מכירה 86 - חלק ב' - אוסף ר' אריה ליב (ליאו) רפפורט
- (-) Remove book filter book
- דפוסים (31) Apply דפוסים filter
- וספרים (31) Apply וספרים filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- שונים (31) Apply שונים filter
- earli (31) Apply earli filter
- miscellanea (31) Apply miscellanea filter
- והגהות (9) Apply והגהות filter
- חתימות (9) Apply חתימות filter
- מיוחסים (9) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (9) Apply מיוחסים, filter
- ספרים (9) Apply ספרים filter
- עותקים (9) Apply עותקים filter
- gloss (9) Apply gloss filter
- signatur (9) Apply signatur filter
העותק של המקובל הקדוש רבינו הרש"ש. בדף ב/1 – חתימת יד קדשו (באותיות מרובעות): "שלום מזרחי שרעבי ה"י" (ראה חומר מצורף על זיהוי החתימה).
רבינו שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. כבר בנעוריו היה גדול בתורה ובקבלה, אך היה נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון – ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, והבין את גודל חכמתו וקדושתו, נתן לו את בתו חנה לאשה. כאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, התמנה הרש"ש על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל". לאחר שנתמנה לראש הישיבה, הקים חבורה קדושה של מקובלים שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התאגדו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול – שמו רחובות הנהר – לברר ולפרש הקדמות היטב... והיה מכוון כל כוונות האריז"ל... והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" – הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
בדף השער רישום בעלות: "מקנת כספי לעבודת קוני אשר חנני אלהים אני הצעיר יצחק סעדיאל...", וראשי התיבות "י"ס" [=יצחק סעדיאל].
בדפי הספר מספר הגהות (חלקן קצוצות) מכותבים שונים, בכתיבה ספרדית. ציוני מקורות רבים בכתיבה ספרדית.
במקור נדפסו לספר זה שני דפי שער, השער הראשון יוחד ל"סימנים" (למפתחות הספר) שנדפסו בראש הספר; השער השני, שמופיע במקור לאחר המפתחות, הוא השער הכללי לספר. בכרך שלפנינו חסר דף השער של המפתחות ובראש הכרך (לפני המפתחות) מופיע דף השער הכללי.
[16], ב-קסז, קסז-רי, [1], ריג-רטו דף. חסר דף [1] (השער למפתחות) וחסר דף אחרון (דף ריו; הושלם בצילום). מצורף עותק נוסף של הדף האחרון של המפתחות. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (בחלק מהדפים כתמי רטיבות גדולים). סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (הדבקות נייר רבות לאורך שולי הדפים ובמקומות נוספים, לעתים על גבול הטקסט). כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.
הספר כולל פירוש קבלי למגילת איכה מאת המקובל רבי אברהם גלאנטי, תלמיד הרמ"ק. בראש הספר נדפסו קטעים מהזוהר על איכה.
בעותק שלפנינו מאות הגהות, רבות מהן ארוכות, בכתיבה אשכנזית האופיינית לשנות הת'. הגהות אלו מכילות חיבור שלם של חידושים, רמזים וסודות על פי הקבלה, ממחבר לא מזוהה שניכר כי היה מקובל גדול. חיבור הגהות זה כולל חומר מקורי רב, ולמיטב בדיקתנו לא נדפס מעולם.
בדף [9/ב] רישום בעלות: "זה הספר קינות קניתי וירשתי מירושת אבי מוהר"ר שמואל זצ"ל... בחדש מנחם תי"ו פ"א בי"ת לפ"ק כ"ד הכותב היורש הק' חיים במוהר"ר שמואל הכהן חזן זצ"ל מברודא לע"ע פה ק"ק העלישויא תפ"ב לפרט קטן". בדף השער ובדף המגן האחורי רישומי בעלות נוספים, משנות הת"ע-ת"פ, של הכותב הנ"ל ושל אחיו – בני רבי שמואל כ"ץ מברודא: יוסף ומשה. רבי שמואל ב"ר שלמה כהן חזן דק"ק ברודא, היה תלמידו של המקובל רבי משה ב"ר מנחם גראף מפראג, והגהותיו משולבות בספר של רבו "ויקהל משה" (דעסוי, תנ"ט).
חתימות ורישומי בעלים נוספים: "שמואל בן דוד מאייזנשטאט", "גומפרכט מלמד", ועוד.
[9], ב-טז, טו-מד, [2], מה-סו דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעה בטקסט ההגהות במספר מקומות.
בדפי הספר הגהות ארוכות בכתיבה אשכנזית, מכותב לא מזוהה.
חתימות בדף השער: "שלו' בראנאך"[?], "מנחם האגער". חותמות "בית המדרש הנקרא קלויס ישן וחדש דק"ק האמבורג". רישום בעלות בדף שלפני הדף האחרון: "מקנת כספי יעקב אבוהב די אמבו[רגו]" (=מהמבורג) – יתכן שהחותם הוא ממשפחת רבי שמואל אבוהב אב"ד וונציה בעל "דבר שמואל", שמוצאו היה מהמבורג.
קכט, [16] דף. שיבוש בסדר דפים א-ה. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים גדולים בדפים האחרונים). בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חור לאורך חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה, עם פגמים.
ספר תורת חיים, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם חיים שור. פרנקפורט דאודר, דפוס מיכל גאטשלק, [תצ"ד 1734]. מהדורה רביעית. שער מאוייר בדמויות (משה ואהרן, דוד המלך, יעקב והמלאך, סולם יעקב, ועוד).
במספר דפים – הגהות למדניות ארוכות, רובן בכתב ידו של רבי שמואל ברנשטיין אב"ד אמשטרדם (ראה להלן).
רבי שמואל ברנשטיין (תקל"ג-תקצ"ט), מגדולי רבני הולנד. בנו של רבי יששכר בעריש ברנשטיין אב"ד הנובר (בנו של ה"פני אריה", ונכד ה"פני יהושע") חתן רבי יעקב משה לעוונשטאם אב"ד אמשטרדם, משנת תקס"ב אב"ד חרונינגן (Groningen, הולנד), בשנת תקס"ט מונה לאב"ד לעוורדן, ומשנת תקע"ה אב"ד אמשטרדם.
מעט הגהות בכתיבה מאוחרת, בגליונות הספר ובדפי הבטנה. בדפי הבטנה מופיעים רישומים בכתב-יד וחתימות רבות של בני משפחה ותלמידי הישיבה של הגאון רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפולו (נאג'פאלו, מחוז סילאג', טרנסילווניה), שחותמתו מופיעה בשער הספר.
[1], קג, קה-קמח דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט. הדבקות נייר בשולי דף השער. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. אחד מדפי הבטנה מנותק. כריכה ישנה, פגומה (קרעים בשדרה), מנותקת חלקית.
מקור: ספר זה נמכר במכירה פומבית באמשטרדם, ב-16 בדצמבר 1907. לרגל מכירה זו של פריטים מעזבון ר' יששכר בער ברנשטיין אב"ד האג, ע"י חברת לוויסון-פרופס, הופיע קטלוג בשם "בינה לעתים", וספר זה מופיע שם בעמ' 63 רשומה מס' 1282.
"הגהות בעל פני יהושע" – או בעל ה"פני שמואל"
באחד מדפי הבטנה בראש הספר שלפנינו מופיע רישום מעניין בכתב יד, שנכתב כנראה בעיר נאדיפולו (נאג'פאלו, טרנסילווניה), המייחס (בטעות) את ההגהות שבספר, לכתב יד קדשו של הגאון הנודע בעל "פני יהושע":
"...ההגהות כת"י על הגליון של ספר תורת חיים, הם כתי"ק של הגאון רשכבה"ג בעל פני יהושע, כי הספר הנ"ל הוא מבית עקד הספרים של הרב בערנשטיין ז"ל שהיה נכדו של הג' פנ"י, וכל ספריו המה מירושת זקינו הרה"ק הנ"ל, ובית עקד הספרים הנ"ל נמכר ע"י ליציטאטאין [=מכירה פומבית] ע"י מו"ס שבאמשטרדם זה לפני ח' שנים כידוע – כמדומה לי בשנת עת"ר העל"ט – ושמעתי מאיש א' אשר אמר כי מכיר כתי"ק של הפנ"י".
בבדיקתנו מצאנו את הקטלוג של אותה מכירה פומבית באמשטרדם, מחודש דצמבר 1907 [תרס"ח], בה נמכר אוסף ספרים מעזבונו של רבי יששכר בער ברנשטיין רבה של האג, שנפטר בדצמבר שנת 1893 [תרנ"ד]: "Auctions-Catalog... aus dem Nachlass des… …verstobenen Herrn B. S. Bernstein Oberrabiner im Haag" ... ("בינה לעתים"), ואכן באותו קטלוג מופיע הספר זה שלפנינו, בעמ' 63 רשומה מס' 1282, אך שם נרשם במפורש (בגרמנית), כי בגליונות הספר מופיעות הגהות בכתב ידו של רבי שמואל ברנשטיין רבה של אמשטרדם.
כתב יד ההגהות שלפנינו, הושווה גם לכתב-היד של הגהות אחרות מרבי שמואל ברנשטיין, שנכתבו בגליון ספרי "פני יהושע" של סבו הגדול, ונדפסו במהדורת "אור החכמה", תחת השם "פני שמואל".
שו"ת בשמים ראש, תשובות הלכתיות המיוחסות לרא"ש ו"לשאר גדולי הראשונים", עם פירוש "כסא דהרסנא", מאת רבי שאול ברלין. ברלין, [תקנ"ג 1793]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת אבי המחבר רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין והסכמת ה"הנודע ביהודה".
ספר זה עמד במוקד פולמוס גדול, כאשר גדולי הדור – רבי מרדכי בנעט, החתם סופר ואחרים, טענו כי הספר מזויף וכי התשובות שבו לא נכתבו על ידי הרא"ש, אלא על ידי מו"ל הספר רבי שאול ברלין. מידת אמינותו של הספר נותרה שנויה במחלוקת עד ימינו (ראה להלן).
לפנינו עותק מיוחד שהיה שייך לאבי המחבר, הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין, עם הגהותיו, החתומות כמנהגו "צב"א" [=צבי בן אריה, ועל שם כך נקרא ספרו בשם "צבא רב"].
כפי הנראה, העותק שלפנינו הוענק במתנה על ידי המחבר, רבי שאול ברלין, לאביו רבי צבי הירש, והוא הטביע לכבודו על הכריכה את הכתובת: "לאא"מ [=לאדוני אבי מורי] הגאון מופת הדור מהו' צבי הירש נר"ו אב"ד דברלין יע"א".
בגליונות הספר ארבע הגהות בכתב-ידו של רבי צבי הירש לוין, שלוש מהן חתומות (בראשן) בראשי התיבות: "צב"א".
כידוע, יצא רבי צבי הירש להגנת בנו כנגד המערערים על אמינות הספר, וטען בתוקף כי הספר איננו מזויף (ראה להלן). בהגהות שלפנינו מתייחס רבי צבי הירש לדברי בנו ודן בדבריו.
מעניינת במיוחד ההגהה בדף קח/2, המתייחסת לאחת התשובות שעמדו במוקד הפולמוס נגד הספר, תשובה שע"ה, המתירה נסיעה בשבת, במקרה שיש חשש שאם לא ימשיך בנסיעה יטיל עצמו על הציבור ויהיה נזקק לצדקה. לצד תשובה זו רשם האב: "צב"א – עם היות שתשובה זו לכאורא כמו זר היא נחשבת, מ"מ תורה היא, ועיין... ועוד יש להאריך בזה מ"מ האידנא נראה דאיכא חלול השם לפני הנכרי', וכ"ש לפני המון ישראל וודאי דאסור וגם בלא ניכר אונסו...".
בהגהה בדף פז/2 המחבר כותב (כסא דהרסנא סי' שא): "אחת היא אשר ראיתי לכתוב פה פליאה נשגבה דקשאי בה כעשרי' וחמש שני' ושאלתי לרבני' גדולי' ובתוכם אבא מארי הגאון נר"ו ואין פותר...", ועל כך רושם אביו: "צב"א – חכם בני וישמח לבי כי בוודאי לפום ריהטא אין תשובה לקושיא זו...".
חתימה בשער: "קניתיהו מן הרב מו"ה ליב בן הגאון מו"ה שואל [=שאול] זצ"ל בעד לויב טאהלר [Löwen-Taler] א'[חד], ארי' ליב ברלין" [ליב הנזכר הוא אולי אריה ליב בנו של רבי שאול ברלין, שהמיר את דתו והתנצר. ייתכן שהוא ירש את העותק שנתן אביו לזקנו, וברבות הימים מכר אותו].
[4], קי, [5] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים. כריכה מקורית עם הטבעה מוזהבת. הכריכה פגומה, שדרת הכריכה וחלקה האחורי חסרים.
הפולמוס על הספר "בשמים ראש" ומחברו
רבי שאול ברלין (ת"ק-תקנ"ה), בנו של רבי צבי הירש לוין, רבה של ברלין, ונכד ה"חכם צבי". בגיל צעיר השתדך לבתו של רבי יצחק יוסף תאומים, רבה של ברסלאו. בגיל עשרים הוסמך לרבנות, ובגיל 28 התקבל לרבנות פרנקפורט דאודר. בתאריך לא ידוע ובנסיבות שאינן ברורות פרש מכס הרבנות ועבר לברלין שבה כיהן אביו על כס הרבנות. מאז לא החזיק במשרה רבנית. בברלין התחבר רבי שאול לחבורת משכילים מתלמידי מנדלסון, ואף כתב הסכמה ל"ביאור" של מנדלסון. בשנת תקמ"ד היה באיטליה, שם כתב קונטרס השגות על ספר "ברכי יוסף" של החיד"א, קונטרס שזכה לתגובת החיד"א. באיטליה גם רכש כתבי-יד של ראשונים והחל במלאכת ההדרת ספר "אור זרוע", אך לא סיימה. בשנת תקמ"ט הוציא לאור בעילום שם ספר פולמוסי חריף בשם "מצפה יקתאל", נגד רבי רפאל זיסקינד הכהן רבן של אה"ו. בהמשך נודע כי הוא המחבר, ואביו שחשב בתחילה להצטרף לרבנים שהחרימו את הספר, עמד לצדו בפעולותיו לביטול החרם.
בשנת תקנ"ג (1793) הוציא לאור רבי שאול את הספר שו"ת "בשמים ראש". לדבריו, הספר הוא קובץ תשובות הרא"ש וראשונים נוספים שנאספו על ידי חכם בשם רבי יצחק די-מולינא שחי בזמן ה"בית יוסף" ואף הוסיף הגהות על הספר. על ספר זה הוסיף רבי שאול פירוש משלו, בשם "כסא דהרסנא". הספר קיבל את הסכמת אביו רבי צבי הירש שמפליג בשבחו. לצדו נדפס מכתב מאת ה"נודע ביהודה", המדגיש בדבריו כי הוא נמנע מלכתוב הסכמות "זה כחמשה שנים", אך מוסיף "כי מעלתו אינו צריך לזה, ואין בו שום תועלת, כי דברי הרא"ש שהן עיקר הספר אינם צריכים לשום הסכמה, ואם בשביל הגהות ופלפלא חריפתא של כבוד מעלת ש"ב הגאון נר"ו, לדעתי הוא נגד כבודו שידפיס שום הסכמה... לכן כבודו הוא שלא יגיש שום הסכמה בראש הספר, כי אין זה דרך מחברים מגדולי התורה...".
אלא שעם צאת הספר התעורר פולמוס כנגדו בטענה כי הוא מזוייף, וכי למעשה התשובות לא חוברו על ידי הרא"ש או אחד מחכמי הראשונים, אלא על ידי רבי שאול עצמו. בתשובות ובביאורו של רבי שאול נמצאו קטעים משונים והקלות הלכתיות שנוגדות את המקובל, כגון היתרים שונים ליין נסך, נסיעה בשבת, שינויים בסדרי בית הכנסת וגילוח בחול המועד, כמו גם טיעונים בעייתיים הנוגעים לשינוי מצוות התורה משיקולים שונים.
בעקבות כך יצאו נגד הספר בפומבי כמה מחכמי הדור, ובין המתנגדים הבולטים לספר היו רבי מרדכי בנעט והחתם סופר. החתם סופר אף כינה את הספר "כזבי הרא"ש".
אביו של רבי שאול, רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין, לא הסכים לקבל את דברי המערערים, ואף הדפיס קונטרס מיוחד בו יצא בתוקף להגנת בנו (איש עניו, ברלין תקנ"ג). בין היתר כתב שם: "...והנה מעידני עלי שמים וארץ כי הספר הלז הועתק לי מבני הרבני המופלג ומושלם כמהור"ר שלמה נר"ו זה כעשר שנים ואני בעצמי עשיתי לו המפתחות בסדר הטורים...".
עדות האב התקבלה על לבם של רבנים רבים, אך החשד לא נוקה לגמרי. במשך הדורות נותרה מחלוקת לגבי הספר. בעוד רבנים מסוימים שללו אותו מכל וכל (כדוגמת בעל "אבני נזר" שכתב כי אין להחזיקו בבית ואף "ראוי לשרפו ביום הכפורים שחל להיות בשבת"), היו פוסקים רבים שציטטו קטעים מספר זה ודנו בדבריו, ואף כתבו עליו הגהות וביאורים.
עד לימינו היחס לספר מעורב; יש שנמנעים כליל מלהשתמש בו, אך יש שמשתמשים בו בזהירות, ובלי לראות בו מקור סמכותי מזמן הראשונים. במחקר מקובל שהספר מזויף אך יש הסבורים שהוא מבוסס בעיקרו על חומר קדום.
עם תום הפולמוס על הספר, נאלץ רבי שאול לעזוב את ברלין. מברלין נסע לאמסטרדם ומשם ללונדון. גם בלונדון לא האירה לו ההצלחה פנים, והוא נפטר שם חסר כל ובשברון לב.
על תולדות המחבר והפולמוס, ראה: מ' סמט, 'ר' שאול ברלין וכתביו', קרית ספר, מג (תשכ"ח), עמ' 125-135; הנ"ל, '"בשמים ראש" של ר' שאול ברלין: ביבליוגרפיה, היסטוריוגרפיה ואידיאולוגיה', קרית ספר, מח (תשל"ג), עמ' 509-523; הנ"ל, חדש אסור מן התורה, ירושלים תשס"ה, עמ' 45-66. על תכני השכלה שהכניס המחבר לספר, ראה: מ' פלאי, עטרה ליושנה: המאבק ליצירת יהדות ההשכלה, בני ברק תשע"ב, עמ' 220-228.
בראש השער חתימת רבי מאיר יעקב הורוויץ – בנו של בעל ה"הפלאה": "חנני ד' גם בזה הק' מאיר יעקב בהגאון מ"ו פינחס הלוי איש הורויץ". רישומים נוספים בשער: "ר' הירץ וואהל" [כפי הנראה הוא הנרשם אצל הורוויץ, אבני זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"א, מס' 3660, אשר שימש כ"ש"ץ ושמש" בפרנקפורט ונפטר בשנת תק"מ]; "שייך להאלוף והקצין... כש"ת כ"ה איצק פולדא יצ"ו" [אף הוא כנראה מפרנקפורט, ראה אבני זכרון, שם, מס' 2494].
בדף שאחרי השער רישום על קבלת הספר במתנה מרבי מאיר יעקב: "זה הספר ניתן לי לדורון החתונה מן המופלא והמופלג בתורה כש"ת כ"ה מאיר יוק'[ב] יצ"ו בן הגאב"ד נר"ו פה פפ"ד [=פרנקפורט דמיין]".
בדף שלאחר מכן רישום נוסף: "חנני ד' גם בזה הק' שמואל בקוראי שמו זנוויל...".
הגאון רבי מאיר יעקב הורוויץ (תקי"ד-תק"מ), בנו של בעל ה"הפלאה", שנישא בראשית שנות התק"ל לבתו של גאון-דורו רבי שאול אב"ד אמשטרדם. נפטר בגיל כ"ו שנה בחיי אביו. אביו הדפיס קונטרס מחידושיו בסוף ספרו ה"הפלאה" על כתובות (דפים עה-פו), וכה הוא כותב שם על בנו המנוח: "בני ותלמידי ז"ל, אשר היתה נפשו קשורה בנפשי, ונתבקש לישיבה של מעלה בן עשרים וששה שנים, והיה מלא תורה ויראת ה', ומופלא בחריפות ובקיאות, ושאל ממני בטרם עלית נשמתו הטהורה לקבוע בדפוס קצת מחידושיו...". חידושים נוספים ממנו נדפסו בסוף ספר "מחנה לוי" מאחיו, שנדפס יחד עם ספר "המקנה".
[2], ד; צז [צ"ל: צט]; מ, מב-מג, מה-קיד; ז, ט-י; יג, [1] דף. חסרים דפים מא ו-מד מהספירה השלישית. דפים מט-נ מהספירה השניה נכרכו שלא במקומם. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. כריכה פגומה, חסרת שדרה ומנותקת.
בשער הספר נכתב "חלק ראשון", אך לא נדפסו חלקים נוספים. בסימן עו נדפסה התכתבות שו"ת בעניין עגונה שהמגיד מקוז'ניץ טרח להתירה. בסימן זה מובאות שתי תשובות מהמגיד מקוז'ניץ, תשובה מרבי פנחס הורביץ בעל ה"הפלאה" ותשובה מהמחבר. מאוחר יותר (בשנת תר"מ) נדפס הספר "עגונת ישראל" בו מובאות חליפות המכתבים של המגיד מקוז'ניץ עם רבני דורו בפרשה זו.
חתימות ורישומים בדף השער, בהם שתי חתימות של: "הק' שלמה ברוך טענינבוים".
הרב הקדוש רבי שלמה ברוך טננבוים מסטרופקוב (תקס"ט-תרנ"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשכה), מתלמידי האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ. דומ"צ בזבארוב וראב"ד סטרופקוב. האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא ביקש להכתירו כאדמו"ר, אך הוא סירב. הותיר אחריו כתבי יד רבים, שמעט מהן פורסמו בבמות שונות.
בדפי הספר חותמות רבות של רבי "נפתלי טייטלבוים אבדקה"י ניר-באטאר" (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור.
[1], עז דף. 36 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים בשולי דף השער (ללא פגיעה בטקסט), וקרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.
סטפנסקי חסידות, מס' 248.
העותק של המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס מסוואליאווע, עם הגהותיו. בראש השער חתימת יד קדשו: "הק' יצחק אייזק ווייס", וחותמתו: "יצחק אייזק ווייס – Izsak Weisz – Rabbiner 'Szolyva'i". בדפי הספר מספר הגהות בכתב-יד קדשו של רבי יצחק אייזיק.
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק וייס (תקפ"ד-תרנ"ד) אבדק"ק סוואליאווע (סְבַליאַבָה Svaliava) ואח"כ ראב"ד בקהילת מונקאטש, בעל 'בית יצחק'. רבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר וייס האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". נולד בעיר מונקאטש לאביו רבי אברהם וייס [שנחשב כבן אצל רבי יצחק אייזיק מקאלוב]. רבי יצחק אייזיק היה מאבות תנועת החסידות בטרנסילבניה באמצע המאה ה-19, והיה מתלמידיהם של גדולי האדמו"רים: רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה"בני יששכר", רבי יהודה צבי מראזדיל בעל "דעת קדושים" [ספר שנערך על ידי תלמידו רי"א וייס], רבי שלום מבעלז, ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב [שאמר עליו שהוא מה"שישים גבורים סביב לו", וסמך עליו שיערוך את כתביו בחסידות ובתורת הנסתר]. כמו כן, קיבל מגדולי צדיקי החסידות, אליהם זכה לנסוע: בעל ה"דברי חיים" מצאנז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מקוסוב, רבי צבי הירש מרימנוב ורבי מאיר מפרימישלאן. חתנו הוא האדמו"ר רבי אלימלך לאווי בן האדמו"ר הראשון מטאש רבי משולם פייש לאווי. הגאון מהרש"ג – רבי שמעון גרינפלד אבדק"ק סמיהאלי, כותב על רבי יצחק אייזיק: "וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו" (שו"ת מהרש"ג, חלק א, או"ח סי' ל). מאוצר כתביו הרבים יצאו לאור רק הספרים: "תולדות יצחק" עה"ת, "דברי יצחק", ו"בית יצחק" על מסכת מגילה.
חתימות וחותמות של "יוסף עפשטיין מסוואליווע"; "יוסף עפשטיין סופר תו"מ ומ"מ סאטמאר".
[2], נט, [2]; כא דף. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. כריכה מקורית, פגומה ובלויה.
בראש הדף הראשון, חתימת: " הק' חיים רב מליסקא יע"א".
האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר – הרב מליסקא (נפטר תרס"ד), בנו של רבי משה פרידלנדר אב"ד קליינווארדיין, וחתנו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". עם פטירת חמיו בשנת תרל"ד, התמנה לממלא מקומו ברבנות ליסקא ובאדמו"רות. חיבר את הספרים "טל חיים" על הש"ס, ו"טל חיים וברכה" על התורה. ישב על כס הרבנות כשלושים שנה והרביץ תורה ויראת שמים בליסקא ומחוצה לה. בימיו נעשתה ליסקא למרכז גדול ותל תלפיות לאלפים מישראל. נפטר ט' אייר תרס"ד, ואחריו מילא מקומו בנו בכורו רבי צבי הירש, שניהל עדתו עד השואה (עפ"י ש' גולדשטיין, ספר הזכרונות לבית ליסקא, חיפה תשכ"ח, עמ' 124-125).
בדפי המגן: רישומים שונים, בהם רישומים מעניינים בענייני המזלות והכוכבים. חתימת "משה פרייא" [אולי רבי משה פרייא אב"ד נעדיעד נכד ה"כתב סופר" או אחד מבני משפחתו].
חלק מהתרשימים בספר יצירה נועדו במקור להיות תרשימים מסתובבים (volvelles) לחישוב צירופי השמות. בסיס התרשימים נדפס בגוף הספר ואילו החלקים המסתובבים נדפסו על לוח נפרד (לגזירה ולהדבקה בספר). לוח זה, והחלקים המסתובבים, חסרים במרבית העותקים הידועים, וגם בעותק שלפנינו (ראה בקטלוג "קדם", מכירה 51, פריט 44).
עותק חסר. ב-נב, נד-נה, סא-סד, סט-פח, [פח-פט, צ"ל: צב-צג], צה-קד, [1] דף. (במקור: קה דף; [1] דף. סה"כ חסרים 16 דף: דף השער ודפים: נג, נו-ס, סה-סח, פט-צא, צד, ו-[1] לוח [ראה לעיל]). 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. בכמה דפים חיתוך הדפים על גבול הטקסט. רישומים. חתימות וחותמות. כריכת עור ישנה, פגומה.
קולופון בדף רעב (בסיום ספר תולדות אדם וחוה): "והיתה השלמת השני חלקים אלו מאדם וחוה בחדש אדר שנת לא יסו"ר [=רע"ו] שבט מיהודה ונדפס בעיר קושטנטינא רבתי...". קולופון בדף האחרון (בסיום ספר מישרים): "...והיתה השלמת הספר הזה בט"ו באב שנת עור"ה [=לפ"ג, רע"ו] ונדפס בעיר קושנטינא[!] רבתי אשר היא תחת ממשלת אדונינו המלך סולטן סלים ירום הודו ותנשא מלכותו...".
בשער ובקולופון – דגל המדפיס, בצורת אריה זקוף – דגלו של יהודה ששון, שהדפיס ספרים בבית הדפוס של האחים נחמיאש בקושטא (ראה: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 7 ועמ' 126 - מס' 8).
ספר זה נדפס ונמכר קונטרסים קונטרסים, ומשום כך נדיר למצוא עותקים שלמים. את הקונטרסים חילקו לקונים בשבתות בבתי הכנסת, כפי שהיה נהוג בקושטא (על דיון הלכתי בין רבני קושטא בעניין זה, ראה: יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז, עמ' 14, ועמ' 103 – מס' 145).
חתימות ורישומים בדף השער, ביניהם: "...הצעיר אברהם לאטאש" (יתכן והוא רבי אברהם לאטיס אב"ד ונציה); "הק' משה הערצפעלד" – רבי משה הערצפעלד (תקע"ו-תרל"ו) אב"ד סילאש-באלהאש, תלמיד החתם סופר וחתנו של רבי דניאל פרוסטיץ (החת"ס ותלמידיו עמ' שמח-שמט).
חתימות (בעיפרון) במספר מקומות בספר: "שלמה מאהר", "שלמה במו"ה נפתלי זצ"ל מאהר" – רבי שלמה מאהר-רוזנטל מפעסט (בודפשט), אחד היהודים המשפיעים ביותר בהונגריה, עמד בקשר הדוק עם החתם סופר בענייני השעה (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' שע).
בדף האחרון רישום בכתיבה איטלקית (קצוץ), המעיד שהספר ניתן כמשכון "מיד כמ' שלמה נחמיה מונטאנייאנא".
מספר הגהות ארוכות בכתיבה ספרדית, ממספר כותבים (חלקן קצוצות). מספר הגהות בכתיבה איטלקית (רובן קצוצות).
רעב, [14]; קכב דף. 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש ומעט קרעים, כמעט ללא פגיעה בטקסט (באחד הדפים קרע חסר עם פגיעה קלה בטקסט, בדף אחר פגיעה קלה בהגהה בכתב-יד). הדבקות נייר בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרת אחד מהדפים. כריכה לא מקורית, עם קרעים ופגמים.
רישום בעלות בדף 2: "מה שקנה עבד, הצעיר חיים מרדכי לבטון ס"ט". רבי חיים מרדכי לבטון (תק"מ-תרכ"ט), מגדולי חכמי ארם-צובה ורבה הראשי של העיר. בעל "נכח השלחן" (ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, עמ' סד).
חתימה בדף השער ובדף 19: "הצעיר אהרן אלטראס יצ"ו". בדפי הבטנה רישומים רבים של חשבונות ושמות אנשים בלאדינו.
65, 102-67, 177-85, [1] דף. חסר דף אחד (דף 66). מספור דפים משובש. דפים רבים כרוכים שלא במקומם. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים בדף השער, חלקם חסרים, עם פגיעות במסגרת, משוקמים בהדבקת רצועות נייר דבק משני צדי הדף. קרעים (חלקם חסרים) בדפים נוספים, רובם משוקמים בהדבקות נייר או נייר דבק, עם פגיעות מעטות בטקסט (בדף 11 קרע חסר עם השלמה בכתב-יד). בדף האחרון סימני עש קלים עם פגיעות בטקסט; הדף קרוע בשוליו והודבק על נייר (ייתכן שהושלם מעותק אחר). דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. כריכת עור עתיקה ופגומה, מנותקת חלקית.
שו"ת הרא"ש הוא מראשוני ספרי השו"ת שנדפסו בראשית ימי הדפוס, והוא אחד מן הספרים החשובים שעמודי ההוראה נסמכים עליהם. המהדורה שלפנינו שימשה את מרן רבי יוסף קארו בחיבוריו ה"בית יוסף" והשולחן ערוך, ואת הרמ"א בהגהותיו.
בשונה מספרי שו"ת רגילים, חיבור זה עבר עריכה ועיבוד במגמה להופכו לספר פסיקה. תשובות הרא"ש קובצו למאה ושמונה "כללים", לפי נושאים. בהקדמה למהדורה שלפנינו נכתב על תהליך העריכה: "ותלמידיו שותי מימיו [של הרא"ש] העלו תשובותיו על ספר אחת לאחת כאשר הזדמן בכל זמן מפוזרות בלי סדר... ורבו כמו רבו עד כי נקבץ מהם ספר גדול, אח"כ יראה כי תלמיד אחד על הטוב יזכר שמו סדר התשובות האלו סדר נכון וקבץ וחבר דבר לדבר הדומה לו עד נעשה ענין כולל כלל כל הנכתב בענין ההוא... והשם יכפול שכרו כי הועיל למעניינים תועלת גדולה... ואני המדבר ראיתי להוסיף בסדורן משלי והוא לעשות סימנין לכל כלל למספרם...".
בראש ההקדמה מתוארת גדולתו של הרא"ש: "איש חיל ורב פעלים אדוננו מורנו הרב ר' אשר... אשר קבץ ורבץ ועשה חיילים לתורה והאיר עיני גולת ספרד בספריו בשיטתו בפרישתו הישרה המישרת לארחות יושר בפסקיו הפוסקים דין אמת לאמתו בתשובותיו המופלאות אשר בהן הראה את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו בתלמוד בבלי וירושלמי במשנה בתוספתא במכילתא ובספרי וספרא וכל יקר ראתה עינו בדורות האחרונים מחכמתו תמהו ולאחריו לא קם כמוהו...".
במהדורה זו השתמרו נוסחאות מקוריות, שהשתבשו בדפוסים הבאים בשל הצנזורה הנוצרית (ראה: י"ש יודלוב, מבוא לשו"ת הרא"ש, מהדורת מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 10).
ההדפסה הושלמה בל"ג בעומר רע"ז, כפי שנכתב בקולופון שבעמוד האחרון: "נשלמו השאלות תשובות להרב רבינו אשר ז"ל היום שלשה ושלשים לעומר שנת ע'ז'ר'ה' פה קונטסטינה[!] רבתי...".
חתימות ורישומים בדף השער: "נאם שלמה בן כמהר"ר זכריה זכשין י"ץ", "הצעיר נסים גבאי יצ"ו ובכו"ר חיים יצחק נ"ע", חתימה מסולסלת לא מזוהה, וחתימה נוספת מחוקה בגירוד. רישום בעלות בדף האחרון: "חיים אשכנזי ן' משה אשכנזי יצ"ו".
[190] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עובש במספר דפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. בדפים הראשונים ובדף האחרון קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקה ומילוי נייר. דף [2] ודף [5] עם שוליים קטנים יותר (כפי הנראה הושלמו מעותק אחר). רישומים. חתימות. חותמת (מטושטשת עקב רטיבות). כריכה ישנה.