מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
זוג "תפוחים" ("רימונים") לספר תורה. אלג'יריה, [המאה ה-19].
כסף יצוק, מקודח וחקוק (אינו חתום).
"תפוחים" אלג'יראיים המושפעים בעיצובם מצורת ה"רימונים" האיטלקיים דמויי המגדל. בראש כל "תפוח" חוליה המעוטרת בחלקה העליון בעלים, ובמרכזה בולט עיטור דמוי ניצן. גוף ה"תפוח" מורכב משתי קומות בצורת משושה: בכל אחת מצלעות המשושים מקודחים עיטורים בדגמים צמחיים, ובמרכז כל צלע מקודח חלון מקושת עם מתלה עבור פעמון. עיטורים דמויי עמודים מולחמים לכל אחת מפינות המשושים. שלושה עיטורים נשלפים ממוקמים בבסיסי ובראשי שתי הקומות. בבסיס כל "תפוח" שתי תפיחות המעוטרות בדגמים צמחיים. ניצבים על רגליים גליליות קצרות.
גובה: 40 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כיפופים ושברים קלים. חיבורים רופפים. כל הפעמונים חסרים. פטינה.
חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
פריטים 288-296 בקטלוג זה מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.
חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.
שני "תפוחים" ("רימונים") לספרי תורה (אינם זוג). אלג'יריה / לוב, [המאה ה-19].
כסף יצוק, מקודח וחקוק.
שני "תפוחים" שאינם זוג, אך בעלי עיצוב זהה.
בראש כל "תפוח" "גג" דמוי כיפה, שבראשו עיטור מסוגנן. גוף כל "תפוח" מורכב משלוש קומות בצורת משושה. בכל אחת מצלעות המשושה מקודחים עיטורים: בקומות התחתונה והעליונה עיטורים בדגמים צמחיים ובצורת מנורה, לסירוגין, ובקומה האמצעית - חלונות עם קשתות-פרסה ומתלים עבור פעמונים (חסרים). ניצבים על רגל גלילית שבראשה עיטור דמוי גביע; שש שרשראות שבקצותיהן פעמונים.
1. כתובת הקדשה חקוקה על צלעות הקומה האמצעית: "תפוחי כסף אשר עשו האחים הר' יצחק והר' דוד הכהן יצ"ו למנוחת אביהם הר' יוסף הכהן תמ"ך [תהא מנוחתו כבוד] ע"י אומן שלום גייאן". על רגל ה"תפוח" חקוקה גם שנת ייצורו: 1868. חתום בחותמת צרפתית זעירה (לא מזוהה). ייתכן כי מקורו או מקור הצורף בלוב. גובה: 35 ס"מ. מצב טוב. פעמונים חסרים.
2. כתובת הקדשה חקוקה על צלעות הקומה התחתונה: "רמני כסף שמיתנדב סי' יוסף פורת היו' למנוחת אמו". חתום בחותמות צרפתיות זעירות (ראשי תיבות היצרן או בוחן הכסף בתוך מעוין זעיר: האותיות CD עם עיטור ביניהן). גובה: 38 ס"מ. מצב טוב. פעמונים חסרים.
חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
פריטים 288-296 בקטלוג זה מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.
חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.
כסף יצוק וחקוק; חרוזי חרס כחולים ואדומים; קונכיה; פעמונים.
ענק לשמירה על אישה הרה ועל הילד. הענק כולל תליון עגול וגדול עם שמות ה', שני תליונים דמויי בובה - דמות תינוק העשויה מחרוזים צבעוניים וקונכיה, שני תליונים משולשים, שני תליונים גליליים (נרתיקים לקמעות) ופעמונים.
אורך: 40 ס"מ.
ספרות: יהודי כורדיסתאן, עמ' 182; אוסף פויכטונגר, פריטים 819, 823; Jewish Life in Art and Tradition, עמ' 66, 71.
מקור: אוסף ווילי לינדוור.
כסף חקוק.
קערית שתיה נמוכה על פי מסורת יהודי אפגניסטן, מעוטרת בצדה הפנימי בדגמים חקוקים צפופים ונאים: במרכז הכוס מגן דוד ובתוכו הכתובת "מגן ציון". סביבו, במסגרות מקושתות ומסוגננות, דמויות בעלי חיים, כדים, מראה הכותל המערבי בגרסה הסכמטית הנפוצה בתיאורי המקומות הקדושים ומראה מבנה בעל כיפה (שעשוי לייצג את מקום המקדש). ברצועה סביב לעיטורים אלו חקוקה כתובת ברכה: "תזכו לשנים רבות ונעימות לחיים בשמחת ירושלים ת"ו; מלכיאל בן שמואל אברמוף נולד ה חשון תרעז'". ברצועה נוספת לשפת הכוס מופיעים עיטורים צמחיים וגיאומטריים, ובתוך ארבעה מדליונים זעירים שנת ההקדשה: "תרצ"ו". צדה החיצוני של הכוס מעוטר בדמויות ציפורים.
קעריות שתיה מעין אלו, ככלי בית אחרים, ניתנו לעתים כמתנת חתונה, ונחקקו עליהן שם החתן ותאריך לידתו.
ספרות: זהר הנגבי וברכה יניב, אפגניסתאן, בית הכנסת והבית היהודי. המרכז לאמנות יהודית והאוניברסיטה העברית בירושלים, 1991. עמ' לח, פריטים 72-74.
קוטר: 9 ס"מ. מצב טוב.
כסף פיליגרן.
נרתיק גלילי מעוטר בפרח מצדו האחד ובאריה מצדו השני, ובכתובת "מגילת אסתר" בראשו כתר ועליו גולה משובצת אבן תכולה. ידית הסוגר מעוצבת כְּלֵב.
אורך כולל: 31 ס"מ. מצב טוב.
כסף (חתום "בצלאל ירושלים 935") פיליגרן.
דופן אחורית בעלת שפה גלית, מעוטרת במנורת שבעה קנים, במראה הר סיני ובלוחות הברית, ובכתובת "הנרות הללו קודש הם". בצדה הימני שמש נשלף. שורת בזיכים נשלפת. בקדמת בסיס המנורה כתובת נוספת: "ואין לנו רשות להשתמש בהם".
גובה: 23 ס"מ. רוחב: 23 ס"מ. מצב טוב.
כסף פיליגרן.
"הדס" שצורתו כמגדל גדול ונאה במיוחד, עשוי בעבודת פיליגרן יוצאת דופן בצפיפותה וביופיה. רגל רבועה, ניצבת על ארבע רגליים. גוף המגדל רבוע; באחת מפאותיו דלת. בארבע פינותיו התחתונות תלויים פעמונים ובארבע פינותיו העליונות דגלים. מעליו נחה כיפת בצל מתומנת, בראשה שתי גולות ולמעלה מתנוסס דגל.
גובה: 35 ס"מ. מצב טוב. הרגל רופפת ומעוקמת מעט.
כסף (חתום "בצלאל ירושלים 935") פיליגרן.
קופסה גדולה בדמות מבנה רבוע בעל כיפה, ניצב על ארבע רגליים נאות. בקדמתו דלת ולה שלוש מדרגות; על המדרגות מתנוססת הכתובת "בורא מיני בשמים". בשתי הפאות לצדי הדלת מרפסות מסוגננות, ובגב מנורת שבעה קנים. בראש הכיפה משובצת אבן בגוון אדום עמוק.
8X10X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
כסף פיליגרן.
קופסה מלבנית, ניצבת על ארבע רגליים מסוגננות. פאותיה מעוטרות בלוחות הברית, במראה הכותל וקבר רחל ובמנורת שבעה קנים. על המכסה נראים סוכה ואתרוג, מוקפים בכתובת "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים".
12X14X18 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
בעיר אורדיאה התקיימה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת, ויהודיה היו פעילים ביותר בעיתונות ההונגרית, בדפוס העברי וכציונים. עם רבני הקהילה נמנו תלמידי החת"ס הגאון ר' ישראל יצחק אהרן לנדסברג והגאון ר' משה צבי הירש פוקס וגאב"ד העדה החרדית ר' יעקב יצחק וייס. במחצית השניה של המאה ה-19 נפרדו הקהילה הנאולוגית והקהילה האורתודוקסית זו מזו במסגרת היפרדות הקהילות בכל רחבי הונגריה (ששלטה בחבל ארץ זה עד 1918). בית כנסת זה נבנה ב-1890 בידי הקהילה האורתודוקסית. בשנת 2017 נחנך בית הכנסת מחדש לאחר שיפוץ מקיף והוא משמש את הקהילה היהודית המקומית.
בתי הכנסת המיניאטוריים שיצר האמן אברהם רז [רויזנמן] על פי תצלומים הוצגו בתערוכה במוזיאון היכל שלמה לאמנות יהודית.
גובה: 28 ס"מ. בסיס: 27X17 ס"מ. מצב טוב.