תצלום לא ידוע של ר' אברהם שניאורסון, בן האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין ונכד הצמח צדק - "דור חמישי לנסיכי בית רבי ונשיאי חב"ד"; מחותן עם האדמו"ר הרש"ב וחותן האדמו"ר הריי"ץ – בתו הרבנית נחמה דינה נישאה לאדמו"ר הריי"ץ; סָבָן של האחיות הרבניות חנה גורארי', חיה מושקא שניאורסון ושיינא הורנשטיין.
בתצלום נראה ר' אברהם שניאורסון, כנראה, בחצר ביתו שבקישינב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... תצלום של סבי אברהם שניאורסון. הייתי מאוד קרובה אליו". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.

הרה"ק ר' אברהם שניאורסון, בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעז'ין ונכד הצמח צדק; נין מצד אימו לרבי לוי יצחק מברדיטשוב. נולד בליובאוויטש בסיוון תר"כ, עוד בחיי סביו הצמח צדק. לאחר נישואיו בשנת תרל"ה התיישב בסמיכות לחותנו בקישינב שברומניה (היום: בירת מולדובה), בה "שם לילות כימים בתורה ועבודה" (לשמע אוזן, עמ' פ).
ר' אברהם היה מחותנו של בן דודו האדמו"ר הרש"ב. ביום כ"ח בסיון תרנ"ו נערכו קישורי התנאים של בתו הרבנית נחמה דינה עם רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ; החתונה נערכה שנה מאוחר יותר ביום שישי י"ג אלול תרנ"ז. באחת ההזדמנויות אמר הרש"ב לבנו הריי"ץ: "אמת ומדת הענוה אפשר ללמוד מחותנך הרב" (אגה"ק הריי"ץ, אגרת ה'שפז).

לאחר הסתלקות אביו המהרי"ן מניעז'ין בשנת תרמ"ג, מיאן ר' אברהם לקבל על עצמו את עול האדמו"רות, והתקשר אל האדמו"ר הרש"ב. ב"ליקוטי דיבורים" (המתורגם, חלק ג, עמ' 632) מביא הריי"ץ משמו של חותנו ר' אברהם: "צעדו הראשון של המחותן [הרש"ב]... בעבודת היום הוא במסירות נפש. לפני עשרים וחמש שנים – תרמ"א – אמר לי דודי הרבי מהר"ש: האמת והמסירות נפש שלו הן שני עמודי אור... ולאיזו דרגא, אמת ומסירות נפש יכולות להביא – אי אפשר לאף אחד להשיג, ובפרט האמת והמסירות נפש של נשמה כללית. אז... ידעתי שהוא [הרש"ב] יהיה ממלא מקום קדשו [של המהר"ש]". בהזדמנות אחרת אמר: "ראיתי אנשים גדולים, אבא – המהרי"ן נ"ע – הדודים, אך כזו מסירות נפש; הצעד הראשון שלו [של הרש"ב] ב'עבודה' היא עם מס"נ. אצלם גם היה מס"נ, אך לא חשתי בזאת כמו באבא [הרש"ב]. איני מדבר על גדולתו בהשכלה, הבנה והשגה; רק על מס"נ ביהדות" (סה"ש תש"ז, עמ' 132. יידיש).

בשנת תרפ"ט הגיע ר' אברהם לוורשה להשתתף בחתונת נכדתו הרבנית חיה מושקא עם רבי מנחם מענדל שניאורסון, לימים הרבי מליובאוויטש. בשל היעדרו של אבי החתן ר' לוי יצחק, ישב ר' אברהם בראש שולחן הכבוד, לצד החתן. בתור "דורון דרשה" העניק ר' אברהם לחתן את מנורת החנוכה של אביו המהרי"ן מניעז'ין (מסופר כי במהלך החתונה נגנבו ממנו כתבי יד מהבעש"ט ומהאדמו"ר הזקן, אותם ביקש להעניק במתנה לחתן). לאחר החתונה נסעו הריי"ץ וחותנו ר' אברהם יחדיו ברכבת לריגה, כדי לחגוג את ימי השבע ברכות.

ר' אברהם חי ופעל כל ימיו בקישינב, שם שקד על התורה ועל העבודה. לפרנסתו עסק בייצור ובמסחר של יינות, שעמדו תחת השגחתם של הריי"ץ והרב חיים הלוי סולובייצ'יק (ב"תורת שלום", עמ' נג, מובא כי הרש"ב השתמש ביין שלו לפסח. כמו כן, מסופר שבמרתפי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש נשמרו בקבוקי יין מתוצרתו של ר' אברהם, אשר עמם נהגו הבחורים להתוועד ולומר לחיים). ידידות עמוקה וארוכת שנים נרקמה בין ר' אברהם לבין הרב יהודה ליב צירלסון, מחסידי אביו המהרי"ן, אשר כיהן כרבה הראשי של חבל בסרביה והעיר קישינב, ושימש כציר בפרלמנט הרומני. ר' אברהם היה מראשי עדת חסידי חב"ד בקישינב, ובהשפעתו נסעו צעירי הקהילה ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הסתלק ביום ב' חשוון תרצ"ח. בשנת תשס"ב התגלתה מצבת קברו בבית העלמין היהודי בקישינב ובשנת תשע"ב שוקמה בידי שליח חב"ד בעיר הרב זלמן אבלסקי.

תצלום: 18X12.5 ס"מ בקירוב. מוצמד לקרטון (הקרטון חתוך וקרוע בשוליו). מצב טוב. פגמים קלים בתצלום. הכספה בשוליים.