מכתב מהאדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה פרידמן (תקפ"ז-תרס"ד). טשארטקוב, [תר"ל? 1870?].
המכתב פותח בברכת "שפעת חיים חן וחסד וברכה". נשלח ל"הרב המופלא... הוא חסיד הוא ענו, בר אבהן קדישין... מו"ה יצחק". במכתב הוא מבשר על נישואי "בני יקירי... כליל תפארת ישראל שליט"א" [האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב] עם "הכלה בת אחי הרב הצדיק מו"ה אברהם יעקב" [האדמו"ר הראשון מסדיגורא].
האדמו"ר הראשון מטשורקוב, רבי דוד משה פרידמן (תקפ"ז-תרס"ד), בנו של רבי ישראל מרוז'ין (שהיה נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרן מטשרנוביל.
נולד בחג השבועות תקפ"ז, ואביו הקדוש חילק באותו היום משקה לחסידים, באומרו כי ירדה היום לעולם נשמה גדולה, שתקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
נודע כקדוש ומעולם לא שח שיח בטלה. אביו, רבי ישראל מרוז'ין, היה ממשיל את ששת בניו לששה סדרי משנה, ואת רבי דוד משה הגדיר כסדר "קדשים", שכן הוא קודש קודשים. גם אחיו הגדול, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, היה אומר: "לא ראיתי איש קדוש כמו אחי רבי דוד משה".
בתרכ"ה עבר להתגורר בטשורקוב, בה הקים את בית מדרשו. נודע בענוותנותו הרבה. היה אדמו"ר לרבבות חסידים אשר הגיעו לבקש את עצתו וברכתו בעניינים שונים.
תמך כספית ביהודי ארץ ישראל והקים בעיר הקודש צפת את הקלויז (בית הכנסת) לחסידי טשורקוב [ראה פריט 15, "חותם הקלויז של כ"ק מרן אדמו"ר הק' רשכבה"ג רבינו דוד משה שליט"א מטשארטקיב"]. נפטר בהושענא רבה שנת תרס"ד (1903).
10 שורות (כתיבת ידי סופר?) וחתימת האדמו"ר בכתב-יד קדשו.
[1] דף, 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ונזקים משוקמים שיקום מקצועי. סוף המכתב וחתימת האדמו"ר מעט פגומים ומשוקמים.