מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove print filter print
- דפוס (38) Apply דפוס filter
- matter (38) Apply matter filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- letter (28) Apply letter filter
- יד (22) Apply יד filter
- manuscript (22) Apply manuscript filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- ישראל (19) Apply ישראל filter
- הר (17) Apply הר filter
- שנות (17) Apply שנות filter
- עתיקים (17) Apply עתיקים filter
- ערש (17) Apply ערש filter
- והש (17) Apply והש filter
- ודפוסי (17) Apply ודפוסי filter
- דפוסים (17) Apply דפוסים filter
- 16 (17) Apply 16 filter
- 16th-17th (17) Apply 16th-17th filter
- 17 (17) Apply 17 filter
- book (17) Apply book filter
- centuri (17) Apply centuri filter
- communiti (17) Apply communiti filter
- earli (17) Apply earli filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- th (17) Apply th filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- כתבי (12) Apply כתבי filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- יד, (12) Apply יד, filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- jewri (12) Apply jewri filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- דברי (10) Apply דברי filter
- וכתבי (10) Apply וכתבי filter
- קהילות (10) Apply קהילות filter
- eretz (9) Apply eretz filter
- israel (9) Apply israel filter
נכתב אל אחיו רבי דוב הכהן קוק ("אחי יקירי הרב הגאון ר"ד הכהן קוק שליט"א"). הרב קוק מביע את רצונו שרבי דוב יבוא לנהל את מוסדות "שערי תורה" בעיר יפו, על מקום גיסם המנוח רבי יוסף רבי, שעמד בראשות הישיבה והתלמוד-תורה "שערי תורה".
הרב קוק כותב: "...זה יהי'[ה] למשיב נפש לאחותינו היקרה ומשפחתה וגם בסיס להמשכת המפעל החשוב הזה שבב[ו]אי לא"י הי' הוא ראשית מעיני, וגיסנו הגדול המנוח זצ"ל נתן עליו כל כך הרבה מאוצר רוחו הטהור, נקוה שהשי"ת יעזרנו להמשיך בעבודה קדושה זו ולהרחיבה בכבוד ובהדר, לטובת החינוך היהדותי באמת בעיר החוף הראשית של א"י...".
תלמוד תורה "שערי תורה" נוסד בעיר יפו בשנת תר"נ (1890) על ידי רב העיר הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי, יחד עם ועד עסקנים מראשי הקהילה האשכנזית ביפו: יצחק אייזיק בן-טובים, זרח ברנט ואחרים. בשנת תרס"ד, עם בואו של הגראי"ה קוק לכהן ברבנות העיר יפו, לקח את המוסד "שערי תורה" תחת חסותו והחל לפעול רבות לפיתוחו והצלחתו. הרב קוק נכנס בעובי הקורה של ניהול המוסד, עסק הרבה במגביות לטובת הת"ת, ואף קבע את תכניות הלימודים, שהיו ייחודיות למוסד זה. הוא היה מתפלל בבית הכנסת של הת"ת, ולעתים הגיע לבחון את התלמידים. בין היתר, פעל הרב להקמת כיתה גבוהה, שנקראה גם ישיבה. בראש המוסד העמיד הרב קוק את גיסו רבי יוסף רבי, שעלה לארץ בעצתו כדי לכהן במשרה זו. מספר חודשים קודם כתיבת המכתב שלפנינו, בראשית שנת תרצ"ב, נפטר רבי יוסף רבי בפתאומיות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל בין השאר:
• מכתב מחצר הקודש בויז'ניץ, אל רבי משה חר"ג מצפת, מאת חתנו רבי טודרוס גייגער, המבשר לו על אישור מהשלטונות למנות את האדמו"ר כאמרכל הכולל: "הגיע דילוג-רב [טלגרמה] מוויען מהאדון... ובו מבשר ואומר כי כן הרשה המניסטיר את אדמו"ר שליט"א להיות אמרכל בגאליצען...". בשולי הדף - מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה ברומער [נאמן וסופר בית אדמו"רי ויז'ניץ]. ויז'ניץ, אדר ב' תרמ"ט [1889].
["כולל ויז'ניץ" ("כולל ויזניצא") הוקם בצפת ע"י נאמניו של האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שפרש מ"כולל קוסוב" והקים כולל נפרד כשהוא מעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג, מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק במינוי האדמו"ר בעל "אמרי ברוך" (תר"ה-כסלו תרנ"ג 1845-1892), כאמרכל ארץ ישראל על מקום אביו בעל ה"צמח צדיק"].
• מכתב מעניין מרבי משה חר"ג, אל האדמו"ר רבי משה [משאץ-ויז'ניץ?], העוסק בתלונות ומלשינות שהגיעו מהעיר צפת. בתוך הדברים מסופר על המלחמות עם אנשי המסיון בצפת, ועל מצב בתי הרפואה בעיר. צפת, אייר תרנ"ח [1898].
• שני מכתבים שנשלחו לצפת. כתב-יד ביידיש, על גבי נייר מכתבים של רבי "משה סאק - בבית אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאסוב". אייר תרנ"ד [1894]. • שתי גלויות דואר שנשלחו לצפת, מאת רבי "אריה ליב בראמבערג - בבית אדמו"ר שליט"א". גורא הומאָרא (Gura Humora, כיום: גורה הומורולוי Gura Humorului), תרנ"ז [1897]. • תעודה רשמית בגרמנית, אודות עזבון הגביר מסעריד, בחתימות וחותמות רבי משה צייגער (חר"ג) ורבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי פרטיג. [צפת, 1885 בערך]. • שטר מכירת חמץ. בחתימות אלחנן רקח ממהליב ורבי דוד ב"ר מנחם מנדל הלוי. צפת, ערב פסח תרכ"ח [1868]. • ששה מכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ורבי מאיר רובענס [שני מכתבים עם חותמת רבי אברהם כהן אונדערווייזער]. אמשטרדם, שנות התר"מ-תר"ע. • מכתבים שנשלחו מטבריה לממוני צפת, מהשנים תרמ"ג, תרנ"ד ותרע"ג. • ועוד.
19 מכתבים (מתוכם 16 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
דף השער בכתיבה קליגרפית, עם מסגרת מעוטרת בזהב. כריכה נאה עם שדרת עור. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת.
בדפים שאחרי השער "קול קורא" בעברית ובאנגלית, עם חתימות באותיות לטיניות [וחותמות בצורת חתימות בכת"י בעברית] של ראשי ועד ההנהלה: רבי הירש רוזנשטיין, רבי נפתלי חנה'ליס נכד הבעש"ט, ורבי דוד סג"ל. בדף שלאחר מכן קריאה מראשי הישיבה, בחתימה וחותמת רבי יוסף קונביץ (חתן הרידב"ז), ובשתי חותמות (אחת מהן בצורת חתימה בכת"י) של רבי "יעקב דוד רידב"ז".
בדף הפורזץ הודבק דף מודפס של תקנות ישיבת "תורת ארץ ישראל" משנת תרס"ו.
המשך הפנקס כולל עשרות דפים רשמיים של הישיבה, שיועדו למילוי רשימות תורמים (רובם ריקים); מתוכם מולאו רק ארבעה דפים בכתב-יד, עם רשימות תורמים, בעברית ובצרפתית (החל מחודש ינואר 1911, תרע"א). בראש הדפים מודפס: "שנת תרע"_".
[14] עמ' כתובים ועשרות דפים ריקים (דפים רשמיים של הישיבה). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. חיתוך דפים צבעוני. כריכה עם שדרת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית, פגומה.
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
פורמט מיניאטורי. החיבור "גפן יחידית" נדפס לראשונה בברלין תנ"ט, אז צורף לו החיבור "לוח החיים" - "קיצור הנהגת האדם בדרך הרפואה" - חיבור רפואות עממי שהובא לדפוס על ידי רבי חיים ב"ר בנימין זאב בוכנר, בפראג תכ"ט. שני החיבורים כתובים בחרוזים.
בסוף "גפן יחידית" מספר שירים מאת המחבר, בהם קינה "על הקדושים והשבויים במדינת פאדליי' תל"ז לפ"ק וראשי החרוזים ע"פ חתימתי אני הקטן זאב וואלף". קינה זו היא תיעוד היסטורי יחיד על מאורע זה של רדיפת יהודים בפודוליה, שלא ידוע אודותיו ממקור אחר (ראה: פודהייצה - ספר קהילה, עמ' 25-24).
לו דף. 11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה ישנה.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ומסכת שבועות, עם המפרשים. ווילנא, [תרמ"ז] 1887. דפוס האלמנה והאחים ראם.
בדף המגן הקדמי רישום ארוך בעפרון, תחת הכותרת "כתוב זאת זכרון בספר", ובו תיעוד אישי-היסטורי של בעל הגמרא, יהודי תושב צ'רנוביץ, המספר על גירושו במהלך מלחמת העולם הראשונה מאזור צ'רנוביץ שבבוקובינה אל תוככי רוסיה. כולל תיאור מרתק על תלאותיו, מאסרו וסכנות המוות שהיה נתון בהן, על מפגש עם יהודים מגורשים נוספים מגליציה ובוקובינה, ועוד. בסוף הרישום תיעד הכותב את המסכתות שלמד תחת התלאות והנדודים המתוארים ועד חזרתו לעירו. את המסכתות שלפנינו - סנהדרין ושבועות - למד לאחר שובו לצ'רנוביץ, בשנת תרע"ז. ברישום מופיעה חתימה לא ברורה: "הצעיר יהודא זעליג [?]...". ראה להלן ציטוט הרישום במלואו.
רישומים נוספים בדפי הבטנה הקדמיים.
קכד; לב; נ; כד; ס; ה; ח; לג; יח; ה דף. 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
לימוד תורה במסירות נפש - תוך כדי גירוש ומאסר במלחמת העולם הראשונה
בגמרא שלפנינו תיעוד היסטורי יוצא דופן מתקופת מלחמת העולם הראשונה, עדות מכלי ראשון של אחד מיהודי העיר צ'רנוביץ שנתפס וגורש, כנראה במהלך הכיבוש הרוסי, מהכפר פריליפטשע (Prilipcze) שבבוקובינה בחודש אדר תרע"ה אל פנים רוסיה. הוא מתאר את המסע המפרך שעבר, שכלל מאסר וסכנות אחרות, "והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים...". הוא מתאר סכנת מוות ממשית, "ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני". לבסוף הובא אל פענזא (Penza) שבתוככי רוסיה, שם שוחרר. בפענזא מצא עוד כשש מאות פליטים יהודיים שגורשו אליה מבוקובינה וגליציה. הוא שהה שם למעלה משנה, עד שקיבל היתר לחזור לצ'רנוביץ. בהגיעו לעיר בחודש כסלו תרע"ז, מצא את העיר כבושה, ריקה מתושביה, ונתונה לשוד וביזה. גם בניו ובנותיו לא היו בעיר והוא נשאר בה בודד, "ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ... עודנה ידי הצורר שולטת... אין איש מאזרחי העיר בבית, כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם, חמס ושוד אראה כל היום בעיר, גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה...". בכל השעות הקשות האלה למד וסיים הכותב שמונה מסכתות, כולל אחת מהן שנלמדה במאסר – "בהתפיסה בסוראש" (Surazh, פלך צ'רניגוב, רוסיה), כפי שתיעד בסוף רשימתו.
כתוב זאת זכרון בספר
אני הגבר ראיתי עוני פחד ורעדה קראני בשנת תרע"ה בראש חודש אדר עדת מרעים הקיפוני סבוני גם סבבוני הכוני פצעוני נלקחתי פתאום מכפר פריליפטשע והוליכו אותי שֶבי בתוך הגולה למדינת רוסיע מעיר לעיר מכפר לכפר ביום אכלני קרח ובלילה שמו אותי בבור הוא בית התפיסה, ככה עברו ימים וחדשים נודד הייתי וגם חבשו אותי בבית האסורים על איזה ימים ככה עברו שבעה ירחים כמעט שאמרתי נואש לא האמנתי כי אוכל לאמר אני עניתי מאד ולא אחת ולא שתים קרה אשר העבירו חרב חדה על צוארי נסתמרו שערות ראשי ובשרי וכפתע הי' בין המות לביני ואני לאלקי יושב מרום דלפי עיני אלהא דמאיר ענני ומחרב הצילני ומידי רשעים פלטני ומטיט הוציאני וד' עזרני יסר יסרני ולמות לא נתנני באתי עד עירה פענזא שמה חופשה ניתן לי התעכבתי שמה קרוב לארבעה עשר חדשים יצאתי לחרות שמה מצאתי את אחי ורעי הגולים ממדינת גאליציע ובוקאווינא כשש מאות נפשות היינו שם אחים לצרה היינו איש לרעהו בצפיותינו צפינו לישועה והנה זה לא כביר השגנו רשיון לעזוב עירה פענזא ולשוב למקומינו ובכן באתי הנה עירה טשערנאוויץ בחודש כסלו שנת עזר"ת והנה לצערי עדן לא נשעננו[?] עודנה ידי הצורר שולטת בעירה טשערנאוויץ אין איש מאזרחי העיר בבית כולם עזבו רכושם והונם וערקו אל המקום אשר נשאו אותם רגליהם חמס ושוד אראה כל היום בעיר גם בני ובנותי יצאו והייתי יחידי כערער בערבה יושב ומצפה לישועת ד' ואתפלל ואתחנן לפני בעל הרחמים שימהר ויחוש מעשהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים לאבותם וישים שלום עלינו ונזכה לגאולה שלמה אכ"י
נכתב ממני הצעיר יהודא זעליג [--?]
לזכרון
אלו הן המסכתות שסיימתי בגלותי בימי עני' בהיותי בארץ נכרי' כן יזכני ד' לסיים הש"ס בהרחבה מתוך עושר וכבוד במהרה בשלום ושלוה אכ"י'
שבת – בהתפיסה בסוראש קיץ תרע"ה
בבא קמא, בבא מציעא – בעיר פענזא חורף תרע"ו
בבא בתרא ברכות – בעיר פענזא קיץ תרע"ו
עבודה זרה – חורף תרע"ז התחלתי בעיר פענזא וסיימתי בעיר טשערנאויץ תשעה עשר ימים לחודש כסלי' תרע"ז
סנהדרין – סימתי תרע"ז שבעה ימים לחודש ניסן פה עירה טשערנאויץ
שבועות – התחלתי בעזר הצור ביום ו' פ' צו ז' ימים לחודש ניסן שנת עזר"ת סיימתי' י"ג סיון עזר"ת
תיאור של הטקס, עם נוסח התפילות שנאמרו במהלכו. התיאור נדפס בפורטוגזית ובהולנדית; התפילות נדפסו בעברית ובהולנדית. לצד התפילות, ברכה ארוכה מאת רבי שלמה שלם, רבה הראשי הספרדי של אמשטרדם.
מתוך השער: "אור גדול ליהודים, בק"ק ספרדים יזיי"א, בעת זריחת השמש באופק מחנה קדשנו ובית תפארתנו היא בית הכנסת הגדולה והמפוארה משוש כל הארץ... אשר זכנו בבית תפלתנו, הנשיא המרומם, יורש עצר, יושב על כס הממשלה, לשם ולתפארת ולתהלה, גיליילמו החמישי יר"ה, עם הנשיאה אשת חיקו גילו ובת גילו, בת מלך היא יורשת עצר פרוסייא פרידריקא צופיאה וילהילמינא יר"ה, עם כל יועציהם ושריהם ה' עליהם יחיו... והעיר אמשטרדם צהלה ושמחה...".
[4], 31-6 עמ'. 25.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קונטרסים רופפים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים, צדה הקדמי מנותק.