כתב יד, העתקה נאה של סידור הרש"ש, עם כוונת התפילות ליום השבת, על פי הקבלה. [ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב, כנראה לפני שנת 1916].
כתיבה נאה במיוחד, עם עיטורים. חלק מציטוטי נוסח התפילה נכתבו באותיות גדולות בכתיבה מרובעת, ואילו הכוונות והסבריהן נכתבו ברובן בכתיבה מזרחית רהוטה. הסידור נכתב על גבי מחברת בה נדפסו השורות וקווי המסגרת.
הסידור מתחיל ב"כונת נשמת" [תפילת נשמת כל חי]. אחריו: "כונת היוצר"; "כונת הק"ש" [קריאת שמע]; "כונת אמת ויציב"; "כונת העמידה"; "כונת ברכה מעין ז'" [לליל שבת] וכוונות "מנחת שב"ק" [תפילת מנחה של שבת קודש].
באמצע דפי כוונות תפילת קְדוּשָה שב"כונת העמידה" (בין דף נא לדף נב) נכרך קונטרס דפים נפרד (על נייר עבה יותר), עם כוונות לברכת כהנים.
כתב היד של הסידור שלפנינו נכתב כנראה ע"י חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, שעשו העתקות שונות מסידור הרש"ש, ומסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. בראש הדף האחרון, רישום בכתיבה מרובעת: "מלאכת סופר".
סידור זה של כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, נערך על ידי מקובלי ירושלים חכמי ישיבת "בית אל", עפ"י סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש - המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים המכוונים בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו, ובאותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים (ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש - בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א - כסליו תש"פ, עמ' 158-133).
כתב היד שלפנינו נכתב כנראה לפני שנת תרע"ו, בה כבר באו בדפוס חלקי הסידור עם תפילות שבת קודש.
א-נא, [6], נב-סז, [1], סח-סט, עא-עח, [2] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה מקורית, עם שדרת עור. כתמי צבע בדפי הבטנה. בלאי ופגמים בכריכה.