מהדורות ראשונות של שנים מספרי הרה"ג ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער):
* ספר לקוטי ביאורים – ביאור על "קונטרס ההתפעלות" לאדמו"ר האמצעי. וורשא, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה של הפירוש "ליקוטי ביאורים".
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי האדמו"ר האמצעי, והוא עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם. כמו כן מאריך האדמו"ר האמצעי לבאר מהי "התפעלות חיצונית" ממנה יש להתרחק. הקונטרס נכתב כמענה לשיטתו ולדרכו המנוגדת של האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע) בסוגיית ה"התפעלות". בספר שלפנינו נדפס "קונטרס ההתפעלות" (בשינויי נוסח מהמהדורות שקדמו לו) במרכז הדף, וסביבו נדפס הפירוש "ליקוטי ביאורים". הפירוש מחולק לשניים: "מהדורה קמא" ו"מהדורה תנינא". פירוש "ליקוטי ביאורים" נדפס כאן גם על מספר פרקים מ"שער היחוד" ועל ההקדמה לספר "דרך חיים" – מחיבורי האדמו"ר האמצעי. על החיבור "ליקוטי ביאורים" כתב רבי פנחס, נכדו של רבי הלל: "שנת תרכ"ז [צ"ל תרכ"ח] יצא לאור בוורשא ספר ליקוטי ביאורים, והוא לשונו הזהב ממש, נעתק מפי כתביו" (הקדמה ל"פלח הרמון" על בראשית, ווילנא תרמ"ז).
[1], סז; נב דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי (בעיקר בדפים האחרונים). שני דפים מנותקים. כריכת עור חדשה.
* ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית וחנוכה, בדרך חסידות חב"ד. ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז 1887]. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הסכמות נכדי ה"צמח צדק": בני האדמו"ר המהר"ש הרז"א ור' מנחם מענדל, בני המהרי"ל ה"מגן אבות מקאפוסט" ורבי שמריה נח מבאברויסק, המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן, רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון, וכן הסכמות מגדולי הרבנים, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואוט, זקנו של הרבי מליובאוויטש.
VIII עמ', קמ דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכת עור חדשה.

הרה"ג הרה"ח המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בתחילת דרכו היה תלמיד בנגלה של האדמו"ר רבי אברהם דב אב"ד ז'יטומיר ואווריטש בעל "בת עין", ותלמידו בחסידות של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרונוביל. באמצע שנות התק"ע הגיע לידיו ספר התניא, וכן נזדמן לו לפגוש בחסיד אדמו"ר הזקן ר' זלמן זעזמיר, שביאר לו את תורת רבו בעל התניא "והריחו ביראת השם ואהבתו ע"פ דרך חסידות חב"ד". מאורעות אלו חוללו מהפך בנפשו עד שקם ונסע אל האדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, "ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו". לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח נעשה חסידו של האדמו"ר ה"צמח צדק", והיה נוסע אליו פעמיים בשנה, לחנוכה ולחג השבועות, "והיה שותה בצמא דברי קדשו". בסביבות שנת ת"ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי"ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק. מכתביו נדפסו לאחר פטירתו סדרת הספרים "פלח הרמון", בהם מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו.
בהוראת האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות". בפלך זה התיישבו חסידי חב"ד רבים, שהיו איכרים ועסקו בעבודת אדמה. מחמת ריחוקן של אותן מושבות מליובאוויטש, התרחקו רבים מהם מדרכי החסידות ומעבודת ה'. ר' הלל היה מבקר באותן מושבות, חוזר בפני היהודים הפשוטים מאמרי חסידות ומקרבם ומעוררם לעבודת ה'. עסק רבות גם בצרכי צדקה עבור פדיון שבויים ועבור החזקת מטבחים כשרים לחיילים יהודים בצבא הצאר. במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו"רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. ידידו ר' אייזיק האמלער התבטא פעם אודותיו: היה איכר ונעשה רופא. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואוט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: "וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני". נכדו רבי פנחס, המו"ל של "פלח הרמון" כותב בהקדמתו: "הפלגת צדקתו וחסידותו לא יכילנו הכתב. הוא היה ענו חסיד ומדקדק במצוות וזהיר בהם עד קצה האחרון, וגם על דקדוק קל של דברי סופרים וחומרות הפוסקים או על הנהגה טובה שהנהיג בנפשו, מסר נפשו כעל החמורות... הוא היה האחד המיוחד אשר הקריב את נפשו כליל על מזבח האהבה לאחיו בני עמו, בין על הכלל בין על הפרט, בין בהטבת מצבם החומרי ובין בתיקון מעמדם הרוחני".