מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
- (-) Remove letter filter letter
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- דפוס (44) Apply דפוס filter
- יד (28) Apply יד filter
- כתבי (28) Apply כתבי filter
- מכתבים (28) Apply מכתבים filter
- manuscript (28) Apply manuscript filter
- matter (28) Apply matter filter
- print (28) Apply print filter
- ודברי (21) Apply ודברי filter
- חב (16) Apply חב filter
- חסידות (16) Apply חסידות filter
- חבד (16) Apply חבד filter
- ספרי (16) Apply ספרי filter
- ומכתבים (16) Apply ומכתבים filter
- חב"ד (16) Apply חב"ד filter
- book (16) Apply book filter
- books, (16) Apply books, filter
- chabad (16) Apply chabad filter
- אפריקה (12) Apply אפריקה filter
- מרוקו (12) Apply מרוקו filter
- יריה (12) Apply יריה filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- יד, (12) Apply יד, filter
- ואלגיריה (12) Apply ואלגיריה filter
- ואלג (12) Apply ואלג filter
- תוניסיה (12) Apply תוניסיה filter
- מרוקו, (12) Apply מרוקו, filter
- צפון (12) Apply צפון filter
- ואלג'יריה (12) Apply ואלג'יריה filter
- african (12) Apply african filter
- algeria (12) Apply algeria filter
- jewri (12) Apply jewri filter
- manuscript, (12) Apply manuscript, filter
- morocco (12) Apply morocco filter
- morocco, (12) Apply morocco, filter
- north (12) Apply north filter
- tunisia (12) Apply tunisia filter
- וארץ (9) Apply וארץ filter
- ירושלים (9) Apply ירושלים filter
- ישראל (9) Apply ישראל filter
- eretz (9) Apply eretz filter
- israel (9) Apply israel filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- document (7) Apply document filter
- galile (7) Apply galile filter
- jewish (7) Apply jewish filter
- matter, (7) Apply matter, filter
- safe (7) Apply safe filter
מציג 37 - 44 of 44
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
"כבוד הלבנון" - מוסף תורני לעיתון "הלבנון", אוסף גליונות משנתו הראשונה של העיתון. [ירושלים, תרכ"ג-תרכ"ד 1863].
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.
האוסף מכיל את מרבית גליונות השנים תרכ"ג-תרכ"ד (1863), למעט הגליון הראשון ומספר דפים שחסרים בשני גליונות.
"כבוד הלבנון" שימש כבמה חשובה למאמרים, דיונים והתכתבויות בהלכה ובענייני השעה, מעל דפיו התנהלו גם פולמוסים ידועים. בין הכותבים בגליונות שלפנינו נמנים: הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יצחק פראג, רבי יהוסף שוורץ, רבי מאיר אוירבאך, רבי אלעזר הלוי איש הורוויץ, רבי דוד פרידמאן, ועוד. בחלק מהגליונות מופיע המדור "דברים עתיקים", בו פורסמו פיוטים וקינות מאת רבי שלמה אבן גבירול ואחרים, מתוך דיוואן קדום שהיה בידי הנוסע רבי יעקב ספיר (ספיר היה חותנו של מו"ל "הלבנון" - יחיאל ברי"ל).
במוסף לגליון 10 מאמר פולמוסי מיוחד שכתבו המו"לים נגד המדפיס רבי ישראל ב"ק. טענת ב"ק היתה כי המו"לים השיגו את גבולו בהקמת בית דפוס בירושלים. במאמר זה מאריך המו"ל לספר את השתלשלות הדברים, ואף מאשים את ב"ק בהטעיה של רבנים ובזיוף מכתבי המלצה עבור הדפוס שלו.
לפנינו מוספי "כבוד הלבנון" לגליונות 12-2. במוסף לגליון 2 חסר עמוד אחד, ובמוסף לגיליון 4 חסרים שלושה עמודים (רשימה מפורטת - תשלח לכל דורש).
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. הוא הופיע בירושלים שנה אחת בלבד. התחרות בין "הלבנון" לעיתון "החבצלת" החסידי - שיצא לאור על ידי המדפיס רבי ישראל ב"ק, הביאה להלשנות הדדיות וגרמה לסגירת שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל. מעת ייסודו, צורף לעיתון מוסף תורני בשם "כבוד הלבנון", על דפיו התנהלו פולמוסים רבניים מפורסמים, דוגמת פולמוס חידוש עבודת הקרבנות ופולמוסים נוספים.
[20] דף. 33-31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. חלק מהדפים מנותקים.
שושנה הלוי מס' 80.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד, בקשה לתמיכה עבור היישוב של תלמידי הגר"א בקהילות צפת וירושלים. בחתימת ידו של תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב וחתימות ידם של גדולי קהילת תלמידי הגר"א. ירושלים וצפת, כסלו תקצ"א [1830].
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומיישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רשכבה"ג הגאון החסיד אמיתי רבינו אליהו ז"ל מק"ק ווילנא".
החותמים הם הרבנים: "חיים כהן שהי' אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלם עה"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט. אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירושת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "ארי' בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
[1] דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $5,000
לא נמכר
ספר תהלים, עם פירוש באורי זוהר ומצודת ציון. צפת, [תקצ"ג 1833]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר.
מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.
בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.
[4], קנב דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי דפים נוספים, בעיקר בתחילת הספר, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שוליים תחתונים חתוכים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. דף קמח הושלם כנראה מעותק אחר. חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה, נאה.
בדף השער, מעל שם מקום הדפוס 'צפת', רישום בכת"י אשכנזי: "עפר ארץ ישראל פה [צפת]". לפי הידוע, כך נהג לחתום רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, שישב בצפת בתקופת ההדפסה [להערכתנו, הכיתוב הנ"ל אינו בכתב-ידו, והוא כנראה חיקוי מתקופה מאוחרת].
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב מרבני צפת אל השר משה מונטיפיורי, בחתימת רבני העיר רבי שמואל העליר ורבי שמואל עבו. צפת, תשרי תרל"א [1870]. עברית.
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של מסמכים, קבלות מודפסות ושטרות-חוב ("וועקסיל"), מכתבים ופתקאות ("צעטלאך"), הקשורים למוסדות הצדקה והחסד בעיר צפת [תרט"ו-תרצ"ו בקירוב; רוב המסמכים משנות התר"ל-תר"פ].
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
המסמכים חתומים בחתימות ממוני הציבור בעיר צפת ונכבדיה: הרב הדומ"ץ רבי רפאל זילברמן; ראשי כולל קוסוב-וויז'ניץ, רבי משה חר"ג [צייגער] ורבי איתמר מסעריט; רבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי; רבי קהת בן אפרים פישל; רבי דוד יודיל אויערבאך [סבו של הגרחי"ל אויערבאך מירושלים]; רבי זעליג אדליר שטיין; רבי דוד סגל; רבי יעקב מראזניטוב; רבי ברוך כהנא; רבי יוסף צבי גייגער [אבי הציור הצפתי - מציירי צפת הנודעים ועסקניה, נכדו בן-בתו של רבי משה חר"ג]; ועוד.
האוסף כולל עשרות פתקאות ("צעטלאך") בחתימות הגבאים, עם הוראות לגזבר, על תשלומים מהקופה עבור צרכי ציבור ועניני צדקה שונים.
בין הפריטים: שטר פרוזבול מחודש אלול תרל"ה, בחתימות: רבי שלמה מטלוסט, רבי יעקב יחיאל [שמרלר?] ורבי משה חר"ג.
96 פריטי נייר. במרביתם חתימות שונות. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים, הנוגעים לענייני הציבור בצפת. מכותבים ומקומות שונים: ויז'ניץ, אמשטרדם, צפת, טבריה - שנות התר"כ-תר"ע בקירוב.
האוסף כולל בין השאר:
• מכתב מחצר הקודש בויז'ניץ, אל רבי משה חר"ג מצפת, מאת חתנו רבי טודרוס גייגער, המבשר לו על אישור מהשלטונות למנות את האדמו"ר כאמרכל הכולל: "הגיע דילוג-רב [טלגרמה] מוויען מהאדון... ובו מבשר ואומר כי כן הרשה המניסטיר את אדמו"ר שליט"א להיות אמרכל בגאליצען...". בשולי הדף - מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה ברומער [נאמן וסופר בית אדמו"רי ויז'ניץ]. ויז'ניץ, אדר ב' תרמ"ט [1889].
["כולל ויז'ניץ" ("כולל ויזניצא") הוקם בצפת ע"י נאמניו של האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שפרש מ"כולל קוסוב" והקים כולל נפרד כשהוא מעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג, מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק במינוי האדמו"ר בעל "אמרי ברוך" (תר"ה-כסלו תרנ"ג 1845-1892), כאמרכל ארץ ישראל על מקום אביו בעל ה"צמח צדיק"].
• מכתב מעניין מרבי משה חר"ג, אל האדמו"ר רבי משה [משאץ-ויז'ניץ?], העוסק בתלונות ומלשינות שהגיעו מהעיר צפת. בתוך הדברים מסופר על המלחמות עם אנשי המסיון בצפת, ועל מצב בתי הרפואה בעיר. צפת, אייר תרנ"ח [1898].
• שני מכתבים שנשלחו לצפת. כתב-יד ביידיש, על גבי נייר מכתבים של רבי "משה סאק - בבית אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאסוב". אייר תרנ"ד [1894]. • שתי גלויות דואר שנשלחו לצפת, מאת רבי "אריה ליב בראמבערג - בבית אדמו"ר שליט"א". גורא הומאָרא (Gura Humora, כיום: גורה הומורולוי Gura Humorului), תרנ"ז [1897]. • תעודה רשמית בגרמנית, אודות עזבון הגביר מסעריד, בחתימות וחותמות רבי משה צייגער (חר"ג) ורבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי פרטיג. [צפת, 1885 בערך]. • שטר מכירת חמץ. בחתימות אלחנן רקח ממהליב ורבי דוד ב"ר מנחם מנדל הלוי. צפת, ערב פסח תרכ"ח [1868]. • ששה מכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ורבי מאיר רובענס [שני מכתבים עם חותמת רבי אברהם כהן אונדערווייזער]. אמשטרדם, שנות התר"מ-תר"ע. • מכתבים שנשלחו מטבריה לממוני צפת, מהשנים תרמ"ג, תרנ"ד ותרע"ג. • ועוד.
19 מכתבים (מתוכם 16 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
האוסף כולל בין השאר:
• מכתב מחצר הקודש בויז'ניץ, אל רבי משה חר"ג מצפת, מאת חתנו רבי טודרוס גייגער, המבשר לו על אישור מהשלטונות למנות את האדמו"ר כאמרכל הכולל: "הגיע דילוג-רב [טלגרמה] מוויען מהאדון... ובו מבשר ואומר כי כן הרשה המניסטיר את אדמו"ר שליט"א להיות אמרכל בגאליצען...". בשולי הדף - מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה ברומער [נאמן וסופר בית אדמו"רי ויז'ניץ]. ויז'ניץ, אדר ב' תרמ"ט [1889].
["כולל ויז'ניץ" ("כולל ויזניצא") הוקם בצפת ע"י נאמניו של האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שפרש מ"כולל קוסוב" והקים כולל נפרד כשהוא מעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג, מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק במינוי האדמו"ר בעל "אמרי ברוך" (תר"ה-כסלו תרנ"ג 1845-1892), כאמרכל ארץ ישראל על מקום אביו בעל ה"צמח צדיק"].
• מכתב מעניין מרבי משה חר"ג, אל האדמו"ר רבי משה [משאץ-ויז'ניץ?], העוסק בתלונות ומלשינות שהגיעו מהעיר צפת. בתוך הדברים מסופר על המלחמות עם אנשי המסיון בצפת, ועל מצב בתי הרפואה בעיר. צפת, אייר תרנ"ח [1898].
• שני מכתבים שנשלחו לצפת. כתב-יד ביידיש, על גבי נייר מכתבים של רבי "משה סאק - בבית אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאסוב". אייר תרנ"ד [1894]. • שתי גלויות דואר שנשלחו לצפת, מאת רבי "אריה ליב בראמבערג - בבית אדמו"ר שליט"א". גורא הומאָרא (Gura Humora, כיום: גורה הומורולוי Gura Humorului), תרנ"ז [1897]. • תעודה רשמית בגרמנית, אודות עזבון הגביר מסעריד, בחתימות וחותמות רבי משה צייגער (חר"ג) ורבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי פרטיג. [צפת, 1885 בערך]. • שטר מכירת חמץ. בחתימות אלחנן רקח ממהליב ורבי דוד ב"ר מנחם מנדל הלוי. צפת, ערב פסח תרכ"ח [1868]. • ששה מכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ורבי מאיר רובענס [שני מכתבים עם חותמת רבי אברהם כהן אונדערווייזער]. אמשטרדם, שנות התר"מ-תר"ע. • מכתבים שנשלחו מטבריה לממוני צפת, מהשנים תרמ"ג, תרנ"ד ותרע"ג. • ועוד.
19 מכתבים (מתוכם 16 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
פנקס שד"ר - "ספר זכרון... שמות המתנדבים בעם... התלמוד תורה הכללית וישיבת תורת ארץ ישראל, תחת דגל מורנו ורבינו הגאון שר התורה מרן יעקב דוד רידב"ז שליט"א". צפת, [תרע"א בקירוב].
דף השער בכתיבה קליגרפית, עם מסגרת מעוטרת בזהב. כריכה נאה עם שדרת עור. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת.
בדפים שאחרי השער "קול קורא" בעברית ובאנגלית, עם חתימות באותיות לטיניות [וחותמות בצורת חתימות בכת"י בעברית] של ראשי ועד ההנהלה: רבי הירש רוזנשטיין, רבי נפתלי חנה'ליס נכד הבעש"ט, ורבי דוד סג"ל. בדף שלאחר מכן קריאה מראשי הישיבה, בחתימה וחותמת רבי יוסף קונביץ (חתן הרידב"ז), ובשתי חותמות (אחת מהן בצורת חתימה בכת"י) של רבי "יעקב דוד רידב"ז".
בדף הפורזץ הודבק דף מודפס של תקנות ישיבת "תורת ארץ ישראל" משנת תרס"ו.
המשך הפנקס כולל עשרות דפים רשמיים של הישיבה, שיועדו למילוי רשימות תורמים (רובם ריקים); מתוכם מולאו רק ארבעה דפים בכתב-יד, עם רשימות תורמים, בעברית ובצרפתית (החל מחודש ינואר 1911, תרע"א). בראש הדפים מודפס: "שנת תרע"_".
[14] עמ' כתובים ועשרות דפים ריקים (דפים רשמיים של הישיבה). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. חיתוך דפים צבעוני. כריכה עם שדרת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית, פגומה.
דף השער בכתיבה קליגרפית, עם מסגרת מעוטרת בזהב. כריכה נאה עם שדרת עור. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת.
בדפים שאחרי השער "קול קורא" בעברית ובאנגלית, עם חתימות באותיות לטיניות [וחותמות בצורת חתימות בכת"י בעברית] של ראשי ועד ההנהלה: רבי הירש רוזנשטיין, רבי נפתלי חנה'ליס נכד הבעש"ט, ורבי דוד סג"ל. בדף שלאחר מכן קריאה מראשי הישיבה, בחתימה וחותמת רבי יוסף קונביץ (חתן הרידב"ז), ובשתי חותמות (אחת מהן בצורת חתימה בכת"י) של רבי "יעקב דוד רידב"ז".
בדף הפורזץ הודבק דף מודפס של תקנות ישיבת "תורת ארץ ישראל" משנת תרס"ו.
המשך הפנקס כולל עשרות דפים רשמיים של הישיבה, שיועדו למילוי רשימות תורמים (רובם ריקים); מתוכם מולאו רק ארבעה דפים בכתב-יד, עם רשימות תורמים, בעברית ובצרפתית (החל מחודש ינואר 1911, תרע"א). בראש הדפים מודפס: "שנת תרע"_".
[14] עמ' כתובים ועשרות דפים ריקים (דפים רשמיים של הישיבה). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. חיתוך דפים צבעוני. כריכה עם שדרת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית, פגומה.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 85 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
8.3.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
פנקס "ספר הזכרון - למוסד הנשגב 'בית יתומים העברי' פעיה"ק צפת ת"ו - הנוסד בשנת תרע"ט ע"י אדמו"ר הרב הצדיק... מוהר"ר ישראל האגער שליט"א הרבי מראדאוויץ, בעי"ת נויארק יע"א אמעריקא...". צפת, [תרע"ט בקירוב].
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.
קטגוריה
יהודי צפת והגליל - דפרי דפוס, מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג