מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מהורניסטייפול רבי "בן ציון יהודא ליב" טברסקי. [שיקגו, ארה"ב, שנות הת"ש בקירוב].
המכתב נשלח אל אחד ממקורביו, הישיש ר' אשר [סגל?]. הוא מברכו שיצליח להגיע אליו לשלום ("שהשי"ת ישלח עזרתו שכ'[בודו] יוכל לבוא שלום להיות אתנו יחד"), ומנחמו על פטירת זוגתו. המשך המכתב עוסק בקרובים וחסידים המנסים להגר לארה"ב (כנראה מחמת מלחמת העולם השניה). בסיום המכתב מברך האדמו"ר את המקבל, שיזכה לשמוע בשורות טובות מבני משפחתו: " ...ואסיים בברכה, המברכו בשיבה טובה, שיזכו לשמוע מבתו בשורה טובה, ונקוה אי"ה להתראות בשֹבַע שמחות. בן ציון יהודא ליב באאמו"ר הרה"צ זצ"ל".
האדמו"ר רבי [בן ציון] יהודה ליב טברסקי (תשרי תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (על אף שהיה הבן השלישי), והנהיג את החצר בהורניסטייפול במשך אחת עשרה שנה. חתן האדמו"ר רבי יצחק יואל רבינוביץ מקנטיקוזיבה. איש גדול בתורה וצדיק מופלג. פיזר מכספו לצדקה וגמל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא הניח פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נדד רבות, עלה לארץ ישראל, חזר לאוקראינה, ולאחר המהפכה הקומוניסטית ברח לפולין. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן. הצליח להמלט מבלגיה ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים אליה במלחמת העולם השנייה, והיגר לארה"ב. הקים את בית מדרשו בשיקגו והמשיך במעשי הצדקה, כדרכו מאז ומתמיד, אולם הפסיק לקבל קהל, מלבד מספר מצומצם של חסידיו הוותיקים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט בלאי. מריחת דיו במספר שורות. סימני קיפול. המכתב מודבק על בד לחיזוק.