מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא (לטביה), י"א טבת תרצ"ח [1937].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו ר' עזריאל זעליג סלונים: הריי"ץ כותב: "נהניתי במאד לשמוע ע"ד ההתועדות בתקוה טובה אשר תביא תועלת בעבודה בפועל, וטוב מאוד עשה בקירובו של התלמיד מר רובין שי' וקיים מצות אהבת ישראל".
בהמשך מכתבו מברכו הריי"ץ לרגל הולדת בנו [ר' משה שלמה סלונים]: "יתן השי"ת ויגדלוהו עם שאר ילידיהם יחיו לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בריוח ובמנוחה בגשמיות וברוחניות".
המכתב לא נדפס באגה"ק של הרבי (נדפס בספר "עבד מלך", עמ' 169).

הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בשנת תרפ"ד, החל בעידודו והוראתו של הריי"ץ את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר).
בחודש בטבת תר"צ נסע בשליחות הריי"ץ לקייפטאון שבדרום אפריקה ושהה שם כשנה וחצי, עד תמוז תרצ"א. בשנת ת"ש יצא לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי. קרעים בקווי הקפל וקרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. רישום בגב.