קבלה מודפסת – כולל "שומרי החומות". ירושלים, [שנות התר"מ בקירוב]. עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמת הכולל: "כולל שומרי החומות בציון וירושלם", וחותמת (בצורת חתימות ידיהם) של ממוני הכולל רבי חיים זוננפלד ורבי טוביה אריה גולדברגר. ירושלים, טבת תרמ"ג [1882].
תודה וברכה לנדיב על תרומתו לכולל, שהייתה "למחית נפשות יקרות המסתופפים בחצרות אלוהינו – ברוכים אתם לה' על גודל חסדכם, על כן להבא לא יסור פרי צדקתכם מאת אחיכם שוכני הר הק'... ואנחנו על משמרתינו נעמוד להעתיר עבור שלומכם והצלחתכם אצל מ"מ כותל המערבי ורחל אמנו...".
מעבר לדף הועתקו בכתב-יד מזמור "שיר למעלות אשא עיני" וקמע "מכשפה לא תחיה".

הגאון רבי (יוסף) חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו.
כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים [הקבלה שלפנינו היא מהתקופה בה היה נקרא שמו רק "חיים זאננעפעלד"].
במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.

[1] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשוליים.