מכירה מקוונת 41
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל השנה החדשה ולרגל היום הקדוש והבהיר ח"י אלול - היום בו נולדו המאורות הגדולים הבעש"ט והאדמו"ר הזקן בעל התניא
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. טשערנאוויץ (צ'רנוביץ), דפוס Johann Eckhardt und Sohn, [תר"ט] 1849. סט שלם (שישה חלקים) בחמישה כרכים.
מהדורה שישית של שלחן ערוך הרב, נדפסה על פי מהדורת סדילקאב תקצ"א (בהשמטת "הלכות עסקא"). מראי מקומות נדפסו בשולי הדף.
הגהות בשולי דפים בודדים. חתימות וחותמות בעלות, בהן חתימת "הק' החתן משה בן הנגיד יצחק איצק כץ בארן פריינד מק"ק גריבוב", וחתימת "אהרן ארי' ב"ר מנחם מענדיל"; מספר חותמות דיו של רבי מרדכי דוד קלפהולץ מצאנז (Markus Dawid Klapholz, מחסידי צאנז. נפטר בשנת תרפ"ב); ועוד.
חמישה כרכים: * אורח חיים חלק ראשון: [2], קעו דף. * אורח חיים חלק שני: [1], קמו, מח דף. * אורח חיים חלק שלישי: [1] קמה, יד דף. * אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח): קטז, קיט-קכ; יח דף. * חלק חמישי (יורה דעה + שו"ת) + חלק שישי (חושן משפט): [1], קנו, [1], קנז-קצח דף.
20.5 ס"מ. דפים כחלחלים בחלקם. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים קטנים במספר דפים (משוקמים בחלקם בהדבקת נייר, עם פגיעות קלות בטקסט). סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך השלישי). רישומים במספר דפים. כריכות חדשות תואמות.
ספר שערי אורה, דרושים בענייני חנוכה ופורים, מאת רבי דב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס יהודה יפה, תקפ"ב [1822]. מהדורה ראשונה (נדפסה בחיי המחבר).
רישומים רבים (בהם רישומי בעלות של הרב שאול עפשטיין) בשער ובדפי הבטנה.
ספר "שערי אורה" לאדמו"ר האמצעי, עוסק "בעניני חנוכה ופורים, שימצא כל אחד ואחד מרגוע לנפשו לפי ערכו ומקומו ושעתו" (מתוך הקדמת המחבר לספר – חלקה חסרה בעותק שלפנינו). האדמו"ר הריי"ץ מביא בשם זקנו האדמו"ר המהר"ש, שכל ספר מספריו של האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג אחר של חסידים, אך הספרים שער היחוד ושערי אורה הם כלליים ונכתבו עבור כל החסידים, כי שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה הוא האל"ף בי"ת דתורת החסידות" (קונטרס "לימוד החסידות", עמ' 30. מובא גם ב"היום יום", טו אדר ב').
[2], פ; עו, [1] דף. דף [3] (הדף השני מהקדמת המחבר) חסר. דפים כחלחלים. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דפים אחדים. דף השער חתוך בשוליים התחתונים ללא פגיעה בטקסט או במסגרת (עם פגיעה קלה בטקסט בצדו השני של הדף). הגהה בדף עח/1 מהספירה השנייה. רישומים בדפי הבטנה. חותמת. כריכת עור ישנה, עם שדרה חדשה. פגמים ובלאי בכריכה.
ספר תורת חיים, ליקוטי מאמרים מהאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי על פרשיות בראשית-חיי שרה, מאת בנו רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. סדילקוב-[קאפוסט, דפוס יהודא יפה], תקפ"ו [1826]. מהדורה ראשונה. בשער: "בדפוס של הרבני הנגיד המופ' מוה' יעקב במו' שמואל סג"ל מדפיס דק"ק סדילקאב, נדפס בסדילקאב". כפי הנראה, גוף הספר נדפס בקאפוסט.
מהדורה ראשונה של ספר "תורת חיים". וריאנט – עותק על נייר כחול עם דף שער מקוצר ומאות השמטות צנזורה. ישנם עותקים שונים של הספר, הנבדלים זה מזה בנוסח השער, במקום הדפוס ושמות המדפיסים, בסוג הנייר, בעימוד ובמספור הדפים; אולם, ההבדל המרכזי הוא בין עותקים שבוקרו בידי הצנזור ובין עותקים שנדפסו במלואם. לפנינו עותק מצונזר (ראה להלן).
בנוסח השער שלפנינו נשמטו שלוש שורות ("ומובטח באנשים... בחיי עולם"), מקום הדפוס הוא "סדילקאב" ושם המדפיס הוא "יעקב במו' שמואל סג"ל" [בעותקים אחרים של הספר מקום הדפוס הוא "קאפוסט", שם המדפיס הוא "יהודא יפה", ושם המביא לבית הדפוס הוא "טודרוס במהו’ יהודא יפה"].
בעותק שלפנינו חלו ידיים – קטעים, פסקאות ואף עמודות שלמות הושמטו בידי הצנזור: "שעשה בדיקה חמורה והשמיט והחסיר בשלשים דפים... ולפעמים נעשו השמטות בכל דף בכמה מקומות. לעתים החסירו רק מלים בודדות... לפעמים השמיטו משפטים יותר גדולים, חלקים או עמודים שלמים. הקפיד הצנזור מאד בענינים הנוגעים למלך ומלכות, אמונה ודעה, שעבוד וגלות" (יצחק ריבקינד, ספר היובל לאלכסנדר מארכס, ניו-יורק תש"ג, עמ' 34-36). במרבית המקומות בהן נשמטו הקטעים, התחכמו המדפיסים והותירו זכר להשמטה באמצעות הוספה של סוגריים ריקים. בעותקים אחרים נדפס הטקסט במלואו וללא השמטות הצנזור (במהדורת ורשה תרכ"ו, חזרו ונדפסו כל השמטות הצנזור במלואן).
בעמוד האחרון מופיע דגל המדפיס של ישראל בן יצחק יפה מקאפוסט (עמוד זכרון שלצדו מונח עציץ, בראשו נשר דו-ראשי עם כתר, ובפיו סרט ועליו חקוק: "אלכסנדר הראשון יר"ה". שעון על בסיס העמוד, מגן עם מונוגרמה של אותיות שם המדפיס ישראל יפה. ראה: "דגלי המדפיסים העבריים", עמ' 180). בסוף פרשת נח (דף צה/2) מופיע קישוט-דפוס הזהה לקישוט המופיע בדף השער של העותקים בהם צוין מקום הדפוס קאפוסט (קישוט זה נשמט בחלק מהעותקים).
ראה עוד: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000181083; יצחק ריבקינד, ספר היובל לאלכסנדר מארכס, ניו-יורק תש"ג, עמ’ 34-36; י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ’ 192 מס’ 1180; א.מ. הברמן, שערי חב"ד, עלי עיי"ן, ירושלים תש"ח, עמ' 360, רשומה 290; מהדורה שביעית לספר תורת חיים, ניו-יורק תשס"ג, רשימת הדפוסים, עמ' שמח.
ספר "תורת חיים"
בספר "תורת חיים" מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו האדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור זה על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר כאן ביסודיות, עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". ממכתביו משנים אלו אנו למדים על מעורבותו הרבה בפרטי ההדפסה, ההוצאה לאור והמכירה. בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורת ורשה תרכ"ו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידיו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית. במהדורה שלפנינו, קאפוסט תקפ"ו, נדפסו מגוכתי"ק המאמרים על פרשיות בראשית-חיי שרה, ובהמשך במהדורת ורשה תרכ"ו נדפסו מהעתקות המאמרים על פרשיות תולדות-ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנגחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
[1], ח; צ, צג-צה; עט דף (ספירת דפים משובשת). 21 ס"מ. מרביתו על נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בשער ובדפים הראשונים והאחרונים). קרע חסר קטן בשער (ללא פגיעה בטקסט). קרע חסר עם פגיעה בטקסט בדף נח מהספירה השנייה. אחד הדפים מנותק חלקית. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט, עם פגיעה קלה בכותרות כמה מהדפים. כריכה חדשה ונאה.
ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור האדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
שער מעטפת נדיר (אינו מוזכר במפעל הביבליוגרפיה). שני שערים, השער הראשון בנוסח מקוצר (ובו שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה) והשני מפורט יותר.
חותמות וחתימות - בדפי השער ובמספר דפים נוספים חותמות של הרה"ח ר' שניאור זלמן יצחק וואלשאניק מריגא (מחשובי ומעסקני חסידי חב"ד בריגא; נשא לאישה את נינת המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ומכונה במכתביהם של האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ אליו בשם "שאר בשרי". התמנה על ידי הרש"ב לגבאי הכספים של "ועד החברונים" - ועד שייסד הרש"ב בשנת תרס"ה על מנת לפקח על עניני הכספים של כולל חב"ד" בחברון. חתום בשטר התנאים של הרבי מליובאויטש, כסלו תרפ"ט, כערב-קבלן מצד החתן. נספה בשואה); חתימת בעלות בדף השער הראשון "מ"ר זיסקינד וואלשאניק נ"י"; חותמת דיו של משרד התרבות של ברית המועצות, המתירה לייצא את הספר מחוץ לגבולות המדינה, בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית (העטיפה המקורית).
[3], קיד, [1] דף (כולל העטיפה). 28 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרע קל בשולי דף השער הראשון; קרע חסר בפינת דף לז; קרעים חסרים בשולי העטיפה האחורית. רישומים בדיו בדף השער הראשון ובדף הבטנה האחורי (רוסית?). כריכה חדשה ונאה.
תולדות הדפסת "קונטרס פירוש המלות"
בשנת תקע"ו בקאפוסט הדפיס האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש את נוסח הסידור שערך אביו האדמו"ר הזקן ("סדור הרב"), יחד עם המאמרים ("פירוש המילות") שנאמרו על ידי אביו ונכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו:
"יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...".
מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). רבני ויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, דפוס עזריאל זליג בן יעקב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה. ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, רבי אהרן מסטרשלה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של האדמו"ר הזקן ובית מדרשו. בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, האדמו"ר הזקן, בפרקי "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא. בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
[18]; ד; ד, ט-נו; כ, כה-ס; נב; מד; [2]; כח, [4] דף. דפים כא-כד מהספירה הרביעית חסרים. נייר כחלחל בחלקו. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. פגמים קלים. סימונים בעט בדפים אחדים. הגהה בכתב יד בדף נ/2 מהספירה השישית. כריכה חדשה.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), גדול תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו וליד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים.
כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, והתבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין רבי אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, ובראשם רבי אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר צמח צדק - פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ווילנא, תרמ"ד 1884. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד (שני דפי שער לכל חלק). חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה, נדפס בדפוס פין, רוזנקרנץ ושריפטזצר; חלק שני על אבן העזר וחושן משפט, נדפס בדפוס האלמנה והאחים ראם.
רישום בעלות בדף הבטנה האחורי: "הספר היקר שייך להרבני המופלג מו"ה זאב וואלף גינצב---.".
[2], רפו (דפים רעז ו-רפ כרוכים לא במקומם); [2], נ; ע דף. שני דפי שער לכל חלק. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בדפים אחדים. שרידי הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער הראשון של החלק הראשון. רישומים בדף הבטנה האחורי. כריכה חדשה.
בסוף החלק השני נדפסו שני דפי "לקוטים" בעניינים שונים (דפים סט-ע). בדף סט/2 (בקטע המתחיל "עיטוף") מביא ה"צמח צדק" הוכחות מפסוקים בנ"ך שהמילה "עיטוף" אין פירושה עטיפת כל הגוף דווקא, אלא היא כוללת גם עטיפת חלק מהגוף. ה"צמח צדק" מתייחס שם לדברי הגר"א בנדון ומקשה על דבריו. בנוסח שלפנינו נדפס: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים", אך קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". על משמעות הדבר התפתח פולמוס חריף. הרבי מליובאוויטש באחת מאגרותיו (אגרות קודש, ח, עמ' רלח) כותב על כך:
"שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר... אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו, אם גם המו"ל)... השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום 'ואינה תשובה' הדפיסו הנוסח שמעתיק כת"ר, וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש, הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים וחזרו והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצמח צדק..." (וראה בהרחבה בין היתר: הרב יהושע מונדשיין, עתון "מקור ראשון", מוסף "שבת", ב' אדר א' תשס"ח, עמ' 21-23; הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קכא-קכב; פרופסור שמואל גליק, אשנב לספרות השו"ת, עמ' 277-278; הרב דוד קמנצקי, ישורון, כ, עמ' תשצ-תשצג; זלמן רודרמן, הכתב יד הכריע: ואינה תשובה, אתר "שטורעם. נט", י"ב טבת תשס"ח; ומקומות נוספים). לפנינו אחד מאותם עותקים בהם מופיע הדף עם הנוסח "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים".
על יחסו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש אל הגר"א ותורתו
האדמו"ר ה"צמח צדק" מרבה להביא בספריו מביאור הגר"א לשלחן ערוך ומפירושיו על המשניות. יתירה מכך, ברשימה של הנהגות טובות שכתב ה"צמח צדק" לעצמו, הוא מציין את הנהגת הגר"א: "הגר"א ישן ג' חצאי שעה בלתי רצופים, וגם באותן חצאי שעה שפתיו מרחשן" (אגרות קודש לה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' נה; ראה גם: רשימות הרב"ש, עמ' קמ-קמא). עם זאת, ה"צמח צדק" לא נמנע מלחלוק על פסקיו של הגר"א ועל הראיות שהביא, היכן שהיה סבור אחרת. כך נהג גם לגבי הב"ח, הש"ך, ה"שאגת אריה" ועוד מגדולי האחרונים – עליהם לא היסס ה"צמח צדק" לחלוק בלשונות חריפים במקומות בהם מסקנותיו היו שונות.
למעלה ממאה פעמים מביא ה"צמח צדק" בחיבוריו מדברי הגר"א. על פי רוב הוא סבור כמוהו, מסתייע בראיותיו, ולעתים אף מביא הוכחות נוספות לדברי הגר"א. עם זאת, בכעשרים מקומות הוא חולק על דברי הגר"א, ולא אחת אף בלשון חריפה.
להלן כמה ציטוטים מדברי ה"צמח צדק" בהם הוא חולק על הגר"א:
"אף שראיתי בביאורי הגר"א... אין דבריו נראים כלל... דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל" (מקוואות, ו, ז); "וראיתי להגר"א... ואין טעם לסברא זו... גם לא עיין הגר"א ברמזים שבפרק תינוקת דמשמע להיפוך" (שו"ת חלק יורה דעה, סימן קסד, סוף סעיף א); "וראיתי להגר"א... ולעניות דעתי הוציא המשנה מפשוטה" (שם, סימן קסב, סעיף ג); "מה שהשיג הגר"א... וכתב דדברי המחבר בשלחן ערוך שם תמוהין... נהפוך הוא, דדבריו תמוהין" (שם). כמו כן בראש החלק הראשון בכרך שלפנינו, בסעיפים ז-ח, דן ה"צמח צדק" בראיות הגר"א לשיטתו הידועה בגדר חובת כיסוי הראש, והוא דוחה את ראיותיו אחת לאחת. יתירה מכך, גם בחלק שני בכרך שלפנינו (שנדפס בדפוס ראם), חולק ה"צמח צדק" על הגר"א ואינו מקבל את ראיותיו: "ראיתי בביאורי הגאון סי' תרכ"ג שהביא ראיה להב"י... ולפע"ד אין זו ראיה כלל... ודלא כמ"ש הגאון" (ו/1 מהספירה השלישית).
עם זאת, יש לציין את העובדה שכל ספרי הצמח צדק בהלכה נדפסו בשנים תר"ל-תרמ"ד בדפוסי ווילנא השונים, ובאף אחד מהם לא ידוע על שינוי שנעשה באופן התבטאותו של ה"צמח צדק" כפי שנעשה בספר "פסקי דינים" שלפנינו.
ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל".
בדף [4] מופיעות חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
בראש דף השער ובשלושת הדפים הבאים מופיעה חתימת-ידו של רבי יוסף צבי סלנט (סלאנט; תרמ"ה-תשמ"א), ה"באר יוסף" – תלמיד חכם מבני ירושלים, חתנו של רבי נטע צבי וייס, "רבי נטע מגיד", נשיא ה"חברה קדישא הראשית והכללית" של קהל הפרושים; בנו, רבי משה סלנט, היה ראש ישיבה וראש כולל אברכים, מרבני קהילת קהל פרושים, ונשיא חברה קדישא-פרושים בירושלים.
[5], ד-קפ דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בדף השער ובדפים נוספים כתמים רבים). קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרע עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון). רישומים בעט בדפים אחדים. כריכה חדשה.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות מעין אלה. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
המחבר, הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו של הרבי מליובאוויטש. מחשובי חסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף מדריבין. בשנת תרי"ד לערך נתמנה לרב בעיר ניקולייב. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (הרבי מליובאוויטש, בהקדמה לספר "קב נקי"). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, ובפרט באופן כתיבת השמות בגיטין (ספר שימושי בבתי דין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדיוק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. תל אביב, [תש"ג 1943]. מהדורת התניא הראשונה שנדפסה בארץ ישראל (דפוס צילום של מהדורת וילנה תר"ס - מהדורת האדמו"ר הרש"ב).
לצורך הדפסת מהדורה זו הוקם ועד מיוחד - "ועד הדפסת התניא", עליו נמנו גדולי חסידי חב"ד בתל-אביב – ר' אליעזר קרסיק, ר' פנחס אלטהויז, ר' משה גורארי', ר' נפתלי דוליצקי ור' דוד חנזין.
המו"ל של מהדורת תל אביב תש"ג שלפנינו, ר' פנחס טודרוס אלטהויז, היה נינו של מו"ל מהדורת וילנה תר"ס, ר' מאיר גראצמאן מניקולייב. במכתב הריי"ץ אל ה"ועד להדפסת התניא" בתל אביב, הוא כותב: "בנועם קבלתי את הספר הקדוש... בהדפסה חדשה ומהודרת. דבר גדול וטוב מאד עשו, ותודה וברכה... וביחוד לידידי עוז תלמיד התמימים משכיל על דבר טוב עסקן חרוץ בפעולות טובות בדרכי החסידות והחסידים... מו"הר פנחס שי' בהחסיד ר' בנימין ז"ל אלטהויז אשר זכות דודו זקנו החסיד הידוע ר' אשר בר' מאיר נ"ע [גראצמאן, מו"ל מהדורת וילנה תר"ס] עמדה לו לעוררו להתענין במרץ בהדפסת ספר הקדוש".
במאמרו "הספרות התורנית בארץ-ישראל" (ארשת, ירושלים תש"ד. עמ' תע), כותב הרב שלמה יוסף זוין על הדפסת המהדורה שלפנינו: "לראשונה – מאורע: ה'תניא' בהוצאה ארצישראלית. במהדורות רבות ובארצות שונות יצא הספר הקלאסי של תורת החב"ד עד עכשיו בחוץ-לארץ. זכות היא לתל-אביב, ששמה רשום עתה על דף השער של ה'תניא'. נדפס על כל ארבעת חלקיו ('לקוטי אמרים'; 'שער היחוד והאמונה'; 'אגרת התשובה'; 'אגרת הקודש') בהידור חיצוני ובהגהה מדוייקת".
]2], ב-קסג דף. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים ומספר קרעים קלים בשוליים. כריכה חדשה.
ראו: י' מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ’ 120, מ.
סדור תהלת ה' Sidur Tehilas Hashem. הוצאת קה"ת שעל יד ה"מרכז לעניני חנוך", 770 איסטערן פארקוויי, ברוקלין ניו יורק, תש"ה 1945.
סדור תהלת השם, על פי נוסח התפילה שתיקן האדמו"ר הזקן בסידורו בנוסח האריז"ל. בשער: "כל תפלה ותפלה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת התפלה".
מהדורה ראשונה של סידור תהילת השם, שנדפסה על ידי ארגון ה"מרכז לעניני חנוך" (מל"ח) עבור תלמידי בתי הספר היהודיים באמריקה.
הסידור הוכן והובא לדפוס על ידי רבי מנחם מענדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש, שעמד באותה עת בראשות ארגון המל"ח ובראשות מערכת הדפסת הספרים שלו - קה"ת. על הדפסתו כותב הרבי באגרת מיום כ"ג טבת תש"ה: "נמצא עתה בדפוס... סדור בשביל ת"ת וביה"ס (כל התפלות על הסדר, אותיות גדולות וכו'), אלא שמפני תנאי הזמן איני יודע מתי יוגמר, תקותי במשך ב-ג חדשים" (אגה"ק, חלק ב, אגרת קעט). לצידו של הרבי בהכנת הסידור לדפוס, עמד מזכירו הרה"ח ר' ניסן מינדל.
בסוף הסידור מופיעה סקירה קצרה על עבודת ארגון המל"ח, מטרותיו והפרסומים שהדפיס. [כמה ממהדורות "סידור רוסטוב", שנדפסו בהוראת האדמו"ר הרש"ב בעיר רוסטוב בשנת תרע"ח, כונו אף הן בשם "סדור תהלת השם", אולם מהדורות אלו שונות בצורתן והיקפן. הסדור שלפנינו הוא דפוס צילום של סדור "סדר העבודה נוסח האר"י", שנדפס בדפוס ראם, בווילנה תרע"א, וכולל הוספות ותיקונים שונים מהרבי].
קצ, [2] דף. 23 ס"מ. כריכה מקורית (בגוון ירקרק), משופשפת ובלויה מעט. מצב טוב.
כרזה גדולה שנדפסה מטעם הנהלת ישיבת "תורת אמת הכללית", לרגל ביקורו בירושלים של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. דפוס ציון, [ירושלים, אב תרפ"ט 1929].
נוסח הכרזה: "קבלו פני גדול הדור – ביום החמשי לסדר דברים ב' מנחם-אב יופיע בשערי עיר קדשנו, רבן ומאורן של ישראל, עומד בפרץ להצלת היהדות ברוסיה, הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש. מוקירי התורה ומחבבי' מתבקשים להשתתף בקבלת פנים, שהיהדות החרדית באר"י עורכת לכבוד הדרת קדושתו שליט"א, בתחנת הרכבת בשעה תשע לפנה"צ".
ביקור האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר עשרה ימי נסיעה, בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי ב' מנחם אב, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה כבר המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
ביומנו מתאר מזכיר ישיבת "תורת אמת" הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין את קבלת הפנים שנערכה לכבודו של הריי"ץ:
"על-יד תחנת הרכבת בירושלם צבאו המונים רבים... בשעה 9.15 הגיעה הרכבת להתחנה. הקהל שהתאסף הגיע כפי המשוער לחמשת אלפים איש, כולם נחפזים להקרון של כק"ש ומרגע לרגע אתה שומע קריאה – הנה, זהו האדמו"ר, הנה זהו האדמו"ר! ומיד תנועה ותנודה, זע נחשול של ראשים, ואולם הקהל מתנהג בשקט ובחשיבות. המשטרה שלחה משמר-כבוד... שמרה על הסדר וחלקה לכק"ש את הכבוד הראוי. באולם ההמתנה על-יד הרכבת קבל את פני כק"ש הרב רש"א וועבר ב"כ הרבנות הראשית לאר"י בירושלם, ב"כ הגאון ראי"ה קוק הרב הראשי לא"י, ב"כ הגאון הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ב"כ הגאון רי"ח זוננפלד הרב ואב"ד בירושלם, הגאון ר"א קלצקין הרב מלובלין, הרה"ג רי"מ חרל"פ רב דשכונת שערי-חסד, הרה"ג ווידאל סורנגה ב"כ עדת הספרדים ומזכירה מר קוסטו, החסיד הישיש רא"ל אראנין, הרב משה בלוי והרב ראובן שלמה יונגרייז מנהלי מרכז אגודת-ישראל באר"י... ברציף ובמגרש שלפני הרכבת לא היה מקום פנוי, נראה ים של ראשים ובקושי גדול עלה ביד המשטרה לעשות דרך עבור כק"ש לעלות אל האוטו... קבלת פנים ברוב הדר כזו – היא הראשונה בירושלם" ("יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל", אב תרפ"ט, עמ' ה-ו).
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, וכן עם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים.
במוצאי תשעה באב התוועד הריי"ץ בישיבת "תורת אמת" בירושלים. הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין, שהשתתף בהתוועדות, מתאר את המעמד ביומנו:
"הערב של מוצאי ת"ב הקדיש כק"ש לישיבתו תורת-אמת. הנהלת הישיבה סדרה לכק"ש סעודה יפה באולם הישיבה וסעד יחד עם כל המנהלים והתלמידים התמימים וגם מספר אנשים נכבדים מאנ"ש. כשנכנס כק"ש להישיבה קרנו אור פניו. שמחת לב פנימית והתרוממות הנפש היתה ניכרת על פניו, התלמידים והנוכחים הטיבו את לבם ביי"ש ונגנו ניגונים יפים חב"דיים. כק"ש נגן יחד עם התלמידים התמימים, ושהה שעה ארוכה עם התמימים שהסבו לו עונג ונחת רב, ושוחח לפניהן את השיחה היקרה..." (שם, עמ' י"ג).
חמישה-עשר עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל. בין היתר, ביקר בערים צפת, טבריה ומירון, בחברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.
62X47 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי קל. קרעים וקרעים חסרים (עם פגיעה קלה בכמה אותיות). רצועות דבק בגב לחיזוק.
כרזה גדולה שנדפסה מטעם הנהלת כולל חב"ד, לרגל ביקורו בירושלים של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. דפוס צוקרמן, [ירושלים, אב תרפ"ט 1929].
נוסח הכרזה: "ירושלים הקדושה תזכה לקבל את פני מגינה ולוחמה הגדול של התורה והיהדות ברוסיא כ"ק מרן אדמו"ר מליבאוויץ שליט"א" (המילים "אדמו"ר מליבאוויץ" בדיו זהובה).
ביקור האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר עשרה ימי נסיעה, בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי ב' מנחם אב, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה כבר המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
ביומנו מתאר מזכיר ישיבת "תורת אמת" הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין את קבלת הפנים שנערכה לכבודו של הריי"ץ:
"על-יד תחנת הרכבת בירושלם צבאו המונים רבים... בשעה 9.15 הגיעה הרכבת להתחנה. הקהל שהתאסף הגיע כפי המשוער לחמשת אלפים איש, כולם נחפזים להקרון של כק"ש ומרגע לרגע אתה שומע קריאה – הנה, זהו האדמו"ר, הנה זהו האדמו"ר! ומיד תנועה ותנודה, זע נחשול של ראשים, ואולם הקהל מתנהג בשקט ובחשיבות. המשטרה שלחה משמר-כבוד... שמרה על הסדר וחלקה לכק"ש את הכבוד הראוי. באולם ההמתנה על-יד הרכבת קבל את פני כק"ש הרב רש"א וועבר ב"כ הרבנות הראשית לאר"י בירושלם, ב"כ הגאון ראי"ה קוק הרב הראשי לא"י, ב"כ הגאון הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ב"כ הגאון רי"ח זוננפלד הרב ואב"ד בירושלם, הגאון ר"א קלצקין הרב מלובלין, הרה"ג רי"מ חרל"פ רב דשכונת שערי-חסד, הרה"ג ווידאל סורנגה ב"כ עדת הספרדים ומזכירה מר קוסטו, החסיד הישיש רא"ל אראנין, הרב משה בלוי והרב ראובן שלמה יונגרייז מנהלי מרכז אגודת-ישראל באר"י... ברציף ובמגרש שלפני הרכבת לא היה מקום פנוי, נראה ים של ראשים ובקושי גדול עלה ביד המשטרה לעשות דרך עבור כק"ש לעלות אל האוטו... קבלת פנים ברוב הדר כזו – היא הראשונה בירושלם" ("יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל", אב תרפ"ט, עמ' ה-ו).
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, וכן עם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים.
במהלך ביקורו בארץ קיבל הריי"ץ על עצמו מחדש את הנשיאות על מוסד "כולל חב"ד" בארץ ישראל, ואף ערך ביקור במשרדי הכולל בשכונת מאה שערים בירושלים [אדמו"רי חב"ד לדורותיהם כיהנו כולם כנשיאי "כולל חב"ד", אולם במשך מספר שנים סירב האדמו"ר הריי"ץ ליטול על עצמו את עול הנשיאות בשל מחלוקות ופילוגים שונים בכולל].
חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל. בין היתר, ביקר בערים צפת, טבריה ומירון, בחברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.
47X62 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. קמטים, כתמים ובלאי קל. קרעים ונקבים קטנים בשוליים.
כרזה גדולה שנדפסה מטעם הנהלת כולל חב"ד, ברכת-פרידה מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, עם תום ביקורו בירושלים. דפוס צוקרמן, ירושלים, [אב תרפ"ט 1929].
נוסח הכרזה: "כ"ק מרן אדמו"ר מליבאוויץ שליט"א יאחז דרכו צלחה מירושלים עיר הקדש ת"ו, היום יום א' י"ב מנ"א בשעה 6 ארופית בערב. ב"כ המוסדות וכל קהל הקדש מקבלים את ברכת-הפרדה בו-ביום בשעה 5:30 בערב במלון אמדורסקי" [למרות הכתוב במודעה שלפנינו, הריי"ץ התעכב יום נוסף בירושלים, ועזב את העיר רק למחרת, ביום שני י"ג אב].
ביקור האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארץ ישראל, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת הביקור הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, לפעול להטבת מצבם של יהודי רוסיה, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ ישראל.
הריי"ץ יצא מביתו שבריגה בכ"ב תמוז תרפ"ט, והגיע ברכבת דרך ברלין וּוינה לעיר הנמל האיטלקית טריסט, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. לאחר עשרה ימי נסיעה, בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי ב' מנחם אב, הגיע הריי"ץ לתחנת הרכבת בלוד. בתחנה כבר המתינו לבואו המוני אנשים ונערכה לכבודו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, הרבנות הראשית לתל-אביב, ראשי ונכבדי מושבות שונות, מנהלי ישיבת "תורת אמת", ונכבדי וזקני חסידי חב"ד. לאחר מעמד קבלת הפנים, הריי"ץ המשיך בדרכו והגיע אל תחנת הרכבת של ירושלים בסביבות תשע וחצי בבוקר. עוד טרם הגעתו, התפרסמו כרזות ברחבי העיר ומודעות בעיתונות מטעם גופים ומוסדות שונים המזמינים את הקהל הרחב לבוא ולקבל את פניו. ואכן, קהל רב של אלפי אנשים המתין בתחנת הרכבת בירושלים, וקבלת פנים נוספת נערכה לכבודו בהשתתפות נכבדי וראשי העדות.
במשך כל ימי שבתו בירושלים התאכסן הריי"ץ במלון "אמדורסקי", שהיה בזמנו מבתי המלון המפוארים ביותר בארץ ישראל. הריי"ץ נפגש עם הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, עם רבני העדה החרדית, וכן עם אדמו"רים, מנהיגים, עסקנים ואישי ציבור רבים.
במהלך ביקורו בארץ קיבל הריי"ץ על עצמו מחדש את הנשיאות על מוסד "כולל חב"ד" בארץ ישראל, ואף ערך ביקור במשרדי הכולל בשכונת מאה שערים בירושלים [אדמו"רי חב"ד לדורותיהם כיהנו כולם כנשיאי "כולל חב"ד", אולם במשך מספר שנים סירב האדמו"ר הריי"ץ ליטול על עצמו את עול הנשיאות בשל מחלוקות ופילוגים שונים בכולל].
ביומנו מתאר מזכיר ישיבת "תורת אמת" הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין את מעמד הפרידה עם תום ביקורו של הריי"ץ בירושלים:
"מאז הבוקר התאסף קהל רב ע"ח המלון, ובצפי' ממושכת חכו לקבל את ברכת כק"ש לצאתו מעיר הקדש, בשעה 10 נכנס כק"ש להאוטו שעמד ע"י המלון, ודרך החלון מסר את ברכת הפרדה לכל הנוכחים. לוו אותו מנהלי וכל תלמידי ישיבת תורת-אמת, זקני חב"ד ואנ"ש. באוטו מיוחד לוהו ש"ב האדמו"ר רבי נחום'טשי טברסקי שליט"א ובניו עד המושבה 'מוצא'. האדמו"ר הרר"נ טברסקי נסע באוטו של כק"ש ושם לקחו ברכת הפרדה מכק"ש" ("יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל", אב תרפ"ט, עמ' יז-יח).
חמישה-עשר ימים שהה האדמו"ר הריי"ץ בארץ ישראל. בין היתר, ביקר בערים צפת, טבריה ומירון, בחברון, תל-אביב, עפולה, פתח תקווה, בני ברק, ובמקומות נוספות. ביום חמישי ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עם תום מעמד הפרידה הרשמי בתחנת הרכבת בלוד, עלה הריי"ץ על רכבת לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה.
47X62 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.