קופסת כסף לאתרוג של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא והשו"ע. הקופסה ניתנה לאדמוה"ז במתנה על ידי הנסיך לובומירסקי כשהתיישב בעיירה ליאדי, וכעבור חמישה דורות, הוענקה כמתנת כלולות על ידי ר' אברהם שניאורסון (נכד הצ"צ) לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'.

קופסה מלבנית מעוטרת בדגמים צמחיים. כסף 84, מוזהב חלקית. חתום בחותמת העיר פטרבורג – 1803, בחותמת בוחן הכסף: .A.Я (Aleksandr Ilyich Yashinkov – פעל בפטרבורג בין השנים 1795-1826), ובחותמת היצרן: CFBB - (Carl Frederick Bredenberg - פעל בפטרבורג בשנים 1785-1821 בקירוב).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קופסת הכסף לאתרוג של האדמו"ר הזקן. הקופסה הוענקה לו במתנה על ידי הנסיך לובומירסקי כשעבר לליאדי. סבי אברהם שניאורסון העניק לי אותה כמתנת כלולות". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שכנראה שימשה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם קופסת האתרוג שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).

אדמו"ר הזקן והנסיך לובומירסקי
קשריו של האדמו"ר הזקן עם הנסיך לובומירסקי (כנראה הגנרל והאציל הפולני-רוסי Franciszek Ksawery Lubomirski, 1747-1819) החלו בסמיכות למאסרו השני בשנת תקס"א. בספר "הרב מלאדי ומפלגת חב"ד" מובאת מסורת חסידים, המספרת שכשנודע לאדמו"ר הזקן שעומדים לאסור אותו, התלבט "אם למסור את עצמו בידי השוטרים או לברוח, ויערוך מכתב להנסיך ליובומירסקי מדוברובנה שהיה ממכיריו, ויבקש מאתו ליעץ אותו איך להתנהג". לאחר שהנסיך מסר את עצתו שעל אדמו"ר הזקן להסגיר את עצמו ולא להימלט, הוסיף ו"הוציא מכיסו חמש מאות אדומים... למסרם להרב, למען יהיו נכונים בידו להוצאות הדרך פטרבורגה" (שם, עמ' 104-105).
לאחר שחרורו מהמאסר השני, העתיק האדמו"ר הזקן את מקום מושבו מליאוזנה והתיישב בהשפעתו של הנסיך לובומירסקי בעיירה ליאדי. בספר התולדות לאדמו"ר הזקן מתוארים בהרחבה קשריו של אדמו"ר הזקן עם הנסיך לובומירסקי ונסיבות העתקת החצר לליאדי.

    "תשעה חודשים ועשרה ימים – כ"ח תשרי – י' מנחם אב – ישב רבנו הזקן בפטרבורג" (שם, עמ' רלד); "בעת     ההיא היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי, אחד החשובים בחוגי המלוכה ובהיכלי מלך, והזדמן לראות את     רבנו הזקן בעת הלכו לביתו. בראות הנסיך את פני רבנו הזקן התפעל במאד והתענין לדעת מי הוא... כעבור     כמה ימים בא ציר מהנסיך ליובאמירסקי, אשר חפץ הוא לבוא אל הרב ושואל באיזה יום ושעה יוכל לבוא. רבנו     הזקן הגביל מועד לשעה קבועה... כאשר ביקר הנסיך ליובאמירסקי את רבנו הזקן אמר לו אשר באם יגור     באחת מעיירותיו דוברובנה או ליאדי, יפעול אצל הממשלה אשר לא תדרוש שיהיה גר בקביעות בפטרבורג,     והסכים רבנו הזקן להתיישב בליאדי. הנסיך ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזותיו, אשר בעיר ליאדי יבנו בתים     לשבת רבנו הזקן ובני משפחתו, וכל אלה אשר יבואו לגור בליאדי יותן להם חנם קורות לבנין בתים ורפתות"     (שם, עמ' רלז); "ארבעה ימים נסע רבנו ובנו ומשרתם ר' יוסף מפטרבורג לעיר ליאדי במרכבה כבודה     שהתכבד הנסיך ליובאמירסקי לתת לרבנו הזקן עם שני פרשרים רוכבים בסוסים ללותו והנוסעים עמו     מהחסידים המקורבים בארבע מרכבות" (שם, עמ' רלד); "הכנסת אורחים מיוחדת במינה הראה מנהל שדותיו     ומפעליו של פירשט ליובאמירסקי האוהב ישראל... שהודיע לקהלה היהודית של ליאדי שמחוילתו של פירשט     ליובאמירסקי ישלחו מדי יום ביומו שבעים וחמש פוד קמח... שלש בהמות ומספר עגלים לשחיטה כשרה" (שם,     עמ' רמב).

על פי האישור המצורף, רבי אברהם שניאורסון ירש את קופסת האתרוג של זקנו האדמו"ר הזקן, והעניקה במתנה לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי' לרגל חתונתה (בשנת תרפ"א).

מתנות חתונה מהסבא רבי אברהם שניאורסון

אין אמנם תיעוד על מתנות החתונה שהעניק הסבא ר' אברהם שניאורסון לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי', אולם על מנהגו להעניק כתבים וכלי כסף וזהב שירש מאבותיו אדמו"רי חב"ד הראשונים, אנו למדים מהמתנות שהעניק לחתונת נכדתו הצעירה יותר, חיה מושקא שניאורסון. כשמונה שנים לאחר חתונת הרבנית חנה גורארי', השתתף ר' אברהם שניאורסון בחתונת נכדתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון, עם רבי מנחם מענדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש (י"ד כסלו תרפ"ט). במכתבו אל חתנו האדמו"ר הריי"ץ, מתאר ר' אברהם את הקושי לחצות את הגבול עם כלי הכסף והזהב שברצונו להעניק לזוג הצעיר כמתנת חתונה: "כלי כסף ושל זהב אפילו קטנים לא יניחו לעבור הגבול בשום אופן, כי לוקחים זאת אם נמצאו... על כן הדרשה געשאנק [מתנת החתונה] יהיה נחוץ לקנות רק בווארשא, כלי כסף יפה"; ובאגרת נוספת: "אני דואג שלא אוכל להוביל מפה כלי כסף על דרשה געשאנק כי לוקחים על הגבול ראמיניע [רומניה] הכלים".
במכתבו של אבי החתן, רבי לוי יצחק שניאורסון, מוזכרת בכל זאת חנוכיית כסף שהעניק הסבא ר' אברהם שניאורסון לזוג הצעיר במתנה, חנוכייה שקיבל בירושה מאביו האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן מניעז'ין: "בשלום ובבריאות, תשמש בהנר [=מנורת] חנוכה שנתנו לך – מסתמא הוא של כסף... וזכות אביכם זקנכם מהרי"ן נ"ע זיע"א יגן עליכם כל הימים. מסתמא נתנו לך דרשה-מתנה [מתנת חתונה] חוץ מזה, הודיע" ("מכתבי החתונה", עמ' טו, ושם הערה 3).
עוד מסופר, כי במהלך החתונה נגנבו מר' אברהם כסף וכתבי יד מהבעש"ט ומהאדמו"ר הזקן, אותם ביקש להעניק במתנה: "גם שמעתי וגם כן הי' מודעה בהעתונים שגם לחותנו של האדמו"ר שליט"א [הריי"ץ] הוא ר' אברהם שניאורסאהן שבא מקישינוב, נגנב כתב ידם של הבעש"ט הקדוש ומאדמו"ר הזקן, הוא רצה זאת ליתן להחתן בתור מתנת דרשה וגם כסף גנבו מאתו" ("ימי מלך - א", עמ' 308).

הרה"ק רבי אברהם שניאורסון, בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעז'ין. נכד ה"צמח צדק" ודור חמישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא, נין מצד אימו לרבי לוי יצחק מברדיטשוב. נולד בליובאוויטש בי"א סיוון תר"כ, עוד בחיי סביו ה"צמח צדק". לאחר נישואיו בשנת תרל"ה התיישב בסמיכות לחותנו בקישינב שברומניה (היום: בירת מולדובה), בה "שם לילות כימים בתורה ועבודה" (לשמע אוזן, עמ' פ).
רבי אברהם היה מחותנו של בן דודו האדמו"ר הרש"ב. ביום כ"ח בסיון תרנ"ו נערכו קישורי התנאים בין בתו הרבנית נחמה דינה עם רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ; החתונה נערכה שנה מאוחר יותר, ביום שישי י"ג אלול תרנ"ז. באחת ההזדמנויות אמר הרש"ב לבנו הריי"ץ: "אמת ומדת הענוה אפשר ללמוד מחותנך הרב" (אגה"ק הריי"ץ, אגרת ה'שפז).
לאחר הסתלקות אביו המהרי"ן מניעז'ין בשנת תרמ"ג, מיאן ר' אברהם לקבל על עצמו את עול האדמו"רות, ובהמשך התקרב והתקשר אל האדמו"ר הרש"ב. האדמו"ר הריי"ץ מספר בשם חותנו רבי אברהם: "צעדו הראשון של המחותן [הרש"ב]... בעבודת היום הוא במסירות נפש. לפני עשרים וחמש שנים – תרמ"א – אמר לי דודי הרבי מהר"ש: האמת והמסירות נפש שלו [של הרש"ב] הן שני עמודי אור... ולאיזו דרגא, אמת ומסירות נפש יכולות להביא – אי אפשר לאף אחד להשיג, ובפרט האמת והמסירות נפש של נשמה כללית. אז... ידעתי [ר' אברהם] שהוא [הרש"ב] יהיה ממלא מקום קדשו [של המהר"ש]" (ליקוטי דיבורים המתורגם, חלק ג, עמ' 632).
רבי אברהם חי ופעל כל ימיו בקישינב, שם שקד על התורה ועל העבודה. לפרנסתו עסק בייצור ובמסחר של יינות, שעמדו תחת השגחתם של הריי"ץ והרב חיים הלוי סולובייצ'יק (ב"תורת שלום", עמ' נג, מובא כי הרש"ב השתמש ביין שלו לפסח. כמו כן, מסופר שבמרתפי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש נשמרו בקבוקי יין מתוצרתו של רבי אברהם, אשר עמם נהגו הבחורים להתוועד ולומר לחיים). ידידות עמוקה וארוכת שנים נרקמה בין רבי אברהם לבין הרב יהודה ליב צירלסון, מחסידי אביו המהרי"ן, אשר כיהן כרבה הראשי של חבל בסרביה והעיר קישינב, ושימש כציר בפרלמנט הרומני. רבי אברהם היה מראשי עדת חסידי חב"ד בקישינב, ובהשפעתו נסעו צעירי הקהילה ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הסתלק ביום ב' חשוון תרצ"ח.

9.5X9X12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.