כתב-יד מעוטר ומאויר – "עץ חיים" לרבי חיים ויטאל – אלטונה, המאה ה-18 – אילנות ספירות ואיורים נוספים

פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה

כתב-יד, "עץ חיים" תורת האר"י – מאת רבינו חיים ויטאל, בעריכת רבי מאיר פופרש, עם הגהות רבי יצחק מפוזנא, בכתב-ידו של רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ. [אלטונה, מחצית ראשונה של המאה ה-18, תפ"ט? 1729?].
כתיבה אשכנזית רהוטה, זעירה, מדויקת ונאה במיוחד. בראש כתב-היד שער מאויר, והוא מעוטר לאורכו באיורים ועיטורים מרהיבים. אלו נעשו בהשראת השערים ועיטורי הדפוס ששימשו בהדפסת ספרים עבריים בגרמניה והסביבה במאה ה-18, ובהשראת הטיפוגרפיה ועיטורי הדפוס של מדפיסי אמשטרדם במאה ה-17 (באיורים הועתקו גם קווי החרט של הדפס-העץ או הדפס-הנחושת ששימשו בדפוס; השפעה דומה של הדפוס על עיטור כתבי-יד ידועה בעבודותיהם של אמני "אסכולת מורביה", ראו על כך: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]; ראו להלן). ברוח זו נעשה כאן עיצוב העמוד, וכן עיצוב תיבות הפתיחה וצורת האותיות.
בראש כתב-היד שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן, דמויות מלאכים ועוד. לאורך כתב-היד תיבות פתיחה מעוטרות וקישוטים שונים, וכן תרשימים ואיורים קבליים. בסופו איורי עיגולים של העולמות, "צורת האדם בג' אבות", איורי ידיים ("האותיות בפרקי הידים"), ואיורי "אילנות" – השתלשלות הספירות. בדף רטו עמוד שער, במרכזו איור שני אריות אוחזים מגן ובראשו כתר. במרכז המגן נכתב: "הגהות השייכים לספר עץ החיים" (בדפים שלאחר מכן נכתבו הגהות מבית מדרשו של רבי משה זכות, שנדפסו מאוחר יותר בסוף ספר מבוא שערים, ירושלים תרס"ד).
מלבד ההגהות הנ"ל הועתקו בסוף הכרך: פרק מספר מבוא שערים, מאמר אין תחילת דינו של אדם (נדפס בסוף ספר יצירה, ורשא תרמ"ד).
בסוף כתב-היד דף גדול במיוחד, מקופל לשלושה, ובו "אילן ספירות" – תרשים מעוטר של השתלשלות העולמות, בצורה של עיגולים (חלקם משולבים זה בזה).
בדף השער קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט, וניתן לקרוא בו: "ספר עץ החיים... נכתב בשנת ט'וב לי ת'ורת פ'יך מאלפי [חסר]... י'שמח [ישראל] [חסר]... אשר [חסר]... חתן ר' יוזפ[חסר]... אלט[ונה]...".
סופר כתב-היד הוא רבי ישראל ב"ר אשר מסעלץ, חתן ר' יוזפא בוכבינדר מאלטונא. מלבד כתב-היד שלפנינו, ידועים ממנו עוד ארבעה כתבי-יד מפוארים של ספר עץ חיים, כולם עם שערים, איורים ועיטורים מרהיבים שנעשו בהשראת הדפסים ששימשו בדפוס: כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה Mich. 620 (נויבאואר 1673) שנכתב בשנת תפ"ח, בשערו נכתב: "כתבתי... ישראל בא"א אשר ז"ל חתן ר' יוזפא בוכבינדר בק"ק אלטונא"; כתב-יד פראג, המוזיאון היהודי Ms. 69, שנכתב בשנת ת"ץ, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר, על זה הנייר, ישראל בא"א כהר"ר אשר זלה"ה מק"ק סעלץ, חתן ר' יוזפא ב"ב בק"ק אלטונא יצ"ו"; כתב-יד קופנהגן, הספרייה הלאומית של דנמרק Ms. Hebr. 43, משנת תק"ט, בשערו נכתב: "אני הסופר והצייר ישראל"; כתב-יד ברוקלין, ספריית חסידות חב"ד Ms. 1188, בשערו נכתב: "אני הסופר והמצייר ולא להתפאר ישראל במו"ה אשר ז"ל מק"ק סעלץ".
מן האותיות המודגשות בפרט השנה שלפנינו עולה השנה תפ"ט, וכפי הנראה זו שנת הכתיבה (אם כי ייתכן שבהמשך הפסוק סומנה אות נוספת, או מספר אותיות, ושנת הכתיבה מאוחרת יותר).
ספר עץ חיים שלפנינו שונה בעריכתו מספר עץ חיים שנדפס בקוריץ תקמ"ב. לדעת הרב יוסף אביב"י זוהי כנראה העריכה הראשונה של רבי מאיר פופרש. עריכה זו היתה בידי רבי יצחק מפוזנא והוא הוסיף עליה את הגהותיו. בכתב-היד שלפנינו מופיעות הגהותיו של רבי יצחק מפוזנא שנכתבו על ידי אחד מחתניו, המזכירו בנוסחים כדוגמת "אמר הגאון מהר"י אב"ד פוזנא", "אמר חמי הגאון ז"ל מהר"י" וכדומה (הגהות אלה פורסמו על ידי אביב"י במאמרו 'הגהות על ספר עץ חיים' מאת רבי יצחק מפוזנא, מוריה, שנה יג (תשמ"ד), גיליון א-ב, עמ' לג-לד). הגהות אלו שולבו בכתב-היד שלפנינו על ידי הסופר, בתוך "חלונות", באותיות קטנות יותר.
בדף השער, חותמות מאוחרות של בני משפחת שלזינגר מכמה דורות: "Dr. L. Schlesinger, Hamburg 11. Schlump" [חתום גם בדף ריט2; כפי הנראה הוא הרב ד"ר ליפמן בן רבי אליקים געצל שלזינגר, דיין בהמבורג ותלמיד ה"ערוך לנר", ראו אודותיו: ב"ז יעקבזון, אשא דעי למרחוק, עמ' נד]; "David Schlesinger, Wien"; "אליקים שלזינגר, מעיה"ק ירושלם... London"; "דוד שלזינגר, תל-אביב...". רישום בעלות בכתב-יד: "ספר ק' זה מנחלת אאמו"ר מ"ה דוד שלזינגר זצלה"ה, שייך לשנינו אליקים וזאב נחום שלזינגר".
חותמות בדף השער ובמקומות נוספים: "משה חלפין".


[3], כז, [1], כז-קע, קעב-קעג, קעה, קעח-ריט דף; [1] דף גדול מקופל לשלושה. חסרים דפים קעא, קעד, קעו-קעז. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתב-היד כולו נפגע כתוצאה מהתחמצנות הנייר ומחריכת דיו. בדפים רבים כהה מאוד שטח הטקסט, ולעתים הטקסט כמעט ולא ניתן לקריאה. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות רבות בטקסט. בדף השער ובמספר דפים נוספים, קרעים חסרים גדולים. כל הדפים (כולל הדף המקופל) שוקמו בציפוי נייר שקוף ובמילוי נייר. בדף השער הושלמו ביד חלק מהטקסט ומהאיור. כריכת עור חדשה.


ספרות: סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20], כתב-היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch], בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: המרכז להגות בחינוך היהודי ע"ש דב רפל – מכללת ליפשיץ, עמ' 455-472.


מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GR.011.012.

כתבי-יד – קבלה וסידורי כוונות האר"י – אירופה
כתבי-יד – קבלה וסידורי כוונות האר"י – אירופה