ספר אגור, הלכות ומנהגים, מאת רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא [לנדו]. [נאפולי, דפוס עזריאל גונצנהוזר, ר"נ 1490 בערך]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה.
מהדורה ראשונה של ספר "אגור", חיבור הלכתי חשוב מאת רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא, מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה. ספר "אגור" נקרא על שם תוכנו – בספר נאספו ונאגרו הלכות ומנהגים רבים מהראשונים, ובפרט מנהגי אשכנז וצרפת. בספר כלולים הלכות תפילה, ציצית, תפילין, ברכה, שבת ויום טוב, שחיטה ובדיקה, איסור והיתר, נדה ומקואות.
המחבר, שכתב את ספרו כמעין הרצאת דברים לתלמידו, ירא ש"לא תשתכח תורה מישראל, לרוב ספקות ודעות חלוקות, ושמועות קשות מתחדשות חדשים לבקרים" (מן ההקדמה), ולכן הקפיד להביא בכל עניין את ספקות הפוסקים שקדמו לו, כמו גם מנהגים והליכות שלמד מרבותיו. לספר "אגור" נודעה השפעה רבה על ספרות הפוסקים, ורבים מהפוסקים אחריו, בהם ה"בית יוסף", הרמ"א, המהרש"ל, וכן אלה שאחריהם כדוגמת הב"ח, המגן אברהם, הט"ז והש"ך, הרבו להסתייע בדבריו ולסמוך ידיהם על פסיקותיו.
יחד עם ספר אגור נדפס גם ספרו השני של רבי יעקב לנדא, ספר "חזון" (החסר בעותק שלפנינו), הכולל חידות הלכתיות ופתרונן (החידות נדפסו במלואן רק בשתי המהדורות הראשונות, ובשאר המהדורות נשמטו לגמרי, או שנדפסו באופן חלקי). על רבי יעקב לנדא וחיבוריו ראו בהרחבה: הרב משה הרשלר, "תולדות רבנו יעקב לנדו וספרו האגור", מבוא לספר האגור השלם, ירושלים, תש"כ, עמ' ו-יד.
המחבר היה ככל הנראה מעורב בהדפסת ספרו. לאחר שעזב את אשכנז ועבר לאיטליה (בשנה לא ידועה ומסיבה שאינה ברורה), הגיע רבי יעקב לנדא בשנת ר"מ בקירוב לעיר פיוואה (שם חיבר את ספר "חזון"), ומאוחר יותר הגיע לנאפולי, מרכז תורני חשוב באותה תקופה. בנאפולי עבד כמגיה בבית דפוסו של יוסף גונצנהוזר, וכפי הנראה הגיה גם את ספרו הנוכחי (בסוף ספר תהלים עם פירוש הרד"ק, שהדפיס גונצנהוזר בנאפולי בשנת רמ"ז, מופיע קולופון עליו חתום רבי יעקב לנדא, "נאום הגבר הוקם על מלאכת ההגהה קטן התלמידים יעקב ברוך בן מה"ר יהודה לנדא ז"ל אשכנזי המתגורר עתה פה נאפולי". בקולופון זה מופיע תיאור מעניין על קשייה של מלאכת ההגהה בבתי הדפוס באותה התקופה).
הדפסה באותיות מרובעות. תאריך ההדפסה לא נזכר בספר (ראו להלן).
ספר אגור הוא הספר העברי השני שנדפס בחיי מחברו (קדם לו ספר נופת צופים לרבי יהודה מסיר ליאון, שהיה בין המסכימים לספר שלפנינו).
כמו כן, הוא הספר הראשון בו נדפסו הסכמות (מופיעות במקור בסוף הספר, אך חסרות בעותק שלפנינו). ראו: אריה טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, ירושלים, תרצ"ב, עמ’ 16, הערה 1.
רישום בכתב-יד מרובע בשולי אחד מהדפים: "זה ספר האגור קניתי אותו בשנת תנק"ה [=תקנ"ה], ע"ה יוסף בן עזרא הסופר יזיי"א סליט"א אכי"ר". רישום נוסף שלו בדף אחר: "יוסף ן' עזרא הסופר ניסה את הדיו... בשנת קנת"ה ימינו לפ"ק...". בחלק מהדפים נוספו כותרות בכתב-יד, המתאימות לתוכן.

עותק חסר. [153] דף. במקור: [186] דף. חסרים: 33 דפים (כולל דף אחרון של קונטרס כג ודף אחרון של קונטרס כד – שני דפים חלקים במקור). הרכב הקונטרסים שלפנינו: א7 (חסר הדף הראשון עם המסגרת המאוירת), ב-ט8, י4 (חסרים דפים שלישי, רביעי, חמישי, ושישי), יא-יג8, יד4, טו-יח8, יט7 (חסר דף אחרון), כב8 (חסר קונטרס כ בן ארבעה דפים וקונטרס כא בן 8 דפים), כג3 (חסר דף אחרון חלק, וחסר קונטרס כד בן 8 דפים וקונטרס כה בן 6 דפים). הדפים החסרים הושלמו בצילום. 19 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים. רוב הדפים במצב טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. במספר דפים קרעים חסרים גדולים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. כריכת עור חדשה, נתונה בנרתיק עור תואם.

המדפיס יוסף גונצנהוזר ייסד בשנת רמ"ז לערך בית דפוס עברי בעיר נאפולי ובמשך חמש השנים הבאות הדפיס שם יחד עם בנו עזריאל כ-13 ספרים. ראו: י' יודלוב, תעודה בדבר מכירת ספרי אינקונבולה בנאפולי במאה החמש עשרה, אסופות, י, תשנ"ז, עמ' עד-פז.
על תאריך ההדפסה, ראו: א' טויבר, ספר האגור, קרית ספר, ו, תרפ"ט-תר"ץ, עמ' 525-526; שם, ז, תר"ץ-תרצ"א, עמ' 171 (לדעתו נדפס הספר בערך בשנת ר"ס); א"מ הברמן, שם, עמ’ 166; י' זנה, שם, עמ' 169.
על שינויים בין טפסים שונים, ראו: יצחק ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, י, תרצ"ג-תרצ"ד, עמ’ 491, מס’ 2; A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop: De Graaf, 1990, no. 82..