מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- book (268) Apply book filter
- ספרי (196) Apply ספרי filter
- חסידות (154) Apply חסידות filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- והקדשות (60) Apply והקדשות filter
- חתימות (60) Apply חתימות filter
- dedic (60) Apply dedic filter
- signatur (60) Apply signatur filter
- signatures, (60) Apply signatures, filter
- chassidut (53) Apply chassidut filter
- print (51) Apply print filter
- מכתבים (47) Apply מכתבים filter
- letter (47) Apply letter filter
- דפוס (45) Apply דפוס filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- proclam (37) Apply proclam filter
- document (36) Apply document filter
- books, (35) Apply books, filter
- שונים (32) Apply שונים filter
- יסוד (32) Apply יסוד filter
- וספרים (32) Apply וספרים filter
- classic (32) Apply classic filter
- miscellanea (32) Apply miscellanea filter
- יהדות (30) Apply יהדות filter
- ספרים (30) Apply ספרים filter
- jewri (30) Apply jewri filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- יד (25) Apply יד filter
- כתבי (25) Apply כתבי filter
- manuscript (25) Apply manuscript filter
- scholar (25) Apply scholar filter
- torah (25) Apply torah filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
זה הספר תהלים, כתיבת יד משה וויינברג. שיקגו, חסר שם מדפיס, [תרע"ב] 1912.
מהדורה פקסימילית של ספר תהלים הכתוב כולו בכתב יד, בידי משה וויינברג.
שער עברי עם איור יד הסופר ושמו. שער נוסף אנגלי עם איור דגל ארצות הברית. בעמוד נפרד תצלום הסופר המחזיק את כתב היד בזרועותיו. הספר מלווה באיורים המתאימים לנושאי הפסוקים ובשערים מאוירים נפרדים לחמשת הספרים שבתהילים.
נד, [2] דף, [7] דפי תמונות מאוירים, [1] תמונת פורטרט. עותק פגום, בו לצד הדפים המקוריים, נכרכו דפים רבים שנדפסו מצידם האחד בלבד. כפי הנראה אחד מדפי לוחות התמונות חסר (דף תמונה אחד מופיע פעמיים). 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. כריכה מקורית עם כיתוב מוזהב, עם דפי בטנה חדשים, שדרת עור ופינות עור חדשות (הספר עבר כריכה מחודשת).
גולדמן 24.
בין הספרים באוסף:
* חומש מקראות גדולות, חלקים שמות, ויקרא ובמדבר. וינה, דפוס שלמה נעטטער, תרי"ט 1859. שלושה כרכים (כריכות חדשות, אחידות).
* מקראות גדולות, חמשה חומשי תורה עם מ"ב פירושים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ט 1899. חותמות הרב צבי יהודא בהר"ן אלשוואנג. גיסו של רבי שמעון שקופב ומראשי הישיבה בגרודנא. היגר לארה"ב וכיהן שנים רבות ברבנות בשיקאגו, ארצות הברית, ולעת זקנה עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק. נפטר בראש השנה תשכ"ב.
* חמישה חומשי תורה, בית דוד, עם תרגומים ופירושים ביידיש. לעמבערג [לבוב], דפוס דוד באלאבאן, תרס"ט [1909]. חמישה כרכים. כריכות חדשות, אחידות.
* מקראות גדולות. ווילנא, דפוס ראם, תר"ץ 1930. חמישה כרכים (כריכות עור מקוריות, מעט פגומות).
* ועוד.
20 כרכים (חלקם עם חותמות). גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כפי שהם.
שלושה סטים של ספרים שנדפסו בווילנא, בהוצאת האלמנה והאחים ראם, עם כריכות עור מקוריות: סט משניות, סט חומשים עם פירוש המלבי"ם, וסט נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם.
* משניות, עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא ועיקר תוספות יום טוב, ועם פירוש תפארת ישראל. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב [1891]. סט בששה כרכים.
* חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, שפתי חכמים ובעל הטורים, ועם פירוש התורה והמצוה למלבי"ם. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב [1891]. סט בששה כרכים (שני כרכים לספר ויקרא). במספר כרכים רישומי בעלות וחתימות של "הצעיר... חיים אתוואתי".
* נביאים וכתובים, עם פירוש רש"י, פירוש מקראי קדש למלבי"ם, והוספות. ווילנא, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, תרנ"א [1891]. אחד עשר חלקים בחמשה כרכים. חסר חלק תהלים.
17 כרכים סך הכל. 22 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כריכות עור מקוריות אדומות. בלאי, פגמים וקרעים חסרים בכריכות ובשדרות (מספר שדרות חסרות לגמרי). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
כרך בפורמט כיס.
דף שער נפרד לחלק השני.
[6], קעג; יט, כא-[ק], ק-קיט, קן-רמז, רמז-רעו, רעח-רפב דף. 11.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מרבית הדפים במצב טוב. מעט כתמים. קרע חסר בדף השער, משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעות במסגרת השער, וקרע חסר קטן בשולי הדף. כריכת עור חדשה.
תלמוד בבלי, שתי מסכתות בשני כרכים:
1. מסכת שבת מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו 1836].
[2], ב-רו; נא, [11] דף. 38 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. דפים ראשונים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים קלים בשולי דף השער הראשון ובמספר דפים נוספים. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד בדפי השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.
2. מסכת עירובין מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים. ווילנא והורודנא, דפוס רבי מנחם מן ב"ר ברוך ורבי שמחה זיסל ב"ר מנחם נחום, [תקצ"ו] 1836.
[2], ב-קמא; כב דף. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים קטנים בדפים הראשונים, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
רישומי בעלות וחותמות של בני משפחת מרגליות מפאלטאסק [פולטוסק]: רבי נתן חיים מרגליות; רבי דוד בן צבי מרגליות; החתן רבי מרדכי יצחק מרגליות.
______________
פולמוס דפוסי ווילנא-סלאוויטא
החל בשנת תקצ"ה ניטש פולמוס חריף בין בני משפחת רָאם, בעלי דפוס וילנא, ובין בני משפחת שפירא, בעלי דפוס סלאוויטא.
ראשית הפולמוס בהסכמה שניתנה לדפוס שפירא כי הדפסת מהדורה נוספת של התלמוד תיאסר במשך 25 שנה. בשנים תקצ"ה-תקצ"ו (לאחר כ-27 שנה מזמן ההסכמה הראשונה) החלו מדפיסי סלאוויטא להדפיס את הש"ס בפעם הרביעית, תוך כדי פולמוס חריף ומפורסם עם מדפיסי ווילנא, שגם הם החלו להדפיס את התלמוד באותם שנים. ממהדורה זו נדפסו בסלאוויטא רק מסכתות ברכות, שבת ועירובין.
לטענת אנשי דפוס שפירא האיסור על הדפסת ש"ס נוסף עדיין עומד בתוקפו, כי מאז המהדורה השלישית שהדפיסו, חלפו רק 21 שנה, ואילו אנשי דפוס ראם טענו כי האיסור חל מיום הדפסת המהדורה הראשונה, ולכן עומדת להם הזכות להדפיס מהדורה ווילנאית.
שני בתי הדפוס ניסו להגיע לפשרה בהליך בוררות (בוררות זבל"א) שנערך בידי רבי בעריש אשכנזי רבה של סלונים (בעל שו"ת נודע בשערים), רבי דוד אב"ד נובהרדוק (בעל גליא מסכת) ורבי אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד ווילנא, אך הצדדים לא הצליחו להגיע לתמימות דעים, והליך הפשרה בוטל. חרף העובדה כי מלכתחילה לא הייתה קשורה לעניין, הפכה מחלוקת זו לחלק מהמאבק בין מתנגדים ובין חסידים באותה תקופה (מדפיסי סלאוויטא היו מצאצאי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ).
בתחילת שנת תקצ"ז, בשעה שפועלי הדפוס בסלאוויטא היו עסוקים בהדפסת מסכת פסחים של מהדורה זו, פורסם חוק חדש של מועצת השרים ברוסיה, שאושר על ידי הצאר ניקולאי, לפיו כל בתי הדפוס היהודיים ייסגרו, ובמקומם יינתן רישיון רק לשני בתי דפוס עבור כל יהודי רוסיה - בווילנא ובקייב (בסופו של דבר הוענק רישיון אחד לדפוס בווילנא, והוקם דפוס חדש שני בזיטומיר).
בין הסיבות העיקריות שהביאו לסגירת בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, היו העלילה המפורסמת של אשמה ברצח אחד מעובדי בית הדפוס בסלאוויטא, וכן דו"ח של צנזורים ומשכילים, שעינם הייתה צרה בבתי הדפוס היהודיים, שהוגשו לממשלה בימים ההם (על סגירת בתי הדפוס, ועל הפולמוס והעלילה, ראה בהקדמות המדפיס ובהסכמות הרבנים שנדפסו בתחילת מסכתות ברכות ועירובין, ובקצרה בספרו של ררנ"נ רבינוביץ, שם, עמ' קלד-קלח, וכן במאמרו של פרופסור דמיטרי אלישביץ', 'הצנזורה הממשלתית על הפרסומים היהודיים', בתוך 'תולדות יהודי רוסיה', ירושלים תשע"ב, ב', עמ' 68). הרחבה נוספת על הפולמוס, ראו: דסלר, שנות דור ודור (ה', תשע"ז, עמ' 107-109).
תלמוד בבלי, סט חלקי, בשבעה כרכים. וינה, דפוס פראנץ עדלער פאן שמיד ויעקב בוש, ת"ר-תר"ו [1840-1846]. שבעה כרכים (במקור נדפס הסט בשנים-עשר כרכים).
* כרך שלישי – פסחים, [ת"ר] 1840; ביצה, [תר"א] 1840; חגיגה, [תר"א] 1841.
* כרך רביעי – ראש השנה, [תר"א] 1841; יומא, [תר"א] 1841; סוכה, [תר"ב] 1841; תענית, [תר"א] 1841; שקלים, [תר"ב] 1841; מגילה, [תר"ב] 1841; מועד קטן, [תר"א] 1841.
* כרך חמישי – כתובות, תר"ד] 1843. רישום בדף השער בכתיבה ספרדית: "מופקד ביש' תורת חסד יב"ק מהאשה גזאלה אל אברהם ג'ז [גז'?] נ"ע".
* כרך שישי – גיטין, [תר"ג] 1843; נזיר, [תר"ד] 1843; נדרים, [תר"ד] 1843; סוטה, [תר"ג] 1843.
* כרך שמיני – בבא בתרא, [תר"ג] 1843; עבודה זרה, [תר"ד] 1843.
* כרך עשירי – זבחים, [תר"ג] 1843; מנחות, [תר"ה] 1843; בכורות, [תר"ה] 1843.
* כרך אחד-עשר – חולין, [תר"ה] 1845; ערכין, [תר"ו] 1845; תמורה, [תר"ה] 1845; כריתות, [תר"ה] 1845; מעילה, [תר"ו] 1845.
7 כרכים. 40 ס"מ. כריכות עור חדשות ונאות, תואמות. הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמו שהם.
אוסף ענק הכולל כ-280 דפי שער ודפים בודדים מתוך ספרים (רבים מהם ממהדורות תלמוד שונות). אירופה, [המאה ה-18-20].
באוסף דפי שער ודפים בודדים רבים – בהם דפי שער מאוירים (רבים מהם עם דיו אדומה), ודפים עם איורים, וינייטות, דגלי מדפיסים, ותחריטים.
בחלק מהדפים: הגהות, חתימות, רישומי בעלות וחותמות רבות.
הדפים מתוך מהדורות שונות של המשנה והתלמוד, שולחן ערוך, הטור, משנה תורה לרמב"ם, הרי"ף, ספרי הלכה וחסידות שונים, סידורים ומחזורים – אשר ראו אור בבתי דפוס שונים בערים: אמשטרדם, וינה, פראג, פרעשבורג, ברלין, יוהניסבורג (פרוסיה), קניגסברג, פיורדא (פירט), זולצבך, יעסניץ, שקלוב, וילנא, וורשא, למברג (לבוב), טשרנוביץ, סדילקוב, ברדיטשוב, סלאוויטא וז'יטומיר.
בין דפי השער:
* ספר סמיכת חכמים, חלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאניס וואושט, [תס"ד 1704]. שני עותקים.
* ספר עוללות אפרים, דרושים למועדים ומוסר, מאת רבי אפרים איש לונטשיץ. זולקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל, דוד בן מנחם מן וחיים דוד בן אהרן סג"ל, תקכ"ה [1765]. בשער: "באותיות אמשטרדם".
* ספר "האי ספרא דבי רב", פירוש על ספר משנה תורה להרמב"ם, זרעים, מאת רבי יוסף קורקוס. אזמיר, [תקי"ז 1757].
* ספר לחם משנה, חלק רביעי. אמשטרדם, דפוס שלמה בן יוסף כ"ץ פרופס, [תע"ד 1714].
* ספר חידושי חולין, להרשב"א. אמשטרדם, דפוס נתנאל פואה, [תע"ה 1715].
* ספרא חידושי בבא בתרא, להרמב"ן. אמשטרדם, דפוס נתנאל פואה, [תע"ה 1715].
* תלמוד בבלי, מסכת מנחות. אמשטרדם, דפוס יוסף ויעקב בני שלמה פרופס, [תקכ"ה 1765].
* ושערים ודפים רבים נוספים.
כ-280 דפים בודדים, רבים מהם דפי שער. גודל ומצב משתנים. נתונים באוגדנים נאים בפורמט גדול. הדפים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
בדף השער הנאה נדפסה לשון החלטת "הכנסי' הגדולה של "אגודת ישראל" בווינה, אלול תרפ"ג: "כל ישראל בכל ארצות פזוריהם ישתתפו בלמוד דף אחד גמרא בכל יום, כפי התחלקות הש"ס, מן ר"ה תרפ"ד עד ט"ו בשבט תרצ"א".
מעבר לשער מופיע לוח שנה ללימוד הדף היומי.
בראש דף השער פתק, עליו מודפסת הקדשה מאת יוסף ליכטנשטיין, "מותיקי פועלי אגודת ישראל...".
קה; כ דף. 33 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. חותמות בדף השער. כריכה חדשה.
הספר ראה אור לראשונה באמסטרדם בשנת ת"י (1650), בשם "שמחת פורים". מהדורה שניה ראתה אור בהמבורג בשנת תע"ה (1715), בידי שמואל פופרט, תחת השם "זמירות פורים", בתוספת תרגום ליידיש, והמהדורה שלפנינו היא מעין חיקוי של מהדורה זו בדפוס ליטוגרפי (ככל הנראה, במהדורת המבורג תע"ה הספר נדפס בשלמותו, ואילו במהדורה שלפנינו נשמט חלק מהטקסט שצריך להיות בין דף [9] לדף [10] (ראה: הביבליוגרפיה של הספר העברי, רשומה 000303351).
[10] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. קרע קל בשולי הדף הראשון. כריכה חדשה.
מגילת אסתר, עם 19 איורים צבעוניים מאת ארתור שיק. "מן הספר הזה נדפסו: מאה ספרים בנייר יאפון-קסרי וארבע מאות ועשרים בנייר וועלין". עותק זה מספרו 491 (ממוספר גם בעברית: "תצא").
סד, [2] עמ' + 19 לוחות איורים. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים מעטים. נתון בנרתיק קרטון מקורי.
שיר היתולי לפורים; בדף השער: "המחברת הלזו נוסדה על תכונת המחברת אשר יסד הרב ר' יהודה הלוי הנמצאת בסדורי התפלה אשר לספרדים [...] כל חרוז ממנה נשלם במקרא מלא החותם בתיבת [...] 'בו', וגם היא כוללת כל דברי הפורים אשר בכתובים ואשר במדרשים [...] א"ב בראשי החרוזות, ואחריו א"ב שני, ואחריהם חתום שם המחבר שמחה אריה הלוי חזק ואמץ בתורה".
[1], 11 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעה מזערית בטקסט). סימני שפשוף בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
חתימה בראש דף השער: "שלמה בלאזער".
רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר, היה עורכו של הקובץ התורני-מוסרי "שערי ציון" שנדפס בירושלים בשנים תרפ"א-תרצ"ט. מנהל כולל וילנא וישיבת תורת חיים בירושלים.
[2], סד דף. 24.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי אוכל ויין. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף נוסף בסוף הספר, החסר בעותק זה. דף זה אינו מופיע גם בעותקים נוספים.
יערי 227; אוצר ההגדות 339.