כתב-יד, פסק הלכה שנכתב כתשובה לפניית "פרנסי ומנהיגי עיר תהלה מתא ג'יבלאטאר" (גיברלטר), בעניין נישואי גיורת, בחתימת אב"ד טיטואן - רבי יצחק ן' וואליד, וחברי בית דינו: רבי יום טוב הלוי ורבי יצחק נהון. טיטואן, [תר"ו 1846].
תשובה ארוכה (6 עמודים), בסופה חתימות הרבנים: "ע"ה [=עבד ה'] יצחק ן' וואליד סלי"ט [=סיפיה לעולם יהיה טב]", "ע"ה יום טוב הלוי ס"ט [=סיפיה טב]", "ע"ה יצחק נהון סלי"ט".
התשובה נדפסה בשו"ת ויאמר יצחק (אבן העזר, סימן קנה) לרבי יצחק ן' וואליד, אך ללא שמות החותמים.
הגאון רבי יצחק ן' וואליד (תקל"ז-תר"ל), רבה הראשי של טיטואן ומגדולי המקובלים והצדיקים במרוקו. כבר בצעירותו נתגלו בו סימני טהרה ונתפרסם בקדושתו ופרישותו. היה תלמידם של שניים מגדולי מרוקו, רבי מנחם נהון ורבי משה הלוי. עם פטירת רבי משה הלוי התבקש על ידי קהילת טיטואן לכהן במקומו כרב העיר. בענוותנותו התנה את קבלת המינוי בכך שלא יהיה דן יחידי, אלא יצרף אליו את רבי יום טוב הלוי (בנו של רבי משה הלוי; החתום עמו בתשובה שלפנינו). לאחר מכן התמנה כדיין שלישי רבי יצחק נהון (החתום אף הוא לפנינו), ויחד ישבו כבית דין של שלושה. רבי יצחק ן' וואליד נודע כאחד מגדולי המשיבים, ומכל רחבי מרוקו ואף מארצות אחרות, נשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות. מתשובותיו נדפסו שני כרכי ספרו - שו"ת ויאמר יצחק (ליוורנו, תרל"ו). נפטר בגיל 93 בעת כניסת השבת, כשעל שפתותיו "מזמור שיר ליום השבת".
בקרב יהודי מרוקו התפרסם שמו של רבי יצחק ן' וואליד כקדוש פועל ישועות, ואף לאחר פטירתו נודע בישועות הגדולות שנעשו בזכותו. מטהו המקודש עזר לפקידת עקרות וריפוי חולים. כן נהוגה מסורת רבת שנים של עלייה לקברו ביום פטירתו והילולות נערכות ברחבי הארץ והעולם לכבודו.
[4] דף (6 עמודים כתובים). 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות קשים. קרעים, פגמים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חלק מהטקסט נמחק כתוצאה מפגיעת רטיבות.