חמשה חיבורים פולמוסיים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בשלושה כרכים:
1-3. שלושה חיבורים כרוכים יחד:
• ברית עולם [קמא] - עין הדעת, ויכוח בין "חוקר" ל"חכם" בעניין השגחה פרטית. [ירושלים, תרנ"א 1891].
• ציון במר תבכה - הספד על חמיו רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיא. [ירושלים, תרנ"א 1891?].
• ברית עולם האחרון - פולמוס נגד הכופרים, ותפילות לזמנים מיוחדים. ירושלים, דפוס שלזינגר, [תרנ"ח 1898].
שני החיבורים הראשונים נדפסו ללא שער (על ספר ברית עולם - ראה ש' הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 644; תאריך הדפסת הספר לפי הלוי הוא תרמ"ט, אך ראה ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה).
כ; ו דף; 16 עמ', פב דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
4. קונטרס שמרו משפט עם התנצלות, בלשון הקודש ובלשון אשכנז, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. ירושלים, [תר"ס 1900]. יידיש ועברית.
ספר פולמוסי הקשור למחלוקת שהתעוררה בין המחבר לאנשי היישוב הישן בירושלים. בחלקו הראשון של הספר, המחבר מגן על עצמו מפני השמצות שונות שנכתבו נגדו, מפרט את הפעולות שעשה למען ארץ ישראל, ומתאר את הסכסוך שפרץ בינו לבין כולל הונגריה. בחלק השני מובאים דברי דרוש ותוכחות מוסר נגד דיינים בירושלים.
בסוף הספר: "מודעה על ספר תורת יחיאל על התורה מי אשר חפץ בספר זה... ומצוה לקבל פרענומעראנטין עליו כי עי"כ יהי' עזר לדפוס... ואשלח פה רצוף דף (בוגען) הראשון לאות ולדוגמה...". במקור צורפו אל הספר ד דף, דוגמה מתוך הספר שעתיד לצאת [תרס"ב 1902], אך בעותק שלפנינו דפים אלו אינם מופיעים.
ב, מח; כח דף. ללא ד דף (דוגמה). 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קרעים, משוקמים בחלקם בהדבקה. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
5. חוברת "עמוד היראה", ירחון פולמוסי, חוברת מס' 7 - אדר. [ירושלים], תרל"ט [1879]. דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו.
לפנינו חוברת מס' 7, היחידה שנדפסה עם דף שער. ככל הנראה מדובר בחוברת האחרונה. יתכן שקונטרס עמוד היראה שנדפס חודש לאחר מכן [ירושלים, ניסן תרל"ט] נועד להוות המשך לסדרת החוברות, אך אחריו לא נדפס עוד מסדרה זו.
ח עמ'. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. רישומים וחותמת מחוקה. עמודים ג-ו מנותקים. כריכה חדשה.
המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים.