מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 73 - 84 of 165
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
לא נמכר
מכתב בחתימת הגאון רבי "משה בל"א מו"ה עמרם גרינוואלד". חוסט, תרס"ב [1902].
מכתב מעניין שנשלח לארה"ב, אודות סידור גט לאשה שברחה לארה"ב, כשהיא מעגנת את בעלה שנותר בחוסר-כל ו"חייו אינם חיים". במכתב זה הוא מבקש להתרות באשה, כי אם לא תסכים לקבל גט "הנני מוכן ומזומן לתת לו 'היתר מאה רבנים', והוא יהיה מותר לישא אשה אחרת, והיא תהיה נשארת גלמודה עד שתלבין ראשה".
הגאון המפורסם רבי משה בן-עמרם גרינוואלד (תרי"ג-תר"ע, החתם סופר ותלמידיו עמ' תקכא), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ מצעהלים ותלמיד ה"כתב סופר" בפרשבורג. כבר בבחרותו ניהל ישיבה בעיר הולדתו טשארנא, ולאחר מכן כיהן ברבנות בכמה מקהילות הונגריה ומשנת תרנ"ג אב"ד העיר חוסט. בחוסט הקים את חצרו המפוארת וביסס והרחיב את ישיבתו, אשר הפכה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. לישיבתו נהרו תלמידים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, ורבים מרבני הונגריה היו תלמידיו. על אף שנמנה על יוצאי בית מדרשו של ה"חתם סופר" אחז בדרכי החסידות ונהג לנסוע לאדמו"רי בעלז וסיגט. נתפרסם בחיבוריו בהלכה ואגדה אשר נקראו בשם "ערוגת הבושם". בנו הוא רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד ואדמו"ר בפאפא, ונכדו הוא האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, שהקים את חסידות פאפא באמריקה לאחר השואה.
דף 21.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר עם שורה וחצי בכתב ידו וחתימתו האוטוגרפית. מצב טוב-בינוני. קרעים משוקמים. כתמים ישנים של נייר-דבק.
מכתב מעניין שנשלח לארה"ב, אודות סידור גט לאשה שברחה לארה"ב, כשהיא מעגנת את בעלה שנותר בחוסר-כל ו"חייו אינם חיים". במכתב זה הוא מבקש להתרות באשה, כי אם לא תסכים לקבל גט "הנני מוכן ומזומן לתת לו 'היתר מאה רבנים', והוא יהיה מותר לישא אשה אחרת, והיא תהיה נשארת גלמודה עד שתלבין ראשה".
הגאון המפורסם רבי משה בן-עמרם גרינוואלד (תרי"ג-תר"ע, החתם סופר ותלמידיו עמ' תקכא), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ מצעהלים ותלמיד ה"כתב סופר" בפרשבורג. כבר בבחרותו ניהל ישיבה בעיר הולדתו טשארנא, ולאחר מכן כיהן ברבנות בכמה מקהילות הונגריה ומשנת תרנ"ג אב"ד העיר חוסט. בחוסט הקים את חצרו המפוארת וביסס והרחיב את ישיבתו, אשר הפכה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה. לישיבתו נהרו תלמידים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, ורבים מרבני הונגריה היו תלמידיו. על אף שנמנה על יוצאי בית מדרשו של ה"חתם סופר" אחז בדרכי החסידות ונהג לנסוע לאדמו"רי בעלז וסיגט. נתפרסם בחיבוריו בהלכה ואגדה אשר נקראו בשם "ערוגת הבושם". בנו הוא רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד ואדמו"ר בפאפא, ונכדו הוא האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, שהקים את חסידות פאפא באמריקה לאחר השואה.
דף 21.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר עם שורה וחצי בכתב ידו וחתימתו האוטוגרפית. מצב טוב-בינוני. קרעים משוקמים. כתמים ישנים של נייר-דבק.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד עם חתימות רבות - מסמך החלטות אסיפת "ועד הכללי" של כוללות האשכנזים בערי הקודש, בענין המשא ומתן למינוי "חכם באשי" וחלוקת הסמכויות והמינויים בין נציגי האשכנזים והספרדים, במינוי הרבנים וועדי הקהילות הרשמיים ה"ועד הרוחני" וה"ועד הגשמי". ירושלים, סיון עת"ר [1910].
מעבר לדף 31 חתימות-ידם של ראשי הציבור וראשי ה"כוללים" בירושלים. בין החתומים: הגאון רבי "שאול חיים הלוי הורוויץ" [הרב מדוברובנא ורבה של "מאה שערים"]; האדמו"ר מלעלוב רבי "דוד צבי שלמה בידרמאן"; רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" [שוּבַקס, הרב מקוצק, ראב"ד בי"ד החסידים]; רבי "משה נחום וואלענשטיין", רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי לייב דיין]; רבי "צבי פסח פראנק"; רבי "שלמה גדול הרב מווארנאן"; רבי "יואל משה סאלאמאן"; ועוד חתימות רבות.
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
הגאון רבי שאול חיים הלוי הורוויץ (תק"פ-תרע"ו), חתן ה"נחלת דוד", אב"ד דוברובנא במשך 18 שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, בה נחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. מייסד וראש הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים". האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. מחיבוריו "כלילת שאול", "מצפה שאול", ועוד.
נייר מסמכים רשמי, 34 ס"מ. שני עמ' כתובים. מצב טוב. בלאי קל ונקבי תיוק.
מעבר לדף 31 חתימות-ידם של ראשי הציבור וראשי ה"כוללים" בירושלים. בין החתומים: הגאון רבי "שאול חיים הלוי הורוויץ" [הרב מדוברובנא ורבה של "מאה שערים"]; האדמו"ר מלעלוב רבי "דוד צבי שלמה בידרמאן"; רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" [שוּבַקס, הרב מקוצק, ראב"ד בי"ד החסידים]; רבי "משה נחום וואלענשטיין", רבי "אריה ליב בהרא"ד" [הרשלר, רבי לייב דיין]; רבי "צבי פסח פראנק"; רבי "שלמה גדול הרב מווארנאן"; רבי "יואל משה סאלאמאן"; ועוד חתימות רבות.
הרב הקדוש רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח) - האדמו"ר מלעלוב. בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל (תקפ"ז-תרמ"ג), קדוש וטהור מנעוריו, מנהיג קהלות החסידים בירושלים. היה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן" מקארלין. הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה", רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך שנים רבות היה הוא "צדיק הדור".
הגאון רבי שאול חיים הלוי הורוויץ (תק"פ-תרע"ו), חתן ה"נחלת דוד", אב"ד דוברובנא במשך 18 שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, בה נחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. מייסד וראש הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים". האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. מחיבוריו "כלילת שאול", "מצפה שאול", ועוד.
נייר מסמכים רשמי, 34 ס"מ. שני עמ' כתובים. מצב טוב. בלאי קל ונקבי תיוק.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב הנהלת בית החולים "ביקור חולים האספיטאל", בקשר לקניית המגרש ובניית בנין חדש במרכז העיר החדשה, בחתימות חמשת חברי ההנהלה, רבי צבי הירש מונדשיין, רבי פייטיל ברמן, רבי יחיאל מיכל פינס, רבי אשר אליעזר לעווי ורבי נתן יטעקווס. בשולי הדף מכתב רבני ירושלים, עם שורת תאריך (בגימטריה) בכתב-ידו וחתימתו של רבי "חיים ברלין", וחתימות נוספות של רבי שמואל סלאנט (חותמת), רבי "אליקום שלמה שפירא" [ראב"ד איישישוק והורודנא] ורבי "יצחק בלאזער" [הרב מפטרבורג]. ירושלים, אייר תרס"ז [1907].
מכתב נוסף בחתימות ששת חברי בתי הדין האשכנזיים בירושלים: רבי חיים יעקב שפירא [ראב"ד קובנא וראב"ד בי"ד פרושים בירושלים], רבי משה נחום וואלענשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי לייב דיין], רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" [שוּבַקס, הרב מקוצק, ראב"ד בי"ד החסידים], רבי יוסף יהודה בר"י הלוי ורבי אברהם בן רבי דוד הכהן. ירושלים, סיון תרס"ז [1907].
בית החולים "ביקור חולים" נוסד בירושלים שבין החומות בשנת תרי"ט בערך, והיה מהמוסדות העיקריים של עדת ה"פרושים", בני הישוב האשכנזי בעיר. הקמת בית החולים באה בעקבות ה"חרם" על בתי החולים של המסיון, בהם ניסו נוצרים ומומרים להדיח יהודים מדתם ואמונתם. עם התרחבות היישוב ובניית השכונות החדשות מחוץ לחומות נוצר צורך להגדלת בית החולים, ולבניית הבנין ברחוב הנביאים במרכז העיר.
2 דף, 3 עמ' כתובים, 30 ס"מ. הדף הראשון על נייר מסמכים רשמי של בית החולים. מצב בינוני, בלאי, קרעים והדבקות בקפלי הנייר ובשוליים.
מכתב נוסף בחתימות ששת חברי בתי הדין האשכנזיים בירושלים: רבי חיים יעקב שפירא [ראב"ד קובנא וראב"ד בי"ד פרושים בירושלים], רבי משה נחום וואלענשטיין, רבי אריה ליב בהרא"ד [הרשלר, רבי לייב דיין], רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" [שוּבַקס, הרב מקוצק, ראב"ד בי"ד החסידים], רבי יוסף יהודה בר"י הלוי ורבי אברהם בן רבי דוד הכהן. ירושלים, סיון תרס"ז [1907].
בית החולים "ביקור חולים" נוסד בירושלים שבין החומות בשנת תרי"ט בערך, והיה מהמוסדות העיקריים של עדת ה"פרושים", בני הישוב האשכנזי בעיר. הקמת בית החולים באה בעקבות ה"חרם" על בתי החולים של המסיון, בהם ניסו נוצרים ומומרים להדיח יהודים מדתם ואמונתם. עם התרחבות היישוב ובניית השכונות החדשות מחוץ לחומות נוצר צורך להגדלת בית החולים, ולבניית הבנין ברחוב הנביאים במרכז העיר.
2 דף, 3 עמ' כתובים, 30 ס"מ. הדף הראשון על נייר מסמכים רשמי של בית החולים. מצב בינוני, בלאי, קרעים והדבקות בקפלי הנייר ובשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימותיו של הגאון מרוגאטשוב, רבי "יוסף ראזין". דווינסק, תמוז תר"ץ [1930].
תשובה בדיני "הסתכלות בנשים" שלא במתכוון, שנשלחה לירושלים אל הגאון הצדיק רבי שלמה סובול מדווינסק. בסיום המכתב הוא מתעניין בשלום "הישיש ר' זלמן לעווין" הנמצא "במעון הזקנים בירושלים", והוא חותם "יוסף ראזין רב דפה". לאחר החתימה כמה שורות נוספות בכתב ידו ובחתימה נוספת "יוסף ראזין".
תשובה זו נדפסה ע"י רבי שלמה סובול בספר "שלמת יוסף - צפנת פענח" (ירושלים, תש"ח; תשט"ז) סימן ח', בהשמטת המשפט החריף: "ואל יטרידני עוד בדברים כי אני טרוד...".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
גלויית דואר, 10X14 ס"מ. כתובה בצפיפות משני צידיה. למעלה מ-30 שורות בכת"י. מצב טוב
תשובה בדיני "הסתכלות בנשים" שלא במתכוון, שנשלחה לירושלים אל הגאון הצדיק רבי שלמה סובול מדווינסק. בסיום המכתב הוא מתעניין בשלום "הישיש ר' זלמן לעווין" הנמצא "במעון הזקנים בירושלים", והוא חותם "יוסף ראזין רב דפה". לאחר החתימה כמה שורות נוספות בכתב ידו ובחתימה נוספת "יוסף ראזין".
תשובה זו נדפסה ע"י רבי שלמה סובול בספר "שלמת יוסף - צפנת פענח" (ירושלים, תש"ח; תשט"ז) סימן ח', בהשמטת המשפט החריף: "ואל יטרידני עוד בדברים כי אני טרוד...".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
גלויית דואר, 10X14 ס"מ. כתובה בצפיפות משני צידיה. למעלה מ-30 שורות בכת"י. מצב טוב
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
מכתב המלצה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל "אור שמח". [תרע"ג 1913].
נשלח אל חתנו הגאון רבי אברהם לופטביר, ובו בקשה והמלצה אודות רבי אליהו מרדכי וואלקובסקי "מחבר ספר מערכת התלמוד והפוסקים. הוא איש חכם ובעל נימוס, וראוי לקרבו, ולפי נסיעתו נצרך להתראות עם חכמי פולין וגדוליה. לכן אבקשך מחמדי להיות לעזר בעצה ובהכרות להרב הנ"ל". בסיום המכתב נכתב משפט המסתיר מעט מכאב-ליבו של רבי מאיר שמחה, על כך שבתו היחידה היתה חשוכת בנים: "וד' ישמחנו יחד במהרה - חותנך הדו"ש באהבה, מאיר שמחהכהן" [האות ה' שבחתימה עולה לכאן ולכאן, כלומר "מאיר שמחה הכהן"].
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (תר"ג-תרפ"ו), גדול גאוני ליטא הלמדנית. גאון וצדיק מופלג, מגדולי הדור וממנהיגי יהדות מזרח אירופה לפני השואה. כיהן כארבעים שנה כרבה של דווינסק (דננבורג, לטביה), לצדו של הגאון רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר (שכיהן כרב לעדת החסידים בעיר). בזמן רבנותו בדווינסק החל להדפיס את חיבורו המונומנטלי "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים יצאו לאור בחייו, והחלק האחרון נדפס בריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז"ק, אב"ד ריגא, שאף ערך והוציא לאור את חיבורו "משך חכמה" על התורה. כבר בדורו נתקבלו ספריו בבתי המדרש ובישיבות כאחד מספרי היסוד החשובים של הלמדנות התורנית, וההתעמקות בפרשנות המקרא, ונדפסו מאז במהדורות רבות. (ידוע כי בספר "משך חכמה" פרשת בחוקותי, צפה רבי מאיר שמחה ברוח קדשו, את חורבן אירופה הממשמש ובא, עקב התקרבות היהודים להשכלת ברלין והתדמותם לאומות העולם).
בתו היחידה נישאה לגאון המופלא רבי אברהם לופטביר (תר"ל בערך-תרע"ח), עילוי-גאוני מגדולי הלמדנים בעיר וורשא. חתנו זה היה חביב עליו כנפשו ובמקומות רבים בכתביו מביא ה"אור שמח" מחידושי תורתו הגאוניים. רבי אברהם נפטר בגיל צעיר (פחות מגיל 50) בלא צאצאים [כשלמרבה הצער, הוא היה בן יחיד לאביו שהיה מעשירי העיר וורשא, ואשתו היתה בת יחידה לאביה האור שמח]. לאחר פטירתו נדפסו התכתבויותיו העמוקות בדברי תורה, עם רֵעוֹ הקרוב הגאון רבי מנחם זמבה, בספר "זרע אברהם" (בילגורייא-וורשא, תר"פ).
דף 21 ס"מ. 10 שורות בכת"י. מצב טוב. קרעים קלים בקפלי הנייר.
נשלח אל חתנו הגאון רבי אברהם לופטביר, ובו בקשה והמלצה אודות רבי אליהו מרדכי וואלקובסקי "מחבר ספר מערכת התלמוד והפוסקים. הוא איש חכם ובעל נימוס, וראוי לקרבו, ולפי נסיעתו נצרך להתראות עם חכמי פולין וגדוליה. לכן אבקשך מחמדי להיות לעזר בעצה ובהכרות להרב הנ"ל". בסיום המכתב נכתב משפט המסתיר מעט מכאב-ליבו של רבי מאיר שמחה, על כך שבתו היחידה היתה חשוכת בנים: "וד' ישמחנו יחד במהרה - חותנך הדו"ש באהבה, מאיר שמחהכהן" [האות ה' שבחתימה עולה לכאן ולכאן, כלומר "מאיר שמחה הכהן"].
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (תר"ג-תרפ"ו), גדול גאוני ליטא הלמדנית. גאון וצדיק מופלג, מגדולי הדור וממנהיגי יהדות מזרח אירופה לפני השואה. כיהן כארבעים שנה כרבה של דווינסק (דננבורג, לטביה), לצדו של הגאון רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר (שכיהן כרב לעדת החסידים בעיר). בזמן רבנותו בדווינסק החל להדפיס את חיבורו המונומנטלי "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים יצאו לאור בחייו, והחלק האחרון נדפס בריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז"ק, אב"ד ריגא, שאף ערך והוציא לאור את חיבורו "משך חכמה" על התורה. כבר בדורו נתקבלו ספריו בבתי המדרש ובישיבות כאחד מספרי היסוד החשובים של הלמדנות התורנית, וההתעמקות בפרשנות המקרא, ונדפסו מאז במהדורות רבות. (ידוע כי בספר "משך חכמה" פרשת בחוקותי, צפה רבי מאיר שמחה ברוח קדשו, את חורבן אירופה הממשמש ובא, עקב התקרבות היהודים להשכלת ברלין והתדמותם לאומות העולם).
בתו היחידה נישאה לגאון המופלא רבי אברהם לופטביר (תר"ל בערך-תרע"ח), עילוי-גאוני מגדולי הלמדנים בעיר וורשא. חתנו זה היה חביב עליו כנפשו ובמקומות רבים בכתביו מביא ה"אור שמח" מחידושי תורתו הגאוניים. רבי אברהם נפטר בגיל צעיר (פחות מגיל 50) בלא צאצאים [כשלמרבה הצער, הוא היה בן יחיד לאביו שהיה מעשירי העיר וורשא, ואשתו היתה בת יחידה לאביה האור שמח]. לאחר פטירתו נדפסו התכתבויותיו העמוקות בדברי תורה, עם רֵעוֹ הקרוב הגאון רבי מנחם זמבה, בספר "זרע אברהם" (בילגורייא-וורשא, תר"פ).
דף 21 ס"מ. 10 שורות בכת"י. מצב טוב. קרעים קלים בקפלי הנייר.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי "צבי הירש ברודא", הכותב "בשם מר חמי אדמו"ר נ"י". "כפר גויגער סמוך לקעלם", אב תרנ"ה [1895].
במכתב הנכתב "בפקודת חמי אדמו"ר רש"ז נ"י מקעלעם", הוא כותב שעקב אי בריאותו של חמיו הוא אינו מתערב כמעט בעניני העיר קלם, "על כן מעט אשר יתערב בעניני מילי דמתא, כמעט כמה דברים אשר לא ידע מהנעשה בעיר, ובפרט בקיץ כאשר הוא יושב על הדאצע. על כן אין ביכלתו מפאת אי-בריאותו להתערב בזה, ומה גם עתה כי נתפרד העיר לכמה מפלגות בענין זה...".
הגאון רבי צבי הירש (ברודא) ברוידא (תרכ"ה-תרע"ג), בנו של רבי אריה ליב (רבי לייבציג) ברוידא, שהיה אחיו הצעיר ותלמידו של "הסבא" - הגאון רבי שמחה זיסל מקלם. בהגיעו לגיל אחת עשרה, נשלח צבי הירש ללמוד בבית ה'תלמוד תורה' של דודו הגרש"ז בעיר גרובין, ומאז ועד סוף ימיו דבק ברבו הגדול וידו לא משה מתוך ידו, תוך שהוא משמש אותו בהתבטלות מוחלטת. הגרש"ז מצידו גילה באחיינו כוחות יניקה מופלאים והשפיע עליו במידה גדושה. "הסבא מקלם" אף נהג להוכיחו ולייסרו באמרי פיו, למעלה ממה שבכוחו של אדם רגיל לקבל תוכחה, מתוך הנחה כי עֶדיוֹ לגדולות, וכי על פי כוחותיו יכול הוא לעמוד גם בתוכחה קשה ונוקבת מעין זו.
רבי צבי הירש היה נחשב לגדול "מְחוּנָכֵי" שיטת המוסר והשליטה העצמית על הרצונות כמסורת קלם. הוא היה אומר כי אדם שאינו מסוגל לשלוט על תנועותיו החיצוניות לא יוכל לקוות להשיג שליטה מוחלטת על לבו או על שכלו. ואכן הוא עצמו היווה דוגמא מוחשית לכך, עד שהיו אומרים עליו כי אפילו ניד עפעפיו היה מתוך כוונה תחילה.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נחמה-ליבא, בתו הצעירה של דודו הגרש"ז [שהיתה אשה גדולה בפני עצמה, וגדולי תלמידי "הסבא מקלם" היו באים לשמוע ממנה "ועדים" של הליכות מוסר מבית מדרשם של אביה הגדול ובעלה רבי הירש]. עם פטירתו של חמיו "הסבא מקלם" בשנת תרנ"ח, נתמנה רבי הירש לראש ישיבת קלם [ובהגדרה הקלמאית: ראש "בית התלמוד תורה"], תפקיד בו כיהן למעלה מ-13 שנה, כאשר גדולי בעלי המוסר בדורו, החזיקו את עצמם לתלמידיו המובהקים, שהמפורסמים ביניהם היו: רבי ירוחם ממיר, רבי דניאל מובשוביץ, רבי משה רוזנשטיין, רבי אליהו לופיאן ורבי יחזקאל לווינשטיין.
רבי צבי הירש נפטר בהיותו בן ארבעים ושמונה שנה בלבד. "הכבוד ממנו הוא ברח כל ימי חייו רדף אותו והשיגו... כל חנויות העיר ננעלו בשעת ההלוויה לאות אהבה וכבוד לדמותו של הצדיק, וכל יהודי קלם מקטן ועד גדול השתתפו בהלוייתו, כשהם פוסעים אחר ארונו עד בית העלמין המרוחק מן העיר, ונותרים שמה עד אחר סתימת הגולל וההספדים הרבים" (מחנך לדורות, חלק א, עמ' 172).
דף 21.5 ס"מ. 16 שורות בכתב ידו. מצב טוב. קרע קל בשוליים עם הדבקה מאחור.
במכתב הנכתב "בפקודת חמי אדמו"ר רש"ז נ"י מקעלעם", הוא כותב שעקב אי בריאותו של חמיו הוא אינו מתערב כמעט בעניני העיר קלם, "על כן מעט אשר יתערב בעניני מילי דמתא, כמעט כמה דברים אשר לא ידע מהנעשה בעיר, ובפרט בקיץ כאשר הוא יושב על הדאצע. על כן אין ביכלתו מפאת אי-בריאותו להתערב בזה, ומה גם עתה כי נתפרד העיר לכמה מפלגות בענין זה...".
הגאון רבי צבי הירש (ברודא) ברוידא (תרכ"ה-תרע"ג), בנו של רבי אריה ליב (רבי לייבציג) ברוידא, שהיה אחיו הצעיר ותלמידו של "הסבא" - הגאון רבי שמחה זיסל מקלם. בהגיעו לגיל אחת עשרה, נשלח צבי הירש ללמוד בבית ה'תלמוד תורה' של דודו הגרש"ז בעיר גרובין, ומאז ועד סוף ימיו דבק ברבו הגדול וידו לא משה מתוך ידו, תוך שהוא משמש אותו בהתבטלות מוחלטת. הגרש"ז מצידו גילה באחיינו כוחות יניקה מופלאים והשפיע עליו במידה גדושה. "הסבא מקלם" אף נהג להוכיחו ולייסרו באמרי פיו, למעלה ממה שבכוחו של אדם רגיל לקבל תוכחה, מתוך הנחה כי עֶדיוֹ לגדולות, וכי על פי כוחותיו יכול הוא לעמוד גם בתוכחה קשה ונוקבת מעין זו.
רבי צבי הירש היה נחשב לגדול "מְחוּנָכֵי" שיטת המוסר והשליטה העצמית על הרצונות כמסורת קלם. הוא היה אומר כי אדם שאינו מסוגל לשלוט על תנועותיו החיצוניות לא יוכל לקוות להשיג שליטה מוחלטת על לבו או על שכלו. ואכן הוא עצמו היווה דוגמא מוחשית לכך, עד שהיו אומרים עליו כי אפילו ניד עפעפיו היה מתוך כוונה תחילה.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נחמה-ליבא, בתו הצעירה של דודו הגרש"ז [שהיתה אשה גדולה בפני עצמה, וגדולי תלמידי "הסבא מקלם" היו באים לשמוע ממנה "ועדים" של הליכות מוסר מבית מדרשם של אביה הגדול ובעלה רבי הירש]. עם פטירתו של חמיו "הסבא מקלם" בשנת תרנ"ח, נתמנה רבי הירש לראש ישיבת קלם [ובהגדרה הקלמאית: ראש "בית התלמוד תורה"], תפקיד בו כיהן למעלה מ-13 שנה, כאשר גדולי בעלי המוסר בדורו, החזיקו את עצמם לתלמידיו המובהקים, שהמפורסמים ביניהם היו: רבי ירוחם ממיר, רבי דניאל מובשוביץ, רבי משה רוזנשטיין, רבי אליהו לופיאן ורבי יחזקאל לווינשטיין.
רבי צבי הירש נפטר בהיותו בן ארבעים ושמונה שנה בלבד. "הכבוד ממנו הוא ברח כל ימי חייו רדף אותו והשיגו... כל חנויות העיר ננעלו בשעת ההלוויה לאות אהבה וכבוד לדמותו של הצדיק, וכל יהודי קלם מקטן ועד גדול השתתפו בהלוייתו, כשהם פוסעים אחר ארונו עד בית העלמין המרוחק מן העיר, ונותרים שמה עד אחר סתימת הגולל וההספדים הרבים" (מחנך לדורות, חלק א, עמ' 172).
דף 21.5 ס"מ. 16 שורות בכתב ידו. מצב טוב. קרע קל בשוליים עם הדבקה מאחור.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,200
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים ומחברות מארכיונו של הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזון, מראשי ישיבת ראדין.
האוסף כולל: · שני מכתבים על גלויות דואר, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (מכתב משנת תרצ"א אודות עזרה לתלמידי ישיבת ראדין, ומכתב משנת תרצ"ג אודות טיפול במחלתו הקשה של רבי ברוך יוסף). · שני כרכי מחברות חידושי תורה, בכתב ידו של רבי ברוך יוסף מתקופות שונות (ראשית שנות התר"ע, עד סוף שנות התר"פ). · מכתב מרֵעוֹ רבי יצחק אייזיק שער ראש ישיבת סלבודקה (תוכן מעניין במיוחד, אודות חילוקי-דעות על הנהגת הישיבה בסלבודקה, בשנת תפר"ח 1927-1928). · מכתב מאביו רבי אליהו מאיר פייבלזון, אב"ד קופישוק. · מכתב מגיסו רבי זלמן פרצובסקי (ממלא מקום חותנו ברבנות קופישוק). · מכתב מרבי ברוך יוסף לאביו. · מכתב מרבי שלמה זלמן אויערבך (המלצה ל"כולל ראדין" ביישוב קדימה).
הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזון (תרנ"ו-תרצ"ג), בנו של הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון, וחתנו של הגאון רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט. מגיל צעיר נודע כאחד מפארי עולם הישיבות בליטא, מגדולי ישיבת סלבודקה, ומתלמידיו הקרובים של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' (רבי איצל'ה מפוניבז'). בשנת תרפ"ט נתמנה לר"מ בישיבת ראדין על מקום חותנו הגרנ"ט, והצליח מאד בתפקידו. שיעוריו העמוקים והלמדניים עוררו רוח לימוד סוערת בישיבה, ורבים תלו בו תקוות גדולות להצלחת הישיבה, אך לאחר ארבע שנים חלה ונפטר בגיל 38 בערך. בשנות המלחמה גלתה אשתו עם ילדיו לסיביר, כשחלקם שרדו את המלחמה ועלו לארץ ישראל (אחד מבניו הקים כולל וישיבה בעיר צפת, ואילו אחיו הקים את "כולל ראדין" ביישוב קדימה). כחמישים שנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר "ברכת יוסף" (בני ברק, תשמ"ג), ובו נדפסו חלק ניכר מחידושי התורה שבמחברות שלפנינו. בהסכמות הספר ניכרת ההערצה הגדולה של גדולי עולם הישיבות הליטאי לגדלותו של האיש, שהיה אחד מהדמויות להם צפו עתיד מזהיר בעולם ראשי הישיבות. הגאון רבי יעקב קמנצקי כותב עליו: "... שהאיר עיני הלומדים המובהקים בישיבת ראדין, והיה מפורסם בעולם הישיבות כגאון אדיר ומחדש נפלא, ואף שהיה צעיר לימים ונחטף בדמי חייו, היה נחשב כאחד מגדולי ראשי הישיבות בזמנו, וזכורני ימי בחרותו בישיבת סלבודקא, שהבהיל לומדי הישיבה הק' בחריפותו, והיה הבחור הכי מצויין בשעתו...". הגרא"מ שך כותב עליו: "...כי ידוע היה ומפורסם [בדור] לפני המלחמה... כי יודע אני אותו מטל צעירותי עוד משנת תרע"א בלמדו בבחרותו בפוניבז' בקיבוץ של מרנא גאון הדור... רבי איצלה פוניבז'ר, שהיה שמו הולך לפניו, ועכשיו שעיינתי בהכתבים נוכחתי לדעת כי כל דבריו נאמרים בהעמקה וחריפות גם יחד...".
7 מכתבים ו-2 מחברות גדולות (כ-340 עמ' כתובים). גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי-רב.
האוסף כולל: · שני מכתבים על גלויות דואר, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (מכתב משנת תרצ"א אודות עזרה לתלמידי ישיבת ראדין, ומכתב משנת תרצ"ג אודות טיפול במחלתו הקשה של רבי ברוך יוסף). · שני כרכי מחברות חידושי תורה, בכתב ידו של רבי ברוך יוסף מתקופות שונות (ראשית שנות התר"ע, עד סוף שנות התר"פ). · מכתב מרֵעוֹ רבי יצחק אייזיק שער ראש ישיבת סלבודקה (תוכן מעניין במיוחד, אודות חילוקי-דעות על הנהגת הישיבה בסלבודקה, בשנת תפר"ח 1927-1928). · מכתב מאביו רבי אליהו מאיר פייבלזון, אב"ד קופישוק. · מכתב מגיסו רבי זלמן פרצובסקי (ממלא מקום חותנו ברבנות קופישוק). · מכתב מרבי ברוך יוסף לאביו. · מכתב מרבי שלמה זלמן אויערבך (המלצה ל"כולל ראדין" ביישוב קדימה).
הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזון (תרנ"ו-תרצ"ג), בנו של הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון, וחתנו של הגאון רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט. מגיל צעיר נודע כאחד מפארי עולם הישיבות בליטא, מגדולי ישיבת סלבודקה, ומתלמידיו הקרובים של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' (רבי איצל'ה מפוניבז'). בשנת תרפ"ט נתמנה לר"מ בישיבת ראדין על מקום חותנו הגרנ"ט, והצליח מאד בתפקידו. שיעוריו העמוקים והלמדניים עוררו רוח לימוד סוערת בישיבה, ורבים תלו בו תקוות גדולות להצלחת הישיבה, אך לאחר ארבע שנים חלה ונפטר בגיל 38 בערך. בשנות המלחמה גלתה אשתו עם ילדיו לסיביר, כשחלקם שרדו את המלחמה ועלו לארץ ישראל (אחד מבניו הקים כולל וישיבה בעיר צפת, ואילו אחיו הקים את "כולל ראדין" ביישוב קדימה). כחמישים שנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר "ברכת יוסף" (בני ברק, תשמ"ג), ובו נדפסו חלק ניכר מחידושי התורה שבמחברות שלפנינו. בהסכמות הספר ניכרת ההערצה הגדולה של גדולי עולם הישיבות הליטאי לגדלותו של האיש, שהיה אחד מהדמויות להם צפו עתיד מזהיר בעולם ראשי הישיבות. הגאון רבי יעקב קמנצקי כותב עליו: "... שהאיר עיני הלומדים המובהקים בישיבת ראדין, והיה מפורסם בעולם הישיבות כגאון אדיר ומחדש נפלא, ואף שהיה צעיר לימים ונחטף בדמי חייו, היה נחשב כאחד מגדולי ראשי הישיבות בזמנו, וזכורני ימי בחרותו בישיבת סלבודקא, שהבהיל לומדי הישיבה הק' בחריפותו, והיה הבחור הכי מצויין בשעתו...". הגרא"מ שך כותב עליו: "...כי ידוע היה ומפורסם [בדור] לפני המלחמה... כי יודע אני אותו מטל צעירותי עוד משנת תרע"א בלמדו בבחרותו בפוניבז' בקיבוץ של מרנא גאון הדור... רבי איצלה פוניבז'ר, שהיה שמו הולך לפניו, ועכשיו שעיינתי בהכתבים נוכחתי לדעת כי כל דבריו נאמרים בהעמקה וחריפות גם יחד...".
7 מכתבים ו-2 מחברות גדולות (כ-340 עמ' כתובים). גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי-רב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, שנשלח לבני ברק אל הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש". ווילנא, ניסן תרח"ץ [1938].
מפליאים הם תארי הידידות וההערצה בהם משתמש במכתב שלפנינו רבי חיים עוזר - גאון ומנהיג ישראל - אל עמיתו הצעיר ממנו, וכה הוא כותב לו: "ידידי עמיתי הגרא"י 'חזון איש' שליט"א", ובהמשך המכתב: "אודה למעכ"ת [למעלת כבוד תורתו] על ברכותיו היוצאות מקרב לבו הטהור". בין היתר, רבי חיים עוזר מברך את החזון איש לרגל חג הפסח המתקרב "בברכת החג המקודש הבא עלינו לטובה", ומזכיר ענין משפטי מסוים שנוגע לאחיו הרב [רבי איצל'ה קרליץ?]. בסיום המכתב פריסת שלום וברכה לאחיו הגאון רבי מאיר קרליץ וכל בני משפחתם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 [!] נכנס ללמוד בישיבת וולוז’ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך עשרות שנים בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל, יחד עם מרן ה"חפץ חיים". מייסד ונשיא "ועד הישיבות". ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית, ומראשי "מועצת גדולי התורה".
הגאון אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר. את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. לאחר מלחה"ע הראשונה התגורר בווילנה. הגאון רבי חיים עוזר שהכיר בגדלותו, החל להתייעץ עמו באופן תמידי בכל עניני הציבור, והכריחו להכנס להנהגה הציבורית של כלל ישראל. עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, שלח רבי חיים עוזר לפתחו הכרעות רבות בהנהגת הישוב התורני בארץ ישראל. חיזק את חידוש קיום המצוות התלויות בארץ ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
גלוית דואר 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול.
מפליאים הם תארי הידידות וההערצה בהם משתמש במכתב שלפנינו רבי חיים עוזר - גאון ומנהיג ישראל - אל עמיתו הצעיר ממנו, וכה הוא כותב לו: "ידידי עמיתי הגרא"י 'חזון איש' שליט"א", ובהמשך המכתב: "אודה למעכ"ת [למעלת כבוד תורתו] על ברכותיו היוצאות מקרב לבו הטהור". בין היתר, רבי חיים עוזר מברך את החזון איש לרגל חג הפסח המתקרב "בברכת החג המקודש הבא עלינו לטובה", ומזכיר ענין משפטי מסוים שנוגע לאחיו הרב [רבי איצל'ה קרליץ?]. בסיום המכתב פריסת שלום וברכה לאחיו הגאון רבי מאיר קרליץ וכל בני משפחתם.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 [!] נכנס ללמוד בישיבת וולוז’ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך עשרות שנים בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל, יחד עם מרן ה"חפץ חיים". מייסד ונשיא "ועד הישיבות". ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית, ומראשי "מועצת גדולי התורה".
הגאון אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר. את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. לאחר מלחה"ע הראשונה התגורר בווילנה. הגאון רבי חיים עוזר שהכיר בגדלותו, החל להתייעץ עמו באופן תמידי בכל עניני הציבור, והכריחו להכנס להנהגה הציבורית של כלל ישראל. עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, שלח רבי חיים עוזר לפתחו הכרעות רבות בהנהגת הישוב התורני בארץ ישראל. חיזק את חידוש קיום המצוות התלויות בארץ ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
גלוית דואר 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "אלחנן בונם בלאאמו"ר נפתלי בינוש ז"ל וסרמן". "סמילוויטש" (סמילוביץ, Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), [אדר א' תרע"ט 1919].
נשלח אל "הרב הגאון המפורסם מחבר ס' חזון איש" בעיר סטויפץ (סטוֹוְבְּצִי Stowbtsy, פלך מינסק, כיום בלרוס), בענין עזרה כספית לישיבת סמילוביץ, אשר הוקמה באותה תקופה, ע"י רבי אלחנן וסרמן ורבי אליהו דושניצר, בשליחות רבם בעל ה"חפץ חיים", כסניף לישיבת ראדין שגלתה אף היא לאותו אזור. ישיבה זו התקיימה כחמש שנים בניהולו של רבי אלחנן, בקושי רב וללא כל מקור קבוע של הכנסות, לאחר התגברות הצקות ורדיפות ה"יבסקציה" [המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית, אשר התנכלו להרוס את החינוך התורני ואת חיי הדת], ברחו בני הישיבה וראשיה לפולין, בחודש סיון תרפ"א בהוראת רבם בעל ה"חפץ חיים".
החזון איש שהה באותה תקופה בעיר סטויפץ, ושלח מעט כספים שהשיג להחזקת הישיבה. קשר מוקדם זה בין רבי אלחנן ל"חזון איש" אינו-ידוע מכל מקור אחר. ידועות הן אמנם ההתכתבויות ביניהם בסוף שנות התר"צ, בעניני הנהגת הקהילות בארץ ישראל, מול חוגי הציונות ואנשי "הסתדרות האובדים" [כלשונו החריפה של רבי אלחנן]. אולם לפנינו התכתבות מוקדמת כעשרים שנה קודם לכן, המלמדת גם על תחילת פרסומו של רבינו ה"חזון איש", לאחר צאת ספרו הראשון "חזון איש" בעילום שם, בשנת תרע"א. ספר זה עשה רושם-רב, ועקב כך החל שמו של ה"חזון איש" להתפרסם מעט בחוגי הישיבות.
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. 13 שורות בכת"י. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
נשלח אל "הרב הגאון המפורסם מחבר ס' חזון איש" בעיר סטויפץ (סטוֹוְבְּצִי Stowbtsy, פלך מינסק, כיום בלרוס), בענין עזרה כספית לישיבת סמילוביץ, אשר הוקמה באותה תקופה, ע"י רבי אלחנן וסרמן ורבי אליהו דושניצר, בשליחות רבם בעל ה"חפץ חיים", כסניף לישיבת ראדין שגלתה אף היא לאותו אזור. ישיבה זו התקיימה כחמש שנים בניהולו של רבי אלחנן, בקושי רב וללא כל מקור קבוע של הכנסות, לאחר התגברות הצקות ורדיפות ה"יבסקציה" [המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית, אשר התנכלו להרוס את החינוך התורני ואת חיי הדת], ברחו בני הישיבה וראשיה לפולין, בחודש סיון תרפ"א בהוראת רבם בעל ה"חפץ חיים".
החזון איש שהה באותה תקופה בעיר סטויפץ, ושלח מעט כספים שהשיג להחזקת הישיבה. קשר מוקדם זה בין רבי אלחנן ל"חזון איש" אינו-ידוע מכל מקור אחר. ידועות הן אמנם ההתכתבויות ביניהם בסוף שנות התר"צ, בעניני הנהגת הקהילות בארץ ישראל, מול חוגי הציונות ואנשי "הסתדרות האובדים" [כלשונו החריפה של רבי אלחנן]. אולם לפנינו התכתבות מוקדמת כעשרים שנה קודם לכן, המלמדת גם על תחילת פרסומו של רבינו ה"חזון איש", לאחר צאת ספרו הראשון "חזון איש" בעילום שם, בשנת תרע"א. ספר זה עשה רושם-רב, ועקב כך החל שמו של ה"חזון איש" להתפרסם מעט בחוגי הישיבות.
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. 13 שורות בכת"י. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי גלויה בכתב ידו וחתימתו של החזון אי"ש - הגאון רבינו אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה"חזון איש". ומכתב ארוך בכתב ידה וחתימתה של אחותו הרבנית "מרים" קניבסקי, אשת ה"סטייפלר". בני ברק, אדר א' [תרצ"ה 1935].
במרכז הגלויה 5 שורות בכתב ידו וחתימתו של החזון איש [שחתם כדרכו: "אי"ש"], כשמסביב למכתבו ומעבר לדף מכתב ארוך ביידיש, למעלה מ-20 שורות בכתב ידה וחתימתה של אחותו הרבנית "מרים".
החזון איש מפנה את המכתב "לאמי תחי' ולכא"א" [ולכל אשר אתה]. תוכן המכתב בדברי תורה והלכה [כנראה, בתשובה למכתב אחיו או גיסו שהתגוררו בקוסובה]. בסיום המכתב כותב החזון איש כי לא קיבל מכתב מווילנא, "כי לא הגיעני ממנו כל קשב זה כשלושה ירחים, ואולי נאבד מכתבו". חתימת המכתב "בנ"א דוש"ת אי"ש" מתייחסת גם לאמו וגם לאחיו [בנך אוהבך, דורש שלום תורתו, אברהם ישעיה].
במכתב הרבנית מרים קניבסקי, שנכתב תקופה קצרה לאחר עלייתה לארץ, היא כותבת על עניני השגת "דרישה" [ויזה לנסיעה לארץ, ועל הקונסול בוורשא המעמיד קשיים רבים בהשגת "דרישות" לרבנים. בסיום מכתבה היא מוסרת דרישת שלום מילדיה - "א גרוס פון די קינדריל".
אֵם ה"חזון איש" - הרבנית ראשא-לאה קרליץ (תרי"ד בערך-חשון תש"א), בתו של הגאון רבי שאול קצנלבוגן אב"ד קוסובה וקוברין. בשנת תרל"ד נישאה לבעלה הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב-תרע"ו), שבשנת תרמ"ב מונה לרבה של קוסובה (הסמוכה להורודנא), על מקום חותנו שעבר לכהן ברבנות קוברין. היתה ידועה בצדקתה ובצניעותה, ולא לחינם זכתה כי כל תשעת בניה וחתניה היו אנשים גדולים בתורה וביראה, רבנים מפורסמים מגדולי דורם, מהם: רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ ומראשי מועצת גדולי התורה, רבי אבא סוויאטיצקי אב"ד קוסובה וטיקטין, ורבי יעקב ישראל קניבסקי בעל "קהלות יעקב" (הסטייפלר). פעם אחת שאל אותה ה"חפץ חיים", במה זכתה לזרע צדיקים? והשיבה: אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה ומעולם לא ראו קורות ביתי את שערות ראשי.
לפי המסופר, חלתה מיד לאחר נישואיה והרופאים הזהירוה כי היא עלולה להסתכן בלידת ילדים. אביה הגאון רבי שאול הציע אז לחתנו בלית ברירה, שיתגרשו זה מזו בכדי שיוכל להעמיד דורות, אולם היא חשבה אחרת, התאזרה גבורת נפש והחליטה במסירות נפש ש"לכך נוצרתי ומשמים ירחמו" (החזון איש בדורותיו, עמ' יז). בשנות מלחמת העולם הראשונה נתאלמנה מבעלה. בני קוסובה רצו למנות את בנה רבי יצחק "רבי איצל'ה" לרב העיר, אך הוא מסר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי אבא סוויאטיצקי. בערוב ימיה עלתה לארץ ישראל והתגוררה שנים אחדות בבני ברק בקירבת בנה ה"חזון איש" ובתה הצעירה אשת ה"סטייפלער", כשעיניה רואות בגדולת בנה ה"חזון איש", ומתקיים בה "אשרי יולדתו".
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול (קרע קל בקיפול).
במרכז הגלויה 5 שורות בכתב ידו וחתימתו של החזון איש [שחתם כדרכו: "אי"ש"], כשמסביב למכתבו ומעבר לדף מכתב ארוך ביידיש, למעלה מ-20 שורות בכתב ידה וחתימתה של אחותו הרבנית "מרים".
החזון איש מפנה את המכתב "לאמי תחי' ולכא"א" [ולכל אשר אתה]. תוכן המכתב בדברי תורה והלכה [כנראה, בתשובה למכתב אחיו או גיסו שהתגוררו בקוסובה]. בסיום המכתב כותב החזון איש כי לא קיבל מכתב מווילנא, "כי לא הגיעני ממנו כל קשב זה כשלושה ירחים, ואולי נאבד מכתבו". חתימת המכתב "בנ"א דוש"ת אי"ש" מתייחסת גם לאמו וגם לאחיו [בנך אוהבך, דורש שלום תורתו, אברהם ישעיה].
במכתב הרבנית מרים קניבסקי, שנכתב תקופה קצרה לאחר עלייתה לארץ, היא כותבת על עניני השגת "דרישה" [ויזה לנסיעה לארץ, ועל הקונסול בוורשא המעמיד קשיים רבים בהשגת "דרישות" לרבנים. בסיום מכתבה היא מוסרת דרישת שלום מילדיה - "א גרוס פון די קינדריל".
אֵם ה"חזון איש" - הרבנית ראשא-לאה קרליץ (תרי"ד בערך-חשון תש"א), בתו של הגאון רבי שאול קצנלבוגן אב"ד קוסובה וקוברין. בשנת תרל"ד נישאה לבעלה הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב-תרע"ו), שבשנת תרמ"ב מונה לרבה של קוסובה (הסמוכה להורודנא), על מקום חותנו שעבר לכהן ברבנות קוברין. היתה ידועה בצדקתה ובצניעותה, ולא לחינם זכתה כי כל תשעת בניה וחתניה היו אנשים גדולים בתורה וביראה, רבנים מפורסמים מגדולי דורם, מהם: רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש", רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ ומראשי מועצת גדולי התורה, רבי אבא סוויאטיצקי אב"ד קוסובה וטיקטין, ורבי יעקב ישראל קניבסקי בעל "קהלות יעקב" (הסטייפלר). פעם אחת שאל אותה ה"חפץ חיים", במה זכתה לזרע צדיקים? והשיבה: אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה ומעולם לא ראו קורות ביתי את שערות ראשי.
לפי המסופר, חלתה מיד לאחר נישואיה והרופאים הזהירוה כי היא עלולה להסתכן בלידת ילדים. אביה הגאון רבי שאול הציע אז לחתנו בלית ברירה, שיתגרשו זה מזו בכדי שיוכל להעמיד דורות, אולם היא חשבה אחרת, התאזרה גבורת נפש והחליטה במסירות נפש ש"לכך נוצרתי ומשמים ירחמו" (החזון איש בדורותיו, עמ' יז). בשנות מלחמת העולם הראשונה נתאלמנה מבעלה. בני קוסובה רצו למנות את בנה רבי יצחק "רבי איצל'ה" לרב העיר, אך הוא מסר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי אבא סוויאטיצקי. בערוב ימיה עלתה לארץ ישראל והתגוררה שנים אחדות בבני ברק בקירבת בנה ה"חזון איש" ובתה הצעירה אשת ה"סטייפלער", כשעיניה רואות בגדולת בנה ה"חזון איש", ומתקיים בה "אשרי יולדתו".
גלויית דואר, 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול (קרע קל בקיפול).
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק הוטנר. ירושלים, אייר תרצ"ג [1933].
המכתב נכתב לרבו ורֵעוֹ מתקופת סלבודקה, הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזון [ראש ישיבת ראדין וחתן רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט]. בדבריו מתאר הרב הוטנר בפרוטרוט את עולמו הפנימי, מעשיו ותכניותיו: "אח גדול ואהוב! באמת מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל. המאורעות והעובדות האחרונים באו עלי בשטף כל כך גדול וביד כל כך חזקה... התארסתי, אמרתי 'הרי אַתּ', עליתי ארצה ישראל, הסתדרתי... כפי שאתה רואה מה'פירמה' [הלוגו של נייר המכתבים - "יצחק הוטנר רחוב אבן עזרא, רחביה, ירושלים"] הריני יושב ברחביה בירושלים עיה"ק. רחביה היא שכונת האינטליגנציה דפה, וכולם מלגלגים לי שנעשיתי ל'אינטלגנט'. ברם מה אעשה, כפי שהנך זוכר בודאי עוד מימי ילדותי התרגלתי ללגלוג זה... ראשית דרכי עכשיו בבואי הנה להשתקע שוב בעיון התורה... ולתכלית זו בחרתי שלשה בחורים בעלי כשרון גדולים 'פון די אינגערע' [=מן הצעירים], ואנחנו לומדים יחד מסכת מקוואות בעיון כמו בשנים קדמוניות, וקול התורה נשמע ב'רחביה' ברמה, וכבר נודע לי כי ר' מנחם אוסישקין [ראש "הסוכנות היהודית"] (שהוא שכני) נ"י, שָאַל מי הוא זה שקבע את אוהל-תורתו ברחביה הצעירה בסגנון של הישוב הישן מעיר העתיקה..." [על קביעות זו ללימוד מסכת מקוואות, מסופר בספר ר' הירש, עמ' 127-129, כי היה זה לימוד בחבורה של ארבעה, רבי יצחק יחד עם הבחורים: שמחה זיסל ברוידא, שמחה פינס והירש פלאי, שנודעו לימים כמרביצי תורה ומוסר בישיבת חברון ובישיבות אחרות. סדר לימודם היה בעיון רב ובהתמדה רצופה מן השעה שמונה בבוקר עד שתיים אחה"צ, וכשפעם אחד הלומדים פיהק באמצע הלימוד, סטר לו רבי יצחק על לחיו, באמרו כי 'מקוואות' ופיהוקים אינם הולכים יחד...].
בהמשך המכתב מפרט רבי יצחק את תכניותיו לעתיד הקרוב, בלימוד הלכה בעיון, הוא מסביר את נטית לבו לכך ותועלת הלימוד של טור עם פירוש הבית יוסף - "כי לפי דעתי הוא הגשר הראשון בין הסוגיא ובין ההלכה". הוא מסכם את תכניותיו במשפטים אופיינים לדרכו של הרב הוטנר בכל מסלולי חייו: "אינני יכול לכתוב לך את תוצאות נסיון זה, ואפילו לא להביע את השערתי אם צפויה היא ההצלחה לי בשביל זה, כי בכלל אינני מהממהרים להוציא משפט. לכשנתכתב ויגיע הזמן אכתוב לך בפרוטרוט על מהלך העבודה...".
הגאון המופלא רבי יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א), למד בצעירותו בישיבות סלבודקה בליטא ובחברון. בעודו בחור הוציא בשנת תרצ"ב את הספר "תורת הנזיר", אשר הפתיע את עולם התורה ביצירת למדנות מקורית ועמוקה אשר יצאה מתחת יד צורב צעיר-לימים. כשבועיים לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר כשנה אחת בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תרצ"ד עבר לארה"ב, בה עמד שנים רבות בראשות ישיבת "מתיבתא רבנו חיים ברלין" בניו יורק. מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נודע בשיעוריו העמוקים בהלכה ובמאמריו המחשבתיים ב"הלכות דעות בחובות הלבבות", שלימים יצאו לאור בסדרת הספרים "פחד יצחק".
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צידיו ובשולי הגליונות. מצב טוב-בינוני, קמטים ובלאי.
מכתב רב-תוכן ולא ידוע. אינו מופיע בספר "פחד יצחק - אגרות וכתבים", ולמיטב ידיעתנו גם לא נדפס במקומות אחרים.
המכתב נכתב לרבו ורֵעוֹ מתקופת סלבודקה, הגאון רבי ברוך יוסף פייבלזון [ראש ישיבת ראדין וחתן רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט]. בדבריו מתאר הרב הוטנר בפרוטרוט את עולמו הפנימי, מעשיו ותכניותיו: "אח גדול ואהוב! באמת מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל. המאורעות והעובדות האחרונים באו עלי בשטף כל כך גדול וביד כל כך חזקה... התארסתי, אמרתי 'הרי אַתּ', עליתי ארצה ישראל, הסתדרתי... כפי שאתה רואה מה'פירמה' [הלוגו של נייר המכתבים - "יצחק הוטנר רחוב אבן עזרא, רחביה, ירושלים"] הריני יושב ברחביה בירושלים עיה"ק. רחביה היא שכונת האינטליגנציה דפה, וכולם מלגלגים לי שנעשיתי ל'אינטלגנט'. ברם מה אעשה, כפי שהנך זוכר בודאי עוד מימי ילדותי התרגלתי ללגלוג זה... ראשית דרכי עכשיו בבואי הנה להשתקע שוב בעיון התורה... ולתכלית זו בחרתי שלשה בחורים בעלי כשרון גדולים 'פון די אינגערע' [=מן הצעירים], ואנחנו לומדים יחד מסכת מקוואות בעיון כמו בשנים קדמוניות, וקול התורה נשמע ב'רחביה' ברמה, וכבר נודע לי כי ר' מנחם אוסישקין [ראש "הסוכנות היהודית"] (שהוא שכני) נ"י, שָאַל מי הוא זה שקבע את אוהל-תורתו ברחביה הצעירה בסגנון של הישוב הישן מעיר העתיקה..." [על קביעות זו ללימוד מסכת מקוואות, מסופר בספר ר' הירש, עמ' 127-129, כי היה זה לימוד בחבורה של ארבעה, רבי יצחק יחד עם הבחורים: שמחה זיסל ברוידא, שמחה פינס והירש פלאי, שנודעו לימים כמרביצי תורה ומוסר בישיבת חברון ובישיבות אחרות. סדר לימודם היה בעיון רב ובהתמדה רצופה מן השעה שמונה בבוקר עד שתיים אחה"צ, וכשפעם אחד הלומדים פיהק באמצע הלימוד, סטר לו רבי יצחק על לחיו, באמרו כי 'מקוואות' ופיהוקים אינם הולכים יחד...].
בהמשך המכתב מפרט רבי יצחק את תכניותיו לעתיד הקרוב, בלימוד הלכה בעיון, הוא מסביר את נטית לבו לכך ותועלת הלימוד של טור עם פירוש הבית יוסף - "כי לפי דעתי הוא הגשר הראשון בין הסוגיא ובין ההלכה". הוא מסכם את תכניותיו במשפטים אופיינים לדרכו של הרב הוטנר בכל מסלולי חייו: "אינני יכול לכתוב לך את תוצאות נסיון זה, ואפילו לא להביע את השערתי אם צפויה היא ההצלחה לי בשביל זה, כי בכלל אינני מהממהרים להוציא משפט. לכשנתכתב ויגיע הזמן אכתוב לך בפרוטרוט על מהלך העבודה...".
הגאון המופלא רבי יצחק הוטנר (תרס"ו-תשמ"א), למד בצעירותו בישיבות סלבודקה בליטא ובחברון. בעודו בחור הוציא בשנת תרצ"ב את הספר "תורת הנזיר", אשר הפתיע את עולם התורה ביצירת למדנות מקורית ועמוקה אשר יצאה מתחת יד צורב צעיר-לימים. כשבועיים לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר כשנה אחת בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תרצ"ד עבר לארה"ב, בה עמד שנים רבות בראשות ישיבת "מתיבתא רבנו חיים ברלין" בניו יורק. מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב. נודע בשיעוריו העמוקים בהלכה ובמאמריו המחשבתיים ב"הלכות דעות בחובות הלבבות", שלימים יצאו לאור בסדרת הספרים "פחד יצחק".
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. כתוב משני צידיו ובשולי הגליונות. מצב טוב-בינוני, קמטים ובלאי.
מכתב רב-תוכן ולא ידוע. אינו מופיע בספר "פחד יצחק - אגרות וכתבים", ולמיטב ידיעתנו גם לא נדפס במקומות אחרים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (ארבעה וחצי עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "אהרן ליב שטיימן". מונטריי (שוויץ), תש"ב [1942].
תשובה הלכתית בעניני הלכות יין-נסך, ובדין כשרותן של חומצה טרטרית ושמן חרצני-ענבים. בסיום המכתב לפני החתימה הוא כותב: "עכ"פ איני בא להכריע ולא להורות, רק ללמוד תורה, וה' יורני בדרך אמת".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס-הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את עולם התורה באירופה והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק. [שם המשפחה המקורי היה "שטיימאן", אך עם בואו של מרן ומשפחתו לארץ-ישראל החליף את שמו בתוספת האות נ' - "הרב שטיינמן"].
4 דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב, קמטים וקרעים קלים.
תשובה הלכתית בעניני הלכות יין-נסך, ובדין כשרותן של חומצה טרטרית ושמן חרצני-ענבים. בסיום המכתב לפני החתימה הוא כותב: "עכ"פ איני בא להכריע ולא להורות, רק ללמוד תורה, וה' יורני בדרך אמת".
מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן שליט"א. נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגזירת הגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), יחד עם רֵעוֹ הבחור משה סולובייציק, ללמוד וללַמֵד בישיבת מונטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח"כ לנס-הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ"ל בעיר ציריך, שהנהיג את עולם התורה באירופה והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א בעיר בני ברק. [שם המשפחה המקורי היה "שטיימאן", אך עם בואו של מרן ומשפחתו לארץ-ישראל החליף את שמו בתוספת האות נ' - "הרב שטיינמן"].
4 דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב, קמטים וקרעים קלים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג