מכתב ארוך (3 עמ') בדברי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי משה יצחק סג"ל, ראש ישיבת מנצ'סטר. [מנצ'סטר, שנות התר"פ בקירוב].
נשלח לירושלים אל "אדמו"ר הרב הגאון האמיתי.... מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק... הגאב"ד דעיר הקודש וכל א"י". רובו של המכתב עוסק בשאלה הלכתית על השימוש בדודי מים חמים בשבת. בתחילתו מדובר על כספי צדקה שנשלחו מאנגליה לארץ ישראל.
בסיום המכתב מתנצל הרב סגל על שהוא מטריח את הרב קוק בשאלתו, ומתאר את הרגשת החסרון שלו, שכן מיום שעזב הרב קוק את ארצם, אין לו רב גדול שיוכל להפנות אליו את שאלותיו: "ימחל נא לי הדר"ג שליט"א על מכתבי זה, כי מה אוכל לעשות, כי מיום שעזב אותנו נשארנו כצאן בלא רועה... ממני ידידו מוקירו... והשותה בצמא את דבריו, משה יעקב סגל ר"מ דפה הנ"ל".
הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה.
רבי משה יצחק היה צדיק וגאון מופלג. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו, שאביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל (תרע"א-תשנ"ג; צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים; בעמוד הרביעי כתובת לדואר חוזר). כ-18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.