מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (59) Apply יד filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- תעודות (33) Apply תעודות filter
- document (33) Apply document filter
- letter (33) Apply letter filter
- ומסמכים (23) Apply ומסמכים filter
- יהדות (21) Apply יהדות filter
- jewri (21) Apply jewri filter
- ומכתבים, (17) Apply ומכתבים, filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- manuscripts, (17) Apply manuscripts, filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- צפת (16) Apply צפת filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- ירושלים, (16) Apply ירושלים, filter
- וחברון (16) Apply וחברון filter
- וכתבי (16) Apply וכתבי filter
- יד, (16) Apply יד, filter
- hebron (16) Apply hebron filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- safe (16) Apply safe filter
- דפוס (15) Apply דפוס filter
- ודברי (15) Apply ודברי filter
- קהילות (12) Apply קהילות filter
- חכמי (10) Apply חכמי filter
- אשכנז (10) Apply אשכנז filter
- עם (10) Apply עם filter
- וספרים (10) Apply וספרים filter
- הגהות (10) Apply הגהות filter
- איטליה (10) Apply איטליה filter
- ashkenazi (10) Apply ashkenazi filter
- book (10) Apply book filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- italian (10) Apply italian filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- הלכתיות (7) Apply הלכתיות filter
- מרוקו (7) Apply מרוקו filter
- ותשובות (7) Apply ותשובות filter
- וצפון (7) Apply וצפון filter
- המזרח (7) Apply המזרח filter
- אפריקה (7) Apply אפריקה filter
- african (7) Apply african filter
- azerbaijan (7) Apply azerbaijan filter
- levant (7) Apply levant filter
- morrocan (7) Apply morrocan filter
- north (7) Apply north filter
- responsa (7) Apply responsa filter
- communiti (5) Apply communiti filter
מציג 13 - 24 of 59
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שלשה כתבי יד - מגילת שיר השירים עם פירושים ותרגום. תימן וארצות המזרח, שנות הת"ר, המאה ה-19 בקירוב.
• כתב-יד, שלוש מגילות - שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עם ניקוד וטעמים. כותרת פתיחה מעוטרת. המקרא, התרגום ופירוש רש"י סודרו כל אחד בעמודות נפרדות, בטיפוגרפיה מסודרת ונאה.
• כתב-יד, מגילת שיר השירים, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עם ניקוד וטעמים. המקרא, התרגום ופירוש רש"י סודרו כל אחד בעמודות נפרדות, בטיפוגרפיה מסודרת ונאה.
• כתב יד, מגילת שיר השירים, עם תרגום ארמי. [ארצות המזרח], תרכ"ח [1868]. עמוד פתיחה מעוטר. בעמוד האחרון קולופון הכותב, משנת תרכ"ח: "יחזקאל בן שמעון נ"ע".
3 כתבי יד. גודל ומצב משתנים.
• כתב-יד, שלוש מגילות - שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עם ניקוד וטעמים. כותרת פתיחה מעוטרת. המקרא, התרגום ופירוש רש"י סודרו כל אחד בעמודות נפרדות, בטיפוגרפיה מסודרת ונאה.
• כתב-יד, מגילת שיר השירים, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עם ניקוד וטעמים. המקרא, התרגום ופירוש רש"י סודרו כל אחד בעמודות נפרדות, בטיפוגרפיה מסודרת ונאה.
• כתב יד, מגילת שיר השירים, עם תרגום ארמי. [ארצות המזרח], תרכ"ח [1868]. עמוד פתיחה מעוטר. בעמוד האחרון קולופון הכותב, משנת תרכ"ח: "יחזקאל בן שמעון נ"ע".
3 כתבי יד. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אוסף שרידי דפים בכתב-יד שהוצאו מ"גניזת כריכות":
• שרידי דפים ממשנה תורה לרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרקים ד-י. כתיבה תימנית, [המאה ה-14/15?]. קרוב לעשרים פיסות, חלקן זעירות.
• שני קטעים מפירוש רש"י על התורה, שמות פרקים כג-כד. כתיבה ספרדית, [המאה ה-15/16?]. כולל קטע על פסוק ד' בפרק כג, שבכל המהדורות לא מופיע עליו פירוש רש"י. הקטע שלפנינו מופיע במדרש "לקח טוב".
• קטע מפירוש רד"ק על ישעיהו, פרק כב. כתיבה אשכנזית, [המאה ה-16?].
• קטע על קלף, ספר עזרא פרק ה'. כתיבה תימנית, [המאה ה-15?].
כעשרים שרידי דפים. גודל ומצב משתנים, פגיעות בדרגות שונות כתוצאה מהכריכה.
• שרידי דפים ממשנה תורה לרמב"ם, הלכות פסולי המוקדשין, פרקים ד-י. כתיבה תימנית, [המאה ה-14/15?]. קרוב לעשרים פיסות, חלקן זעירות.
• שני קטעים מפירוש רש"י על התורה, שמות פרקים כג-כד. כתיבה ספרדית, [המאה ה-15/16?]. כולל קטע על פסוק ד' בפרק כג, שבכל המהדורות לא מופיע עליו פירוש רש"י. הקטע שלפנינו מופיע במדרש "לקח טוב".
• קטע מפירוש רד"ק על ישעיהו, פרק כב. כתיבה אשכנזית, [המאה ה-16?].
• קטע על קלף, ספר עזרא פרק ה'. כתיבה תימנית, [המאה ה-15?].
כעשרים שרידי דפים. גודל ומצב משתנים, פגיעות בדרגות שונות כתוצאה מהכריכה.
קטגוריה
יהדות תימן - כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
כתובה לנישואי גר הצדק "החתן הנעים אשר בא לחסות תחת כנפי השכינה כמה"ר אברהם ישראל הגר", עם הכלה "שולטאנא בת... רבי יוסף נ"ע בר כבוד השה"ט [השם הטוב] הזקן הכשר ר' אליהו אירכוכין נ"ע". מראכש (מרוקו), סיון תרמ"ו [1886].
כתיבה מערבית בינונית, עם עיטורים. בראש הכתובה כיתובי פסוקים וברכות. בנוסח הכתובה נזכר כי היא כמנהג "המגורשים" מקשטיליא: "והכתובה כמנהג האלקוסטלינוס ישצ"ו". בסיום נוסח הכתובה נוספה שורה, בכתיבה שונה, המתייחסת לעניין גירושין בעל כרחה של האשה "כמנהג עיה"ק טברייא תוב"ב".
חתום כראשון העדים: רבי יהודה שושנה הי"ד (נראה שהוא גם כותב השורה האחרונה הנ"ל בסיום הכתובה) - מצדיקי וקדושי מרוקו וממנהיגי קהילת מראכש. מסר את נפשו על קידוש השם ונהרג כשסירב לחלל שבת ולאחר שהעלילו עליו כי קלל את הנביא מוחמד. החכם והמשורר רבי רפאל משה אלבז כתב פיוט מיוחד לזכרו, בו תיאר את סיפור הריגתו. מצבתו נודעה כמקום עליה לרגל, חולים היו מתרפאים במקום, עקרות נפקדו ואנשים נענו בתפילותיהם (ראה: איבגי, אבני זכרון לקהילת מראקש, עמ' קפז-קצ).
העד השני (חתום פעמיים) הוא: "משה ן' שלמה חזן".
[1] דף. 40 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. שיקומים במילוי נייר במספר מקומות.
כתיבה מערבית בינונית, עם עיטורים. בראש הכתובה כיתובי פסוקים וברכות. בנוסח הכתובה נזכר כי היא כמנהג "המגורשים" מקשטיליא: "והכתובה כמנהג האלקוסטלינוס ישצ"ו". בסיום נוסח הכתובה נוספה שורה, בכתיבה שונה, המתייחסת לעניין גירושין בעל כרחה של האשה "כמנהג עיה"ק טברייא תוב"ב".
חתום כראשון העדים: רבי יהודה שושנה הי"ד (נראה שהוא גם כותב השורה האחרונה הנ"ל בסיום הכתובה) - מצדיקי וקדושי מרוקו וממנהיגי קהילת מראכש. מסר את נפשו על קידוש השם ונהרג כשסירב לחלל שבת ולאחר שהעלילו עליו כי קלל את הנביא מוחמד. החכם והמשורר רבי רפאל משה אלבז כתב פיוט מיוחד לזכרו, בו תיאר את סיפור הריגתו. מצבתו נודעה כמקום עליה לרגל, חולים היו מתרפאים במקום, עקרות נפקדו ואנשים נענו בתפילותיהם (ראה: איבגי, אבני זכרון לקהילת מראקש, עמ' קפז-קצ).
העד השני (חתום פעמיים) הוא: "משה ן' שלמה חזן".
[1] דף. 40 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. שיקומים במילוי נייר במספר מקומות.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
שני דפים בכתיבת יד קדשו של רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ, אב"ד פאס - נוסחי קמיעות וסגולות. [פאס, המאה ה-18 בקירוב].
שני דפים מתוך חיבור ב"קבלה מעשית", בכתיבת ידו של היעב"ץ, הכוללים עשרים ושלושה נוסחי קמיעות וסגולות, בהם כאלה שנעשה בהם שימוש עד היום, כדוגמת גורל החומש - הידוע בשם "גורל הגר"א", הוצאת כישוף על ידי התכת עופרת בקערה, ואמירת פסוק "ואברהם זקן" לפני מוסף של ראש חודש - אלא שאלה מופיעים כאן בשינויים, בנוסח ובצורה הקדומים והמקוריים. בין היתר מופיעים כאן גם סגולות וקמיעות לעניינים שונים, כגון לשמירה בעת הפלגה בים או בנהר, לשמירת הדרך ולהגנה מאויבים, סגולות נגד כישוף ומחשבות רעות, "לשאלת חלום", "לדרשה... ומיד תתחיל לדרוש וכח זה השם ישגר הדברים וירגילם על לשונך...", ועוד.
בראש הדף הראשון (משני צדיו) הכותרות: "מלקוטי החכם הה"ר אברהם אזולאי נר"ו" [הוא רבי אברהם ב"ר ישראל אזולאי (נפטר תק"א) שעמד בראש חוג מקובלי מראכש, והיה מפורסם גם בפעולותיו בקבלה מעשית]. בדף השני רשימת סגולות וקמיעות ללא כותרת. על זיהוי כתב-היד ככתיבת יד קדשו של היעב"ץ - ראה בחוות הדעת המצורפת.
הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור "עט סופר" - בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר "חפץ ה'" לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו "משפט וצדקה ביעקב" (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו "עת לכל חפץ" (נא-אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו "שם הגדולים" ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר - כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).
[2] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט. שיקומים בהדבקת נייר סביב השוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה על זיהוי כתיבת ידו של היעב"ץ, עם פירוט על תוכן הדפים שלפנינו.
שני דפים מתוך חיבור ב"קבלה מעשית", בכתיבת ידו של היעב"ץ, הכוללים עשרים ושלושה נוסחי קמיעות וסגולות, בהם כאלה שנעשה בהם שימוש עד היום, כדוגמת גורל החומש - הידוע בשם "גורל הגר"א", הוצאת כישוף על ידי התכת עופרת בקערה, ואמירת פסוק "ואברהם זקן" לפני מוסף של ראש חודש - אלא שאלה מופיעים כאן בשינויים, בנוסח ובצורה הקדומים והמקוריים. בין היתר מופיעים כאן גם סגולות וקמיעות לעניינים שונים, כגון לשמירה בעת הפלגה בים או בנהר, לשמירת הדרך ולהגנה מאויבים, סגולות נגד כישוף ומחשבות רעות, "לשאלת חלום", "לדרשה... ומיד תתחיל לדרוש וכח זה השם ישגר הדברים וירגילם על לשונך...", ועוד.
בראש הדף הראשון (משני צדיו) הכותרות: "מלקוטי החכם הה"ר אברהם אזולאי נר"ו" [הוא רבי אברהם ב"ר ישראל אזולאי (נפטר תק"א) שעמד בראש חוג מקובלי מראכש, והיה מפורסם גם בפעולותיו בקבלה מעשית]. בדף השני רשימת סגולות וקמיעות ללא כותרת. על זיהוי כתב-היד ככתיבת יד קדשו של היעב"ץ - ראה בחוות הדעת המצורפת.
הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור - היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בן עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור "עט סופר" - בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר "חפץ ה'" לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה לכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו "משפט וצדקה ביעקב" (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו "עת לכל חפץ" (נא-אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו "שם הגדולים" ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר - כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).
[2] דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט. שיקומים בהדבקת נייר סביב השוליים.
מצורפת חוות דעת מומחה על זיהוי כתיבת ידו של היעב"ץ, עם פירוט על תוכן הדפים שלפנינו.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פסק הלכה שנכתב כתשובה לפניית "פרנסי ומנהיגי עיר תהלה מתא ג'יבלאטאר" (גיברלטר), בעניין נישואי גיורת, בחתימת אב"ד טיטואן - רבי יצחק ן' וואליד, וחברי בית דינו: רבי יום טוב הלוי ורבי יצחק נהון. טיטואן, [תר"ו 1846].
תשובה ארוכה (6 עמודים), בסופה חתימות הרבנים: "ע"ה [=עבד ה'] יצחק ן' וואליד סלי"ט [=סיפיה לעולם יהיה טב]", "ע"ה יום טוב הלוי ס"ט [=סיפיה טב]", "ע"ה יצחק נהון סלי"ט".
התשובה נדפסה בשו"ת ויאמר יצחק (אבן העזר, סימן קנה) לרבי יצחק ן' וואליד, אך ללא שמות החותמים.
הגאון רבי יצחק ן' וואליד (תקל"ז-תר"ל), רבה הראשי של טיטואן ומגדולי המקובלים והצדיקים במרוקו. כבר בצעירותו נתגלו בו סימני טהרה ונתפרסם בקדושתו ופרישותו. היה תלמידם של שניים מגדולי מרוקו, רבי מנחם נהון ורבי משה הלוי. עם פטירת רבי משה הלוי התבקש על ידי קהילת טיטואן לכהן במקומו כרב העיר. בענוותנותו התנה את קבלת המינוי בכך שלא יהיה דן יחידי, אלא יצרף אליו את רבי יום טוב הלוי (בנו של רבי משה הלוי; החתום עמו בתשובה שלפנינו). לאחר מכן התמנה כדיין שלישי רבי יצחק נהון (החתום אף הוא לפנינו), ויחד ישבו כבית דין של שלושה. רבי יצחק ן' וואליד נודע כאחד מגדולי המשיבים, ומכל רחבי מרוקו ואף מארצות אחרות, נשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות. מתשובותיו נדפסו שני כרכי ספרו - שו"ת ויאמר יצחק (ליוורנו, תרל"ו). נפטר בגיל 93 בעת כניסת השבת, כשעל שפתותיו "מזמור שיר ליום השבת".
בקרב יהודי מרוקו התפרסם שמו של רבי יצחק ן' וואליד כקדוש פועל ישועות, ואף לאחר פטירתו נודע בישועות הגדולות שנעשו בזכותו. מטהו המקודש עזר לפקידת עקרות וריפוי חולים. כן נהוגה מסורת רבת שנים של עלייה לקברו ביום פטירתו והילולות נערכות ברחבי הארץ והעולם לכבודו.
[4] דף (6 עמודים כתובים). 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות קשים. קרעים, פגמים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חלק מהטקסט נמחק כתוצאה מפגיעת רטיבות.
תשובה ארוכה (6 עמודים), בסופה חתימות הרבנים: "ע"ה [=עבד ה'] יצחק ן' וואליד סלי"ט [=סיפיה לעולם יהיה טב]", "ע"ה יום טוב הלוי ס"ט [=סיפיה טב]", "ע"ה יצחק נהון סלי"ט".
התשובה נדפסה בשו"ת ויאמר יצחק (אבן העזר, סימן קנה) לרבי יצחק ן' וואליד, אך ללא שמות החותמים.
הגאון רבי יצחק ן' וואליד (תקל"ז-תר"ל), רבה הראשי של טיטואן ומגדולי המקובלים והצדיקים במרוקו. כבר בצעירותו נתגלו בו סימני טהרה ונתפרסם בקדושתו ופרישותו. היה תלמידם של שניים מגדולי מרוקו, רבי מנחם נהון ורבי משה הלוי. עם פטירת רבי משה הלוי התבקש על ידי קהילת טיטואן לכהן במקומו כרב העיר. בענוותנותו התנה את קבלת המינוי בכך שלא יהיה דן יחידי, אלא יצרף אליו את רבי יום טוב הלוי (בנו של רבי משה הלוי; החתום עמו בתשובה שלפנינו). לאחר מכן התמנה כדיין שלישי רבי יצחק נהון (החתום אף הוא לפנינו), ויחד ישבו כבית דין של שלושה. רבי יצחק ן' וואליד נודע כאחד מגדולי המשיבים, ומכל רחבי מרוקו ואף מארצות אחרות, נשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות. מתשובותיו נדפסו שני כרכי ספרו - שו"ת ויאמר יצחק (ליוורנו, תרל"ו). נפטר בגיל 93 בעת כניסת השבת, כשעל שפתותיו "מזמור שיר ליום השבת".
בקרב יהודי מרוקו התפרסם שמו של רבי יצחק ן' וואליד כקדוש פועל ישועות, ואף לאחר פטירתו נודע בישועות הגדולות שנעשו בזכותו. מטהו המקודש עזר לפקידת עקרות וריפוי חולים. כן נהוגה מסורת רבת שנים של עלייה לקברו ביום פטירתו והילולות נערכות ברחבי הארץ והעולם לכבודו.
[4] דף (6 עמודים כתובים). 35 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות קשים. קרעים, פגמים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. חלק מהטקסט נמחק כתוצאה מפגיעת רטיבות.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
פריט 192 כתב-יד - ספר "טעמי הלכות" והלכות שחיטה וטריפות למנהגי מראכש - מרוקו, תקכ"ג - חיבור שלא נדפס
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "טעמי הלכות" - להלכות חנוכה, שחיטה וטריפות, ו"מנהגים שנוהגים בעיר מראכש יע"א" בהלכות שחיטה וטריפות. [מרוקו, תקכ"ג 1763].
כתיבה מערבית. בראש כתב-היד "אתחיל לכתוב טעמים של מועדים וימים טובים... טעמי הלכות חנוכה...". הלכות חנוכה מופיעות בחמשת הדפים הראשונים, ואחר כך מופיעים טעמי הלכות שחיטה וטריפה, ואחריהם מנהגי מראכש. בסוף חיבור הטעמים קולופון הכותב עם חתימה מסולסלת: " תמו הלכות טריפות... יום ראשון בשבת שני ימים לחודש אלול, לכותב תן מנוח ויריבו ימים כמו נח... ע"ה יהודה א"א יחייא הרוש סל"ט". לאחר מנהגי מראכש קולופון נוסף: " לכותב בן מנוח וירבו ימיו כימי נוח בפ' בראשית בשישי בשבת יום כ"ט ליום תשרי המרוצה בשנת ונשמע פתג"ם המלך" [=תקכ"ג 1763].
"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות חנוכה, שחיטה וטריפות. בהמשך כתב-היד: "אתחיל לכתוב מנהגים שנוהגים בעיר מראכש יע"א" - בענייני שחיטה וטריפות.
[34] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.
כתיבה מערבית. בראש כתב-היד "אתחיל לכתוב טעמים של מועדים וימים טובים... טעמי הלכות חנוכה...". הלכות חנוכה מופיעות בחמשת הדפים הראשונים, ואחר כך מופיעים טעמי הלכות שחיטה וטריפה, ואחריהם מנהגי מראכש. בסוף חיבור הטעמים קולופון הכותב עם חתימה מסולסלת: " תמו הלכות טריפות... יום ראשון בשבת שני ימים לחודש אלול, לכותב תן מנוח ויריבו ימים כמו נח... ע"ה יהודה א"א יחייא הרוש סל"ט". לאחר מנהגי מראכש קולופון נוסף: " לכותב בן מנוח וירבו ימיו כימי נוח בפ' בראשית בשישי בשבת יום כ"ט ליום תשרי המרוצה בשנת ונשמע פתג"ם המלך" [=תקכ"ג 1763].
"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות חנוכה, שחיטה וטריפות. בהמשך כתב-היד: "אתחיל לכתוב מנהגים שנוהגים בעיר מראכש יע"א" - בענייני שחיטה וטריפות.
[34] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר "טעמי הלכות" על הלכות שחיטה וטריפות. [מרוקו, המאה ה-19/20].
עיטורים נאים ב"שומרי העמודים". בעמוד האחרון "צורות הסכין" - איורי סכינים שונות ואיורי הקנה והוושט. בראש כתב-היד נכתב: "אתחיל לכתוב טעמים של שחיטה בעזרת שממ"ט [=שוכן מעלה [ו]מטה]...".
"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות שחיטה וטריפות.
[47] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשוליים ובלאי. רישומים. כריכת קרטון, פגומה.
עיטורים נאים ב"שומרי העמודים". בעמוד האחרון "צורות הסכין" - איורי סכינים שונות ואיורי הקנה והוושט. בראש כתב-היד נכתב: "אתחיל לכתוב טעמים של שחיטה בעזרת שממ"ט [=שוכן מעלה [ו]מטה]...".
"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות שחיטה וטריפות.
[47] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשוליים ובלאי. רישומים. כריכת קרטון, פגומה.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ספר אמרי שפר", ליקוטי חידושים ודרשות, על סדר פרשיות התורה, ודרושים לנפטר, מאת רבי אברהם אלזרע. [מרוקו], תרנ"ח-תר"ס [1898-1900].
הכותב והמחבר-מלקט, רבי אברהם אלזרע, מחכמי תאפילאלת שבמרוקו, חותם את שמו מספר פעמים בכתב-היד בחתימתו המקושטת. בראש כתב היד הקדמה, בה כותב רבי אברהם כי החיבור הושלם בחודש אייר תר"ס. בסיום הקדמה זו חתום רבי אברהם פעמיים. בקולופון בסיום החידושים על התורה (דף פא/2), נכתב: "השלמתי אלו החידושים מלוקטים... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, ותהי השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ו' ימים לחדש שבט שנת ודוב"ר אמ"ת בלבבו לפ"ק [=תרנ"ט] ושוב וקיים ע"ה אברהם ן' יעקב אלזרע סיט"א". בראש הדרושים לנפטרים, דף צב/1: "התחלתי לכתוב מדרשים הללו בר"ח ניסן... שנת הב"ט לברי"ת [=תרנ"ח] ע"ה אברהם אלזרע סי"ט".
בהקדמה שבראש כתב-היד מבאר רבי אברהם את עניינו של החיבור: "כתבתי זה הספר לי לשמי לקטתי אותו מספרי קדש של עמודי עולם, מלוקט מספר פתוחי חותם של... ריא"ח [=רבי יעקב אבוחצירא] זתע"א, ומלוקט מספר תורת משה שחי'... רמ"א [=רבי משה אלשיך] זתע"א ומלוקט מספרי הרב... חיד"א זתע"א בספר נחל קדומים וחומת אנך ויש בו ה' חומשי תורה... ויש בו מדרשים לנפטר יקרא דשכבי... ולקטתים וסדרתים יחד מדי שבת בשבתו כך שלא ילאה אדם לבקש ספרים הרבה וילמוד בם ויש בו מדרשים של שנה כולה... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, אינו יודע בין טוב בין רע, אברהם אלזרע. והיה השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ב' ימים לח' אייר י"ז למטמונים שנת שמעה אלקים רנת"י לפ"ק [=תר"ס] ע"ה אברהם אלזרע סיט"א".
כתב-היד של רבי אברהם אלזרע נכרך עם כתב-יד נוסף, ישן יותר, אף הוא ממרוקו, המכיל דרושים לנפטרים ולזמנים אחרים, וחידושים. לא ברור מי הכותב. אחד הדרושים הוא מאת רבי יעקב אביחצירא, הנזכר בכותרת בברכת החיים (נפטר תר"מ; הדרוש נדפס בספרו "דורש טוב", ללא הכותרת שלפנינו). בסוף כתב-היד חידושים נוספים, כנראה אף הם בכתיבת ידו של רבי אברהם אלזרע.
למיטב בדיקתנו, חיבור זה של רבי אברהם אלזרע לא נדפס.
רבי אברהם בן רבי יעקב אלזרע (שנות הת"ר), מחכמי וקדושי תאפילאלת שבמרוקו. עניו מופלג, נהג בתעניות וסיגופים רבים. שימש כמו"ץ וסופר סת"ם. רבי אברהם היה נשוי למרת עזיזה אביחצירא, בת רבי שלימאן אביחצירא. מתלמידיו הנאמנים של רבי דוד אביחצירא (תרכ"ו-תר"פ), וגם בהתגברות הרדיפות והצרות סירב לעזוב את העיר ואת רבו. בשנת תר"פ, עם הירצחו של רבי דוד הי"ד, עקר לאלגי'ר (ר"י בן נאיים, מלכי רבנן, דף יח ע"ב; ש"ז מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, ב, עמ' 158).
חתימות של רבי אברהם אלזרע מופיעות גם על הכריכה האחורית. במספר מקומות חותמות של "חיים אלזרע בשאר".
למעלה מ-200 דף כתובים (מספור דפים משובש; כפי הנראה, חסרים מספר דפים). 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה, עם שרידי אבזם.
מצורפים: שטר משנת תרע"ב על החלפת חצרות בין רבי אברהם ב"ר יעקב אלזרע ובין רבי משה ב"ר אברהם אבוחצירא, חתום על ידי רבי יעקב ן' חיון, ודף נוסף בכתב-יד, חתום: "ע"ה משה אסולין".
הכותב והמחבר-מלקט, רבי אברהם אלזרע, מחכמי תאפילאלת שבמרוקו, חותם את שמו מספר פעמים בכתב-היד בחתימתו המקושטת. בראש כתב היד הקדמה, בה כותב רבי אברהם כי החיבור הושלם בחודש אייר תר"ס. בסיום הקדמה זו חתום רבי אברהם פעמיים. בקולופון בסיום החידושים על התורה (דף פא/2), נכתב: "השלמתי אלו החידושים מלוקטים... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, ותהי השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ו' ימים לחדש שבט שנת ודוב"ר אמ"ת בלבבו לפ"ק [=תרנ"ט] ושוב וקיים ע"ה אברהם ן' יעקב אלזרע סיט"א". בראש הדרושים לנפטרים, דף צב/1: "התחלתי לכתוב מדרשים הללו בר"ח ניסן... שנת הב"ט לברי"ת [=תרנ"ח] ע"ה אברהם אלזרע סי"ט".
בהקדמה שבראש כתב-היד מבאר רבי אברהם את עניינו של החיבור: "כתבתי זה הספר לי לשמי לקטתי אותו מספרי קדש של עמודי עולם, מלוקט מספר פתוחי חותם של... ריא"ח [=רבי יעקב אבוחצירא] זתע"א, ומלוקט מספר תורת משה שחי'... רמ"א [=רבי משה אלשיך] זתע"א ומלוקט מספרי הרב... חיד"א זתע"א בספר נחל קדומים וחומת אנך ויש בו ה' חומשי תורה... ויש בו מדרשים לנפטר יקרא דשכבי... ולקטתים וסדרתים יחד מדי שבת בשבתו כך שלא ילאה אדם לבקש ספרים הרבה וילמוד בם ויש בו מדרשים של שנה כולה... כה דברי המעתיק חרגא דיומא לא שמיה, אינו יודע בין טוב בין רע, אברהם אלזרע. והיה השלמת זה החיבור ביום ג' בש"ק ב' ימים לח' אייר י"ז למטמונים שנת שמעה אלקים רנת"י לפ"ק [=תר"ס] ע"ה אברהם אלזרע סיט"א".
כתב-היד של רבי אברהם אלזרע נכרך עם כתב-יד נוסף, ישן יותר, אף הוא ממרוקו, המכיל דרושים לנפטרים ולזמנים אחרים, וחידושים. לא ברור מי הכותב. אחד הדרושים הוא מאת רבי יעקב אביחצירא, הנזכר בכותרת בברכת החיים (נפטר תר"מ; הדרוש נדפס בספרו "דורש טוב", ללא הכותרת שלפנינו). בסוף כתב-היד חידושים נוספים, כנראה אף הם בכתיבת ידו של רבי אברהם אלזרע.
למיטב בדיקתנו, חיבור זה של רבי אברהם אלזרע לא נדפס.
רבי אברהם בן רבי יעקב אלזרע (שנות הת"ר), מחכמי וקדושי תאפילאלת שבמרוקו. עניו מופלג, נהג בתעניות וסיגופים רבים. שימש כמו"ץ וסופר סת"ם. רבי אברהם היה נשוי למרת עזיזה אביחצירא, בת רבי שלימאן אביחצירא. מתלמידיו הנאמנים של רבי דוד אביחצירא (תרכ"ו-תר"פ), וגם בהתגברות הרדיפות והצרות סירב לעזוב את העיר ואת רבו. בשנת תר"פ, עם הירצחו של רבי דוד הי"ד, עקר לאלגי'ר (ר"י בן נאיים, מלכי רבנן, דף יח ע"ב; ש"ז מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, ב, עמ' 158).
חתימות של רבי אברהם אלזרע מופיעות גם על הכריכה האחורית. במספר מקומות חותמות של "חיים אלזרע בשאר".
למעלה מ-200 דף כתובים (מספור דפים משובש; כפי הנראה, חסרים מספר דפים). 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה מקורית, בלויה ופגומה, עם שרידי אבזם.
מצורפים: שטר משנת תרע"ב על החלפת חצרות בין רבי אברהם ב"ר יעקב אלזרע ובין רבי משה ב"ר אברהם אבוחצירא, חתום על ידי רבי יעקב ן' חיון, ודף נוסף בכתב-יד, חתום: "ע"ה משה אסולין".
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
לא נמכר
אוסף מסמכים ותעודות משפטיות, בענייני מסחר של יהודים במרוקו. [מחצית שניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20].
המסמכים והתעודות שלפנינו, המתעדים קניה ומכירה של נכסים ומסחר בין יהודים, נכתבו ברובם על ידי בית הדין השרעי וכתובים כולם בערבית, כשעליהם חתומים דייני בית הדין המוסלמים, בחתימותיהם המסולסלות.
התעודות לא נחקרו בצורה יסודית. בחלק מן המסמכים, בשוליהם או על גביהם, נכתבה באותיות עבריות (בכתיבה מערבית) ובתערובת של עברית וערבית-יהודית, תמצית קצרה של תוכן המסמך.
ברישומים אלה מוזכרים התאריכים: תרל"ד, תרל"ח, תרמ"א, תרמ"ב, תרמ"ו, תרמ"ח, תרס"ד. באחד הרישומים נזכרת העיר דבדו. ברישום אחר מופיע בין היתר: "חו"ר וק"ק פאס יע"א".
31 מסמכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
המסמכים והתעודות שלפנינו, המתעדים קניה ומכירה של נכסים ומסחר בין יהודים, נכתבו ברובם על ידי בית הדין השרעי וכתובים כולם בערבית, כשעליהם חתומים דייני בית הדין המוסלמים, בחתימותיהם המסולסלות.
התעודות לא נחקרו בצורה יסודית. בחלק מן המסמכים, בשוליהם או על גביהם, נכתבה באותיות עבריות (בכתיבה מערבית) ובתערובת של עברית וערבית-יהודית, תמצית קצרה של תוכן המסמך.
ברישומים אלה מוזכרים התאריכים: תרל"ד, תרל"ח, תרמ"א, תרמ"ב, תרמ"ו, תרמ"ח, תרס"ד. באחד הרישומים נזכרת העיר דבדו. ברישום אחר מופיע בין היתר: "חו"ר וק"ק פאס יע"א".
31 מסמכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
יהדות מרוקו וצפון אפריקה - כתבי יד ומכתבים, תעודות ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
קונטרס בכתב-יד, תשובה הלכתית מאת רבי גבריאל אשכנזי, עם הוספות בכתב-ידו וחתימתו. [ארם צובא, אמצע שנות הת"ק בקירוב].
תשובה ארוכה בענין שותפים, שנכתבה כחוות דעת על פסק שנשלח אליו מאת רבי ישראל ב"ר יוסף ששון [מגדולי חכמי ארם צובא, בעל שו"ת "כנסת ישראל", ליוורנו תרט"ז].
כתיבת סופר נאה. במספר מקומות, בשוליים ובין השורות, הוסיף המחבר רבי גבריאל אשכנזי הוספות ותיקונים בכתב-ידו. בסוף התשובה חתם רבי גבריאל בחתימת ידו: "הצעיר גבריאל אשכנזי ס"ט".
רבי גבריאל אשכנזי, מחכמי ודייני ארם צובא, במחצית השניה של המאה ה-18. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל, התיישב בעיר שכם ושם נפטר ונקבר. בספר "מלל לאברהם" לרבי אברהם סתהון, מופיע הספד: "על שמועת הרב הכולל כמוהר"ר גבריאל אשכנזי זלה"ה משכם תובב"א". רבי משה גלאנטי אב"ד דמשק בעל "ברך משה" התכתב עמו בהלכה, ופונה אליו במילים הבאות: "האי מאן דיאיר כאור החמה וכעצם השמים לתורה ולתעודה... החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב כמה"ר גבריאל אשכנזי". נותרו ממנו תשובות רבות בהלכה, שנדפסו לראשונה בשנת תשמ"ה על ידי הרב עזרא בצרי, בספר שו"ת רבי גבריאל אשכנזי (בהוצאת "מכון הכתב"). התשובה שלפנינו נדפסה שם בנוסח שונה (בחלק א' סימן ב) וחלק מההוספות המופיעות לפנינו בכתב-ידו של רבי גבריאל לא נדפסו.
[7] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
תשובה ארוכה בענין שותפים, שנכתבה כחוות דעת על פסק שנשלח אליו מאת רבי ישראל ב"ר יוסף ששון [מגדולי חכמי ארם צובא, בעל שו"ת "כנסת ישראל", ליוורנו תרט"ז].
כתיבת סופר נאה. במספר מקומות, בשוליים ובין השורות, הוסיף המחבר רבי גבריאל אשכנזי הוספות ותיקונים בכתב-ידו. בסוף התשובה חתם רבי גבריאל בחתימת ידו: "הצעיר גבריאל אשכנזי ס"ט".
רבי גבריאל אשכנזי, מחכמי ודייני ארם צובא, במחצית השניה של המאה ה-18. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל, התיישב בעיר שכם ושם נפטר ונקבר. בספר "מלל לאברהם" לרבי אברהם סתהון, מופיע הספד: "על שמועת הרב הכולל כמוהר"ר גבריאל אשכנזי זלה"ה משכם תובב"א". רבי משה גלאנטי אב"ד דמשק בעל "ברך משה" התכתב עמו בהלכה, ופונה אליו במילים הבאות: "האי מאן דיאיר כאור החמה וכעצם השמים לתורה ולתעודה... החכם השלם הדיין המצויין עצום ורב כמה"ר גבריאל אשכנזי". נותרו ממנו תשובות רבות בהלכה, שנדפסו לראשונה בשנת תשמ"ה על ידי הרב עזרא בצרי, בספר שו"ת רבי גבריאל אשכנזי (בהוצאת "מכון הכתב"). התשובה שלפנינו נדפסה שם בנוסח שונה (בחלק א' סימן ב) וחלק מההוספות המופיעות לפנינו בכתב-ידו של רבי גבריאל לא נדפסו.
[7] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
קהילות המזרח - כתבי יד ותשובות הלכתיות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, שתי תשובות הלכתיות מאת רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין [הרב המשמ"ח] ותשובה מאת רבי משה פארדו [הרב המפ"ה]. [ירושלים, המאה ה-19].
העתקה מסודרת של תשובה מאת הרב שמ"ח גאגין, בעניין דיני ירושה, אחריה תשובת רבי משה פארדו שחלק על הרב גאגין, ואחריה תשובה נוספת מאת הרב גאגין, שנכתבה כתגובה לדברי רבי משה פארדו. כתב-היד כולו נכתב באותה יד, כולל העתקת חתימותיהם של הרב שמ"ח ורבי משה פארדו. יתכן ששלושת התשובות הועתקו על ידי הרב שמ"ח בעצמו.
התשובות נדפסו בשו"ת ישמח לב, חלק חשן המשפט סימנים א-ב. שם נדפסו הדברים במעט שינויים. בנדפס מופיעה פתיחה לתשובת רבי משה פארדו, שאינה בכתב-היד שלפנינו, וכן שתי הגהות של הרב שמ"ח ששולבו בתשובת רבי משה פארדו הנדפסת ואינן לפנינו.
רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין - הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש ישיבת המקובלים. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.
[10] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ומספר קרעים. מספר מילים מוסתרות בשוליים הפנימיים, כתוצאה מהכריכה ההדוקה. כריכה חדשה.
העתקה מסודרת של תשובה מאת הרב שמ"ח גאגין, בעניין דיני ירושה, אחריה תשובת רבי משה פארדו שחלק על הרב גאגין, ואחריה תשובה נוספת מאת הרב גאגין, שנכתבה כתגובה לדברי רבי משה פארדו. כתב-היד כולו נכתב באותה יד, כולל העתקת חתימותיהם של הרב שמ"ח ורבי משה פארדו. יתכן ששלושת התשובות הועתקו על ידי הרב שמ"ח בעצמו.
התשובות נדפסו בשו"ת ישמח לב, חלק חשן המשפט סימנים א-ב. שם נדפסו הדברים במעט שינויים. בנדפס מופיעה פתיחה לתשובת רבי משה פארדו, שאינה בכתב-היד שלפנינו, וכן שתי הגהות של הרב שמ"ח ששולבו בתשובת רבי משה פארדו הנדפסת ואינן לפנינו.
רבי שלום משה חי [שמ"ח] גאגין (תקצ"ג-תרמ"ג), שכונה גם הרב המשמ"ח, מגדולי חכמי ירושלים. בנו של "הראשון לציון" רבי חיים אברהם גאגין - הרב אג"ן. מילדותו התגדל על ברכי המקובלים בישיבת "בית אל", שם שימש אביו כראש הישיבה. יצא כשד"ר בשליחות הישיבה לחוץ לארץ. בשובו משליחותו נתמנה לשליח ציבור בישיבת המקובלים, ולאחר פטירת רבי אהרן עזריאל עלה לכהן על כיסא אביו כראש ישיבת המקובלים. מחבר הספרים "ישמח לב", "שמח לבי", "ישמח משה", "שמח נפש", ועוד.
[10] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ומספר קרעים. מספר מילים מוסתרות בשוליים הפנימיים, כתוצאה מהכריכה ההדוקה. כריכה חדשה.
קטגוריה
קהילות המזרח - כתבי יד ותשובות הלכתיות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העתקה נאה של סידור הרש"ש, סוף תפילת שחרית, עם הלל ועם ברכת הלבנה, על פי הקבלה. [ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב, כנראה לפני שנת 1916].
על הכריכה הוטבע: "סדר תפילה ב". ככל הנראה מדובר בכרך שני מתוך שני כרכים שנכתבו לתפילת שחרית. בסוף כתב-היד מופיעים מספר דפים (חלקם קטנים יותר) עם תפילות וכוונות לשמירה ממגפה.
כתב היד של הסידור שלפנינו נכתב כנראה ע"י אחד מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, או אחד מחכמי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" בירושלים, שעשו העתקות שונות מסידור הרש"ש, ומסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. בראש הדף האחרון, רישום בכתיבה מרובעת: "מלאכת סופר".
סידור זה של כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש - המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו, ובאותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים (ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש - בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א - כסלו תש"פ, עמ' 133-158).
הגהות ממספר כותבים מקובלים.
חתימה בדף המגן: "הצעיר יצחק סויסיא" - כנראה חתימת ידו של רבי יצחק סויסיא שהיה מהמקובלים "המכוונים" בישיבת "רחובות הנהר" (על כתב התקשרות שבו חתם יחד עם חכמי הישיבה, ראה בתולדות הרב השד"ה בראש ספר פאת השד"ה, הוצאת אהבת שלום, עמ' 28-30). רבי יצחק סויסיא הנ"ל הוציא לאור את הספר מערת שדה המכפלה לרבי משה בן צור (ירושלים, תר"ע).
[88] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם מריחת דיו במספר מקומות). קרעים בשוליים. כריכה מקורית, עם פגמים.
על הכריכה הוטבע: "סדר תפילה ב". ככל הנראה מדובר בכרך שני מתוך שני כרכים שנכתבו לתפילת שחרית. בסוף כתב-היד מופיעים מספר דפים (חלקם קטנים יותר) עם תפילות וכוונות לשמירה ממגפה.
כתב היד של הסידור שלפנינו נכתב כנראה ע"י אחד מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, או אחד מחכמי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" בירושלים, שעשו העתקות שונות מסידור הרש"ש, ומסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. בראש הדף האחרון, רישום בכתיבה מרובעת: "מלאכת סופר".
סידור זה של כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש - המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו, ובאותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים (ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש - בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א - כסלו תש"פ, עמ' 133-158).
הגהות ממספר כותבים מקובלים.
חתימה בדף המגן: "הצעיר יצחק סויסיא" - כנראה חתימת ידו של רבי יצחק סויסיא שהיה מהמקובלים "המכוונים" בישיבת "רחובות הנהר" (על כתב התקשרות שבו חתם יחד עם חכמי הישיבה, ראה בתולדות הרב השד"ה בראש ספר פאת השד"ה, הוצאת אהבת שלום, עמ' 28-30). רבי יצחק סויסיא הנ"ל הוציא לאור את הספר מערת שדה המכפלה לרבי משה בן צור (ירושלים, תר"ע).
[88] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עם מריחת דיו במספר מקומות). קרעים בשוליים. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
קהילות המזרח - כתבי יד ותשובות הלכתיות
קָטָלוֹג