כלי שולחן בו השתמש האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, ה"צמח צדק" מליובאוויטש, להגשת ראש האיל בסעודות ראש השנה. הכלי נקנה עבורו על ידי בנו רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש.

כלי שולחן סגלגל, מצופה כסף. הכלי, שנועד לבישול או לשמירה על חומם של תבשילים (Chafing Dish), כולל שלושה חלקים: בסיס עם חלל למילוי מים רותחים, קערה ומכסה (ידית המכסה ניתנת לפירוק). הכלי מעוטר בדגמים צמחיים ובעל ידיות מסוגננות. ניצב על ארבע רגליים מסוגננות. [שפילד?, אמצע המאה ה-19 בקירוב].

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את כלי האוכל המצופה כסף שסבא רבא שלי המהר"ש קנה במתנה לאביו הצמח צדק. הכלי שימש להגשת חלקי ראש של איל – כגון חתיכות לחיים בשרניות שנאכלו בליל ראש השנה". האישור מתוארך – 10 בדצמבר 1989. מצורפת קופסת עץ ענקית שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם כלי השולחן שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (חלק ד, סימן תקפג, סעיף ה') מובא: "יש לאכול ראש איל זכר לאילו של יצחק, ואם אין ראש איל יאכל ראש כבש, ואם אין ראש כבש יאכל ראש אחר, לומר נהיה לראש ולא לזנב"; ובספר המנהגים (עמ' 56): "אוכלים רימון וראש איל, אבל אין אומרים יה"ר כי אם על התפוח"; וכן ב"היום יום" (א תשרי, א דר"ה): "אוכלים ראש איל, אבל א"א יהי רצון כי אם על התפוח".

כך היה גם מנהגו של הרבי מליובאוויטש, לאכול בשר ראש איל בסעודות ראש השנה: "במהלך הסעודה אוכל בדרך כלל מראש דג, ולפעמים מראש איל או ראש כבש" ("מעשה מלך", עמ' 255); "מפי רח"ה שבסעודות בבית - אם הצליחו להשיג ראש איל – או כבש – הביאו זאת, ובאם לאו הביאו ראש דג. ולדברי ריצ"ה, בשנים ששימש בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה תמיד ראש של איל" (שם, הערה 22); "לפני שחילקו הבשר שמו על השלחן ראש איל ואד"ש לקח חתיכה מזה" (מיומנו של הרה"ח ר' ישראל יואל הכהן סוסובר, ליל ראש השנה תשכ"ז, תשורה משמחת נישואין, כ' אלול תשע"א).

36 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שפשופים ושריטות. פגמים קלים. ארגז: 32X60X38 ס"מ.