ספר מגני ארץ, שולחן ערוך אורח חיים, רבי יוסף קארו, עם מגן אברהם ומגן דוד. אמשטרדם, [תצ"ב 1732].
שני שערים, הראשון מצוייר בדמויות עם כתרים.
בשער השני רישום מחוק, ומתחתיו חתימת הכותב: "אשר חנן אלדים את עבדו, הצעיר צאלח ן' כה"ר אברהם צאלח י"ץ". עם חתימה מסולסלת [החתימה דומה מאד לחתימתו המוכרת של סבו מהר"י צאלח].
הגהות רבות בכת"י, בכתב תימני נאה, כתיבת ידי רבי צלאח בן רבי אברהם צלאח בן מהרי"ץ. בסוף רוב ההגהות נכתב "רי"ץ", "מהרי"ץ" או "מו"ז" [מורי זקני].
השו"ע עם ההגהות המקוריות בעצם כתב ידו של מהרי"ץ (מהדורת אמשטרדם תקי"ד) נמצא בא"י וחלקים מהגהות אלו יצאו לאור לאחרונה במהדורות החדשות של השו"ע עם "שתילי זיתים". כתב היד שלפנינו הוא העתקה מדוייקת. מספר הגהות הנמצאות לפנינו לא נמצאות בכתב היד המקורי. [יתכן שהן העתקה ממהדורה אחרת, או שהן הוספות נכדו המעתיק, שהיה אף הוא גדול בתורה ובהלכה. אפשרות זו סבירה יותר עפ"י תוכן ההגהות בהן נראה כי אינן העתקה בלבד, אלא אף מלאכת עריכה נעשתה בהן].
רבינו המהרי"ץ - מרי יחיא בן יעקב צלאח (תקס"ד-תרי"ט, אוצר הרבנים 9119), גדול רבני תימן במאה ה-18. תלמיד רבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו בן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין. מגדולי הפוסקים, קבע ושימר את מנהג רבני תימן לפסוק בדרך-כלל לפי פסקי הרמב"ם ה"שולחן ערוך" וכתבי האריז"ל. עד היום נוהגין רבים מבני עדת תימן לפי מנהגי ופסקי מהרי"ץ.
בדף השלישי חותם "שלום בן אהרן יצ' עראקי". בראש דף השער רישום וחתימת בעלים בדיו דהוי ומחוק: "יוסף בכמה"ר יוסף יחיא אל-עדני"
[3], שכד דף, 32 ס"מ. כתמי-רטיבות בתחתית 29 דף ראשונים. נייר כהה. נזקי-עש בדפים ראשונים.
מצורף דף אישור מומחה (הרב י' רצאבי ממכון פעולת צדיק על שם המהרי"ץ). ראה עוד אודות כתב היד וכותביו באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 503-504.