מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 61 - 72 of 165
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
מכתב אישור בכתב-ידו וחתימתו של רבי "ישעיה שור אב"ד יאס". יאסי (Iași, רומניה), תר"י [1850].
אישור ל"מוכת עץ" "הבתולה... בת חמשה שנים נפלה ואבדה בתולי'".
הגאון הקדוש והמקובל רבי ישעיה שור אב"ד יאסי (תק"מ-תרל"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' תצ"ו), בעל "כליל תפארת". זקן אדמו"רי דורו. גאון ומקובל, קדוש ובעל-מופת מפורסם. מתלמידיהם של גדולי החסידות: רבי מרדכי מקרמניץ תלמיד הבעל שם טוב, רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי צבי מזידיטשוב ורבי מנחם מנדל מקוסוב. נפטר קרוב לגיל מאה בשנת תרל"ט.
דף 18X21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב.
אישור ל"מוכת עץ" "הבתולה... בת חמשה שנים נפלה ואבדה בתולי'".
הגאון הקדוש והמקובל רבי ישעיה שור אב"ד יאסי (תק"מ-תרל"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' תצ"ו), בעל "כליל תפארת". זקן אדמו"רי דורו. גאון ומקובל, קדוש ובעל-מופת מפורסם. מתלמידיהם של גדולי החסידות: רבי מרדכי מקרמניץ תלמיד הבעל שם טוב, רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי צבי מזידיטשוב ורבי מנחם מנדל מקוסוב. נפטר קרוב לגיל מאה בשנת תרל"ט.
דף 18X21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
מכתב האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא, החותם בחתימתו המלאה: "הק' צבי הירש בהר"א ז"ל אב"ד דק"ק ליסקא יע"א".
הסכמה להדפסת ספר הדרושים של הגאון הצדיק רבי אהרן טויבער אב"ד באטארקס, שנדפס ע"י בנו רבי יהושע סג"ל אב"ד טעטינג. "... כי עיינתי באיזה דרושים וראיתי כי הם דברים נחמדים ומעוררים לבות בני ישראל לתורה ולעבודה".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חתימותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
מקבל המכתב, שר' צבי הירש מכנה עצמו "ידידו ואוהבו", הוא הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס (תקל"ד-תרי"ז), שהיה מתלמידי רבי ברוך פרנקיל בעל "ברוך טעם" ומתלמידי ה"חתם סופר". הסכמה זו של מוהרצ"ה מליסקא נדפסה בדף האחרון של ספרו יד אהרן ח"א, שנדפס בפרשבורג תרכ"ט.
דף 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בקפל הנייר. מעט בלאי.
הסכמה להדפסת ספר הדרושים של הגאון הצדיק רבי אהרן טויבער אב"ד באטארקס, שנדפס ע"י בנו רבי יהושע סג"ל אב"ד טעטינג. "... כי עיינתי באיזה דרושים וראיתי כי הם דברים נחמדים ומעוררים לבות בני ישראל לתורה ולעבודה".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן, הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמורי"ם בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמורי"ם רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חתימותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
מקבל המכתב, שר' צבי הירש מכנה עצמו "ידידו ואוהבו", הוא הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס (תקל"ד-תרי"ז), שהיה מתלמידי רבי ברוך פרנקיל בעל "ברוך טעם" ומתלמידי ה"חתם סופר". הסכמה זו של מוהרצ"ה מליסקא נדפסה בדף האחרון של ספרו יד אהרן ח"א, שנדפס בפרשבורג תרכ"ט.
דף 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בקפל הנייר. מעט בלאי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב סמיכה מעניין בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים קיצע, אב"ד אורשא. "אורשע" (Irsa, הונגריה) אייר תר"ו [1846].
סמיכה לרבי יהושע סג"ל טויבער אב"ד קוריש. "... ושעשעתי עמו באהבים ופלפלתי עמו פלפולים שונים ונהניתי ממנו עד מאד, ומכירו אני מכבר זה איזה שנים שנשאתי ונתתי עמו בהלכות הרבה... שהוא ת"ח גדול מופלא בתורה וביראה, למד ושנה הרבה בש"ס ופוסקים... והגם שלא צריך לעדות... אך מפני שעתה קמו בני בליעל לענותו ומבקשים להורידו מכבודו וגדולתו... לכן אזרתי חלצי לנגדם... והנני מן המודיעים שדן ידין ומורה יורה וככחו אז כן עתה, וגם נאה דורש ונאה מקיים...".
הגאון רבי חיים קיצע (תק"ל בערך-תר"י), אב"ד אורשא (הונגריה), בעל "אוצר חיים", בנו של הגאון רבי יצחק קיצע ראש בי"ד אובן-ישן. כבר בהיותו בגיל 13 דרש ברבים בביהמ"ד באובן-ישן במעמד רבו הגאון מהר"ם מינץ ומאות תלמידי חכמים, ופלפל עמהם בעוז ובחכמה. בשנת תק"פ עלה לכהן ברבנות אורשא - על מקום גיסו הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבוים) אב"ד אורשא שעלה לארץ ישראל. בנו רבי מאיר שלזינגר-קיצע, כיהן כרב בכמה קהילות, והיה בן-ביתו של הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא.
מקבל ה"סמיכה", הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה מה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, אך עקב רדיפות שונות מאנשי העיר, נאלץ לחזור ולבקש "סמיכות" מרבנים שונים. בסופו של דבר עבר לכהן ברבנות טעטינג. ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט), שם גם נדפס צילום של כתב הסמיכה שלפנינו. ראה חומר מצורף (וראה פריט הבא).
דף 22 ס"מ. מצב טוב, קרעים קלים ובלאי. 13 שורות בכתב ידו וחתימתו.
סמיכה לרבי יהושע סג"ל טויבער אב"ד קוריש. "... ושעשעתי עמו באהבים ופלפלתי עמו פלפולים שונים ונהניתי ממנו עד מאד, ומכירו אני מכבר זה איזה שנים שנשאתי ונתתי עמו בהלכות הרבה... שהוא ת"ח גדול מופלא בתורה וביראה, למד ושנה הרבה בש"ס ופוסקים... והגם שלא צריך לעדות... אך מפני שעתה קמו בני בליעל לענותו ומבקשים להורידו מכבודו וגדולתו... לכן אזרתי חלצי לנגדם... והנני מן המודיעים שדן ידין ומורה יורה וככחו אז כן עתה, וגם נאה דורש ונאה מקיים...".
הגאון רבי חיים קיצע (תק"ל בערך-תר"י), אב"ד אורשא (הונגריה), בעל "אוצר חיים", בנו של הגאון רבי יצחק קיצע ראש בי"ד אובן-ישן. כבר בהיותו בגיל 13 דרש ברבים בביהמ"ד באובן-ישן במעמד רבו הגאון מהר"ם מינץ ומאות תלמידי חכמים, ופלפל עמהם בעוז ובחכמה. בשנת תק"פ עלה לכהן ברבנות אורשא - על מקום גיסו הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבוים) אב"ד אורשא שעלה לארץ ישראל. בנו רבי מאיר שלזינגר-קיצע, כיהן כרב בכמה קהילות, והיה בן-ביתו של הגאון הקדוש רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא.
מקבל ה"סמיכה", הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה מה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, אך עקב רדיפות שונות מאנשי העיר, נאלץ לחזור ולבקש "סמיכות" מרבנים שונים. בסופו של דבר עבר לכהן ברבנות טעטינג. ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט), שם גם נדפס צילום של כתב הסמיכה שלפנינו. ראה חומר מצורף (וראה פריט הבא).
דף 22 ס"מ. מצב טוב, קרעים קלים ובלאי. 13 שורות בכתב ידו וחתימתו.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $40,000
כולל עמלת קונה
מכתב נאה ומעניין, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". פרשבורג, תר"ב [1842].
מכתב להגאון רבי אהרן הלוי טויבער אב"ד בארטערקעס, אודות "סמיכה" לבנו הגאון רבי יהושע טויבער, שבא לבקש ממנו סמיכה. ה"כתב סופר" משבח את בנו הנ"ל מאד, "כי מצאתי בו את שאהבה נפשי בשעשעי עמו בשנה העברה... וגם עתה מצאתי כי למד ושנה הרבה, מלא ברכת ד' בסוגיות הש"ס והלכותיו, מלא על כל גדותיו. חריף ומפולפל על דרך ישר כאשר כבר העיד עליו כבוד אאמ"ו מאור הגולה זצ"ל... טוב בעיני אלוקים ואדם...". אך עם כל זאת, הוא מסרב לתת סמיכה כי "כבר גדר גדרתי בעדי לא אצא, שלא לצאת בקולמסי בענין התרת הוראה".
הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה מה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, וברבנות טעטינג. ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט), שם גם נדפס צילום של המכתב שלפנינו. ראה חומר מצורף (וראה פריט קודם).
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה - בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
דף 27 ס"מ. 16 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול מכתב, כתמים קלים, בלאי בקפלים. רישום כתובת מעבר לדף בכתב ידו של ה"כתב סופר".
מכתב להגאון רבי אהרן הלוי טויבער אב"ד בארטערקעס, אודות "סמיכה" לבנו הגאון רבי יהושע טויבער, שבא לבקש ממנו סמיכה. ה"כתב סופר" משבח את בנו הנ"ל מאד, "כי מצאתי בו את שאהבה נפשי בשעשעי עמו בשנה העברה... וגם עתה מצאתי כי למד ושנה הרבה, מלא ברכת ד' בסוגיות הש"ס והלכותיו, מלא על כל גדותיו. חריף ומפולפל על דרך ישר כאשר כבר העיד עליו כבוד אאמ"ו מאור הגולה זצ"ל... טוב בעיני אלוקים ואדם...". אך עם כל זאת, הוא מסרב לתת סמיכה כי "כבר גדר גדרתי בעדי לא אצא, שלא לצאת בקולמסי בענין התרת הוראה".
הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה מה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, וברבנות טעטינג. ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט), שם גם נדפס צילום של המכתב שלפנינו. ראה חומר מצורף (וראה פריט קודם).
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה - בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
דף 27 ס"מ. 16 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול מכתב, כתמים קלים, בלאי בקפלים. רישום כתובת מעבר לדף בכתב ידו של ה"כתב סופר".
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מכתב (6 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד דייטש. [עיר חדש, נאוואמעסטא], כסליו תקפ"ב [1821].
מכתב מעניין שנשלח כתשובה אל הגאון רבי יהודה ליב אב"ד מאקאווא (Makó, הונגריה), שפנה אליו בדברי תורה. רבי דוד דייטש מתחמק בעדינות ובענוות-חן מלענות לקושיותיו: "... הגיעני מכתבו ובתוכו דברי תורה, קושי[ות], ואהובי ידידי לא עלי המלאכה לגמור ולתרץ כל הקושי[ות], ואני אינני כבן עזאי בשוקי טבריה, ומה לי להטריחו וגם לרבות הוצאות. לכן אתו הסליחה ולמחול לי. דברי הק' דוד דייטש". בשולי המכתב הוא מוסיף: "יקבל חבורי ואינני מבקש תשלומי[ן]". מעבר לדף רישום כתובת בכתב ידו: "לק' מאקאווי - ליד הרב המאה"ג מהרי"ל נר"ו אב"ד ור"מ דק' הנ"ל".
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש (תקט"ז-תקצ"א; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קיג), בעל "אהל דוד". מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה" בפראג והמהר"ם ברבי בפרשבורג. כיהן כאב"ד יעמניץ, פראונקירכן, וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). מחידושיו על הש"ס נדפסו בספריו "אהל דוד". עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה"נודע ביהודה", ה"חתם סופר" ובעל ה"ישמח משה". ה"חתם סופר" כתב בהסכמה על ספרו: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע".
מקבל המכתב: הגאון רבי יהודה ליב (מהרי"ל) סג"ל מקשונז', שכיהן כאב"ד מאקאווא למעלה מחמישים שנה (נפטר תקפ"ד). מזקני רבני דורו. תלמיד רבי ירמיה מסאנטוב. בשנת תק"ל נתמנה לרבנות מאקאווא ביזמתם של בעל ה"נודע ביהודה" ושל רבי וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". התכתב בהלכה עם ה"נודע ביהודה" [ראה שו"ת נודע ביהודה, מהדו"ת, יו"ד סימן קלח]. עמד בראש הלוחמים נגד הרב הרפורמי אהרן חורינער, בפולמוס אודות כשרות דג השטירל. בספריו על הפולמוס מגנה אהרן חורינער את דרכיו של מהרי"ל סג"ל והנהגותיו בקדושה ובחסידות בפרהסיא שהם "להחניף עמי הארץ בהנהגת חסידותו" [ומתוך "גנותו" של חורינער, אתה בא לידי שבחו של רבי יהודה ליב סג"ל...].
דף 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
מכתב מעניין שנשלח כתשובה אל הגאון רבי יהודה ליב אב"ד מאקאווא (Makó, הונגריה), שפנה אליו בדברי תורה. רבי דוד דייטש מתחמק בעדינות ובענוות-חן מלענות לקושיותיו: "... הגיעני מכתבו ובתוכו דברי תורה, קושי[ות], ואהובי ידידי לא עלי המלאכה לגמור ולתרץ כל הקושי[ות], ואני אינני כבן עזאי בשוקי טבריה, ומה לי להטריחו וגם לרבות הוצאות. לכן אתו הסליחה ולמחול לי. דברי הק' דוד דייטש". בשולי המכתב הוא מוסיף: "יקבל חבורי ואינני מבקש תשלומי[ן]". מעבר לדף רישום כתובת בכתב ידו: "לק' מאקאווי - ליד הרב המאה"ג מהרי"ל נר"ו אב"ד ור"מ דק' הנ"ל".
הגאון רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש (תקט"ז-תקצ"א; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קיג), בעל "אהל דוד". מגדולי דורו הנודעים. תלמיד ה"נודע ביהודה" בפראג והמהר"ם ברבי בפרשבורג. כיהן כאב"ד יעמניץ, פראונקירכן, וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). מחידושיו על הש"ס נדפסו בספריו "אהל דוד". עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו, כגון רבו ה"נודע ביהודה", ה"חתם סופר" ובעל ה"ישמח משה". ה"חתם סופר" כתב בהסכמה על ספרו: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע".
מקבל המכתב: הגאון רבי יהודה ליב (מהרי"ל) סג"ל מקשונז', שכיהן כאב"ד מאקאווא למעלה מחמישים שנה (נפטר תקפ"ד). מזקני רבני דורו. תלמיד רבי ירמיה מסאנטוב. בשנת תק"ל נתמנה לרבנות מאקאווא ביזמתם של בעל ה"נודע ביהודה" ושל רבי וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". התכתב בהלכה עם ה"נודע ביהודה" [ראה שו"ת נודע ביהודה, מהדו"ת, יו"ד סימן קלח]. עמד בראש הלוחמים נגד הרב הרפורמי אהרן חורינער, בפולמוס אודות כשרות דג השטירל. בספריו על הפולמוס מגנה אהרן חורינער את דרכיו של מהרי"ל סג"ל והנהגותיו בקדושה ובחסידות בפרהסיא שהם "להחניף עמי הארץ בהנהגת חסידותו" [ומתוך "גנותו" של חורינער, אתה בא לידי שבחו של רבי יהודה ליב סג"ל...].
דף 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יהודה אסאד, לחתנו הגאון רבי אהרן ביכלר. [סערדאהלי, תרכ"ג 1863]. מעבר לדף, מכתב ביידיש מגיסו הבחור "משה אסאד באאמ"ו הגאון מהרי"א נ"י". שנת "חביבין ישראל לפ"ק" [תרכ"ג 1863].
מכתב בעברית וביידיש. ברכות מזל-טוב לקבלת הרבנות, שכתב רבי יהודה אסאד לחתנו "הרב הגדול בנש"ק החו"ב [בנן של קדושים החריף ובקי] וכו' מו"ה אהרן ביכלער נ"י אב"ד י"ב [יאסברין], ע"ז [עם זוגתו] בתי הרבנית הצדקת וחכמנית מנב"ת [מנשים באוהל תבורך] מרת שריל תחי' עכי"ח [עם כל יוצאי חלציכם] בתכם הילדה גאלדה תחי'...".
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א - יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
בנו רבי יצחק משה אסאד (תר"ג-תר"צ), תלמיד אביו וה"כתב סופר". התגורר במאקווא. בתשובות מוהרי"א סימן שנז, מובא מכתב שכתב לו אביו בעת לימודיו בפרשבורג, אצל הראב"ד רבי נטע וואלף, וכה הוא כותב לו: "לאהובי בני היקר הבחור המופלג בתורה ויראה... כ"ה יצחק משה נ"י...".
חתנו הגאון רבי אהרן ביכלר-סודיץ, תלמיד ה"כתב סופר" ותלמיד חותנו מהרי"א אסאד, נתמנה לרבנות יאסבערין (יאס-בערעני). ראה אודותיו: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תעח [שם נכתב שרבי אהרן ביכלר נתמנה לרבנות בשנת תרכ"א, אך המכתב שלפנינו הוא משנת תרכ"ג].
דף כפול, 21.5 ס"מ. 8 שורות בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה אסאד. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים קלים ופגיעות דיו. חותמות דואר וחותמת שעווה.
מכתב בעברית וביידיש. ברכות מזל-טוב לקבלת הרבנות, שכתב רבי יהודה אסאד לחתנו "הרב הגדול בנש"ק החו"ב [בנן של קדושים החריף ובקי] וכו' מו"ה אהרן ביכלער נ"י אב"ד י"ב [יאסברין], ע"ז [עם זוגתו] בתי הרבנית הצדקת וחכמנית מנב"ת [מנשים באוהל תבורך] מרת שריל תחי' עכי"ח [עם כל יוצאי חלציכם] בתכם הילדה גאלדה תחי'...".
הגאון הקדוש רבי יהודה אסאד (תקנ"ו-תרכ"ו), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. תלמיד רבי אהרן סודיץ ורבי מרדכי [מהר"ם] בנעט. כיהן ברבנות בסעמניץ ובסערדאהלי. נתמנה לרבנות ביוזמת ה"חתם סופר". מספריו: שו"ת מהרי"א - יהודה יעלה, חידושי מהרי"א על הש"ס, דברי מהרי"א על התורה.
בנו רבי יצחק משה אסאד (תר"ג-תר"צ), תלמיד אביו וה"כתב סופר". התגורר במאקווא. בתשובות מוהרי"א סימן שנז, מובא מכתב שכתב לו אביו בעת לימודיו בפרשבורג, אצל הראב"ד רבי נטע וואלף, וכה הוא כותב לו: "לאהובי בני היקר הבחור המופלג בתורה ויראה... כ"ה יצחק משה נ"י...".
חתנו הגאון רבי אהרן ביכלר-סודיץ, תלמיד ה"כתב סופר" ותלמיד חותנו מהרי"א אסאד, נתמנה לרבנות יאסבערין (יאס-בערעני). ראה אודותיו: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תעח [שם נכתב שרבי אהרן ביכלר נתמנה לרבנות בשנת תרכ"א, אך המכתב שלפנינו הוא משנת תרכ"ג].
דף כפול, 21.5 ס"מ. 8 שורות בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה אסאד. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים קלים ופגיעות דיו. חותמות דואר וחותמת שעווה.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $18,000
לא נמכר
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור בעל "שפת אמת".
חמש שורות בכתב-ידו ובחתימתו "הק' ארי' ליב", מיום "ד' תצוה" [ללא תאריך]. נשלח אל "ש"ב [שאר בשרי] האברך הנגיד מ' אברהם מרדכי נ"י". ה"שפת אמת" מייעץ לו כי "נכון להמתין עוד מלשכור דירה אחרת כי אפשר עוד תוכל להישאר בדירה שלך" ומברך אותו בברכות: "והש' יעזור לך ויתן לך... בתוך כל אחב"י".
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) בעל "שפת אמת", האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין.
נולד לרבי אברהם מרדכי אלתר - בנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" מייסד חסידות גור. שלושה עשר בניו של החידושי הרי"מ נפטרו בחייו. כולם מתו בילדותם, מלבד בנו רבי אברהם מרדכי שהאריך ימים יותר, אך נפטר כאברך צעיר, זמן לא רב לאחר הולדת בנו היחיד, רבי יהודה ליב (לייבל'ה). הילד היתום, שהתייתם כבר קודם לכן גם מאמו, עבר לבית סבו הגדול בעל חידושי הרי"מ וגדל על ברכיו. כבר בימים אלה הפליא לב כל רואיו בהתמדתו ובעמקותו. סבו רווה ממנו נחת והתפאר בו, והיה נוהג להראותו ולומר "ראו כיצד נכדי לומד תורה לשמה". בכל פעם שהיה נוסע לקוצק, היה החידושי הרי"מ לוקח את נכדו הקטן עמו, "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". הרבי מקוצק אהב את הנער הפקח והגאוני והתפעל ממנו מאד. ביקוריו בקוצק הטביעו עליו חותם עמוק לכל חייו.
בשנת תרכ"ב, בהיותו בן 15, נישא לבת רבי יהודה קמינר מחענטשין בעל "דגל יהודה", ומאחר ושמו היה כשם חותנו, ציווה עליו סבו החידושי הרי"מ להוסיף לשמו את השם "אריה", ומאז חתם בשם "אריה ליב". לאחר נישואיו המשיך להתגורר לצד סבו בעיירה גור, כשהוא יושב על התורה והעבודה בשקידה עצומה. בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 19, נפטר החידושי הרי"מ, והוא נתמנה תחתיו לרב העיירה גור - על פי צוואת סבו. על אף גילו הצעיר, ביקשו החסידים למנותו גם לאדמו"ר תחת סבו, אך הוא סירב בתוקף ולא הסכים לקבל את הרבים שהתדפקו על דלתותיו. במקום זאת, הצטרף לחסידי גור שקבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר (מתלמידי הרבי מקוצק), והיה נוסע אליו בכל שנה. הרבי מאלכסנדר, שהיה אז זקן מופלג, כיבד מאד את האברך הצעיר, היה מצפה לבואו ומושיבו בראש. בשנת תר"ל, ארבע שנים לאחר שקיבל את ההנהגה, נפטר הרבי מאלכסנדר, ושוב חזרו החסידים ובקשו להכתירו כאדמו"ר. לאחר הפצרות חוזרות ונשנות הסכים לקבל על עצמו את התפקיד, אך סירב לשבת בראש השולחן, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.
האדמו"ר הצעיר, בן העשרים ושלוש, הפך במהרה לאישיות מרכזית בחיי היהדות בפולין. למרות שסירב בתחילה לשמש כאדמו"ר, נכנס לתפקידו במלא הרצינות ובכל כובד האחריות, והשקיע את גאונותו וחכמתו העמוקה לגדל ולרומם את אלפי חסידיו, לייעץ ולעזור להם ברוחניות ובגשמיות. שמו הלך והתפרסם ומכל קצוות פולין והמדינות הסמוכות החלו לנהור אליו אלפים ורבבות. בתוך זמן קצר צמחה חסידות גור לשיא גדולתה, והיתה לחסידות הגדולה והמרכזית בפולין. כמאה אלף איש מכל רחבי רוסיה ופולין היו מגיעים אליו מדי שנה בשנה. בשנת 1899 נחנך קו רכבת מיוחד בין גור לוורשא, כדי לשמש את אלפי החסידים שזרמו לגור. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה. גדולה היתה השפעתו על חסידיו, שהיו מתייעצים עמו בכל עניין רוחני וגשמי - קטן כגדול.
הנהגתו לא הצטמצמה רק בחוגי חסידיו והוא היה לאחד ממנהיגי היהדות החרדית במזרח אירופה, ובין היתר פעל במישור הציבורי לטובת יהודי רוסיה ופולין. באחת האסיפות של אדמו"רי פולין, אשר עסקה בעניין גזירת "החרדים", הוכתר בתואר "מלך ישראל" וכובד בברכת המזון, על אף שהיה מהצעירים שבחבורה.
בשנת תרס"ד פרצה מלחמת רוסיה-יפן, ואלפי אברכים מחסידיו גויסו בכפיה לצבא הצאר הרוסי. הדבר השפיע עליו בצורה קשה, ומספרים כי מרוב דאגה וצער היה ישן על הרצפה וממרר בבכי על גורל חסידיו. מרוב עוגמת נפש חלה במחלה נדירה, ובחודש שבט תרס"ה נפטר. בהלווייתו השתתפו כ-20,000 איש. את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר בעל "אמרי אמת" מגור.
מתורתו נדפסו ספריו "שפת אמת" על התורה, על הש"ס וענינים נוספים. הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. גם חידושיו על הש"ס נודעו בייחודיותם ועמקותם והתקבלו בכל בתי המדרש. שם ספרו 'שפת אמת' נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו, ומאז נקרא לדורות על שם ספרו.
6X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים משוקמים בסימני הקיפול, פגיעה קלה במספר אותיות. המכתב נתון בקופסת עור מהודרת.
חמש שורות בכתב-ידו ובחתימתו "הק' ארי' ליב", מיום "ד' תצוה" [ללא תאריך]. נשלח אל "ש"ב [שאר בשרי] האברך הנגיד מ' אברהם מרדכי נ"י". ה"שפת אמת" מייעץ לו כי "נכון להמתין עוד מלשכור דירה אחרת כי אפשר עוד תוכל להישאר בדירה שלך" ומברך אותו בברכות: "והש' יעזור לך ויתן לך... בתוך כל אחב"י".
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) בעל "שפת אמת", האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין.
נולד לרבי אברהם מרדכי אלתר - בנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" מייסד חסידות גור. שלושה עשר בניו של החידושי הרי"מ נפטרו בחייו. כולם מתו בילדותם, מלבד בנו רבי אברהם מרדכי שהאריך ימים יותר, אך נפטר כאברך צעיר, זמן לא רב לאחר הולדת בנו היחיד, רבי יהודה ליב (לייבל'ה). הילד היתום, שהתייתם כבר קודם לכן גם מאמו, עבר לבית סבו הגדול בעל חידושי הרי"מ וגדל על ברכיו. כבר בימים אלה הפליא לב כל רואיו בהתמדתו ובעמקותו. סבו רווה ממנו נחת והתפאר בו, והיה נוהג להראותו ולומר "ראו כיצד נכדי לומד תורה לשמה". בכל פעם שהיה נוסע לקוצק, היה החידושי הרי"מ לוקח את נכדו הקטן עמו, "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". הרבי מקוצק אהב את הנער הפקח והגאוני והתפעל ממנו מאד. ביקוריו בקוצק הטביעו עליו חותם עמוק לכל חייו.
בשנת תרכ"ב, בהיותו בן 15, נישא לבת רבי יהודה קמינר מחענטשין בעל "דגל יהודה", ומאחר ושמו היה כשם חותנו, ציווה עליו סבו החידושי הרי"מ להוסיף לשמו את השם "אריה", ומאז חתם בשם "אריה ליב". לאחר נישואיו המשיך להתגורר לצד סבו בעיירה גור, כשהוא יושב על התורה והעבודה בשקידה עצומה. בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 19, נפטר החידושי הרי"מ, והוא נתמנה תחתיו לרב העיירה גור - על פי צוואת סבו. על אף גילו הצעיר, ביקשו החסידים למנותו גם לאדמו"ר תחת סבו, אך הוא סירב בתוקף ולא הסכים לקבל את הרבים שהתדפקו על דלתותיו. במקום זאת, הצטרף לחסידי גור שקבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר (מתלמידי הרבי מקוצק), והיה נוסע אליו בכל שנה. הרבי מאלכסנדר, שהיה אז זקן מופלג, כיבד מאד את האברך הצעיר, היה מצפה לבואו ומושיבו בראש. בשנת תר"ל, ארבע שנים לאחר שקיבל את ההנהגה, נפטר הרבי מאלכסנדר, ושוב חזרו החסידים ובקשו להכתירו כאדמו"ר. לאחר הפצרות חוזרות ונשנות הסכים לקבל על עצמו את התפקיד, אך סירב לשבת בראש השולחן, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.
האדמו"ר הצעיר, בן העשרים ושלוש, הפך במהרה לאישיות מרכזית בחיי היהדות בפולין. למרות שסירב בתחילה לשמש כאדמו"ר, נכנס לתפקידו במלא הרצינות ובכל כובד האחריות, והשקיע את גאונותו וחכמתו העמוקה לגדל ולרומם את אלפי חסידיו, לייעץ ולעזור להם ברוחניות ובגשמיות. שמו הלך והתפרסם ומכל קצוות פולין והמדינות הסמוכות החלו לנהור אליו אלפים ורבבות. בתוך זמן קצר צמחה חסידות גור לשיא גדולתה, והיתה לחסידות הגדולה והמרכזית בפולין. כמאה אלף איש מכל רחבי רוסיה ופולין היו מגיעים אליו מדי שנה בשנה. בשנת 1899 נחנך קו רכבת מיוחד בין גור לוורשא, כדי לשמש את אלפי החסידים שזרמו לגור. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה. גדולה היתה השפעתו על חסידיו, שהיו מתייעצים עמו בכל עניין רוחני וגשמי - קטן כגדול.
הנהגתו לא הצטמצמה רק בחוגי חסידיו והוא היה לאחד ממנהיגי היהדות החרדית במזרח אירופה, ובין היתר פעל במישור הציבורי לטובת יהודי רוסיה ופולין. באחת האסיפות של אדמו"רי פולין, אשר עסקה בעניין גזירת "החרדים", הוכתר בתואר "מלך ישראל" וכובד בברכת המזון, על אף שהיה מהצעירים שבחבורה.
בשנת תרס"ד פרצה מלחמת רוסיה-יפן, ואלפי אברכים מחסידיו גויסו בכפיה לצבא הצאר הרוסי. הדבר השפיע עליו בצורה קשה, ומספרים כי מרוב דאגה וצער היה ישן על הרצפה וממרר בבכי על גורל חסידיו. מרוב עוגמת נפש חלה במחלה נדירה, ובחודש שבט תרס"ה נפטר. בהלווייתו השתתפו כ-20,000 איש. את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר בעל "אמרי אמת" מגור.
מתורתו נדפסו ספריו "שפת אמת" על התורה, על הש"ס וענינים נוספים. הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. גם חידושיו על הש"ס נודעו בייחודיותם ועמקותם והתקבלו בכל בתי המדרש. שם ספרו 'שפת אמת' נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו, ומאז נקרא לדורות על שם ספרו.
6X20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים משוקמים בסימני הקיפול, פגיעה קלה במספר אותיות. המכתב נתון בקופסת עור מהודרת.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $4,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב שאלה הלכתית אל הגאון רבי "חיים צבי ט"ב [טייטלבוים] אב"ד סיגוט והגליל", בענין כשרות סירופ העשוי מפירות יער מְתֻלָּעִים, ובסוף המכתב "קוויטל" עם שמות לתפילה, בכתב ידו של הרב מרדכי צבי סג"ל אדלר מו"צ ושו"ב בעיר. איגלא (Uglya, Uhla), תרס"ו [1906].
בעמוד הרביעי של המכתב - תשובה הלכתית בנידון (כ-7 שורות), בעצם כתב ידו של הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", הכותב בענין: "... ותמהני עליו מדוע ראה לגבב כל החומרות על אבן אחת. באיסור דרבנן ד'אין מבטלין איסור לכתחילה', לצרף כל המחמירים...". תשובתו הסופית מופיעה בשו"ת עצי חיים סימן ח', אולם לפנינו הטיוטה, אשר אינה מופיעה בתשובה הסופית.
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
רבי מרדכי צבי הלוי אדלר (אוצר הרבנים 14236. תר"כ בערך-תרצ"ז), תלמיד ה"ייטב לב" ותלמיד המהר"ם שיק. דיין, מו"צ ושו"ב ביישוב איגלא, הסמוך לחוסט. מחבר ספר "עיר מבצר" ב' חלקים (סוואליווע, תרס"ט).
4 עמ', 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. מעט קרעים בשוליים.
בעמוד הרביעי של המכתב - תשובה הלכתית בנידון (כ-7 שורות), בעצם כתב ידו של הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", הכותב בענין: "... ותמהני עליו מדוע ראה לגבב כל החומרות על אבן אחת. באיסור דרבנן ד'אין מבטלין איסור לכתחילה', לצרף כל המחמירים...". תשובתו הסופית מופיעה בשו"ת עצי חיים סימן ח', אולם לפנינו הטיוטה, אשר אינה מופיעה בתשובה הסופית.
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
רבי מרדכי צבי הלוי אדלר (אוצר הרבנים 14236. תר"כ בערך-תרצ"ז), תלמיד ה"ייטב לב" ותלמיד המהר"ם שיק. דיין, מו"צ ושו"ב ביישוב איגלא, הסמוך לחוסט. מחבר ספר "עיר מבצר" ב' חלקים (סוואליווע, תרס"ט).
4 עמ', 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. מעט קרעים בשוליים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
דף עם חמשה מכתבי תמיכה בשליחותו של השד"ר רבי יהודה מאיר מַארטענפלד, הנוסע בשליחות הישיבה שהוקמה בסמוך לציון הרשב"י בכפר מירון הסמוך לצפת. מכתבים מאת האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימלוב-זאוויערצא, האדמו"ר רבי ישראל פינחס הכהן רבינוביץ מראדומסק, האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם, הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד וואדיסלאב. פולין, תרפ"ט [1928-1929].
· המכתב הראשון בחתימת ידו של רבי "נתן נחום הכהן בהרה"ק זצללה"ה". האדמו"ר מקרימלוב-זאוויערצא רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (תרל"ג-תש"ג), בנו של בעל ה"חסד לאברהם" מראדומסק. היה אחד מן הדמויות הבולטות שבקרב צדיקי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כיהן באדמורו"ת יותר מחמישים שנה, מאז פטירת אביו הגדול בשנת תרנ"ב. תחילה כיהן ברבנות ובאדמו"רות בעיר קרימלוב. בשנת תרע"ב העביר את בית מדרשו וחצר הקודש לעיר הסמוכה זאוויערצא (זוויירצה), עקב בקשת החסידים הנוהרים לחצרו לעבור למקום יותר קרוב לקו הרכבת. בשנות השואה שהה בגטו-וורשא, עד אשר נלקח להשמדה במחנה טרבלינקה. הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי ישראל פינחס הכהן רבינוביץ מראדומסק, עם חותמתו. האדמו"ר רבי ישראל פנחס רבינוביץ רב ואב"ד רדומסק (תרכ"ה-תש"ב), בן האדמו"ר רבי צבי מאיר רבינוביץ אב"ד ראדומסק. משנת תרס"ב עלה לכהן על מקום אביו, תפקיד בו כיהן כארבעים שנה, עד רציחתו בשואה, הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי "אהרן ה"ש" וחותמתו. האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם (תרכ"ה-תש"ב), כיהן ברבנות בעיירה ביאלה הסמוכה לביליץ. בנו של רבי יוסף זאב, בנו של האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב-צאנז.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי מאיר שפירא אב"ד פיעטרקוב. הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין ופיעטרקוב (תרמ"ז-תרצ"ד), מייסד ישיבת "חכמי לובלין", ומחולל רעיון "הדף היומי". מהחברים הראשונים ב"מועצת גדולי התורה".
· מכתב בכת"י וחתימת רבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד וואדיסלאב. ביליץ, תרפ"ט [1929]. הגאון רבי שבתי הכהן רפופורט (תרמ"ה-תש"ד), כיהן כאב"ד וודיסלאב. בשנת תרצ"ה עבר לכהן ברבנות פינטשוב. נספה בשואה, הי"ד.
דף 26.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. קרעים ובלאי בשוליים, עם חיזוקי נייר-דבק חומצי.
· המכתב הראשון בחתימת ידו של רבי "נתן נחום הכהן בהרה"ק זצללה"ה". האדמו"ר מקרימלוב-זאוויערצא רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (תרל"ג-תש"ג), בנו של בעל ה"חסד לאברהם" מראדומסק. היה אחד מן הדמויות הבולטות שבקרב צדיקי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כיהן באדמורו"ת יותר מחמישים שנה, מאז פטירת אביו הגדול בשנת תרנ"ב. תחילה כיהן ברבנות ובאדמו"רות בעיר קרימלוב. בשנת תרע"ב העביר את בית מדרשו וחצר הקודש לעיר הסמוכה זאוויערצא (זוויירצה), עקב בקשת החסידים הנוהרים לחצרו לעבור למקום יותר קרוב לקו הרכבת. בשנות השואה שהה בגטו-וורשא, עד אשר נלקח להשמדה במחנה טרבלינקה. הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי ישראל פינחס הכהן רבינוביץ מראדומסק, עם חותמתו. האדמו"ר רבי ישראל פנחס רבינוביץ רב ואב"ד רדומסק (תרכ"ה-תש"ב), בן האדמו"ר רבי צבי מאיר רבינוביץ אב"ד ראדומסק. משנת תרס"ב עלה לכהן על מקום אביו, תפקיד בו כיהן כארבעים שנה, עד רציחתו בשואה, הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי "אהרן ה"ש" וחותמתו. האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם (תרכ"ה-תש"ב), כיהן ברבנות בעיירה ביאלה הסמוכה לביליץ. בנו של רבי יוסף זאב, בנו של האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב-צאנז.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי מאיר שפירא אב"ד פיעטרקוב. הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין ופיעטרקוב (תרמ"ז-תרצ"ד), מייסד ישיבת "חכמי לובלין", ומחולל רעיון "הדף היומי". מהחברים הראשונים ב"מועצת גדולי התורה".
· מכתב בכת"י וחתימת רבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד וואדיסלאב. ביליץ, תרפ"ט [1929]. הגאון רבי שבתי הכהן רפופורט (תרמ"ה-תש"ד), כיהן כאב"ד וודיסלאב. בשנת תרצ"ה עבר לכהן ברבנות פינטשוב. נספה בשואה, הי"ד.
דף 26.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. קרעים ובלאי בשוליים, עם חיזוקי נייר-דבק חומצי.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי שמחה הלברשטאם אב"ד דעסוי, החותם "הק' שמחה באמ"ו הגאון אמיתי מוהר"ר צ"ה זצלה"ה חופ"ק דעסאוי יצ"ו". דעסויא, אלול תקכ"ט [1769].
המכתב שלפנינו ממוען אל הגאון רבי דוד ברלין אב"ד קהילות אה"ו [בעל "קרבן העדה"]. בו הוא מזהירו מנתינת גיבוי לשוחט "רשע" המנסה להכשיל את הרבים.
הגאון רבי שמחה [אשכנזי-הלברשטאם] מדעסוי, מגדולי הדור הנודעים במחצית השניה של המאה ה-18. אחד מחמשת בניו המפורסמים של הגאון הנודע בדורו רב-רבנן רבי צבי הירש חריף אב"ד הלברשטט בעל "עטרת צבי", "תפארת צבי" ועוד. רבנותו הראשונה היתה בעיר לענטשנא בשנת תקט"ו, וכבר באותם שנים נמנה על גדולי רבני הדור. בשנת תקכ"א משעבר אביו הגרצ"ה לכהן כרבה של הנובר, עלה בנו רבי שמחה לכהן על מקומו כרבה של סקאל, ובשנת תקכ"ח כשעזב הגאון רבי דוד ברלין את רבנות דעסוי ועבר לכהן כרבה של קהילות אה"ו, נקרא רבי שמחה למלא מקומו ברבנות דעסוי, שעל שמה התפרסם שמו לדורות - רבי שמחה מדעסוי. היה מן השורה הראשונה של גדולי הדור ומרביצי התורה בדורו, וחתימתו בין גדולי הדור מצויה בהסכמות לספרים רבים שנדפסו בימיו. הגהותיו על הש"ס שנמצאו בידי צאצאיו נדפסו בש"ס וילנא, ודבריו בהגהות אלו הובאו רבות בספרי האחרונים.
מצאצאיו: הגאון רבי מרדכי הלברשטאם אב"ד קומרנא, [סבו של החוקר הידוע שזח"ה - רבי שלמה זלמן חיים הלברשטאם מביליץ]. מצאצאיו של אחיו הגאון רבי נפתלי הירץ הלברשטאם אב"ד דובנא, המשיכה השושלת של משפחת האדמו"רים לבית הלברשטאם. בנו הגאון רבי משה הלברשטאם אב"ד סטאנוב, אבי רבי שמחה הלברשטאם, אבי הגאון רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד טארניגרד, אביו של האדמו"ר המפורסם רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל "דברי חיים", אשר רבים מצאצאיו נקראו בשם "שמחה", ע"ש פאר המשפחה הגאון רבי שמחה הלברשטאם אב"ד דעסוי.
כ-15X17 ס"מ. מצב טוב. שוליים גזורים באופן לא סימטרי. סימני קיפול מכתב.
המכתב שלפנינו נדפס בקובץ "מוריה", גליון שנו-שנז, אב תש"ע, עמ' סא.
המכתב שלפנינו ממוען אל הגאון רבי דוד ברלין אב"ד קהילות אה"ו [בעל "קרבן העדה"]. בו הוא מזהירו מנתינת גיבוי לשוחט "רשע" המנסה להכשיל את הרבים.
הגאון רבי שמחה [אשכנזי-הלברשטאם] מדעסוי, מגדולי הדור הנודעים במחצית השניה של המאה ה-18. אחד מחמשת בניו המפורסמים של הגאון הנודע בדורו רב-רבנן רבי צבי הירש חריף אב"ד הלברשטט בעל "עטרת צבי", "תפארת צבי" ועוד. רבנותו הראשונה היתה בעיר לענטשנא בשנת תקט"ו, וכבר באותם שנים נמנה על גדולי רבני הדור. בשנת תקכ"א משעבר אביו הגרצ"ה לכהן כרבה של הנובר, עלה בנו רבי שמחה לכהן על מקומו כרבה של סקאל, ובשנת תקכ"ח כשעזב הגאון רבי דוד ברלין את רבנות דעסוי ועבר לכהן כרבה של קהילות אה"ו, נקרא רבי שמחה למלא מקומו ברבנות דעסוי, שעל שמה התפרסם שמו לדורות - רבי שמחה מדעסוי. היה מן השורה הראשונה של גדולי הדור ומרביצי התורה בדורו, וחתימתו בין גדולי הדור מצויה בהסכמות לספרים רבים שנדפסו בימיו. הגהותיו על הש"ס שנמצאו בידי צאצאיו נדפסו בש"ס וילנא, ודבריו בהגהות אלו הובאו רבות בספרי האחרונים.
מצאצאיו: הגאון רבי מרדכי הלברשטאם אב"ד קומרנא, [סבו של החוקר הידוע שזח"ה - רבי שלמה זלמן חיים הלברשטאם מביליץ]. מצאצאיו של אחיו הגאון רבי נפתלי הירץ הלברשטאם אב"ד דובנא, המשיכה השושלת של משפחת האדמו"רים לבית הלברשטאם. בנו הגאון רבי משה הלברשטאם אב"ד סטאנוב, אבי רבי שמחה הלברשטאם, אבי הגאון רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד טארניגרד, אביו של האדמו"ר המפורסם רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל "דברי חיים", אשר רבים מצאצאיו נקראו בשם "שמחה", ע"ש פאר המשפחה הגאון רבי שמחה הלברשטאם אב"ד דעסוי.
כ-15X17 ס"מ. מצב טוב. שוליים גזורים באופן לא סימטרי. סימני קיפול מכתב.
המכתב שלפנינו נדפס בקובץ "מוריה", גליון שנו-שנז, אב תש"ע, עמ' סא.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון [מהרש"ם] אב"ד בערזאן (גליציה), שנשלח אל הגאון רבי משה סופר - בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי. בערזאן, תשרי תרס"ט [1908].
ברכת "גמח"ט" [גמר חתימה טובה לשנה טובה] ותשובה הלכתית בדיני שידוכין. בראש המכתב מקדים המהרש"ם כי "אם אמנם קשה מאד לרשום היום, נתאמצתי למען ידידות מר אביו שליט"א להשיב תיכף". בשולי המכתב, לאחר החתימה, הוא מזכיר את הענבים ששלח לו הרב מערלוי [כנראה לצורך הכנת יין לחג] וכותב: "לא רציתי לעגם נפש מר אביו הג' שליט"א ולהודיעהו כי הענבים ע"י שנתעכבו עד אחר יו"ט כמעט נרקבו כולם וגם נחסר יותר ממחצה - והנשאר לא היה ראוי לאכילה".
המהרש"ם - הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, אב"ד פאטיק (זולוטי פוטיק Potok Złoty), יאזלוביץ (Jazłowiec) ובערזאן, היה סמכות תורנית עליונה בגליציה ומחוצה לה. חיבר עשרות חיבורים, מתוכם נדפסו: תשעה חלקי שו"ת מהרש"ם, משפט שלום על חושן משפט, גילוי דעת על הלכות טריפות, דעת תורה על שו"ע, תכלת מרדכי על התורה, ועוד. היה חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים ניסו המשכילים להדיחו מדרכי התורה והיראה, אך האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן חזה זאת ברוח קדשו, והזהירו "לבל ילך בדרך איתם". מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. לאחר נשואיו נאלץ לפנות למסחר, אך בתקופה זו שישב בחנותו הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, לאחר שהגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "...אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום...". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו...". המהרש"ם נחשב פוסק הדור ועמוד ההוראה בגליציה, ואף מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. בהקדמת הספר "תכלת מרדכי" מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו, אך עיקר פרסומו בא מגדולתו תורה ובהלכה.
דף 21 ס"מ. 21 שורות בכתב-ידו. מצב טוב מאד.
תשובה זו נדפסה בשינויים ובהוספות, בשו"ת מהרש"ם, חלק ד', סימן קנב.
ברכת "גמח"ט" [גמר חתימה טובה לשנה טובה] ותשובה הלכתית בדיני שידוכין. בראש המכתב מקדים המהרש"ם כי "אם אמנם קשה מאד לרשום היום, נתאמצתי למען ידידות מר אביו שליט"א להשיב תיכף". בשולי המכתב, לאחר החתימה, הוא מזכיר את הענבים ששלח לו הרב מערלוי [כנראה לצורך הכנת יין לחג] וכותב: "לא רציתי לעגם נפש מר אביו הג' שליט"א ולהודיעהו כי הענבים ע"י שנתעכבו עד אחר יו"ט כמעט נרקבו כולם וגם נחסר יותר ממחצה - והנשאר לא היה ראוי לאכילה".
המהרש"ם - הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ"ה-תרע"א), מגדולי הפוסקים בדורו, אב"ד פאטיק (זולוטי פוטיק Potok Złoty), יאזלוביץ (Jazłowiec) ובערזאן, היה סמכות תורנית עליונה בגליציה ומחוצה לה. חיבר עשרות חיבורים, מתוכם נדפסו: תשעה חלקי שו"ת מהרש"ם, משפט שלום על חושן משפט, גילוי דעת על הלכות טריפות, דעת תורה על שו"ע, תכלת מרדכי על התורה, ועוד. היה חסיד המקורב לאדמו"רי בעלז, זידיטשוב, סטרטין וטשורטקוב. בהיותו נער רך בשנים ניסו המשכילים להדיחו מדרכי התורה והיראה, אך האדמו"ר רבי מאיר מפרימישלן חזה זאת ברוח קדשו, והזהירו "לבל ילך בדרך איתם". מימי ילדותו ונעוריו עסק בתורה בהתמדה מופלגת, ובדבקות בדרכי התורה והחסידות. לאחר נשואיו נאלץ לפנות למסחר, אך בתקופה זו שישב בחנותו הספיק לחזור ארבע מאות פעמים[!] על ארבעת חלקי שו"ע. לאחר תקופה החל לכהן ברבנות, לאחר שהגאון רבי שלמה קלוגר יצא מגדרו והעניק לו "סמיכה" נלהבת, בכתבו: "...אף שאיני נותן הורמנא לשום אדם מחמת טעם הכמוס עמדי, אך רו"מ אינו צריך להורמנא שלי, ויורה יורה כדת של תורה כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, ויוכלו לסמוך עליו בכל מקום...". גם הגאון בעל "מנחת חינוך" כתב לו מכתב הסכמה מעניין: "האברך המחבר מראה נפלאות תורתו ורב כחו ואנו כבר זקננו...". המהרש"ם נחשב פוסק הדור ועמוד ההוראה בגליציה, ואף מרחבי רוסיה-פולין והונגריה פנו אליו בשאלות קשות להכרעה. בהקדמת הספר "תכלת מרדכי" מובאים מעשי-פלא רבים על גילויי-חזון שהראוהו מן השמים, ועל ישועות ורפואות אשר פעל בכח קדשו, אך עיקר פרסומו בא מגדולתו תורה ובהלכה.
דף 21 ס"מ. 21 שורות בכתב-ידו. מצב טוב מאד.
תשובה זו נדפסה בשינויים ובהוספות, בשו"ת מהרש"ם, חלק ד', סימן קנב.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג
מכירה 53 - פריטים נדירים ומיוחדים
15.11.2016
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון "הק' מאיר אריק אבד"ק באטשאטש". וינה, עזר"ת [1817].
תשובה הלכתית בדיני מכירת חמץ, ותשובה בענין חשש תולעים באכילת זוייער-קרויט (כרוב כבוש במלח). נשלחה ל"האברך החריף המופלג" רבי שמואל מאיר הכהן מו"ץ בק' טשערנוביץ.
הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו- תשרי תרפ"ו), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לפולין ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו נאבדו בעת בריחתו לוינה במלחמת העולם הראשונה, אז נאבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ), "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד), "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח), ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א), שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ליקוט משרידי כתבי ידו נדפסו בארה"ב שנת תשל"ח ע"י בן-אחיו בספר "מנחת אהרן - מאירת עינים", שם נדפסו התשובות שבמכתב שלפנינו, בעמ' קנד-קנו, ובעמ' קנז-קנח, מתוך העתקות שקיבל מתל אביב, ממקבל המכתבים, הרב הולנדר.
מקבל המכתב: הגאון רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (תרמ"ט-תשכ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב, עמ' 96-99), בן רבי נתן דוד אב"ד אמסנא וחתן האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוזיניץ. גאון מופלג וחסיד נאמן. תלמיד רבי שלמה מבובוב, מקורב לאדמו"רי בעלז, רוז'ין, וויזניץ וצאנז. משנת תרע"ג (1913) ראב"ד ומו"צ בטשרנוביץ, לאחר השואה עלה לארץ ישראל, בה כיהן כרבה של שכונת נוה-צדק וקהל חסידים בתל-אביב. ממקורביהם של הרב מטשיבין רבי אהרן מבעלז והחזון איש. מחידושיו נדפסו הספרים "שם הכהן" שו"ת ודרשות. "מהרש"ם הכהן" על התורה ומאמרים רבים.
[3] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי עם חסרון במרכז הדף ובקפלי הנייר. כתמים.
תשובה הלכתית בדיני מכירת חמץ, ותשובה בענין חשש תולעים באכילת זוייער-קרויט (כרוב כבוש במלח). נשלחה ל"האברך החריף המופלג" רבי שמואל מאיר הכהן מו"ץ בק' טשערנוביץ.
הגאון הנודע רבי מאיר אריק (תרט"ו- תשרי תרפ"ו), מגדולי גאוני גליציה. כיהן כאב"ד יאזלוביץ, בוטשאטש וטורנא. תלמיד הגאון רבי יעקב מהרימלוב ותלמיד המהרש"ם. משנת תרמ"ה כיהן כאב"ד יאזלוביץ על מקום מורו ורבו המהרש"ם שעבר לבערזאן. משנת תרע"ב אב"ד בוטשאטש (בוצ'ץ'). במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, ועסק שם בתורה עם רעו הגדול הגאון רבי יוסף ענגל. לאחר המלחמה שב לפולין ונתמנה לאב"ד טורנא (טרנוב). רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים, כשהמפורסמים שבהם הנם רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי יהודה הורביץ האדמו"ר מדזיקוב, רבי משולם ראטה בעל "קול מבשר", רבי ראובן מרגליות ורבי יהושע ארנברג אב"ד תל אביב.
הדפיס ספרים רבים אך רוב כתבי ידו נאבדו בעת בריחתו לוינה במלחמת העולם הראשונה, אז נאבדו חמשה כרכים גדולים של שו"ת בהלכה. מספריו: "שיירי טהרה" על משניות סדר טהרות (קולומייא, תר"נ), "מנחת קנאות" על מסכת סוטה (למברג, תרנ"ד), "מנחת פתים" על שו"ע יורה דעה ואבן העזר (מונקאטש, תרנ"ח-תרס"ח), ספר "טל תורה" (וינה, תרפ"א), שו"ת "אמרי יושר" חלק א' (מונקאטש, תרע"ג), חלק ב' (קראקא-טרנוב, תרפ"ה). ליקוט משרידי כתבי ידו נדפסו בארה"ב שנת תשל"ח ע"י בן-אחיו בספר "מנחת אהרן - מאירת עינים", שם נדפסו התשובות שבמכתב שלפנינו, בעמ' קנד-קנו, ובעמ' קנז-קנח, מתוך העתקות שקיבל מתל אביב, ממקבל המכתבים, הרב הולנדר.
מקבל המכתב: הגאון רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (תרמ"ט-תשכ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב, עמ' 96-99), בן רבי נתן דוד אב"ד אמסנא וחתן האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוזיניץ. גאון מופלג וחסיד נאמן. תלמיד רבי שלמה מבובוב, מקורב לאדמו"רי בעלז, רוז'ין, וויזניץ וצאנז. משנת תרע"ג (1913) ראב"ד ומו"צ בטשרנוביץ, לאחר השואה עלה לארץ ישראל, בה כיהן כרבה של שכונת נוה-צדק וקהל חסידים בתל-אביב. ממקורביהם של הרב מטשיבין רבי אהרן מבעלז והחזון איש. מחידושיו נדפסו הספרים "שם הכהן" שו"ת ודרשות. "מהרש"ם הכהן" על התורה ומאמרים רבים.
[3] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי עם חסרון במרכז הדף ובקפלי הנייר. כתמים.
קטגוריה
פריטים נדירים ומיוחדים
קָטָלוֹג