מכירה מקוונת 37 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר כ"ב שבט - יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסון, בת האדמו"ר הריי"ץ ואשת הרבי מליובאוויטש
תצלום לא ידוע של הרבנית צילה שניאורסון בצעירותה. הרבנית צילה, זוגתו של הרב בן ציון שניאורסון - אחיה של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ; הייתה דודתם של הרבנית חיה מושקא ובעלה האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
תצלום אובלי, מודבק לקרטון.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי אחייניתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... תצלום של דודתי צילה שניאורסון. היא הייתה אשתו של אחיה של אמי בן ציון. אני ואחיותיי אהבנו אותה מאוד". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989.
הרבנית צילה שניאורסון (בערך תרס"ד-תשס"ו), בת ר' משה לבית משפחת הורביץ (מגזע השל"ה). בשנת תרצ"ג נישאה לה"ר בן ציון שניאורסון (תרנ"ז-תשל"ז), נין הצמח צדק (אביו ר' אברהם שניאורסון מקישינב הוא בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן מניעז'ין, בנו הרביעי של הצ"צ). גיסתה הרבנית נחמה דינה שניאורסון (אחות בעלה ר' בן ציון), נישאה לרבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
ר' בן ציון וזוגתו צילה התגוררו לאחר המלחמה ברומניה, ובשנת תשט"ז עלו לישראל והתיישבו בתל אביב. לקראת תשרי תשי"ז ר' בן ציון נסע לניו יורק לבקר את אחותו הרבנית נחמה דינה ואת אחייניותיו האחיות הרבניות חנה וחיה מושקא ואחייניו הרש"ג והרבי מליובאוויטש (הרבי והרבניות חיה מושקא וחנה אף נסעו לקבל את פניו בשדה התעופה, והרבי אף טרח ונשא את חפציו). במשך השנים עמדו ר' בן ציון וזוגתו הרבנית צילה בקשר הדוק עם הרבנית נחמה דינה והאחיינים. גם לאחר פטירתו של בעלה ר' בן ציון, ט"ז טבת תשל"ז, דאגו הרבי והרבנית לשלומה ולכל מחסורה של הרבנית צילה, ונהגו לשוחח עמה מעת לעת בטלפון.
הרבנית צילה נפטרה בשיבה טובה, בגיל מאה ושתיים בקירוב, ביום כ"ט כסלו תשס"ו, ומנוחתה כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים, לצד בעלה ר' בן ציון. ר' בן ציון וזוגתו הרבנית צילה נפטרו חשוכי בנים. לרגל יום השנה הראשון לפטירתה של הרבנית צילה הכניס ארגון נשי ובנות חב"ד ספר תורה מיוחד לזכרם.
תצלום: 7 ס"מ בקירוב. מוצמד לקרטון (שוליו חתוכים על גבול התצלום). מצב טוב. פגמים קלים (בעיקר בגב הקרטון).
עֲרֵבָה (קערה/גיגית גדולה ללישת בצק), בה השתמשו הרבנית רבקה (אשת האדמו"ר המהר"ש) והרבנית שטערנא שרה (אשת האדמו"ר הרש"ב) לצורך אפיית חלות בליובאוויטש.
עֲרֵבָה עשויה עץ מגולף (צרפת, הרבע האחרון של המאה ה-19 בקירוב).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ, נכדתה של הרבנית שטערנא שרה ונינתה של הרבנית רבקה: "אני מעניקה בזאת במתנה את קערת העץ ל[לישת] בצק, בה השתמשו סבתא רבא שלי הרבנית רבקה [אשת המהר"ש] וסבתי הרבנית שטערנא שרה [אשת הרש"ב] בליובאוויטש לאפיית חלה". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.
הרבנית רבקה שניאורסון, אמו של האדמו"ר הרש"ב וסבתו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בשנת תקצ"ג לאמה הרבנית שרה בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ולאביה הרה"ק רבי אהרן אלכסנדר משקלוב. בצעירותה התייתמה מאביה ומאמה, וגדלה בבית זקנתה הרבנית שיינא, אשת האדמ"ר האמצעי (שהסתלק קודם לידת נכדתו, בשנת תקפ"ח). בשנת תר"ט נערכו נישואיה עם הרבי המהר"ש. לאחר נישואיה, עמדה הרבנית רבקה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. היא נטלה על עצמה את האחריות על כלכלת חצר הרבי והייתה ממונה על חלוקת מעות "המעמד" (צדקה שנתנו חסידים לצורך החזקת בית רבי). השתדלה רבות גם עבור תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היא השגיחה על סידורי הלינה והאכילה של התלמידים, דרשה בשלומם ודאגה שיוכלו לשקוד על לימודם ללא דאגות חומריות. מסופר שכשהגיע הנער עזריאל זליג סלונים יחד עם אמו מארץ ישראל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ביררה הרבנית רבקה אצל אמו "איזה סוג לחם הוא אוכל", והיתה "אורזת לו מיני מאפה מעשי ידיה".
הרבנית רבקה נודעה כ"בעלת שמועה" והייתה מקור לסיפורים רבים על תולדותיה של תנועת חב"ד ואדמו"ריה. נכדה האדמו"ר הריי"ץ נהג, על פי הוראת אביו האדמו"ר הרש"ב, לבוא אליה בעיתים קבועות ולהאזין לסיפוריה. רבים מסיפורים אלו נדפסו לאחר מכן בספרי הריי"ץ - "ספר הזכרונות", "ליקוטי דיבורים", "ספר השיחות", ועוד. הרש"ב סיפר פעם לבנו הריי"ץ כי אביו המהר"ש אמר פעם אודות רעייתו הרבנית רבקה כי לאחר שתספר לו סיפור מסוים, הוא יחוש "עונג פנימי", שכן היא "בעלת שמועה". חמיה האדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, ואכן הרבנית רבקה האריכה ימים והסתלקה בערב שבת קודש י' שבט תרע"ד, בגיל שמונים. מנוחתה כבוד בליובאוויטש, בסמוך לציון חותנה הצמח צדק ובעלה המהר"ש. במכתב לכלתו ולנכדותיו כותב בנה הרש"ב: "אין מילים לבטא את שברנו הגדול. ניטל אור גדול וקדוש מביתנו... אני מתנחם רק בידיעה הברורה שהיא חיה עמנו גם עכשיו, והיכן שאנו נמצאים היא אתנו" (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ב', עמ' תשפא). על שמה נוסדה רשת מוסדות החינוך "בית רבקה".
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר להאדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בליובאוויטש בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה הרבנית חנה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
בנה האדמו"ר הריי"ץ מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע.
הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד.
בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות.
בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה - בפזמון נשמת כל חי - בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).
83.5X39X14 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
גיגית נחושת ששימשה את הרבנית שטערנא שרה (אשת האדמו"ר הרש"ב) לצורך הטפחת בצק בליובאוויטש.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתה של הרבנית שטערנא שרה: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קערת הנחושת לבצק בה השתמשה סבתי שטערנא שרה. היתה ברשותה עֲרֵבָה עשויה מעץ לצורך לישת הבצק [ראה פריט קודם] וכן קערת נחושת זו ששימשה אותה להטפחת הבצק. קערה זו היא מהזכרונות המוקדמים ביותר שלי". האישור מתוארך – 10 בדצמבר 1989.
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר להאדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בליובאוויטש בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה הרבנית חנה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
בנה האדמו"ר הריי"ץ מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע.
הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד.
בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות.
בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה - בפזמון נשמת כל חי - בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).
32.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
ארנק מטבעות קטן בו השתמשה הרבנית שטערנא שרה שניאורסון (אשת האדמו"ר הרש"ב) לאחר הגעתה לארה"ב בחודש אדר ת"ש ועד להסתלקותה ביום י"ג שבט תש"ב.
ארנק קטן, עשוי מתכת, בד ואם הפנינה. עם שרשרת אחיזה. בחזיתו הכיתוב "Forget [me] not" ועיטור פרחוני.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את ארנק המטבעות ששימש את סבתי שטערנא שרה מאז הגעתה לארצות הברית ועד הסתלקותה". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר להאדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בליובאוויטש בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה הרבנית חנה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
בנה האדמו"ר הריי"ץ מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע.
הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד.
בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות.
בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה - בפזמון נשמת כל חי - בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).
4X5.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. שברים חסרים בלוחיות אם הפנינה.
תיק יד ששימש בתחילה את הרבנית חנה שניאורסון (אמו של הרבי מליובאוויטש), ובהמשך את האחיות הרבניות חיה מושקא שניאורסון (אשתו של הרבי מליובאוויטש) וחנה גורארי'.
תיק יד שחור, עשוי עור (patent leather), עם ידית אחיזה, מסגרת וסוגר זהובים, מתוצרת חברת "After Five" בארה"ב, שנות ה-50 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה תיק יד עשוי עור, שחמותה של אחותי – הרבנית חנה [שניאורסון] השתמשה בו. גם אני ואחותי [הרבנית חיה מושקא] השתמשנו בו בשנות ה-60". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989.
הרבנית חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה, 1880-1964), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. בתם של רבה של ניקולייב שבאוקראינה, רבי מאיר שלמה וזוגתו הרבנית רחל ינובסקי (בת הרב יצחק פושניץ, רבה של העיירה דוברינקה הסמוכה לניקולייב). אשת-חבר לאביו של הרבי – רבי לוי יצחק שניאורסון. פעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרו), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. מכתביו אלו נדפסו סדרת ספריו "ליקוטי לוי יצחק" על הזהר. רבי לוי יצחק נפטר באלמא-אטא שבקזחסטן בשנת תש"ד.
בשנת תש"ו עברה הרבנית חנה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיעה לפריז באדר תש"ז. כשקיבל בנה הרבי, שכבר התגורר בברוקלין, את הידיעה שאמו הצליחה להגיע לפריז, עלה על מטוס כדי להיפגש עם אמו לאחר עשרים שנה בהן הפריד ביניהם מסך הברזל. בפריז התעכב הרבי שלושה חודשים כדי לסדר את כל האישורים הדרושים לצורך הגירתה לארה"ב, ובחודש סיון הפליג עמה באנייה לארה"ב.
לאחר הגעתה קבעה הרבנית חנה את מקום מגוריה בסמוך למקום מגורי בנה ובקרבת מקום לבנין 770, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו יורק, ברחוב פרזידנט פינת רחוב קינגסטון, בנין מספר 1418. כשלוש שנים לאחר בואם הסתלק האדמו"ר הריי"ץ ורבי מנחם מענדל שניאורסון עלה על כסאו.
הייתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית. את זיכרונותיה פרסמה בהמשכים בביטאון נשי חב"ד העולמי "די אידישע היים", בשנת תשכ"ד. בשנת תשמ"ג נדפס הספר "אם בישראל", על אישיותה המיוחדת ועל תולדות חייה.
הסתלקה ביום שבת קודש, ו' תשרי תשכ"ה ומנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לציון האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית חנה".
14X26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
שעון יד מכני לנשים מתוצרת חברת Dorset בשווייץ (הרצועות מתוצרת חברת Speidel).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי אחותה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... שעון Dorset 17 jewels שאחותי ואני ענדנו בשנות החמישים". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.
גוף השעון: 2X1.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה (נראה שהשעון פועל). פגמים קלים.
ארנק רשת לבן (beadlite mesh), תוצרת חברת Whiting and Davis (דגם 2906) בארה"ב, שנות ה-30 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... ארנק רקום בחרוזים... מתוצרת חברת Whiting and Davis, שאחותי ואני השתמשנו בו בשנות ה-40". האישור מתוארך – 10 בדצמבר 1989.
23X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
סיכה בגוון זהב, משובצת חרוזים דמויי פנינה ואבני חן, שענדו הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ואחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – שתי בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... את הסיכה עם הפנינים ואבני החן שלבשנו אחותי ואני בסוף שנות ה-50 – ראשית שנות ה-60". האישור מתוארך – 10 בדצמבר 1989.
לסיכות נוספות, בעיצוב ובסגנון דומה, שלבשה הרבנית חיה מושקא, ראה קדם, מכירה מקוונת 32, פריט מספר 14; מכירה מקוונת 35, פריט מספר 22.
6X6 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מעיל צמר ארוך בצבע בהיר (של חברת Fleurette of California, צמר גמלים), שנות ה-40 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... מעיל שלבשנו אחותי ואני". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
מצב טוב. פגמים קלים.
חצאית ומעיל צמר תוצרת חברת James S. Lee & Co..
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... בגדים אלו שלבשנו אחותי ואני בשנות השישים". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
מצב טוב. פגמים קלים.
מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד) בצרוף שני דולר לצדקה שניתנו מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בדף השער: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א"; רישום בשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאוריו. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מגוף כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט - יום הסתלקות-הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש – וחולק על ידי הרבי בצירוף שני דולר לצדקה.
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש, והצפיפות הורגשה במיוחד סמוך ל'עמוד' של הש"ץ, שהרי כ"ק אדמו"ר עתיד לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. גם החלקים האחרים של ביהכנ"ס, ובכלל זה המבואות והמעברים היו מלאים בהמוני חסידים. זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר.
תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבי ניגש אל עמוד התפילה... הקהל העצום השתתק והכל השתדלו להטות אוזן לתפילה בנעימה הקדושה המיוחדת במינה. אחרי התפילה, אמר כ"ק אדמו"ר את המשניות והקדישים כנהוג, ואחר כל היתה הכרזה 'רשמית' על חלוקת המאמר. הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.
תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים במלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...
שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.
החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים...
החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות ובסיומה לקח הרבי ארבעה מאמרים ופנה לחזור לחדרו". לפני כניסתו לגעה"ת [גן עדן התחתון - מסדרון המוביל לחדרו של הרבי ב-770, המכונה בפי החסידים "גן עדן התחתון"], הבחין כ"ק אדמו"ר בדף נייר המונח על הרצפה, א' הרים את הדף והרבי שאלו אם לא כתוב עליו כלום, וכשנענה בשלילה, נכנס לחדרו הק'".
20 עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים על גבי העטיפה.
קונטרס מאמרים תרפ"ב, בצרוף שני דולר לצדקה, שניתנו מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בדף השער: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א"; רישום בשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
הקונטרס נדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום ההסתלקות של חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, וכולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב ונמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכת"י המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדותיו" של הריי"ץ. בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה.
מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו שנערך בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה...
תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.
הקונטרס נקרא "קונטרס מאמרים תרפ"ב" – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים. הפתח דבר נושא את התאריך "מוצש"ק פ' בא.
בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה של אחדים: 'אמן', 'הצלחה רבה', 'ברכה והצלחה', 'רפו"ש' וכיו"ב... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות.
מאוחר יותר התקיימה התוועדות-ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ל-770 התכנס קהל רב של אנ"ש והתמימים, וכמובן אורחים שי' שהגיעו לקראת י' שבט. ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".
59, [1] עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב.