולה", עוסק הרמב"ן בענייני הגאולה ובחישוב קץ הימים. לפי דעת הרמב"ן בחיבורו זה, בדור שקרוב לאחרית הימים בטל האיסור לחשב קיצין. לדבריו, הסיבה שאמרו "תיפח רוחם של מחשבי קיצין", היתה כי החכמים ידעו את אריכות הקץ "ואינם רוצים שיתגלה פן יהיה זה רפיון בחלישות תקוותם", אבל בימינו אין איסור לחשב את הקץ. נאמן לשיטתו, ניסה הרמב"ן לקבוע את זמן הקץ על פי מספר מקומות בספר דניאל, והגיע למסקנה שבשנת ה'קי"ח (1358) יתגלה משיח בן אפרים, ובשנת ה'קס"ג (1402) יתגלה משיח בן דוד.
[42] עמ'. מצב בינוני. כתמים ובלאי, סימני עש, פגעי רטיבות וקרעים, חלקם משוקמים. בכמה מן הדפים קרעים או פגמים עם פגיעה בטקסט.
כתיבה ספרדית בינונית עתיקה [שימוש בכתב זה נעשה כבר בסוף המאה ה-13, ויתכן וגם כתב היד שלפנינו נכתב אז].
כתב-יד שלם, המכיל את החיבור כולו, הידוע יותר בשם "ספר הגאולה" להרמב"ן.
חתימות בעלים בכתיבה איטלקית: "עזרא מפאנו יצ"ו בכ"מ המנוח יצחק ז"ל" [נפטר שס"ח בערך. מחכמי מנטובה וונציה, דודו ורבו של הרמ"ע מפאנו, החזיק ברשותו ספריה גדולה של כתבי יד, בהם העתקות חשובות של קבלת האר"י]; "שמשון כהן מודון יצ"ו" [תל"ט-תפ"ז, מחכמי איטליה, רב במנטובה, בעל "קול מוסר"]; "יורשי כמוה"ר שמואל מפאנו זצ"ל".
תיקונים והגהות, בהם מספר הגהות ארוכות, בכתיבה איטלקית [משני כותבים].
בספר הקִיצִין, או ספר הקץ, ובשמו המפורסם "ספר הגאולה", עוסק הרמב"ן בענייני הגאולה ובחישוב קץ הימים. לפי דעת הרמב"ן בחיבורו זה, בדור שקרוב לאחרית הימים בטל האיסור לחשב קיצין. לדבריו, הסיבה שאמרו "תיפח רוחם של מחשבי קיצין", היתה כי החכמים ידעו את אריכות הקץ "ואינם רוצים שיתגלה פן יהיה זה רפיון בחלישות תקוותם", אבל בימינו אין איסור לחשב את הקץ. נאמן לשיטתו, ניסה הרמב"ן לקבוע את זמן הקץ על פי מספר מקומות בספר דניאל, והגיע למסקנה שבשנת ה'קי"ח (1358) יתגלה משיח בן אפרים, ובשנת ה'קס"ג (1402) יתגלה משיח בן דוד.
[42] עמ'. מצב בינוני. כתמים ובלאי, סימני עש, פגעי רטיבות וקרעים, חלקם משוקמים. בכמה מן הדפים קרעים או פגמים עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, קובץ חיבורים ברפואה, נכתב ע"י רבי מרדכי פינצי. לינייאגו (Legnago, איטליה), רכ"ו [1466]. כתב-יד שלם. כתיבת סופר נאה ומרווחת, בכתיבה איטלקית עתיקה. מכיל ארבעה חיבורים ברפואה, כולם בעברית: · "פראטיקה מעולה למ"ש [=למאישטרו] פיירו דטוסינייאנו" - חיבור ארוך על מחלות ותרופות. בסוף החיבור נכתב: "הנה נשלם המאמ'[ר] התשיעי ממ"ש פיירו דטוסינייאנו... והעתיקו ר' יוסף תלמיד הרופאים מנ[ו]צרי לעברי...". · "ספר הסמים", מאת רבי משה בן מימון - הרמב"ם, על סמים ותרופות נגד פצעים מורעלים והכשות נחשים. תרגום עברי מאת רבי משה אבן תבון. · "מאמר ברפואת הטחורים", מאת רבי משה בן מימון - הרמב"ם. תרגום לעברית ממתרגם לא ידוע [יתכן והוא רבי משה אבן תבון]. · "ספר נקרא ליונפראנקינ"א הקטנה", הדרכה רפואית בעניינים שונים [פציעות ומחלות]. בסוף "מאמר הטחורים" של הרמב"ם, קולופון הכותב רבי מרדכי פינצי: "והשלמתי לכתוב זה אני מרדכי פינצי מספר מאד משובש הנה בלינייאגו בכ"ח ימים לחדש ינארו רכ"ו לפרט האלף הששי, תל"ח [תהלה לאל חי]". כריכת קלף מקורית, רישומים וחתימות של "אי"ש ג"ר" - רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו [חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17. אספן נודע של ספרים וכתבי-יד]. המעתיק, רבי מרדכי פינצי, מחכמי איטליה במאה ה-15. חכם גדול בחכמת הלוח העברי (התכונה והמולדות), אשר כתב חיבורים בנושא זה. ה"לוחות" שהתקין, נדפסו במנטובה בימי ערש הדפוס העברי, לפני שנת ר"מ, בדפוס אברהם כונת. חיבורים שחיבר, שתרגם והעתיק, ידועים במספר כתבי-יד בספריות העולם. כפי הנראה, מלבד "מאמר הטחורים" [שנדפס לאחרונה ע"י זיסמן מונטנר: הרמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה], שאר החיבורים לא נדפסו. [98] דף. נייר איכותי. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, פגעי עש במספר מקומות. פגמים וקרעים בכריכת הקלף.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $68,750
כולל עמלת קונה
קונטרסי דפים ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא, שנדפסו בעיר שונצינו, בשנת רמ"ט (1489) על ידי גרשום שונצינו ודוד פיציגטון. המהדורה הראשונה של התלמוד הבבלי שבאה בדפוס.
· 27 דף ממסכת בבא קמא. דף ח מקונטרס יב; דפים א-ח מקונטרס יג; דפים א-ב, ד-ח מקונטרס יד; דפים א-ו מקונטרס טו; דף ח מקונטרס יח; ודפים א-ד מקונטרס יט. מאמצע פרק מרובה, פרק החובל (חסר דף), וחלקים מפרקים הגוזל עצים והגוזל ומאכיל. [מדף עז ע"ב - עד דף צו ע"ב, ומדף קטז ע"ב - עד סוף המסכת - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום], עם עמוד ראשון מפסקי תוספות.
· 10 דף ממסכת בבא מציעא. דפים ב-ח מקונטרס ה, ודפים א-ג מקונטרס ו. מאמצע פרק אלו מציאות ועד תחילת פרק המפקיד. [מדף כז - עד דף לה - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום].
דפים מן ההדפסה הראשונה של התלמוד שהדפיסו בני משפחת שונצינו, נדירים במיוחד, וזאת מכמה סיבות עיקריות: א. ההדפסה נעשתה בהיחבא עקב חשש המדפיסים מפני השלטונות הנוצריים, וזאת לאחר גזירות האפיפיורים על שריפת התלמוד במאה ה-13 (בשנת ד"א תתקצ"ט - 1239, ובשנת ה'כ"ד - 1264). מסיבה זו אף לא הושלמה הדפסת כל הש"ס ע"י משפחת שונצינו (ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, עמ' ח-ט). ב. עותקים רבים שנמכרו לספרד ופורטוגל אבדו בעת הגירוש והשמד בשנים רנ"ב-רנ"ז (1492-1497). ג. עותקים רבים נשרפו לאחר מכן בגזירת שריפת התלמוד באיטליה בשנים שי"ג-שי"ד (1553-1554) (ראה: רנ"נ רבינוביץ, שם עמ' טו). ד. עותקים רבים התבלו ואבדו עקב השימוש הרב שנעשה בהם ללימוד התלמוד [מאחר והיתה זו המהדורה היחידה של התלמוד בדפוס במשך עשרות שנים]. מרבית הדפים ששרדו עד ימינו הם בלויים ופגומים, ונדיר למצוא רצף של עשרות דפים במצב סביר, כמו בקונטרסים שלפנינו.
לפנינו קרוב לארבעים דף ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא. מסכתות אלה נדפסו בעיר שונצינו, כפי הנראה ע"י גרשום שונצינו (את מסכתות ברכות וביצה שקדמו להן, הדפיס דודו יהושע שלמה ב"ר ישראל נתן שונצינו), בסביבות שנת רמ"ט (1489).
במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא. ראה: שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך גמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך. על בחירת סוג התוספות לכל מסכת ע"י בני משפחת שונצינו ראה: שם הגדולים לחיד"א, מערכת ספרים, ערך תוספות שאנץ). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה.
בסוף מסכת בבא קמא שלפנינו, מופיע קולופון המשותף להדפסת מסכת בבא קמא ובבא מציעא יחדיו: "מסכתות אילו שהם בבא קמא ובבא מציעא היגהתים ודקדקתים באופן שידעתי שהם מדוייקות מאד, לבד מבמקומות מועטות שנסתפק לי ועשיתים כאשר היה בספרים שלפני. ובהיות הקונים ממני מסכתות אילו נשתעבדתי להם בשבועה וקנסות לגמרם קודם הפסח, ובסיבת מאורעו’ רעות התמהמהתי בסיומם עד אור לארבעה עשר עם יגון ועמל גדול לא היה לי פנאי להודיע המקומות נסתפקתי בהם כאשר עשיתי במסכתות עשיתי בשכבר, אמנם תדעון שטובות הם מאד מאוד ולא תמצאו בם חסרון אם לא ב בחילוף כ’ וכיוצא בו. נאום דוד בן מהר"ר אלעזר הלוי ס"ל ז"ל" [לפי רנ"נ רבינוביץ המגיה הוא רבי דוד ב"ר אליעזר הלוי פיציגטון, חכם שחי באיטליה במפנה המאות ה-15 וה-16. במפעל הביבליוגרפיה מופיע נוסח קולופון זה בשני שיבושים].
בשולי חלק מהדפים הגהות עתיקות בכתב-יד, עם תיקוני גירסאות בגמרא וברש"י [התיקונים מופיעים במהדורות הבאות של הש"ס, אך אינם נמצאים בנוסח הדפוס של מהדורה זו].
2 פריטים, [37] דף. כ-31 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, מצב כללי בינוני (חלק מהדפים במצב טוב). כתמים, בלאי וקרעים. בחלק מהדפים קרעים גסים עם פגיעה בטקסט. חתימות בעלים עתיקות "דניאל יצ"ו" "יצחק ביבאמיא" (?).
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. שם החלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם החלו להדפיס מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד (שנת "גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
דוד ששון תיארך את שנת ההדפסה 1488. [לפי מפעל הביבליוגרפיה (רשומה מס' 328506): רוב הביבליוגרפים קבעו תאריך הדפסת מסכתות אלו לשנת רמ"ט 1489. פרידמן מאחר את התאריך של שתי המסכתות הללו לשנת ר"נ].
· 27 דף ממסכת בבא קמא. דף ח מקונטרס יב; דפים א-ח מקונטרס יג; דפים א-ב, ד-ח מקונטרס יד; דפים א-ו מקונטרס טו; דף ח מקונטרס יח; ודפים א-ד מקונטרס יט. מאמצע פרק מרובה, פרק החובל (חסר דף), וחלקים מפרקים הגוזל עצים והגוזל ומאכיל. [מדף עז ע"ב - עד דף צו ע"ב, ומדף קטז ע"ב - עד סוף המסכת - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום], עם עמוד ראשון מפסקי תוספות.
· 10 דף ממסכת בבא מציעא. דפים ב-ח מקונטרס ה, ודפים א-ג מקונטרס ו. מאמצע פרק אלו מציאות ועד תחילת פרק המפקיד. [מדף כז - עד דף לה - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום].
דפים מן ההדפסה הראשונה של התלמוד שהדפיסו בני משפחת שונצינו, נדירים במיוחד, וזאת מכמה סיבות עיקריות: א. ההדפסה נעשתה בהיחבא עקב חשש המדפיסים מפני השלטונות הנוצריים, וזאת לאחר גזירות האפיפיורים על שריפת התלמוד במאה ה-13 (בשנת ד"א תתקצ"ט - 1239, ובשנת ה'כ"ד - 1264). מסיבה זו אף לא הושלמה הדפסת כל הש"ס ע"י משפחת שונצינו (ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, עמ' ח-ט). ב. עותקים רבים שנמכרו לספרד ופורטוגל אבדו בעת הגירוש והשמד בשנים רנ"ב-רנ"ז (1492-1497). ג. עותקים רבים נשרפו לאחר מכן בגזירת שריפת התלמוד באיטליה בשנים שי"ג-שי"ד (1553-1554) (ראה: רנ"נ רבינוביץ, שם עמ' טו). ד. עותקים רבים התבלו ואבדו עקב השימוש הרב שנעשה בהם ללימוד התלמוד [מאחר והיתה זו המהדורה היחידה של התלמוד בדפוס במשך עשרות שנים]. מרבית הדפים ששרדו עד ימינו הם בלויים ופגומים, ונדיר למצוא רצף של עשרות דפים במצב סביר, כמו בקונטרסים שלפנינו.
לפנינו קרוב לארבעים דף ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא. מסכתות אלה נדפסו בעיר שונצינו, כפי הנראה ע"י גרשום שונצינו (את מסכתות ברכות וביצה שקדמו להן, הדפיס דודו יהושע שלמה ב"ר ישראל נתן שונצינו), בסביבות שנת רמ"ט (1489).
במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא. ראה: שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך גמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך. על בחירת סוג התוספות לכל מסכת ע"י בני משפחת שונצינו ראה: שם הגדולים לחיד"א, מערכת ספרים, ערך תוספות שאנץ). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה.
בסוף מסכת בבא קמא שלפנינו, מופיע קולופון המשותף להדפסת מסכת בבא קמא ובבא מציעא יחדיו: "מסכתות אילו שהם בבא קמא ובבא מציעא היגהתים ודקדקתים באופן שידעתי שהם מדוייקות מאד, לבד מבמקומות מועטות שנסתפק לי ועשיתים כאשר היה בספרים שלפני. ובהיות הקונים ממני מסכתות אילו נשתעבדתי להם בשבועה וקנסות לגמרם קודם הפסח, ובסיבת מאורעו’ רעות התמהמהתי בסיומם עד אור לארבעה עשר עם יגון ועמל גדול לא היה לי פנאי להודיע המקומות נסתפקתי בהם כאשר עשיתי במסכתות עשיתי בשכבר, אמנם תדעון שטובות הם מאד מאוד ולא תמצאו בם חסרון אם לא ב בחילוף כ’ וכיוצא בו. נאום דוד בן מהר"ר אלעזר הלוי ס"ל ז"ל" [לפי רנ"נ רבינוביץ המגיה הוא רבי דוד ב"ר אליעזר הלוי פיציגטון, חכם שחי באיטליה במפנה המאות ה-15 וה-16. במפעל הביבליוגרפיה מופיע נוסח קולופון זה בשני שיבושים].
בשולי חלק מהדפים הגהות עתיקות בכתב-יד, עם תיקוני גירסאות בגמרא וברש"י [התיקונים מופיעים במהדורות הבאות של הש"ס, אך אינם נמצאים בנוסח הדפוס של מהדורה זו].
2 פריטים, [37] דף. כ-31 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, מצב כללי בינוני (חלק מהדפים במצב טוב). כתמים, בלאי וקרעים. בחלק מהדפים קרעים גסים עם פגיעה בטקסט. חתימות בעלים עתיקות "דניאל יצ"ו" "יצחק ביבאמיא" (?).
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. שם החלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם החלו להדפיס מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד (שנת "גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
דוד ששון תיארך את שנת ההדפסה 1488. [לפי מפעל הביבליוגרפיה (רשומה מס' 328506): רוב הביבליוגרפים קבעו תאריך הדפסת מסכתות אלו לשנת רמ"ט 1489. פרידמן מאחר את התאריך של שתי המסכתות הללו לשנת ר"נ].
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $9,000
לא נמכר
תלמוד בבלי, מסכת עירובין, "עם פירוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ופירוש המשניות ורבינו אשר". ונציה, רפ"ח [1528]. מהדורה שניה בדפוס דניאל בומברג.
מהדורת התלמוד הידועה שהדפיס דניאל בומברג ("דפוס ונציה") הייתה למהדורת האם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו. ההדפסה הראשונה של מהדורה זו היתה בין השנים ר"פ-רפ"ג והיא התבססה על עבודה מקיפה של עריכה עפ"י כתבי-יד. לאחר מכן, בשל הביקוש הרב, חזר בומברג והחל להדפיס מהדורה נוספת בסביבות השנים רפ"ח-רפ"ט. במהדורה זו נוספו שינויי נוסח עפ"י כתבי-יד או שיקול דעת העורכים. רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, בחיבורו "מאמר על הדפסת התלמוד" (עמ' מו) מציין במיוחד את מסכת עירובין "שהיא משונה מאד בהרבה מקומות מנוסח הרפ"א", הוא מביא מספר דוגמאות לשינויים והוספות בנוסח הגמרא, וכן את החלוקה של פירוש הרא"ש לסעיפים ו"הרבה הגהות הרא"ש שאינן בדפוס רפ"א". מעניין לציין, כי חלק מהשינויים שמציין רבינוביץ אכן מופיעים כאן, וחלק מהשינויים [כגון סימונים לתוספות בתוך נוסח הגמרא באמצעות סימן עיגול מעל המילה] אינם מופיעים בעותק שלפנינו, וכפי הנראה לפנינו וואריאנט אחר של הדפסה זו.
רישומים וחתימות: "הצעיר שלום לאחם ס"ט", "הצעיר ישעיה סתהון", "הצעיר אברהם כמ"ר יאודה הלוי", "הצעיר עזרא חיים [--] דוויך הכהן", ועוד.
קלא דף. 39 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, פגעי עש, קרעים ובלאי בשולי הדפים. כריכה נאה חדשה.
מהדורת התלמוד הידועה שהדפיס דניאל בומברג ("דפוס ונציה") הייתה למהדורת האם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו. ההדפסה הראשונה של מהדורה זו היתה בין השנים ר"פ-רפ"ג והיא התבססה על עבודה מקיפה של עריכה עפ"י כתבי-יד. לאחר מכן, בשל הביקוש הרב, חזר בומברג והחל להדפיס מהדורה נוספת בסביבות השנים רפ"ח-רפ"ט. במהדורה זו נוספו שינויי נוסח עפ"י כתבי-יד או שיקול דעת העורכים. רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, בחיבורו "מאמר על הדפסת התלמוד" (עמ' מו) מציין במיוחד את מסכת עירובין "שהיא משונה מאד בהרבה מקומות מנוסח הרפ"א", הוא מביא מספר דוגמאות לשינויים והוספות בנוסח הגמרא, וכן את החלוקה של פירוש הרא"ש לסעיפים ו"הרבה הגהות הרא"ש שאינן בדפוס רפ"א". מעניין לציין, כי חלק מהשינויים שמציין רבינוביץ אכן מופיעים כאן, וחלק מהשינויים [כגון סימונים לתוספות בתוך נוסח הגמרא באמצעות סימן עיגול מעל המילה] אינם מופיעים בעותק שלפנינו, וכפי הנראה לפנינו וואריאנט אחר של הדפסה זו.
רישומים וחתימות: "הצעיר שלום לאחם ס"ט", "הצעיר ישעיה סתהון", "הצעיר אברהם כמ"ר יאודה הלוי", "הצעיר עזרא חיים [--] דוויך הכהן", ועוד.
קלא דף. 39 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, פגעי עש, קרעים ובלאי בשולי הדפים. כריכה נאה חדשה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, "עם שורשים בגליון תהלה לאל עליון". [לייפציג, רצ"ג 1533].
מנוקד, עם שורשי המילים בשולי העמודים. בסוף הספר קולופון "המחוקק... אנטאניאות איש מרגולית".
בכמה עותקים נכרכו בסוף ארבעה דפים נוספים עם תרגום מ"הברית החדשה" (קטע מתוך הבשורה על פי מתיא). העותק שלפנינו נכרך במקור ללא ארבעה דפים אלו, אולי מפני שיועד למכירה ליהודים.
[116] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים רבים. תו ספר. כריכה מקורית, עם שדרת עור עתיקה. פגמים בכריכה.
הספר העברי הראשון שנדפס בלייפציג. אינו בספריה הלאומית ולמיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות בעבר. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עפ"י עותק ספריית שוקן. שם נרשם [80] דף כשלפנינו [116] דף.
מנוקד, עם שורשי המילים בשולי העמודים. בסוף הספר קולופון "המחוקק... אנטאניאות איש מרגולית".
בכמה עותקים נכרכו בסוף ארבעה דפים נוספים עם תרגום מ"הברית החדשה" (קטע מתוך הבשורה על פי מתיא). העותק שלפנינו נכרך במקור ללא ארבעה דפים אלו, אולי מפני שיועד למכירה ליהודים.
[116] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים רבים. תו ספר. כריכה מקורית, עם שדרת עור עתיקה. פגמים בכריכה.
הספר העברי הראשון שנדפס בלייפציג. אינו בספריה הלאומית ולמיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות בעבר. במפעל הביבליוגרפיה נרשם עפ"י עותק ספריית שוקן. שם נרשם [80] דף כשלפנינו [116] דף.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
חומש עם פירוש רש"י, ועם תרגום בשלוש לשונות: תרגום ארמי (אונקלוס), תרגום ערבי ותרגום פרסי. [קושטא, ש"ו 1546. דפוס אליעזר בן גרשום שונצינו].
שני כרכים. כרך עם ספר ויקרא, וכרך עם הספרים במדבר-דברים. לפנינו חומש ויקרא בשלמותו, וחומשים במדבר ודברים חסרים כעשרים דף כל אחד.
התרגום הערבי הוא תפסיר רב סעדיה גאון, והתרגום לפרסית-יהודית הוא מאת רבי יעקב בכ"ר יוסף טאווס. התרגומים סודרו סביב נוסח המקרא [משני צדיו ומעליו], ופירוש רש"י נדפס תחתיו.
מביא מהדורה זו לבית הדפוס, הוא רבי משה המון הרופא, רב וחכם, ממנהיגי קהילת קושטא בדורו. רבי משה היה ממגורשי ספרד (נולד בספרד והיה בן שנה בזמן הגירוש) שהתיישבו בטורקיה. אביו רבי יוסף היה רופאו של הסולטאן הטורקי, ואחרי פטירת אביו מילא את מקומו כרופא הסולטאן סלים הראשון ולאחר מכן כרופאו של סולימאן הראשון ("סולימאן המפואר"). פעל רבות לטובת היהודים, ובין היתר שכנע את הסולטאן להגן על היהודים מפני עלילות דם באמצעות תקנה שכל עלילה כזו תובא לדיון בפני המלך ולא בבית משפט רגיל (ראה על כך בספר 'דברי יוסף' לרבי יוסף הסמברי). הקים בית מדרש בקושטא שבראשו עמד רבי יוסף טאיטאצק. בשנת רצ"ד (1534) כבש הסולטאן סולימאן הראשון את תבריז בירת פרס. שנה לאחר מכן, כבשו צבאות הסולטאן גם את העיר בגדאד. במסעו לפרס ליווה את הסולטן רופאו רבי משה המון (בספר 'שבט יהודה' לרבי שלמה אבן-ווירגא, מביא בן המחבר סיפור שאירע ליהודי פרס משמו של "השר המרומם והנשגב כמהר"ר משה המון"). בבגדאד מצא רבי משה המון כתב-יד עם תרגום התורה לפרסית מאת אחד מחכמי פרס - רבי יעקב ב"ר יוסף טוואס, לקח אותו עמו לקושטא, והביאו אל הדפוס במהדורה שלפנינו. למיטב ידיעתנו, זו היא הפעם הראשונה שנדפסה השפה הפרסית באותיות עבריות ("פרסית-יהודית"), והפעם הראשונה שתרגום התורה לפרסית בא אל הדפוס.
שני כרכים. 28 ס"מ בקירוב. כרך 1: ספר ויקרא: [60] דף. מצב בינוני. השוליים הפנימיים של הדפים משוקמים בהדבקת נייר לכל אורך הספר, לעתים עם פגיעה בטקסט. בחמשה דפים קרעים גדולים עם חסרון ופגיעה משמעותית בטקסט. כ-20 דפים עם קרעים קטנים משוקמים במילוי נייר, בחלקם עם השלמות הטקסט החסר בכתב-יד. כתמים וכתמי רטיבות. כרך 2: ספר במדבר: [68] דף. חסרים 18 דף. [11] דפים מתוכם הושלמו בכתב-יד בכתיבה תימנית. מצב בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי דפים רבים. קרעים משוקמים עם פגיעה בטקסט בכ-10 דפים. ספר דברים: [53] דף. חסרים 20 דף. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי. כ-10 דפים עם קרעים מודבקים וחסרון ניכר, ולעיתים משמעותי, בטקסט. בדפים אחרים הדבקות קטנות לשיקום.
מקור: אוסף משפחת ששון.
שני כרכים. כרך עם ספר ויקרא, וכרך עם הספרים במדבר-דברים. לפנינו חומש ויקרא בשלמותו, וחומשים במדבר ודברים חסרים כעשרים דף כל אחד.
התרגום הערבי הוא תפסיר רב סעדיה גאון, והתרגום לפרסית-יהודית הוא מאת רבי יעקב בכ"ר יוסף טאווס. התרגומים סודרו סביב נוסח המקרא [משני צדיו ומעליו], ופירוש רש"י נדפס תחתיו.
מביא מהדורה זו לבית הדפוס, הוא רבי משה המון הרופא, רב וחכם, ממנהיגי קהילת קושטא בדורו. רבי משה היה ממגורשי ספרד (נולד בספרד והיה בן שנה בזמן הגירוש) שהתיישבו בטורקיה. אביו רבי יוסף היה רופאו של הסולטאן הטורקי, ואחרי פטירת אביו מילא את מקומו כרופא הסולטאן סלים הראשון ולאחר מכן כרופאו של סולימאן הראשון ("סולימאן המפואר"). פעל רבות לטובת היהודים, ובין היתר שכנע את הסולטאן להגן על היהודים מפני עלילות דם באמצעות תקנה שכל עלילה כזו תובא לדיון בפני המלך ולא בבית משפט רגיל (ראה על כך בספר 'דברי יוסף' לרבי יוסף הסמברי). הקים בית מדרש בקושטא שבראשו עמד רבי יוסף טאיטאצק. בשנת רצ"ד (1534) כבש הסולטאן סולימאן הראשון את תבריז בירת פרס. שנה לאחר מכן, כבשו צבאות הסולטאן גם את העיר בגדאד. במסעו לפרס ליווה את הסולטן רופאו רבי משה המון (בספר 'שבט יהודה' לרבי שלמה אבן-ווירגא, מביא בן המחבר סיפור שאירע ליהודי פרס משמו של "השר המרומם והנשגב כמהר"ר משה המון"). בבגדאד מצא רבי משה המון כתב-יד עם תרגום התורה לפרסית מאת אחד מחכמי פרס - רבי יעקב ב"ר יוסף טוואס, לקח אותו עמו לקושטא, והביאו אל הדפוס במהדורה שלפנינו. למיטב ידיעתנו, זו היא הפעם הראשונה שנדפסה השפה הפרסית באותיות עבריות ("פרסית-יהודית"), והפעם הראשונה שתרגום התורה לפרסית בא אל הדפוס.
שני כרכים. 28 ס"מ בקירוב. כרך 1: ספר ויקרא: [60] דף. מצב בינוני. השוליים הפנימיים של הדפים משוקמים בהדבקת נייר לכל אורך הספר, לעתים עם פגיעה בטקסט. בחמשה דפים קרעים גדולים עם חסרון ופגיעה משמעותית בטקסט. כ-20 דפים עם קרעים קטנים משוקמים במילוי נייר, בחלקם עם השלמות הטקסט החסר בכתב-יד. כתמים וכתמי רטיבות. כרך 2: ספר במדבר: [68] דף. חסרים 18 דף. [11] דפים מתוכם הושלמו בכתב-יד בכתיבה תימנית. מצב בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי דפים רבים. קרעים משוקמים עם פגיעה בטקסט בכ-10 דפים. ספר דברים: [53] דף. חסרים 20 דף. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי. כ-10 דפים עם קרעים מודבקים וחסרון ניכר, ולעיתים משמעותי, בטקסט. בדפים אחרים הדבקות קטנות לשיקום.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג