מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי צבי דוב גליקסון, חתנו של רבי חיים מבריסק. וורשא, ב' תמוז תרפ"ט [1929].
מכתב מטעם ישיבת "תורת חיים" בווארשא, מודפס במכונת-כתיבה, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה: "...הכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי'[ה]... נאם צבי דוב הלוי גליקסזאהן ר"מ ראשי 'תורת חיים'", עם חותמת "ישיבת תורת חיים ווארשא – ע"ש מרן הגאון ר' חיים סאלאווייציק..." .
נשלח עבור שד"ר הישיבה שנסע לשוודיה, והוא מופנה אל הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייז (תרכ"ט-תשי"א; סופר ופעיל ציוני, הרב הראשי של שטוקהולם), בבקשה לתמיכה בישיבת "תורת חיים" מיסודו של הגאון רבי חיים סולובייציק מבריסק, שכן "הוצאות ישיבתנו זו מרובות מאד, כי רובם של תלמידים המה מבני עניים כמאמרם ז"ל הזהרו וכו', ועול כל הצטרכותם מוטל על הישיבה הק' ויש לה להישיבה בית תבשיל... החובות רבו עלינו ועלו לסכום עצום... לזאת שלחנו את ידידנו הרה"ג הנכבד מר שמואל משה רובינשטיין נ"ל למדינה שוועדען במטרה לאסוף שם כסף לטובת קיום ישיבתנו הק', ובזה הננו פונים אל כמ"ה בתור מנהיג עדת ישורין, ודבריו נשמעים לכל יהודי מדינתו, כי יסייע ביד צירנו הנכבד להשיג את מגמתו הטוב...".

הגאון רבי צבי דוב (ר' הירש בער) הלוי גליקסון (תר"מ בערך-נספה בשואה), נולד בוורשא לאביו רבי אברהם יעקב מחסידי סוכוטשוב. ניכר מילדותו לעילוי גדול ובגיל בר-מצוה כבר ידע בעל-פה את כל הש"ס. רבם האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" היה מדריכו לפרקים בדרכי לימוד התורה, ולימים התוודע אל הגר"ח מבריסק שהיה מגיע לעתים תכופות לוורשא ועסק עמו רבות בדברי-תורה. לימים בחר בו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק כחתן לבתו היחידה, ובתקופת מגוריו בבריסק בצל חותנו הגדול, קיבל רבי הירש בער ממנו רבות, מדרכי הנהגתו ודרכי לימודו בהבנה והעמקה לאמיתה של תורה. עם פטירת חמיו הגר"ח, נוסדה על שמו בווארשא ישיבת "תורת חיים", ובראשותה הועמדו חתנו רבי הירש בער גליקסון ובנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – עם מעברו של הגרי"ז לכהן ברבנות בריסק נותר גיסו רבי הירש בער לכהן לבדו כ"ר"מ ראשי" בישיבה, תפקיד בו כיהן קרוב לעשרים שנה, עד חורבנה של הישיבה בימי השואה. בתו צירל נישאה בשנת תרצ"ג לרבי אברהם מאיר פינקל הי"ד (בן הגרא"י פינקל ממיר), ולימים אף הוא כיהן אף הוא כר"מ בישיבת "תורת חיים".

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. נקבי תיוק. סימני קיפול.