שלושה מתווים לכיסוי למצות מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת], תרע"ד (1913/4) עד תרצ"ה (1934/5) בקירוב.
עיפרון, דיו ועפרונות צבעוניים על נייר.
שלושה מתווים שונים; שניים מהם נועדו להכנת מתנה לתורמים, ומעוטרים בין היתר במילים "מנחה שלוחה". המתווים מציגים אלמנטים שונים מענייני הפסח וארץ ישראל: סימני הקערה, שני גדיים, מקום המקדש, הכותל המערבי, שבע הספירות המקבילות לסימני הקערה מסודרות על גבי מגן דוד, פסוקים, הברכה על אכילת מצה ועיטורים צמחיים. שניים מן המתווים מתוארכים (תרע"ד, תרצ"ה). על אחד מן המתווים מופיעה הכתובת "ירושלם Jerusalem", אולם אף הוא ככל הנראה נעשה בצפת.

34X31 ס"מ; 37X36 ס"מ; קוטר 59 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים וכתמים. קמטים.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).

שלושה מתווים לעבודה "עקדת יצחק" מעשה ידי ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944). [צפת, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
עיפרון על נייר.
במתווים חוזרות, בווריאציות ובקומפוזיציות שונות, התמונות המוצגות בעבודה: אברהם המניף את המאכלת, יצחק העקוד על גבי המזבח, המלאך, האיל הנאחז בסבך בקרניו, אברהם ויצחק בדרכם, והנערים היושבים עם החמור.
העבודה המוגמרת נמכרה במכירת "קדם" 86 פריט מס' 85. מתווה מוגמר ברובו של העבודה מצוי באוסף איינהורן, ומוצג בספר "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט" (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), תמונה 108, שם הוא מיוחס בטעות למשה שאה מזרחי.

שלושה מתווים, 32X41 ס"מ עד 38X50 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. קרעים וקרעים חסרים בכל הדפים, עם פגיעות במתווים. אחד הדפים קרוע לאורכו (מנותק לשניים). כתמים ופגמים נוספים. סימני קיפול וקמטים. תיקונים בנייר דבק.

ר' יוסף צבי גייגר (1870-1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).

שני דפי שער צבעוניים, כתובים בכתב יד, מתוך "ספר השליחות" של "ישיבת רידב"ז – תורת ארץ ישראל ותלמוד תורה הכללית". צפת, שנת תרפ"ה ושנת תרפ"ח.
דפי שער, כתובים בעט, בכתיבה נאה על דפי מחברת. הדפים מעוטרים במסגרות ובהן ציטוטים מן המקורות, ובאיורי פרחים, בדיו צבעונית ובדיו מוזהבת. מצורף דף נוסף מן הפנקס בכתיבה מרובעת, תחילתו של מכתב פנייה ליהודי אמריקה לגיוס תרומות עבור הישיבה, על נייר רשמי של "ועד ישיבת תורת ארץ ישראל ותלמוד תורה הכללית" בצפת.
הדפים אויירו ונכתבו כנראה בידי ר' יוסף צבי גייגר מצפת – מגבאי הישיבה.

[3] דף. 21X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשוליים.

מקור: עיזבון רבי יוסף צבי גייגר, צפת.

ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד 1870-1944), הנודע כאבי הציור הצפתי. עסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. יליד צפת ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).

כ-30 אגרות וגלויות "שנה טובה". מו"לים שונים ומקומות שונים, [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
באוסף: גלויות ואגרות המציגות מראות מן החיים היהודיים – תפילות הימים הנוראים, תקיעת שופר, טקס נישואין, משפחה בדרכה לבית הכנסת, ברכת הבנים ועוד; סצנות תנ"כיות, בהן הסנה הבוער, חלום יעקב ועוד; גלויות ואגרות מעוטרות במוטיבים הרווחים של ציפורים ופרחים; כרטיסי "פופ-אפ" ואגרות מעוטרות ב"פרסים"; ועוד.

גודל ומצב משתנים. מרבית הגלויות והאגרות במצב כללי טוב עד בינוני. כתמים. פגמים קלים. במרבית הגלויות והאגרות נעשה שימוש.

דף מודפס בפורמט גדול, "תכנית בית המקדש השלישי", מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות. ירושלים, [תר"פ 1920, בערך].
ציור מודפס, על דף בפורמט גדול במיוחד. בצדו השמאלי של הדף נדפסה הערה מאת המו"ל: "התכנית הזה הוא מיוסד עפ"י תכנית כת"י שמצאתי באוצר הספרים "בבלותיקה [!] העברית" בעיר קאירא במצרים - ועפ"י ציור ספר "בנין נצח", ובהוספות נופך משלי מה שלקטתי וציירתי עפ"י רש"י והרד"ק, ומצודת דוד, והגר"א ומלבי"ם".

דף, 58.5x56.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול, עם קרעים קלים בשוליים ובמרכז הדף.