כתב-יד מעוטר, הגדה של פסח וסדר התפילות לימי פסח, עם מגילת שיר השירים, מעשה ידי "הבחור יצחק מאיר חיים משה גבאי". בגדאד, תרי"ד [1853].
כתב-יד שלם, כתוב ומעוטר ביד אמן. כתיבה מזרחית בינונית ומרובעת. בתפילות ובהגדה של פסח עיטורים גיאומטריים בדיו. במגילת שיר השירים מופיעות תיבות-פתיחה גדולות המעוטרות במסגרות ובדגמים צמחיים וכן עיטורי פרחים צבעוניים (בגוני צהוב, כתום, חום וסגול-אדמדם).
עיטורי הפרחים וצורת האותיות בתיבות-הפתיחה זהים לעיטורים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן בידי יצחק מאיר חיים משה גבאי מבגדאד בשנים תר"ח-תרי"ד בקירוב (1848-1854). בהשוואה בין כתב-היד שלפנינו ובין מגילות האסתר מעשה ידי גבאי, נראה כי הגוונים העזים, הצביעה המדויקת והמחושבת, העיטורים הסימטריים ובייחוד צורת האותיות המסוגננת והמוקפדת – הם ממאפייני יצירתו הבולטים, המקנים לכתבי-היד שלו את יופיים.
מקבוצה זו של מגילות אסתר ידועות כיום שש מגילות בלבד, אשר שלוש מהן שמורות באוספים מוזיאליים (שתיים במוזיאון ישראל – אחת באוסף פויכטוונגר ואחת באוסף שטיגליץ; השלישית באוסף "היכל שלמה"). מגילות אלה – המפורסמות ביופיין ובאיכותן – הופיעו בתערוכות רבות ומתועדות בספרות המחקר. עם זאת, במשך שנים רבות זהותו של יוצר המגילות הללו לא היתה ידועה לאשורה, ורק בשנות ה-80 זוהה גבאי כיוצרן, על-פי השוואה לכתב-היד שלפנינו, שהיה לפנים באוסף מאיר בניהו (ראו: קטלוג אוסף שטיגליץ, פריט 191).
עובדה מעניינת נוספת הקשורה בכתב-היד ובמגילות היא כי שתיים מהמגילות הנ"ל (וכפי הנראה גם כתב-היד שלפנינו) היו בעבר באוסף דוד סלימאן ששון, אשר אמו, פרחה (פלורה) ששון היתה בת למשפחת גבאי מבגדאד, וייתכן כי קיים קשר משפחתי ביניהם.
כתב-היד כולל: "סדר ערבית של פסח", סדר ביעור חמץ והגדה של פסח עם תרגום (שרח) בערבית-יהודית, ועם הפיוט "אמונים ערכו שבח" מאת "אהרון הכהן", ומגילת שיר השירים עם התרגום הארמי ותרגום לערבית-יהודית (פסוק אחרי פסוק).
בראש כתב-היד: "...יו' ה' תשעה עשר לחודש כסליו שנת תרי"ד לפ"ק".
קולופון הכותב בסוף תפילת ערבית: "הכותב אותה אני הבחור... יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו... נשלמה ערבית של פסח יום שלושה ועשרים בחודש כסליו יום ג' בש"ק שנת תרי"ד נכתבה בעיר הבירה בגדאד יצ"ו". אחרי הקולופון הוסיף הכותב קללות נגד "כול הגונב אותה" בערבית-יהודית ומזכיר "ובזכות ח' עובדיה אל דיין ובזכות ח' שעייה אל דבאח ובזכות הרון שלום אל דבאח". הוא חותם את שמו פעמים רבות גם בדפים אחרים בכתב-היד. בסוף שיר השירים קולופון נוסף: "נשלמה שיר השירים שרח ולשון ותרגום ביום ה' ארבעה ועשרים בחוד' חשוון שנת תרי"ד נכתבה בעיר הבירה בגדאד יצ"ו, אני... הבחור יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו ...".

[71] דפים כתובים (ועוד דפים ריקים). 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים במספר מקומות). קרעים קלים בשולי דפים בודדים. כריכת עור מקורית, מעוטרת, עם פגמים קלים.

מקור:
1. אוסף פרופ' מאיר בניהו.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב,   IQ.011.014.