"אוהב יי שערי ציון". לוח המקומות הקדושים, נדפס על ידי "המדפיס הח"הש כהר חיים זאב אשכנזי נרו' מירושלים תוב"ב". ללא ציון מקום הדפוס ושנה, [אולי שאלוניקי, תר"ג 1843 בקירוב (לפי מפעל הביבליוגרפיה)]. חיתוך עץ.
דף גדול ובו מפה הגיאוגרפית של המקומות הקדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, אשר נשלח לנדבנים כאמצעי לגיוס כספים לטובת יושבי ארץ ישראל (גרסה מוקדמת, ללא הכתובת המקובלת "מנחה שלוחה מעיר הקדושה ירושלים..."). במרכזו מופיע איור סכמתי של הכותל המערבי, "מדרש שלמה ו"בית המקדש" (כפת הסלע), מסביב מופיעים תיאורים גרפיים של עשרות אתרים קדושים בארץ ישראל: קברי האבות וקברי נביאים, תנאים ואמוראים, בתי–הכנסת של צפת, קברי צדיקים בערים ירושלים, שכם, צפת, מירון, טבריה וחברון ואתרים נוספים, מעוטרים באיורי עצים, פרחים, בעלי–חיים, ועוד. האיורים והעיטורים נעשו באמצעות חיתוכי–עץ.
לוח זה חזר ונדפס בכמה גרסאות במהלך המחצית השנייה של המאה ה–19, ונראה כי לפנינו אחת מגרסאותיו הקדומות, אם לא הקדומה ביותר. בפינה השמאלית התחתונה – במקביל לפרטי המדפיס (המופיעים בפינה הימנית התחתונה) – נדפס הכיתוב "כל מי שרואה בצורת בה"מ כאלו נבנה בימיו, י"ר [יהי רצון] שתבנה ב"ב [במהרה בימינו] אמן" בשורה אחת; בגרסה דומה, המתוארכת על ידי הספרייה הלאומית לשנת תרט"ו בערך, מופיע המשפט "כל מי שרואה..." בשתי שורות. כמו כן, בגרסאות אחרות התיבות הפותחות בראש הדף הנן "אהב יי שערי ציון" בעוד שבדף שלפנינו הכתיב הנו "אוהב יי" (עם וי"ו, עפ"י תהלים פ"ז ב', וייתכן כי ה"אהב" שנדפס בגרסה המאוחרת יותר בא לתקן את ה"אוהב" שנדפס כאן). כמו כן, בגרסאות מאוחרות יותר הופיע הדף בהדפסה ליטוגרפית, בעוד שבגרסה שלפנינו נדפס מחיתוכי–עץ.
חיים זאב אשכנזי היה מדפיס במקצועו. הוא עלה לארץ ישראל, ויצא כשליח למרוקו בשנת תקצ"ד. מאוחר יותר, בשנים תר"ב–תרי"ג פעל כמדפיס בשאלוניקי, ובשנים תרי"ג–תרכ"ב בארצות המגרב; הוא הדפיס באלג'יר בשנת תרי"ג; באוראן בשנת תרט"ז; ובתוניס בשנת תרכ"א. לפיכך, יתכן גם שהדף שלפנינו נדפס בצפון–אפריקה.

ראו:

• מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000176986;

• "מרחב" (ספריה לאומית), פריט 990011250980205171;

• "מנחה שלוחה" (2002), מס' 29;

• אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט (1979), מס' 68, 132–133;

• אוסף פויכטונגר, מס' 493.
• ז' וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, ירושלים תשכ"ג, עמ' תסד–תסו; א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ’ 84, 860; א' הטל, על הדפוס העברי במגרב, ממזרח וממערב, ב, תש"ם, עמ' 122–123.

63.5X48.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה קרעים לאורך קווי הקיפול ובשוליים שוקמו באופן מקצועי, עם פגיעות מינוריות בטקסט ובאיורים, אשר הושלמו באופן אמנותי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 079.011.011.