תשובה הלכתית מעניינת בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל שמעיה פאפו נכד הרמ"ז, אנקונה, [תק"ח 1747]; עם הסכמה על הפסק בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ישראל בן פורת. סניגאליה, י"ח כסלו תק"ח [1747].
ארבעה עמודים, בכתיבה ספרדית (כתיבה אוטוגרפית, עם הוספות רבות בין השורות) של רבי שמואל שמעיה פאפו. בחלקו התחתון של העמוד האחרון מכתב הסכמה בכתיבה איטלקית, של רבי יעקב ישראל בן פורת.
התשובה שלפנינו נכתבה כחלק מפולמוס שהתנהל בין רבני איטליה, בעקבות שאלה שהתעוררה בחג הסוכות של שנת תק"ח. קהילת ראגוזה (כיום דוברובניק, השוכנת לחופי הים האדריאטי) נהגה בכל שנה לשלוח לקהילת סאראיי (סרייבו) הסמוכה ארבעת המינים לקיום המצווה בחג הסוכות, אלא שבאותה שנה השיגו בני קהילת ראגוזה אתרוג אחד בלבד. בני קהילת סאראיי התחננו לקהילת ראגוזה שתשלח לה את האתרוג לפחות למספר ימים מתוך ימי חג הסוכות, כדי שיוכלו גם הם לקיים את המצוה, ובקהילת ראגוזה התעורר ויכוח האם להיענות לבקשה. לאחר סוכות נדרש לשאלה זו רבי דוד פארדו, שכתב תשובה ארוכה ופסק כי מאחר וקהילת ראגוזה קיימה כבר את המצוה ביום הראשון של סוכות, היה זה מחובתה לשלוח את האתרוג לקהילת סאראיי, כדי שתקיים את המצוה בשאר ימי החג. תשובה זו עוררה פולמוס הלכתי וכמה מרבני איטליה נדרשו לכך. בספר השו"ת של רבי דוד פארדו, "מכתם לדוד" (אורח חיים, סימן ו), מובאות כמה מן התשובות שנכתבו בפולמוס זה, בהן אחת שלו, אחת של רבי אברהם סגרי אב"ד קסאלי ואחת של רבי אברהם גדליא (שליח חברון שהיה אז בוונציה).
תשובתו של רבי שמואל שמעיה פאפו שלפנינו נכתבה כתגובה לפסקו של רבי דוד פארדו. הוא מזכירו בכינוי "מ'[עלת] הפוסק" ודוחה את ראיותיו בתקיפות. בתוך הדברים הוא כותב: "...ועל כן בני הקק"י [=הקהילת קודש יצ"ו] של ראגוזה קודמין שהם זכו מתחלה לקנות המצוה, ואפי' נאמר שהקק"י של סראי קודמין יען שלא קיימו המצוה כלל ועיקר הנה בא ללמד עליו...".
בשולי התשובה, מכתב הסכמה מאת רבי יעקב ישראל בן פורת, הכותב בראשית דבריו: "משבח אני את שאלתם של ק"ק שראי ושש אנכי על תשובותם של ק"ק ראגוסא ומתוקים מדבש אמרותם שישו בני מעי שישו שישראל עם קדוש וכל א' מהם מתוכחים זע"ז [=זה עם זה] הואיל במצות ה' חפצים... זאת אומרת בידי המצוה ואני אקיימנה וזאת אומרת אני אקיימנה אח"כ...".
למיטב ידיעתנו, התשובה ומכתב ההסכמה שלפנינו לא נדפסו.
רבי שמואל שמעיה פאפו, רב באנקונה, בנו של רבי אברהם דוד פאפו - חתנו ותלמידו של רבי משה זכות (הרמ"ז). כשהגיע החיד"א לאנקונה בשנת תקי"ד, נפגש עם רבי שמואל שמעיה, אותו כינה (ביומנו "מעגל טוב"): "כמהר"ש פאפו ה"י מרי מתניתין", ובהמשך עמד עמו בקשרי מכתבים (ראה חומר מצורף).
רבי יעקב ישראל בן פורת, מחכמי איטליה, תלמיד רבי יוסף פיאמיטה (חתן ה"שמש צדקה") באנקונה. ערך יחד עם רבו הנ"ל את קובץ התפילות "אור בוקר" של חברת "שומרים לבוקר" באנקונה (נדפס בוונציה תס"ט). בספר "פחד יצחק" מובאות תשובות שכתב כחבר בית הדין בפיזארו. החל משנת תק"ח כיהן כרבה של סניגאליה.
[2] דף (4 עמ' כתובים). 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים. סימני קיפול.