קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- book (101) Apply book filter
- יד (91) Apply יד filter
- כתבי (91) Apply כתבי filter
- manuscript (91) Apply manuscript filter
- print (84) Apply print filter
- יהדות (77) Apply יהדות filter
- jewri (70) Apply jewri filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- וספרי (62) Apply וספרי filter
- מחקר (51) Apply מחקר filter
- research (51) Apply research filter
- ספרי (50) Apply ספרי filter
- גרפיקה (42) Apply גרפיקה filter
- שנה (42) Apply שנה filter
- לוחות (42) Apply לוחות filter
- והדפסים (42) Apply והדפסים filter
- ודפים (42) Apply ודפים filter
- בודדים (42) Apply בודדים filter
- braodsid (42) Apply braodsid filter
- calendar (42) Apply calendar filter
- calendars, (42) Apply calendars, filter
- graphic (42) Apply graphic filter
- poster (42) Apply poster filter
- jewish (39) Apply jewish filter
- letter (38) Apply letter filter
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- בבליוגרפיה (26) Apply בבליוגרפיה filter
- בבליופיליה (26) Apply בבליופיליה filter
- פקסימיליות (26) Apply פקסימיליות filter
- פקסימיליות, (26) Apply פקסימיליות, filter
- bibliophilia (26) Apply bibliophilia filter
- facsimil (26) Apply facsimil filter
- facsimiles, (26) Apply facsimiles, filter
- גיאוגרפיה (25) Apply גיאוגרפיה filter
- מפות (25) Apply מפות filter
- מסע (25) Apply מסע filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- ישראל, (25) Apply ישראל, filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- גיאוגרפיה, (25) Apply גיאוגרפיה, filter
- עם (25) Apply עם filter
- בארץ (25) Apply בארץ filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- geographi (25) Apply geographi filter
- map (25) Apply map filter
- palestin (25) Apply palestin filter
- travelogu (25) Apply travelogu filter
- travelogues, (25) Apply travelogues, filter
דף מודפס, "לוח שנת ת"צ לפרט קטן, עם כל המועדים והמולדות ותקופות, וגם החגאות וירידים ה[נ]הוגים במדינות אלו". וואנזיבעק (ונדסבק), דפוס ישראל בר אברהם, [תפ"ט 1729]. עברית ויידיש.
דף גדול, מודפס מצדו האחד. לוח מפורט לחודשי השנה, עם סדר הפרשיות לקריאה בתורה, זמני החגים והמועדים, ותאריכים עבריים של חגי הנוצרים, וכן זמני הירידים באותה שנה. בשני צדי העמוד נדפסו ביידיש זמני המולד וה"תקופות". תחת שמות החודשים נדפסו איורים קטנים בחיתוכי עץ, של נוף עירוני מתחלף, עם מזל החודש.
34.5x34.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות. פגמים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. הדף משוקם בהדבקה על בד–רשת (מצדו האחורי של הדף).
לוח נדיר, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ולא ידועים לנו עותקים נוספים ממנו בספריות ציבוריות.
ראו:
Palaces of Time, Jewish Calendar and Culture in Early Modern Europe, מאת Elisheva Carlebach (Harvard University Press, 2011). תמונת הלוח שלפנינו מופיעה בעמ' 64.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 075.011.012.
דף מודפס, "לוח שנת תקי"ג לפ"ק". פיורדא, [ללא שם מדפיס, תקי"ב 1752]. עברית ויידיש.
דף מודפס מצדו האחד. לוח מפורט לחודשי השנה, עם סדר הפרשיות לקריאה בתורה, זמני החגים והמועדים, ותאריכים עבריים של חגי הנוצרים. זמני המולד וה"תקופות" נדפסו ביידיש. בשולי הדף, משני צדיו, נדפסו שמות המזלות ולצדם איורים נאים.
36x44 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי הדף, וקרעים חסרים זעירים במרכזו (סימני עש?), עם פגיעות מזעריות בטקסט.
לוח נדיר, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ולא ידועים לנו עותקים נוספים ממנו בספריות ציבוריות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 075.011.014.
דף מודפס, "לוח של שנת תיו קוף כף ויו לפ"ק". פרנקפורט דמיין, נדפס על ידי יורשי מהור"ר וואלף לוי, בבית הענריך בייערהאפר, [תקכ"ה 1765]. עברית ויידיש.
דף מודפס מצדו האחד. לוח מפורט לחודשי השנה, עם סדר הפרשיות לקריאה בתורה, זמני החגים והמועדים, ותאריכים עבריים של חגי הנוצרים ושל ירידים. זמני המולד וה"תקופות" נדפסו ביידיש. בשולי הדף משני צדיו, מופיעים שמות המזלות ולצדם איורים נאים מתאימים בחיתוכי עץ.
בחלקו העליון של הלוח מופיעה כרונולוגיה קצרה של אירועים מרכזיים בהיסטוריה היהודית, ובחלקו התחתון של הדף פירוט "הימים שראוי להתענות על מיתות הצדיקים".
37x44 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. קרעים חסרים בשולי הדף, ללא פגיעה בטקסט. הדבקות נייר קטנות בפינות מצדו השני של הדף.
לוח נדיר, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, ולא ידועים לנו עותקים נוספים ממנו בספריות ציבוריות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 075.011.013.
לוח קישוט לסוכה. "חשב" אברהם ירמיה קאלימאני, "צייר" פראנציסקו גריזליני. [איטליה, כנראה ונציה, אמצע המאה ה–18, 1750 בקירוב].
תחריט על נייר; צבוע באופן חלקי.
לוח קישוטי לתלייה בסוכה, אשר תוכנן בידי אברהם ירמיה קאלימאני ובוצע בידי פרנצ'סקו גריזליני. קאלימאני, הנזכר כאן בתור "חשב" (כנראה בהוראת "הגה" או "תכנן"), בנו של הרב המפורסם שמחה קאלימאני (מרבני ונציה במאה ה–18, מדקדק, משורר ומחזאי). שמו נזכר גם בלוח שנדפס בוונציה בשנת תקכ"ב ובלוח קיר שנדפס שם בשנת תקכ"ז. גריזליני (Francesco Griselini, 1717–1787), הנזכר כאן בתור "צייר" (כנראה בהוראת איור ותחריט), חרט–אומן המפורסם בעיקר בתחריטים שיצר למגילת אסתר בשנות ה–40 של המאה ה–18, בכמה מפות שחרט ובמספר תחריטים אשר יצר לתנ"ך ולספרי תפילה שנדפסו בוונציה בשנות ה–1750.
במרכז הלוח מופיע קרטוש גדול המיועד לכתיבת ברכה או פסוק הקשורים בחג הסוכות (בלוח שלפנינו מופיע הפסוק "כי חמת אדם תודך, שארית חמת תחגר" – תהלים ע"ו, י"א). הקרטוש מעוטר בפירות ובעיטורים צמחיים שונים, ובתוכו נדפסו גם שני איורים של עצים – מימין עץ זית שתול בתוך כד, ומשמאל עץ תמר. המסגרת החיצונית מעוטרת בשתי סצנות הקשורות בחג הסוכות: בראש הדף איור המתאר את הענן ואת האש אשר ירדו מן השמים בחנוכת בית המקדש ("ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן", מלכים א', ח', י"א), ובחלקו התחתון איור המתאר את "שמחת בית השואבה". בארבעת המדליונים הממוקמים בשוליים העליונים מתוארים: סוכה, שלמה לפני המזבח, תפילת שלמה המלך ("ויסב המלך את פניו ויברך...") ואיור נוסף של סוכות ושל איסוף סכך. בשוליים התחתונים – מימין ומשמאל – מופיעות דמויותיהם של אהרן הכהן ושל משה.
ידועים עותקים אחדים של לוחות מסוג זה (אף הם נושאים פסוקים מתהלים ע"ו). על הלוח הנמצא באוסף מוזיאון ישראל כותב מרדכי נרקיס: "רב העניין בדף יחיד הנמצא בבית הנכות הלאומי בצלאל בירושלים והוא תחריט מעשה ידיו של חרט לא יהודי בשם פראנצוסקו גריזליני החותם עברית ומספר שהדף נעשה בהשפעת או ב"מחשבת" אברהם ירמיה קאלימאני [...] מן הדגם של משפחת פואה הקבוע בתוך התחריט אפשר לנו להבין שהדף הוצא על ידי אחד המדפיסים ממשפחה זו שפעלו בויניציאה בשנות הארבעים של המאה השמונה עשרה, ואף אמנם מוצאים אנו ברשימות הספרים שהוציאו גם את "בסוכות" הזה" (לא ברור אם נרקיס ראה עותק דומה או שמא זיהה את עץ התמר כסמלה של משפחת פואה. מתוך: "הסוכה ועיטוריה", נדפס ב"אוגדן למורה – שלושת הרגלים", 1980).
מצב בינוני. כתמים ופגעי רטיבות (בעיקר בשוליים). קרעים ופגמים, רובם משוקמים שיקום מקצועי. מוצמד ללוח קרטון. חלקו המרכזי של הדף (כ–25X13 ס"מ בקירוב) הוחלף, כנראה, בפיסה מדף אחר, או עבר שיקום.
תערוכות:
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 038.011.008.
10 מגזרות–נייר. מזרח אירופה, שתיים מהן מהעיירה אוהנוב (Uhniv), אוקראינה, [ראשית המאה ה–20 בקירוב; טרם מלחמת העולם השנייה].
לקט מגזרות–נייר, כפי הנראה כולן מטיפוס ה"שבועות'לך" או "רויזעלעך" – מגזרות–נייר קטנות שנהגו להדביקן על זכוכית החלונות כקישוט בחג השבועות. כולן גזורות מנייר לבן, ללא כתובות או צבע (למעט אחת).
המגזרות מציגות מוטיבים רבים ושונים אשר רווחו במגזרות נייר יהודיות במזרח אירופה, ובהם: צמדי אריות, איילים, תרנגולים ועופות שונים; נשר דו–ראשי; המרגלים אוחזים במוט עם אשכול ענבים, ועוד.
על שתיים מהמגזרות מופיע הכיתוב "Uhnow / Z Uchnowa" בכתב יד; בשולי מגזרת אחרת מופיע הכיתוב "חג השבועות"; שלוש מהמגזרות אינן מודבקות לנייר; מגזרת אחת נושאת כיתוב בעט ("שלשה קנה המנרה מצידה האחד...") ועיטורים בעפרון.
גודל משתנה, 17X10.5 ס"מ עד 34X21 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
ראו: מגזרות נייר, אמנות יהודית עממית, מאת גיזה פרנקל (מסדה, 1983), עמ' 120–123.
מקור: אוסף פרטי.
מגזרת נייר בדגם עצי רימון, צבועה ביד, מעשה ידי יוסף צבי גייגר (1870–1944). [צפת], תרס"ז (1906/1907).
מגזרת בדגם שני עצי רימון עטורי פירות ופרחים, ובמרכז רובץ אריה. בין העלים משובץ סרט נייר ועליו הפסוק משיר השירים "שלחיך פרדס רימונים" (שיר השירים ד:יג). המגזרת מתוארכת בגבה: "שנת תרסזיין".
גייגר היה ידוע בעירו צפת כסופר וצייר ברוך כישרון. ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי, בהן מגזרות לחג השבועות ומגזרות ששימשו כקישוטי סוכה.
24X21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. נקבי תליה.
ר' יוסף צבי גייגר (1870–1944), יליד צפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת). עוד מספר הנכד כי סבו היה מאוהבי השפה העברית ומשוחריה; במאמציו להנחיל את השפה, תלה ב'חדרים' ובישיבות ברחבי העיר שלטים שהזמין מאוסטריה ועליהם מילים עבריות כדי שילמדו אותן הילדים, ואת ילדיו ונכדיו לימד את השפה עד שידעו אותה על בוריה.
מקור: עזבון ר' יוסף צבי גייגר (1870–1944).
כרזה גדולה לכבוד חודש אדר, כתובה ומעוטרת ביד. [צפת?, סוף המאה ה–19 או ראשית המאה ה–20].
בראש הכרזה הכתובת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ומתחתיה הקדשה, "מנחה שלוחה לכבוד חותני מחברתו נאוה וצאצאיהם תחיו" היוצרת ראשי תיבות – "משלח מנות"; והפסוקים "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים". במרכז כתובות הלכות מגילה בארבעה טורים, עם אקרוסטיכון – "שמואל, מרדכי, אסתר". למטה מופיעים ברכות קריאת המגילה והפיוט "שושנת יעקב". הדף מוקף במסגרת מיקרוגרפית ובה כתובה מגילת אסתר. הכרזה לא הושלמה – חלק משטחה נותר ריק ואחת מהלכות המגילה לא נכתבה אף שהוכן לה מקום.
70X50 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. עקבות תיקונים בנייר דבק חומצי. כתמים, בהם כתמים מן הדיו עקב הקיפול. קמטים.
מקור: עזבון ר' יוסף צבי גייגר (1870–1944).
פריט 8 לוח גדול ומוקדם עם חיתוכי עץ של המקומות הקדושים וקברי צדיקים – המזרח התיכון, תר"ג 1843 בקירוב
"אוהב יי שערי ציון". לוח המקומות הקדושים, נדפס על ידי "המדפיס הח"הש כהר חיים זאב אשכנזי נרו' מירושלים תוב"ב". ללא ציון מקום הדפוס ושנה, [אולי שאלוניקי, תר"ג 1843 בקירוב (לפי מפעל הביבליוגרפיה)]. חיתוך עץ.
דף גדול ובו מפה הגיאוגרפית של המקומות הקדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, אשר נשלח לנדבנים כאמצעי לגיוס כספים לטובת יושבי ארץ ישראל (גרסה מוקדמת, ללא הכתובת המקובלת "מנחה שלוחה מעיר הקדושה ירושלים..."). במרכזו מופיע איור סכמתי של הכותל המערבי, "מדרש שלמה ו"בית המקדש" (כפת הסלע), מסביב מופיעים תיאורים גרפיים של עשרות אתרים קדושים בארץ ישראל: קברי האבות וקברי נביאים, תנאים ואמוראים, בתי–הכנסת של צפת, קברי צדיקים בערים ירושלים, שכם, צפת, מירון, טבריה וחברון ואתרים נוספים, מעוטרים באיורי עצים, פרחים, בעלי–חיים, ועוד. האיורים והעיטורים נעשו באמצעות חיתוכי–עץ.
לוח זה חזר ונדפס בכמה גרסאות במהלך המחצית השנייה של המאה ה–19, ונראה כי לפנינו אחת מגרסאותיו הקדומות, אם לא הקדומה ביותר. בפינה השמאלית התחתונה – במקביל לפרטי המדפיס (המופיעים בפינה הימנית התחתונה) – נדפס הכיתוב "כל מי שרואה בצורת בה"מ כאלו נבנה בימיו, י"ר [יהי רצון] שתבנה ב"ב [במהרה בימינו] אמן" בשורה אחת; בגרסה דומה, המתוארכת על ידי הספרייה הלאומית לשנת תרט"ו בערך, מופיע המשפט "כל מי שרואה..." בשתי שורות. כמו כן, בגרסאות אחרות התיבות הפותחות בראש הדף הנן "אהב יי שערי ציון" בעוד שבדף שלפנינו הכתיב הנו "אוהב יי" (עם וי"ו, עפ"י תהלים פ"ז ב', וייתכן כי ה"אהב" שנדפס בגרסה המאוחרת יותר בא לתקן את ה"אוהב" שנדפס כאן). כמו כן, בגרסאות מאוחרות יותר הופיע הדף בהדפסה ליטוגרפית, בעוד שבגרסה שלפנינו נדפס מחיתוכי–עץ.
חיים זאב אשכנזי היה מדפיס במקצועו. הוא עלה לארץ ישראל, ויצא כשליח למרוקו בשנת תקצ"ד. מאוחר יותר, בשנים תר"ב–תרי"ג פעל כמדפיס בשאלוניקי, ובשנים תרי"ג–תרכ"ב בארצות המגרב; הוא הדפיס באלג'יר בשנת תרי"ג; באוראן בשנת תרט"ז; ובתוניס בשנת תרכ"א. לפיכך, יתכן גם שהדף שלפנינו נדפס בצפון–אפריקה.
ראו:
• מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000176986;
• "מרחב" (ספריה לאומית), פריט 990011250980205171;
• "מנחה שלוחה" (2002), מס' 29;
• אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט (1979), מס' 68, 132–133;
• אוסף פויכטונגר, מס' 493.
• ז' וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, ירושלים תשכ"ג, עמ' תסד–תסו; א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ’ 84, 860; א' הטל, על הדפוס העברי במגרב, ממזרח וממערב, ב, תש"ם, עמ' 122–123.
63.5X48.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה קרעים לאורך קווי הקיפול ובשוליים שוקמו באופן מקצועי, עם פגיעות מינוריות בטקסט ובאיורים, אשר הושלמו באופן אמנותי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 079.011.011.
"שיר המעלות בשוב יי את שיבת ציון...". לוח המקומות הקדושים. ללא ציון שם המדפיס, מקום הדפוס או שנה, [כנראה ירושלים, סוף המאה ה–19 / 1900 בקירוב]. דפוס ליטוגרפי.
דף גדול ובו מפה הגיוגרפית של המקומות הקדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, אשר נשלח לנדבנים כאמצעי לגיוס כספים לטובת יושבי ארץ ישראל; בשוליים התחתונים נדפסה כתובת–הקדשה בנוסח המקובל: "מנחה היא שלוחה לכבוד השם הטוב הי' ונכבד..." (ואחריה מקום ריק לכתיבת שם הנמען).
במרכז הדף מופיעים איוריהם של הכותל המערבי, "מדרש שלמה ו"בית המקדש" (כפת הסלע), ומסביב מופיעים תיאורים גרפיים של עשרות אתרים קדושים בארץ ישראל: קברי האבות וקברי נביאים, תנאים ואמוראים, בתי–הכנסת של צפת ואתרים נוספים.
גרסה זו של לוח המקומות הקדושים שונה במקצת מהגרסאות האחרות המתועדות במחקר. התיבות הפותחות בראש הדף ("שיר למעלות...") אינן מופיעות בגרסאות אחרות, מוקדמות יותר, ואין כאן כל אזכור לשם המדפיס. נראה כי היא מבוססת על הגרסאות שנדפסו בשאלוניקי (בידי חיים זאב אשכנזי, ראו פריט קודם) ובאלג'יריה (בידי ראובן גבאי) בשלושת העשורים הקודמים.
ייתכן כי גרסה זו נדפסה בירושלים בסוף המאה ה–19 (או סביבות 1900): האיורים שנוספו בגרסה זו (בעיקר במרכז הדף) וכן הטיפוגרפיה שבו מזכירים במקצת את עבודותיו המוקדמות של משה בן יצחק (שאה) מזרחי (עלה לארץ ישראל בשנת 1890). עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות שהדף נדפס באלג'יריה או במקום אחר בצפון אפריקה.
52.5X41.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כמה פיסות חסרות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוחזרות באופן מקצועי ואמנותי. כתמים. קרעים ותיקוני–הדבקה ישנים.
ראו:
תמונות מסיפור מגילת אסתר, הדפס ליטוגרפי בשחור–לבן מעשה ידי משה בן יצחק שאה מזרחי. ירושלים, שנת "בסת"ר" [תרס"ב 1902].
בהדפס נראות חמש סצנות שונות ממגילת אסתר: "המלך אחשוורוש ואסתר המלכה"; "ומרדכי יצא מלפני מלך (!)"; "הרצים רוכבי הרכש ואחשתרנים יצאו מבוהלים ודחופים"; "ויתלו את המן על העץ"; "אלו עשרת בני המן הרשע". בתחתיתו כתובת, חתימה מודפסת ותאריך: "אכלו רעים שתו ושכרו וימי הפורים בשמחה שמרו: כתבתי פעה"ק ירושלם ת"ו, אני הצעיר משה בן יצחק מזרחי ש' בסתר (=תרס"ב)...".
ידועות מספר גרסאות שיצר האמן לעבודה זו, השונות במקצת מהגרסה שלפנינו (ראה: "אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט", הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979 , עמ' 118–132).
הדפס: 45.5X35.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. כמה פיסות חסרות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוחזרות באופן מקצועי ואמנותי. כתמים. קרעים ותיקוני–הדבקה ישנים. נתון במסגרת. לא נבדק מחוץ למסגרת.
מקור:
• קדם, מכירה פומבית 51, חלק ב', 2016, פריט 559.
• אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 039.011.042.
דף מתוך כתב–יד עות'מאני, המציג שלושה מבני–מופת אדריכליים בעיר איסטנבול: מסגד סולימאנייה, בית הכנסת "חמדת ישראל" והכנסייה הביזנטית "איה סופיה". [איסטנבול?, ראשית המאה ה–20 בקירוב].
בדף שרטוט גדול ומרשים, מלווה רישומים בספרות ערביות וכותרות בכיתוב קליגרפי (טורקית באותיות ערביות), המציג שלושה בתי תפילה היסטוריים באיסטנבול: הכנסייה הביזנטית "איה סופיה" (נבנתה במאה ה–6), מסגד "סולימאנייה" (נבנה במאה ה–16), ובית הכנסת "חמדת ישראל" (נבנה בשנת 1899).
עבור כל אחד מהמבנים צויר שרטוט–חזית גדול, שרטוט–פנים של אולמות התפילה, חישוב של מרכז הכובד ואיורים מוגדלים של פרטים ואורנמנטים. לצד השרטוט של בית הכנסת מופיע איור של מנורה בעלת שבעה קנים. השרטוט כולו מוקף מסגרת מעוטרת, שבשוליה חותמת–דיו עות'מאניות, רישום קליגרפי נוסף בדיו–אדומה (חתימה?), ומספר רישומים קטנים.
בית הכנסת "חמדת ישראל" נפתח לתפילה בראש השנה תר"ס (1899), לאחר ניסיונות ממושכים של תושבים יוונים וארמנים למנוע את הקמתו. כשהגיעה השמועה על ניסיונות אלה לאוזני הסולטאן הטורקי, עבד אל–חמיד השני, הוא הורה לשלוח חיילי משמר כדי להבטיח את השלמת הבנייה, והותירם לשמור על המתפללים לאחר פתיחת בית הכנסת. כאות הוקרה, נבחר עבור בית הכנסת השם "חמדת ישראל" (המזכיר בצלילו את שם הסולטאן – חמיד).
בצדו האחורי של הדף טקסטים הכתובים בכתב–יד, בדיו שחורה ואדומה (ארבעה עמודי טקסט), עם הערות–צד.
[1] דף (שני גיליונות מודבקים זה לזה), 68X42 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים, מחוזקים בנייר דבק.
תערוכה:
דיוקן רבי מנשה בן ישראל, תצריב מעשה ידי רמברנדט ואן ריין. חתום ומתוארך בלוח. [אמשטרדם, שצ"ו] 1636.
תצריב; נדפס מהפלטה המקורית, שלב שלישי (third state, על פי קטלוג New Hollstein).
דיוקן רבי מנשה בן ישראל, מעשה ידי רמברנדט ואן ריין (Rembrandt Harmensz van Rijn, 1606–1669) גדול ציירי תור הזהב ההולנדי במאה ה–17.
מנשה בן–ישראל (1604–1657), רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות ואנוסי ספרד ופורטוגל, לזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון.
רבי מנשה בן ישראל עמד בקשרים עם מלומדים, אנשי שררה ואמנים מבני דורו, בהם רמברנדט ואן ריין, שהנציח את דמותו בתחריט שלפנינו, ואף הכין מספר תחריטים לספרו של רבי מנשה בן ישראל, 'אבן יקרה' (1655). רמברנדט, אשר בית המלאכה שלו ניצב בסמוך לבית הכנסת הפורטוגזי בשכונה בה התגוררו רבים מיהודי אמשטרדם, יצר כמה וכמה עבודות בעלות מוטיבים יהודיים ותנ"כיים, ומספר דיוקנאות של בני הקהילה היהודית באמשטרדם.
15.5X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרע משוקם בשוליים התחתונים (ללא נזק להדפס). עקבות הדבקה בגב.
ראו:
• The New Hollstein Dutch & Flemish Etchings, Engravings and Woodcuts, Vol. II: TEXT II, 1636–1665.. מס' 156.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.075.