כתובה המתעדת את נישואי החתן מיכאל בן אברהם חאלפון עם הכלה רבקה בת רפאל שלמה קאמונדו. החתונה נערכה "בכפר סאר"י אייא"ה הס'[מוך] לקוסקונג'וק הס'[מוכה] לקושטאנדינאה", כיום איסטנבול, טורקיה, ביום שישי, ט' תמוז תר"ט [29 ביוני 1849].
דיו, צבעי מים ועלי זהב על נייר; בד משי.
כתובת-ענק מפוארת, שנוצרה לכבוד חתונתם של בני משפחות בנקאים חשובות – משפחת חלפון מאדירנה ומשפחת קמונדו, מן המשפחות היהודיות העשירות והמפורסמות באימפריה העות'מאנית במאה ה-19. מוקפת מסגרת מלבנית בצבע כחול, המעוטרת בדגם צמחי חוזר של ענפי זיתים זהובים, במשיכות מכחול עדינות. חלקה העליון מעוטר בזרי פרחים צבעוניים וסימטריים המצוירים ביד אמן, כאשר הזר המרכזי מוקף מסגרת ענפים זהובים ובוקעות ממנו קרני-שמש זהובות המכסות את מרבית שטח הפנים של הכתובה (מוטיב זה, המופיע גם בכתובות מאיזמיר ומסלוניקי ובתשמישי קדושה מהאימפריה העות'מאנית, הושפע, כנראה, ממסמכים סולטאניים מעוטרים מהמאה ה-19). בחלקה התחתון מופיע טקסט הכתובה, מוקף מסגרת מסוגננת של עלים וענפים, עם פסוקי הברכה "מצא אשה מצא טוב ו'ר' [ויפק רצון] / ב'ס'ט' [בסימן טוב]" כתובים באותיות מרובעות גדולות, בזהב. מימין ומשמאל לטקסט הכתובה מופיע איור המתאר שורת בתים בעלי גגות אדומים על רקע עצים, המדמים שורת בתים הממוקמים על גדת הבוספורוס.
מאפיין ייחודי נוסף המשקף הן את פארה של הכתובה שלפנינו והן את עושרן של משפחות החתן והכלה הוא היותה מגובה ביריעה גדולה של בד משי איכותי בגוון תכלת.
בתחתית מופיעות חתימות וחותמות: חתימת החתן (מימין); חותמת דיו של החכם באשי, הרב יעקב בכ"ר דוד, בה מופיעה הכתובת "בינדיאי יעקב חכם באשי איסטאנבול -----" ("בינדיאי" = "אני"); ושתי חתימות רבניות מסולסלות, של העדים, אף הם רבנים נודעים בבירה: "הצעיר משה פ'ריסקו" (מימין) ו"הצעיר יהושע עלי הי"ו" (משמאל).
לשאלת זיהויו של המקום בו נערכה החתונה לא מצאנו תשובה ודאית: ייתכן כי מדובר באזור המכונה Sarıyer השוכן בחלקה המערבי (האירופי) של איסטנבול, אך יש לציין כי האזור המכונה קוסקונג'וק (גם: קוזקונג'וק), בו חיה אוכלוסיה יהודית ניכרת עד ראשית המאה ה-20, שוכן בחלקו המזרחי – האסייתי של העיר.
הכלה, רבקה קמונדו (1833-1863), היתה בתו של רפאל שלמה קמונדו (1810-1866) ונכדתו של אברהם שלמה קמונדו, מייסד משפחת קמונדו, שמוצאה ספרדי-פורטוגזי. בראשית המאה ה-19 כבר חלשה משפחת קמונדו על עסקי בנקאות ונדל"ן באימפריה העות'מאנית, תוך שהיא מקיימת קשרים קרובים עם חצר הסולטאנים, מלווה כספים לטובת מימון פרויקטים של האימפריה, ובזכות כך זוכה להיתר מיוחד לרכישת אדמות בשטחי האימפריה. משפחת קמונדו נחשבה לאחת מן המשפחות היהודיות העשירות והמכובדות שבאימפריה העות'מאנית, אשר התפרסמה בהונה הרב, בעסקי הבנקאות, הנדל"ן והפילנתרופיה. בין היתר, ייסדו בני המשפחה מוסדות חינוך יהודיים, היו מעורבים בענייני היישוב היהודי בארץ ישראל והקימו מבנים מפוארים (בהם ארמון קמונדו, Kamondo Sarayı, הנמצא ב"קרן הזהב" באיסטנבול). בשנת 1867 עברו בני המשפחה לפריז, שם פועל עד ימינו מוזיאון האמנות נסים דה קמונדו. המאוזולאום של בני המשפחה ניצב עד היום בבית הקברות בח'אצכוי, איסטנבול.
החתן, מיכאל חלפון (1829-1890), יליד העיר בראשוב שבוולאכיה, היה נכדו של סולומון חלפון (1790-1862), בנקאי יהודי ממוצא ספרדי, אשר שימש כבנקאי של המושל העות'מאני באדירנה (אדריאנופול), ובנו של אברהם חלפון (1808-1884), בנקאי ספרדי-יהודי בוולאכיה וברומניה, שאף כיהן כקונסול הכללי של האימפריה העות'מאנית בבוקרשט (משפחת חלפון עברה מאדריאנופול לוולאכיה בשנת 1829).
בעשור השנים שלאחר חתונתם (וליתר דיוק, בין השנים 1851-1859) נולדו לבני הזוג חלפון-קמונדו לפחות ארבעה ילדים – רג'ינה, סלומון, הורטנז ואסתר.

114X78 ס"מ. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים, כמעט ללא פגיעה בטקסט ובאיורים. ללא סימני קיפול. מוצמדת לבד משי.

ספרות ותערוכות:
• כתובות מעוטרות, מאת שלום צבר, בתוך: יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית, בעריכת אסתר יוהס. ירושלים, מוזיאון ישראל, 1989, עמ' 218-237.
• תורכיה, בעריכת ירון בן-נאה. ירושלים, יד יצחק בן צבי, 2010, עמ' 248-249 (מצולמת, פריט 16).
• The Art of World Religions: Judaism, by M. Kaniel. Poole, Blandford Press, 1979, p. 133 (illustrated).
• Only on Paper, Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection. Chicago, Columbia College, 2005.
• La splendeur des Camondo, de Constantinople à Paris, 1806-1945. Paris, Musée d'art et d'histoire du Judaïsme, 2009.
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Leiden, 2010.
• Istanbul Haggadah. Lod, 2009.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 035.011.054.
הכתובה מתועדת גם באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית (NLI) ובמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 48837.