מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- מכתבים (13) Apply מכתבים filter
- letter (13) Apply letter filter
- חותמות (6) Apply חותמות filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- ספרים (6) Apply ספרים filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (6) Apply חתימות, filter
- חתימות (6) Apply חתימות filter
- עם (6) Apply עם filter
- ורישומי (6) Apply ורישומי filter
- בעלות (6) Apply בעלות filter
- book (6) Apply book filter
- inscript (6) Apply inscript filter
- ownership (6) Apply ownership filter
- signatur (6) Apply signatur filter
- signatures, (6) Apply signatures, filter
- stamp (6) Apply stamp filter
מציג 13 - 19 of 19
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ'; לא חתום) בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר. [סאטמר, שנות התר"צ בקירוב].
כפי הנראה נכתב אל אחד מאדמו"רי דורו, אך זהותו לא התבררה לנו. רבי יואל כותב אודות אברך תלמיד חכם מהעיר סאטמר היושב במאסר בבית הכלא בעיר קראקא. האדמו"ר מאריך לכתוב על הצורך הגדול לתמוך כלכלית באברך ובמשפחתו האומללה, הן להוצאות המחיה והן להוצאות הכספיות הכרוכות בניסיון לחלצו ממאסר. בנוסף, רבי יואל מבקש ממקבל המכתב: "להתפלל עליו ולעורר רחמים עבורו... ולאשר שהמה סמוכים ונראים אצלי, ידעתי את מכאוביהם וצר לי בצערם, באתי גם אנכי להזכירם לפני כ"ק שליט"א". רבי יואל מבקש ממנו: "גם אולי יוכל להשתדל... שיעמדו לימינו בכל אופן ואופן יוכל להיות שיצמח לו טובה מזה".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וקמטים.
כפי הנראה נכתב אל אחד מאדמו"רי דורו, אך זהותו לא התבררה לנו. רבי יואל כותב אודות אברך תלמיד חכם מהעיר סאטמר היושב במאסר בבית הכלא בעיר קראקא. האדמו"ר מאריך לכתוב על הצורך הגדול לתמוך כלכלית באברך ובמשפחתו האומללה, הן להוצאות המחיה והן להוצאות הכספיות הכרוכות בניסיון לחלצו ממאסר. בנוסף, רבי יואל מבקש ממקבל המכתב: "להתפלל עליו ולעורר רחמים עבורו... ולאשר שהמה סמוכים ונראים אצלי, ידעתי את מכאוביהם וצר לי בצערם, באתי גם אנכי להזכירם לפני כ"ק שליט"א". רבי יואל מבקש ממנו: "גם אולי יוכל להשתדל... שיעמדו לימינו בכל אופן ואופן יוכל להיות שיצמח לו טובה מזה".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וקמטים.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב ברכות לנישואין, בחתימת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ניו יורק, [שנות הת"ש בקירוב].
נשלח אל רבי שלום עוזר ברוין, לרגל חתונת בתו: "והנני בזה לברכו בברכת מזל טוב שהשי"ת יעזור שזיווגם יעלה יפה ובנין עדי עד ויזכה לבנות בית נאמן לה' ולתורתו הקדושה ותזכו לרוות מזוג הזה ומכיו"ח רב עונג ונחת בדורות ישרים יבורך כחפץ לבבו...". המכתב כתוב בכתיבת ידי סופר, עם שורת סיום בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: " ידידו דו"ש באה"ר [דורש שלומו באהבה רבה] מצפה להצלחתו, הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול עם קרעים קלים, משוקמים בחלקם בדבק סלוטייפ.
נשלח אל רבי שלום עוזר ברוין, לרגל חתונת בתו: "והנני בזה לברכו בברכת מזל טוב שהשי"ת יעזור שזיווגם יעלה יפה ובנין עדי עד ויזכה לבנות בית נאמן לה' ולתורתו הקדושה ותזכו לרוות מזוג הזה ומכיו"ח רב עונג ונחת בדורות ישרים יבורך כחפץ לבבו...". המכתב כתוב בכתיבת ידי סופר, עם שורת סיום בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: " ידידו דו"ש באה"ר [דורש שלומו באהבה רבה] מצפה להצלחתו, הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול עם קרעים קלים, משוקמים בחלקם בדבק סלוטייפ.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקרטשניף רבי צבי הירש רוזנבוים. [קרית אתא?], תש"ל-תשל"ב [1970-1972].
מכתבים עם תוכן מעניין: • מכתב מחודש טבת תש"ל ובו דברי הדרכה בעבודת החסידות. נשלח אל מייסדי בית מדרש חסידי בברוקלין, המיועד "להרוצים וחפצים בדרכי אבות הק'[דושים] נ"ע, להיות בצוותא חדא בכח ובפועל, ולילך בעקבי הצאן רועי ישראל הנאמנים, המה צדיקי אלפי ישראל...". • מכתב הדרכה כללי מחודש שבט תש"ל, אל "אחי ורעי ותלמידי ישיבתנו", בו כותב האדמו"ר: "...והנה לא הספקתי להיות ביחד יותר זמן, לתת בכם דרך האמת שקבלתי מזקני הק'[דושים] נ"ע זיע"א, אשר העבודה שהוא מקרב לב עולה רק לד', ואז אין עוד מלבדו...". • מכתב משנת תשל"ב, אודות מאבק של ארגון שוחטים, שפגעו ב"כבוד סאטמער".
הרה"ק רבי צבי הירש רוזנבוים (תרע"ב-תשס"ו), האדמו"ר מקרטשניף-סיגט, בעל "תורת חיים ואמונה", בנו של האדמו"ר רבי ניסן חיים מברודטשין ונכדו ותלמידו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה. אדמו"ר בסיגט, בקרית אתא ובירושלים. ירא וחרד לדבר השם, קנאי לשם שמים ללא התפעלות משינויי התקופה, ומקורב גם לחוגי סאטמר. נודע כפועל ישועות בתפלתו מעומק הלב, על צרות הכלל והפרט.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי, כ-21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי נייר דבק.
מכתבים עם תוכן מעניין: • מכתב מחודש טבת תש"ל ובו דברי הדרכה בעבודת החסידות. נשלח אל מייסדי בית מדרש חסידי בברוקלין, המיועד "להרוצים וחפצים בדרכי אבות הק'[דושים] נ"ע, להיות בצוותא חדא בכח ובפועל, ולילך בעקבי הצאן רועי ישראל הנאמנים, המה צדיקי אלפי ישראל...". • מכתב הדרכה כללי מחודש שבט תש"ל, אל "אחי ורעי ותלמידי ישיבתנו", בו כותב האדמו"ר: "...והנה לא הספקתי להיות ביחד יותר זמן, לתת בכם דרך האמת שקבלתי מזקני הק'[דושים] נ"ע זיע"א, אשר העבודה שהוא מקרב לב עולה רק לד', ואז אין עוד מלבדו...". • מכתב משנת תשל"ב, אודות מאבק של ארגון שוחטים, שפגעו ב"כבוד סאטמער".
הרה"ק רבי צבי הירש רוזנבוים (תרע"ב-תשס"ו), האדמו"ר מקרטשניף-סיגט, בעל "תורת חיים ואמונה", בנו של האדמו"ר רבי ניסן חיים מברודטשין ונכדו ותלמידו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה. אדמו"ר בסיגט, בקרית אתא ובירושלים. ירא וחרד לדבר השם, קנאי לשם שמים ללא התפעלות משינויי התקופה, ומקורב גם לחוגי סאטמר. נודע כפועל ישועות בתפלתו מעומק הלב, על צרות הכלל והפרט.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי, כ-21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי נייר דבק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימת האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר. [תל אביב?], אב תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. נשלח אל הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, מכתב תודה על פעילותו "לחיזוק תורתנו הקדושה ולהרמת קרנו של הציבור החרדי בבני ברק", על ידי שילובה של סיעת "אגודת ישראל" במסגרת הגוש החרדי בבחירות לעירייה.
האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן-זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" (שנפטר באדר תשל"ז) וה"לב שמחה" (שנפטר בתמוז תשנ"ב), הוכתר רבי פנחס מנחם על מקומם, וכיהן קרוב לארבע שנים כאדמו"ר לחסידות גור, עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. נשלח אל הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, מכתב תודה על פעילותו "לחיזוק תורתנו הקדושה ולהרמת קרנו של הציבור החרדי בבני ברק", על ידי שילובה של סיעת "אגודת ישראל" במסגרת הגוש החרדי בבחירות לעירייה.
האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן-זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" (שנפטר באדר תשל"ז) וה"לב שמחה" (שנפטר בתמוז תשנ"ב), הוכתר רבי פנחס מנחם על מקומם, וכיהן קרוב לארבע שנים כאדמו"ר לחסידות גור, עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
שתי תעודות של האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק, עם תמונותיו וחתימות ידו.
1. תעודה (Certificat) שהונפקה מטעם הנציגות הבלגית של נציבות האו"ם לפליטים, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר (Leiser Jakob). בריסל (בלגיה), מאי 1958. צרפתית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו ותאריך לידתו, ועוד; עם תמונת פני קדשו, ולצדה חתימת יד קדשו באותיות לטיניות. חתימה וחותמת רשמיים.
11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
2. תעודת מסע (Titre de Voyage / Reisdocument), שהונפקה מטעם משרד החוץ ולשכת הסחר של בלגיה, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר. בריסל, 6 בינואר 1982. צרפתית והולנדית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו, מקום ותאריך לידתו (Rogach, רויג, פולין; 23 דצמבר 1906), תיאור פיזי, מקצוע (Rabbijn, רבי), כתובת מגורים, שם האשה (Glanz Alta, גלנץ אלטא - הרבנית אלטא בינה, בת האדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן, חתנו של הרב ישכר דב הכהן גלאנץ).
בעמ' 3 תמונת פני קדשו ומתחתיה חתימת-יד קדשו באותיות לטיניות. חותמת דיו רשמית.
מקום ותאריך הנפקת התעודה: אנטוורפן, 6 בינואר 1982. תוקף התעודה עד ה-6 בינואר 1983. תוקף התעודה הוארך שלוש פעמים, עד לתאריך 4 לנובמבר 1986. כולל חותמות רשמיות ובולים של תשלומי אגרה.
התעודה כוללת אישורי ויזות לאוסטריה, לאנגליה, לארצות הברית והולנד. ומופיעות בו חותמות ורישומים רבים מנסיעותיו השונות של האדמו"ר למדינות אלה.
14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק (תרס"ו-תשנ"ז), האדמו"ר השני לשושלת פשעווארסק. תלמיד רבי דוד טעבלי מדוקלא ורבי חנה הלברשטאם מקולשיץ, שימש לפני השואה כרב בעיר יאשליסק. חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק, וממלא מקומו באדמו"רות בעיר אנטוורפן שבבלגיה.
1. תעודה (Certificat) שהונפקה מטעם הנציגות הבלגית של נציבות האו"ם לפליטים, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר (Leiser Jakob). בריסל (בלגיה), מאי 1958. צרפתית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו ותאריך לידתו, ועוד; עם תמונת פני קדשו, ולצדה חתימת יד קדשו באותיות לטיניות. חתימה וחותמת רשמיים.
11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
2. תעודת מסע (Titre de Voyage / Reisdocument), שהונפקה מטעם משרד החוץ ולשכת הסחר של בלגיה, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר. בריסל, 6 בינואר 1982. צרפתית והולנדית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו, מקום ותאריך לידתו (Rogach, רויג, פולין; 23 דצמבר 1906), תיאור פיזי, מקצוע (Rabbijn, רבי), כתובת מגורים, שם האשה (Glanz Alta, גלנץ אלטא - הרבנית אלטא בינה, בת האדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן, חתנו של הרב ישכר דב הכהן גלאנץ).
בעמ' 3 תמונת פני קדשו ומתחתיה חתימת-יד קדשו באותיות לטיניות. חותמת דיו רשמית.
מקום ותאריך הנפקת התעודה: אנטוורפן, 6 בינואר 1982. תוקף התעודה עד ה-6 בינואר 1983. תוקף התעודה הוארך שלוש פעמים, עד לתאריך 4 לנובמבר 1986. כולל חותמות רשמיות ובולים של תשלומי אגרה.
התעודה כוללת אישורי ויזות לאוסטריה, לאנגליה, לארצות הברית והולנד. ומופיעות בו חותמות ורישומים רבים מנסיעותיו השונות של האדמו"ר למדינות אלה.
14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק (תרס"ו-תשנ"ז), האדמו"ר השני לשושלת פשעווארסק. תלמיד רבי דוד טעבלי מדוקלא ורבי חנה הלברשטאם מקולשיץ, שימש לפני השואה כרב בעיר יאשליסק. חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק, וממלא מקומו באדמו"רות בעיר אנטוורפן שבבלגיה.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מגדולי רבני לונדון. [לונדון?], אדר ב' תשמ"ט [1989].
נשלח אל רבי יהודה מאיר אברמוביץ "יו"ר הועד הפועל של אגודת ישראל העולמית". כפי העולה מהמכתב, הרב היילפרין - שהיה מקובל אצל כל החוגים, התבקש מאת הרב אברמוביץ לפעול להשבת השלום בחוגי "אגודת ישראל" [בתשרי של אותה שנה, הקים הרב שך את תנועת "דגל התורה" ופרש מ"אגודת ישראל", כחלק ממאבקו בתנועת חב"ד].
רבי אלחנן היילפרין מתייחס למחלוקת שנוצרה בעקבות התנגדותו הנחרצת של הרב שך לדרכו של האדמו"ר מליובאוויטש, וטוען כי אין סיכוי להשכנת שלום בין הצדדים, בין היתר מכיון שקשה לשכנע את הרב שך לחזור בו מהתנגדותו: "...מעשי שטן הצליח ע"י שלוחיו הקטנים, מחרחרי ריב ואנשי מדון, להטות לב ולבלבל ראש גאון בתורה ויראה, ע"י זיופים, עד כדי הטלת מום בקדשים... ואם כל חכמי ישראל הם כקליפת השום, מי מדמה בדעתו להשפיע עליו, שלכל הפחות מפני הצלת ענינים חשובים... יחזור ממהלכו - שבוודאי דעתו [=של הרב שך], לשם שמים, דיבר ועשה מה שדיבר ועשה".
מאידך גיסא - כותב הרב היילפרין - אי אפשר להעלות על הדעת שרב חסידי יסכים לתת יד להחרמה מפלגתית של תנועת חב"ד, כפי שדרש אז הרב שך: "ומצד אחר, הכי מי מאתנו, כלומר חניכי ברכי ת"ח וחסידים מגזע עץ החיים בעשטוה"ק [בעל שם טוב הקדוש] וענפיו וענפי-ענפיו זי"ע, יסכים לשתף פעולה כל שהיא, לנדות ולהבדיל עדת חסידים ומלכם בראשם, גם אם אין דרכם דרכנו, חס מלהזכיר. וממילא איני רואה בשכלי הדל, תקוה לפעול למען השלום...".
הרב היילפרין חותם בכאב: "הכו"ח בצער וכאב על עלבון התורה וגדולי'[ה], ומחכה בציפי'[ה] לישועה להרמת קרן התורה וישראל, הק' אלחנן בהר"ר דוד היילפרין".
בשולי המכתב מבקש הרב היילפרין: "נ.ב. בבקשה לשמור על סודיות מכתבי, ששפכתי שיח צערי לפני מעכתה"ר...".
הגאון רבי אלחנן היילפרין (תרפ"ב-תשע"ה), מגדולי רבני לונדון, רבה של שכונת גולדרס-גרין. נולד בעיר קאשוי (קושיצ'ה) לאביו רבי דוד היילפרין אב"ד דובשיץ, ולאמו הרבנית בתו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא. הגיע בשנת תרצ"ט ללונדון, בה כיהן ברבנות למעלה משבעים שנה. בשנת תש"ב הקים את בית מדרשו "בית שמואל" בשכונת גולדרס-גרין, בו הקים ישיבה, וכיהן בה כר"מ. הקים בתי ספר "פרדס" לבנים ולבנות בעיר. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין של "התאחדות קהלות החרדים", ומאוחר יותר כראב"ד "התאחדות קהלות החרדים". נודע בגדלותו הרבה ובהנהגתו בחן ובחכמה בכל ענין שהיה מעורב בו. כונה בחיבה בפי כל "ר' חוּנֶע". מחבר הספרים "שדה אלחנן" ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב.
נשלח אל רבי יהודה מאיר אברמוביץ "יו"ר הועד הפועל של אגודת ישראל העולמית". כפי העולה מהמכתב, הרב היילפרין - שהיה מקובל אצל כל החוגים, התבקש מאת הרב אברמוביץ לפעול להשבת השלום בחוגי "אגודת ישראל" [בתשרי של אותה שנה, הקים הרב שך את תנועת "דגל התורה" ופרש מ"אגודת ישראל", כחלק ממאבקו בתנועת חב"ד].
רבי אלחנן היילפרין מתייחס למחלוקת שנוצרה בעקבות התנגדותו הנחרצת של הרב שך לדרכו של האדמו"ר מליובאוויטש, וטוען כי אין סיכוי להשכנת שלום בין הצדדים, בין היתר מכיון שקשה לשכנע את הרב שך לחזור בו מהתנגדותו: "...מעשי שטן הצליח ע"י שלוחיו הקטנים, מחרחרי ריב ואנשי מדון, להטות לב ולבלבל ראש גאון בתורה ויראה, ע"י זיופים, עד כדי הטלת מום בקדשים... ואם כל חכמי ישראל הם כקליפת השום, מי מדמה בדעתו להשפיע עליו, שלכל הפחות מפני הצלת ענינים חשובים... יחזור ממהלכו - שבוודאי דעתו [=של הרב שך], לשם שמים, דיבר ועשה מה שדיבר ועשה".
מאידך גיסא - כותב הרב היילפרין - אי אפשר להעלות על הדעת שרב חסידי יסכים לתת יד להחרמה מפלגתית של תנועת חב"ד, כפי שדרש אז הרב שך: "ומצד אחר, הכי מי מאתנו, כלומר חניכי ברכי ת"ח וחסידים מגזע עץ החיים בעשטוה"ק [בעל שם טוב הקדוש] וענפיו וענפי-ענפיו זי"ע, יסכים לשתף פעולה כל שהיא, לנדות ולהבדיל עדת חסידים ומלכם בראשם, גם אם אין דרכם דרכנו, חס מלהזכיר. וממילא איני רואה בשכלי הדל, תקוה לפעול למען השלום...".
הרב היילפרין חותם בכאב: "הכו"ח בצער וכאב על עלבון התורה וגדולי'[ה], ומחכה בציפי'[ה] לישועה להרמת קרן התורה וישראל, הק' אלחנן בהר"ר דוד היילפרין".
בשולי המכתב מבקש הרב היילפרין: "נ.ב. בבקשה לשמור על סודיות מכתבי, ששפכתי שיח צערי לפני מעכתה"ר...".
הגאון רבי אלחנן היילפרין (תרפ"ב-תשע"ה), מגדולי רבני לונדון, רבה של שכונת גולדרס-גרין. נולד בעיר קאשוי (קושיצ'ה) לאביו רבי דוד היילפרין אב"ד דובשיץ, ולאמו הרבנית בתו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא. הגיע בשנת תרצ"ט ללונדון, בה כיהן ברבנות למעלה משבעים שנה. בשנת תש"ב הקים את בית מדרשו "בית שמואל" בשכונת גולדרס-גרין, בו הקים ישיבה, וכיהן בה כר"מ. הקים בתי ספר "פרדס" לבנים ולבנות בעיר. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין של "התאחדות קהלות החרדים", ומאוחר יותר כראב"ד "התאחדות קהלות החרדים". נודע בגדלותו הרבה ובהנהגתו בחן ובחכמה בכל ענין שהיה מעורב בו. כונה בחיבה בפי כל "ר' חוּנֶע". מחבר הספרים "שדה אלחנן" ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שני שטרות "מעשה בית דין" מהעיר פרנקפורט דמיין:
1. שטר "מעשה בית דין" שנערך בבית הדין בפרנקפורט דמיין, אדר תק"כ [1760].
בשטר זה מקנה "האלוף והקצין כ' קוסיל בהו"ה המנוח כ' טעבלי לאנדויא" לבן-גיסו "שלמה בן גיסי המנוח ה"ה כ' ליב אופנהיים ז"ל", סך של ארבעת אלפים רייכסטלר. בשטר מצוין כי הדבר נעשה "בלי ידיעת אשתו" של הנותן, וכי המתנה תחול "שעה אחת קודם מותי".
על השטר חתומים: רבי יודא בן הדיין רבי מיכל בינגא ורבי ישראל בן רבי יחיאל מיכל שווארץ-שילד.
[1] דף מקופל (השטר נכתב על עמוד אחד; בגב הדף: רישום על תוכן הדף). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
2. שטר "מעשה בית דין" שנערך בבית הדין בפרנקפורט דמיין, אב תקכ"ז [1767].
בשטר זה מקנה "ה"ה כ' שלמה בה"ה כ' ליב אופנהיים ז"ל" לחתנו "זנוויל בהו"ה כ' זעלקלי שטיבל" את שטר המתנה הנ"ל שקיבל מדודו רבי קוסיל, על סך ארבעת אלפים רייכסטלר.
על השטר חתומים: רבי ישראל בן רבי יחיאל מיכל שווארץ-שילד ורבי אשר אנשיל בן שלמה זלמן פפאן כ"ץ.
[1] דף מקופל (השטר כתוב על עמוד וחצי; בגב הדף – רישום על תוכן הדף). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בסמוך לכיתוב האחורי (במקום בו היתה חותמת שעווה). סימני קיפול.
רבי יודא בינגא היה בעל תוקע ושימש כ"נאמן הקהילה" של פפד"מ משנת תק"א. מתוך ספרו "כח יהודא" על התנ"ך (שעדיין בכתב-יד) נראה כי היה תלמיד חכם מופלג ודרשן בחסד, השומר על מסורת אבות בקנאות גדולה. על מצבתו נכתב שנפטר בי"ט אלול תקל"ז (ראה אבני זכרון - הכתב והמכתב, מס' 3584, עמ' 405; ובהקדמה לספר מנהגי פרנקפורט, ירושלים תשמ"ב, עמ' יב-יג).
רבי ישראל שווארץ-שילד, היה סופר קהילת פרנקפורט דמיין במשך כחמישים שנה. על מצבתו נכתב כי היה חריף ובקי בש"ס ובפוסקים, ונתמנה בשנת תק"א "לסופר ונאמן לעבודתו בעט סופר מהיר בכתב נבחר". נפטר בשנת תקנ"ד (ראה אבני זכרון - הכתב והמכתב, מס' 4126, עמ' 486).
רבי אשר אנשיל בן רבי שלמה זלמן פפאן כ"ץ, שימש "נאמן הקהילה", נפטר פסח תקמ"ו.
1. שטר "מעשה בית דין" שנערך בבית הדין בפרנקפורט דמיין, אדר תק"כ [1760].
בשטר זה מקנה "האלוף והקצין כ' קוסיל בהו"ה המנוח כ' טעבלי לאנדויא" לבן-גיסו "שלמה בן גיסי המנוח ה"ה כ' ליב אופנהיים ז"ל", סך של ארבעת אלפים רייכסטלר. בשטר מצוין כי הדבר נעשה "בלי ידיעת אשתו" של הנותן, וכי המתנה תחול "שעה אחת קודם מותי".
על השטר חתומים: רבי יודא בן הדיין רבי מיכל בינגא ורבי ישראל בן רבי יחיאל מיכל שווארץ-שילד.
[1] דף מקופל (השטר נכתב על עמוד אחד; בגב הדף: רישום על תוכן הדף). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
2. שטר "מעשה בית דין" שנערך בבית הדין בפרנקפורט דמיין, אב תקכ"ז [1767].
בשטר זה מקנה "ה"ה כ' שלמה בה"ה כ' ליב אופנהיים ז"ל" לחתנו "זנוויל בהו"ה כ' זעלקלי שטיבל" את שטר המתנה הנ"ל שקיבל מדודו רבי קוסיל, על סך ארבעת אלפים רייכסטלר.
על השטר חתומים: רבי ישראל בן רבי יחיאל מיכל שווארץ-שילד ורבי אשר אנשיל בן שלמה זלמן פפאן כ"ץ.
[1] דף מקופל (השטר כתוב על עמוד וחצי; בגב הדף – רישום על תוכן הדף). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר בסמוך לכיתוב האחורי (במקום בו היתה חותמת שעווה). סימני קיפול.
רבי יודא בינגא היה בעל תוקע ושימש כ"נאמן הקהילה" של פפד"מ משנת תק"א. מתוך ספרו "כח יהודא" על התנ"ך (שעדיין בכתב-יד) נראה כי היה תלמיד חכם מופלג ודרשן בחסד, השומר על מסורת אבות בקנאות גדולה. על מצבתו נכתב שנפטר בי"ט אלול תקל"ז (ראה אבני זכרון - הכתב והמכתב, מס' 3584, עמ' 405; ובהקדמה לספר מנהגי פרנקפורט, ירושלים תשמ"ב, עמ' יב-יג).
רבי ישראל שווארץ-שילד, היה סופר קהילת פרנקפורט דמיין במשך כחמישים שנה. על מצבתו נכתב כי היה חריף ובקי בש"ס ובפוסקים, ונתמנה בשנת תק"א "לסופר ונאמן לעבודתו בעט סופר מהיר בכתב נבחר". נפטר בשנת תקנ"ד (ראה אבני זכרון - הכתב והמכתב, מס' 4126, עמ' 486).
רבי אשר אנשיל בן רבי שלמה זלמן פפאן כ"ץ, שימש "נאמן הקהילה", נפטר פסח תקמ"ו.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג