מכירה 83 - חלק ב' - ספרי האדמו"ר הזקן ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם
- (-) Remove חב filter חב
- חבד (28) Apply חבד filter
- חב"ד (28) Apply חב"ד filter
- chabad (28) Apply chabad filter
- book (23) Apply book filter
- רבנים (15) Apply רבנים filter
- ספרי (15) Apply ספרי filter
- ותלמידים (15) Apply ותלמידים filter
- discipl (15) Apply discipl filter
- rabbi (15) Apply rabbi filter
- עת (8) Apply עת filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- חוברות (8) Apply חוברות filter
- ספרים (8) Apply ספרים filter
- ספרים, (8) Apply ספרים, filter
- booklet (8) Apply booklet filter
- books, (8) Apply books, filter
- period (8) Apply period filter
- האחרונים (5) Apply האחרונים filter
- מליובאוויטש (5) Apply מליובאוויטש filter
- והרבי (5) Apply והרבי filter
- הרשב (5) Apply הרשב filter
- הרש (5) Apply הרש filter
- הרייץ (5) Apply הרייץ filter
- הריי (5) Apply הריי filter
- רי (5) Apply רי filter
- אדמורי (5) Apply אדמורי filter
- אדמו (5) Apply אדמו filter
- אדמו"רי (5) Apply אדמו"רי filter
- הריי"ץ (5) Apply הריי"ץ filter
- הרש"ב, (5) Apply הרש"ב, filter
- last (5) Apply last filter
- lubavitch (5) Apply lubavitch filter
- rashab (5) Apply rashab filter
- rashab, (5) Apply rashab, filter
- rayatz (5) Apply rayatz filter
- rebb (5) Apply rebb filter
קונטרס "חשבון-קצר מהועידה הרבנית הפעטערבורגית שעל ידי אסיפת הרבנים", דו"ח מאסיפת הרבנים הגדולה שנערכה בפטרבורג בשנת תר"ע, מאת רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. פטרבורג, תר"ע 1910. מהדורה יחידה.
בשנת תר"ע כינסה ממשלת רוסיה אסיפת רבנים שעליה הוטל לברר עניינים מהותיים הנוגעים ליהדות רוסיה. האסיפה נערכה בפטרבורג הבירה, והשתתפו בה 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה – גדולי הרבנים והאדמו"רים (בהם כמה מגדולי אדמו"רי ורבני פולין, שהייתה נתונה בימים ההם תחת שלטון רוסי), "רבנים מטעם", אילי הון ועוד. בראש הוועד המארגן של האסיפה עמדו רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא, הגר"ח מבריסק והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהיה הרוח החיה באספה ומהדוברים הבולטים בה. נאומיו בימי האסיפה היו רהוטים ומנומקים היטב, ונאמרו בהתרגשות רבה (חלקם נדפסו בעיתונות היהודית הרוסית).
האסיפה נמשכה חודש ימים, ד' אדר ב' – ו' ניסן, ונידונו בה מגוון נושאים: הכרה רשמית של הממשלה ברבני הקהילות החרדים וביטולה של הרבנות מטעם; מידת ההשכלה הכללית המינימלית הדרושה לרב קהילה, וחובת הרב לדעת רוסית לצורך רישום פנקסי לידות, פטירות ונישואין; הנהלת הקהילה והפיקוח על מוסדותיה; מכס ומיסים, שחיטה, מקוואות, תלמודי תורה ומלמדים, לימודי חול ורוסית בתלמודי תורה, ועוד.
על רוב הנושאים הנידונים הסכימו המשתתפים, אך על כמה נושאים התעוררה מחלוקת עזה – ביחוד בשאלה האם ואיזו תעודת השכלה כללית דרושה לרב בישראל. רובם הגדול של גדולי ישראל, ביניהם גם הגרח"ע גרודז'ינסקי, ה"אור שמח" והאדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק, היו פרגמטיים בגישתם ונטו להסכים לעמדת הממשלה שדרושה לרב תעודת השכלה מצומצמת וידיעה מינימלית של השפה הרוסית. מנגד, הגר"ח מבריסק והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש עמדו כחומה בצורה ומיאנו להסכים לכך או להתפשר אף בזיז כל שהוא. כשראה הגר"ח מבריסק בצר לו שהוא והרש"ב בדעת מיעוט, שיגר מכתב לבעל ה"חפץ חיים" בראדין, בבקשה שיבוא להשתתף באסיפה, וכך היה. באסיפה התנהלו חילופי דברים קשים בין ה"חפץ חיים" ל"אור שמח". לאחר שבוע, כשנוכח לדעת שאין ביכולתו לשכנע את המשתתפים, קם ה"חפץ חיים" ושב לביתו שבראדין (ראה בהרחבה: זאב אריה רבינר, רבנו מאיר שמחה כהן זצ"ל, תל-אביב תשכ"ז, עמ' קנ-קנב; שמעון מלר, רבן של כל בני הגולה, ב, ירושלים תש"פ, עמ' 399-530; שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, כפר-חב"ד תשע"א, עמ' 90-75; שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין תש"ע, עמ' רצו-שא).
הקונטרס שלפנינו (שפורסם באותם ימים בהמשכים בעיתונים היהודיים) נכתב על ידי האדמו"ר הרש"ב עבור הציבור הרחב, והוא כולל סיכום של הנושאים שנידונו באסיפת הרבנים ואת ההחלטות שהתקבלו בה. האדמו"ר הרש"ב מציג בקונטרס שלפנינו באריכות את כל העמדות שעלו באסיפה ואת נימוקיהן השונים, גם בשעה שהוא חלוק עליהן. הוא מתאר בהרחבה את דעת הרוב ואת דעת המיעוט בכל נושא ועניין, גם כאשר אחז בדעת המיעוט ולא הסכים לדעת הרוב, ומפרט את מספר המצדדים בכל אחת מהעמדות, אך מבלי לנקוב בשמות.
יצחק שניאורסון (שכיהן כ"רב מטעם" בצ'רניגוב), שהיה ממזכירי האסיפה, כתב עליה לימים בזכרונותיו: "בראש כולם התנשאה בברק על טבעי דמותו המרשימה של הרבי מליובאוויטש ז"ל. הוא היה המנהיג האמיתי, הוא נתן את הטון, והוא זה שניהל בפועל את האסיפה". הנריך סליוזברג (עורך דין יהודי מפורסם ברוסיה) שהשתתף באסיפה, ולא פעם חלק על עמדות הרש"ב, כותב בזכרונותיו: "לרבי מלובביץ' הייתה השפעה עצומה על הרבנים. איש בכלל לא זקן, הוא לא הרבה בדבורים... פוליטיקאי מפולפל. הוא היה קשה כמו סלע בתחומים השייכים לחיי הדת. בשבילו לא הייתה קיימת כל דינאמיקה וכל תזוזה בכללי ההתנהגות ביהדות" (ד"ר איליה לוריא, 'חב"ד – היסטוריה, הגות ודימוי', הוצאת מרכז זלמן שז"ר, עמ' 219).
23 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (תרכ"א-תר"פ), האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה. היה בנו של האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן ה"צמח צדק"). לאחר הסתלקות אביו המהר"ש בתשרי תרמ"ג, סירב בתחילה לכהן כאדמו"ר. עם הזמן החל להנהיג את החסידים, ובשנת תרנ"ד כבר נהג כאדמו"ר לכל דבר. בימיו גדלה מאד חסידות ליובאוויטש. בקרב חסידי חב"ד נודע בכינויו "הרמב"ם של תורת החסידות". בעשרות ספרי מאמריו התלבנו כל הסוגיות העמוקות שבתורת חב"ד. בכתביו התבארו יסודותיהם וחידושיהם של ארבעת אדמו"רי חב"ד שקדמו לו, בתוספת חידושיו שלו. התפרסם בעיקר ב"המשכים" שלו – המשך "יום טוב של ראש השנה" – תרס"ו, והמשך "בשעה שהקדימו" – תרע"ב ["המשך" פירושו סדרת מאמרים העוסקת בהרחבה בבירור סוגיות בקבלה ובחסידות, כשכל מאמר הוא המשך לקודם לו. אביו, האדמו"ר המהר"ש, היה הראשון שחידש צורה מיוחדת זו במאמריו].
בשנת תרנ"ז ייסד הרש"ב את ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ולאחר מכן פתח מספר סניפים נוספים של הישיבה בעיירות אחרות. ישיבת "תומכי תמימים" באה לתת מענה לתנועות הנוער החילוניות והסוציאליסטיות שהיוו איום על החינוך החרדי. הרש"ב היה סבור שלימוד הגמרא בלבד אין בכוחו לעצור את הסחף המתירני בדורו, ובשל כך תיקן שילמדו בישיבתו בכל יום סוגיות עיוניות בתורת החסידות, שעתיים בבוקר לפני התפילה, ושעתיים בערב. הרש"ב סבר שרק שילוב של לימוד סוגיות הש"ס, עם לימוד החסידות והתעסקות בעבודת התפילה, יכולים להביא ליראת ה' ולאהבת ה' אמיתית. עבור תלמידי "תומכי תמימים" חיבר הרש"ב את קונטרסי ההדרכה הידועים שלו: "עץ החיים", "קונטרס התפילה" ו"קונטרס העבודה".
האדמו"ר הרש"ב היה מגדולי המנהיגים השמרניים של היהדות החרדית ברוסיה ומראשוני הלוחמים בתנועה הציונית. מכתבו הרהוט והמנומק נגד הציונות שהתפרסם בספר "אור לישרים" (וורשא תר"ס) עורר בזמנו הד עצום. היה מסור בכל מאודו לעיסוק בצרכי הציבור היהודי ולהטבת מצבו הגשמי והרוחני כאחד. לשיא פעילותו הציבורית הגיע בוועידת הרבנים המפורסמת בפטרבורג בשנת תר"ע, ובוועידת הרבנים שקדמה לה בווילנא בתרס"ט, שם התגלו כישורי המנהיגות שלו והשפעתו הגדולה (ראה פריט 150). במלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ו, עזב את ליובאוויטש, יחד עם תלמידי הישיבה, ועבר לרוסטוב שבדרום מערב רוסיה. שם התגורר עד להסתלקותו בניסן תר"פ, ושם מקום מנוחתו.
ברוסטוב חידש את חידושו המפורסם בהלכות מקוואות הידוע כשיטת "בור על גבי בור" שהתפשט בתפוצות ישראל (ראה: הגר"ע יוסף, טהרת הבית, ג, עמ' שטז-שיח). כתביו בהלכה (קרוב לתשעים סימנים) קובצו בספר "תורת שלום" (ברוקלין תשע"ג). מאמרי החסידות העמוקים שלו נדפסו בעשרים ותשעה כרכים, בכמה מהדורות.
שלוש חוברות – מכתבי רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש:
1. קונטרס "הכתב והמכתב", מכתבו המפורסם של הרש"ב נגד הציונות. ניו יורק, [תרע"ז 1917]. מהדורה שניה שנדפסה בחיי המחבר.
את מכתבו הארוך והמנומק נגד הציונות כתב האדמו"ר הרש"ב בתמוז תרנ"ט. הוא נדפס לראשונה בתוך הספר "אור לישרים" (ווילנא תר"ס), לצד מכתביהם של גדולי הרבנים, ועורר בזמנו הד גדול. בקונטרס שלפנינו נדפס המכתב בשנית, לצד שני מכתבים נוספים מהרש"ב בענייני חינוך ובענייני ישיבת "תומכי תמימים", שנדפסו כאן לראשונה.
32 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
2-3. "קובץ מכתבים", קטעים ממכתביו של האדמו"ר הרש"ב בענייני חסידות, חינוך והשקפה. שתי חוברות (קובץ ראשון וקובץ שני) בעריכת ר' אברהם פריז. ברוקלין, תש"ב [1941]. משוכפלות בסטנסיל. נדיר. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
שתי חוברות "קובץ מכתבים" בעריכת ר' אברהם פריז, כרוכות יחד. בדף השער של הקובץ הראשון התאריך "כ' מרחשון שב"ת", ובדף השער של הקובץ השני התאריך "י"ט כסלו שב"ת".
[2], לב, [4], לג-סד, [2] עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש (תרכ"א-תר"פ), האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה. היה בנו של האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן ה"צמח צדק"). לאחר הסתלקות אביו המהר"ש בתשרי תרמ"ג, סירב בתחילה לכהן כאדמו"ר. עם הזמן החל להנהיג את החסידים, ובשנת תרנ"ד כבר נהג כאדמו"ר לכל דבר. בימיו גדלה מאד חסידות ליובאוויטש. בקרב חסידי חב"ד נודע בכינויו "הרמב"ם של תורת החסידות". בעשרות ספרי מאמריו התלבנו כל הסוגיות העמוקות שבתורת חב"ד. בכתביו התבארו יסודותיהם וחידושיהם של ארבעת אדמו"רי חב"ד שקדמו לו, בתוספת חידושיו שלו. התפרסם בעיקר ב"המשכים" שלו – המשך "יום טוב של ראש השנה" – תרס"ו, והמשך "בשעה שהקדימו" – תרע"ב ["המשך" פירושו סדרת מאמרים העוסקת בהרחבה בבירור סוגיות בקבלה ובחסידות, כשכל מאמר הוא המשך לקודם לו. אביו, האדמו"ר המהר"ש, היה הראשון שחידש צורה מיוחדת זו במאמריו].
בשנת תרנ"ז ייסד הרש"ב את ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ולאחר מכן פתח מספר סניפים נוספים של הישיבה בעיירות אחרות. ישיבת "תומכי תמימים" באה לתת מענה לתנועות הנוער החילוניות והסוציאליסטיות שהיוו איום על החינוך החרדי. הרש"ב היה סבור שלימוד הגמרא בלבד אין בכוחו לעצור את הסחף המתירני בדורו, ובשל כך תיקן שילמדו בישיבתו בכל יום סוגיות עיוניות בתורת החסידות, שעתיים בבוקר לפני התפילה, ושעתיים בערב. הרש"ב סבר שרק שילוב של לימוד סוגיות הש"ס, עם לימוד החסידות והתעסקות בעבודת התפילה, יכולים להביא ליראת ה' ולאהבת ה' אמיתית. עבור תלמידי "תומכי תמימים" חיבר הרש"ב את קונטרסי ההדרכה הידועים שלו: "עץ החיים", "קונטרס התפילה" ו"קונטרס העבודה".
האדמו"ר הרש"ב היה מגדולי המנהיגים השמרניים של היהדות החרדית ברוסיה ומראשוני הלוחמים בתנועה הציונית. מכתבו הרהוט והמנומק נגד הציונות שהתפרסם בספר "אור לישרים" (וורשא תר"ס) עורר בזמנו הד עצום. היה מסור בכל מאודו לעיסוק בצרכי הציבור היהודי ולהטבת מצבו הגשמי והרוחני כאחד. לשיא פעילותו הציבורית הגיע בוועידת הרבנים המפורסמת בפטרבורג בשנת תר"ע, ובוועידת הרבנים שקדמה לה בווילנא בתרס"ט, שם התגלו כישורי המנהיגות שלו והשפעתו הגדולה (ראה פריט 150). במלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ו, עזב את ליובאוויטש, יחד עם תלמידי הישיבה, ועבר לרוסטוב שבדרום מערב רוסיה. שם התגורר עד להסתלקותו בניסן תר"פ, ושם מקום מנוחתו.
ברוסטוב חידש את חידושו המפורסם בהלכות מקוואות הידוע כשיטת "בור על גבי בור" שהתפשט בתפוצות ישראל (ראה: הגר"ע יוסף, טהרת הבית, ג, עמ' שטז-שיח). כתביו בהלכה (קרוב לתשעים סימנים) קובצו בספר "תורת שלום" (ברוקלין תשע"ג). מאמרי החסידות העמוקים שלו נדפסו בעשרים ותשעה כרכים, בכמה מהדורות.
עשרות קונטרסים – מאמרי חסידות והיסטוריה של חסידות חב"ד, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ירושלים, ריגה, ווארשא, ברוקלין, תרפ"ט-תש"י [1929-1956].
בין הקונטרסים: • קונטרס ומעין מבית ד', מאת האדמו"ר רבי שלום דובער (הרש"ב) מליובאוויטש, עם פרקי זכרונות מבנו האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תש"ג. מהדורה ראשונה. • קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תש"ו (1946). מהדורה ראשונה. • קונטרס לימוד החסידות, מאת האדמו"ר הריי"ץ. ברוקלין, תשי"ז (1956). • ארבעה קול הקורא, מאת האדמו"ר הריי"ץ. ירושלים, [תש"ג]. • ועוד עשרות קונטרסי "לקוטי דבורים", מאמרים, שיחות ומכתבים מאת האדמו"ר הריי"ץ.
47 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (תר"מ-תש"י), האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה וארה"ב. בנו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה), ולאחר הסתלקותו עלה על כס נשיאות חב"ד. האדמו"ר הריי"ץ פעל במסירות נפש לשימור גחלת היהדות ברוסיה הקומוניסטית. הוא הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה. בשל פעילותו נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בי"ב-י"ג בתמוז (ימים אלה נחגגים מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג התגורר בריגה, בירת לטביה, ובשנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה שהה בוורשה, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיון לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני, ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות – "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו.
24 קונטרסים – מאמרי חסידות, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ירושלים, ריגה, ווארשא, ניו-יורק, תרפ"ה-תש"ג [1925-1943]. יידיש ועברית.
• קונטרס "מאמר גדולים מעשה צדיקים". וורשא, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר קנין החיים". ריגה, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "דרושי דא"ח... שנאמרו בארץ ישראל". ירושלים, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה. • "קונטרס "מאמרים... ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "שיחה... בסעודת שמחת תורה במעונו... ברוקלין... מרשימותיו של אחד השומעים". ניו יורק, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מכתב... בדבר איגוד התמימים". [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמר מכ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"ץ] שנשלח ע"י מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה הר"ר ישראל דזשייקאבסאן יחי' בעת היותו אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בוויען [בוינה]... ללמוד וללמד ברבים בימי הרצון אלול ועשי"ת". ניו יורק, תרצ"ז [1937]. מהדורה ראשונה. • קונטרס "מאמרים... געשריבן אין אידיש". ניו יורק, אלול ת"ש [1940]. מהדורה ראשונה. • קונטרס שיחות ביידיש מאת האדמו"ר הריי"ץ, שנאמרו בז' אדר ב' תש"ג, לרגל שלש שנים להקמת סניפי ישיבת "תומכי תמימים" בארה"ב וקנדה. ברוקלין, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. • חמישה עשר קונטרסי "לקוטי דבורים", שיחות האדמו"ר הריי"ץ, מהשנים תרצ"ג-תש"א, כרוכים בכרך אחד. ריגה, וורשא, ברוקלין, תרצ"ג-תש"א [1933-1941]. בכרך נכרכו קונטרסים א-ו, יא, יג-טז, יח-כא. ללא קונטרסים ז-ח, יז (כפי הנראה, הקונטרסים ט-י, יב, לא נדפסו מעולם). חסרים: חמשת הדפים האחרונים של קונטרס ב; דף השער של קונטרס ד, והדף האחרון שלו. קונטרס ג נכרך לאחר קונטרס ד. דפים ח-ט של קונטרס טו, נכרכו שלא כסדרם. שני הדפים האחרונים שבסוף קונטרס כ אינם מופיעים בכל העותקים.
24 קונטרסים. גודל ומצב משתנים.
רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (תר"מ-תש"י), האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד, מגדולי מנהיגי יהדות רוסיה וארה"ב. בנו של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. עוד בחיי אביו החל לעסוק בהנהגה כיד ימינו (כבר בגיל 15 הצטרף לאביו לאסיפות רבנים שהתקיימו ברוסיה ואירופה), ולאחר הסתלקותו עלה על כס נשיאות חב"ד. האדמו"ר הריי"ץ פעל במסירות נפש לשימור גחלת היהדות ברוסיה הקומוניסטית. הוא הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה. בשל פעילותו נאסר מספר פעמים ע"י השלטונות. מאסרו האחרון היה בשנת תרפ"ז, אז נגזר עליו עונש מוות. לאחר לחץ בינלאומי שוחרר בי"ב-י"ג בתמוז (ימים אלה נחגגים מאז ע"י חסידי חב"ד כ"חג הגאולה"). בין השנים תרפ"ח-תרצ"ג התגורר בריגה, בירת לטביה, ובשנים תרצ"ג-ת"ש התגורר בפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה שהה בוורשה, וחסידי חב"ד בארה"ב החלו לפעול בנסיון לחלצו מפולין. לאחר התערבות בכירים בממשל האמריקני, ובסיוע ראש המודיעין הצבאי הגרמני, הוברחו הריי"ץ ובני משפחתו מפולין לארה"ב (בחודש אדר ב' ת"ש). לאחר עלייתו לארה"ב רכש את בניין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק; בניין אשר היה למקום מגוריו בשנותיו האחרונות ולמרכז חב"ד העולמי. בארה"ב הקים את מוסדות חסידות חב"ד, ביניהם הגופים המרכזיים של החסידות – "מרכז לענייני חינוך", "מחנה ישראל" והוצאת הספרים "קה"ת", וייסד את מרכז הישיבות "תומכי תמימים".
האדמו"ר הריי"ץ היה מנהיג מסור וחרוץ שעסק בכל ענייני כלל ישראל, והיה מפורסם באהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. נודע בכתיבתו ובהסברתו הבהירה של מושגים עמוקים ומופשטים בקבלה ובחסידות. השאיר אחריו רבבות כתבי יד שנדפסו בעשרות כרכי אגרותיו, מאמריו ושיחותיו.
1. "הגדה של פסח עם לקוטי מנהגים וטעמים", כולל מקורות וטעמים לכל המצוות הנהוגות בליל הסדר, לנוסח ההגדה, ולנוסח ההגדה שב"סידור הרב", מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. ברוקלין תש"ו 1946. מהדורה ראשונה. הדפסה נאה ואיכותית. על הגדה זו ראה להלן.
נוסח ההגדה צולם מסידור "תורה אור", מהדורת תרמ"ט.
אוצר ההגדות מס' 4013; יערי מס' 2321.
2. קונטרס "דרושי חתונה", מאמרי חסידות שאמר האדמו"ר הריי"ץ לרגל נשואי בתו הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש, בימי נישואיהם וה"שבע ברכות". ריגה, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה.
בעמ' יח נוסף בכתב-יד משפט שנשמט בטעות בהדפסה. מספר טעויות דפוס נוספות בקונטרס תוקנו בכתב-יד.
3. קונטרס "מענה לשון", תפלות הנאמרות על קברי צדיקים "כפי שהנהיג כ"ק אדמו"ר ר' דוב בער נ"ע [האדמו"ר האמצעי] לאמר בהאדיץ על קבר אדמו"ר נ"ע [האדמו"ר הזקן]", עם הקדמה וליקוטים בעריכת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. כפר חב"ד, תש"כ [1960].
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש (תרס"ב-תשנ"ד), האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד, ממנהיגיו הגדולים של העם היהודי בדור האחרון. בנו של רבי לוי יצחק אב"ד יקטרינוסלב, דור שישי בן אחר בן לבעל ה"צמח צדק". כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו וגאונותו. נשא את הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בת האדמו"ר הריי"ץ. לאחר הגעתם לארה"ב בסיון תש"א עמד לימין חותנו הריי"ץ בניהול מוסדות החסידות. בין היתר, עמד בראש ה"מרכז לעניני חינוך" וניהל את מחלקת הספרים של המרכז - "הוצאת ספרים קה"ת". לאחר הסתלקות חותנו בשנת תש"י עלה על כס נשיאות חב"ד. הקים את מפעל ה"שלוחים" המתפרס על כל קצווי העולם. התפרסם באהבתו העצומה, בהתמסרותו ובדאגתו הכנה לכל יהודי באשר הוא. רבים נושעו מברכותיו ותפילותיו. נודע בבקיאותו ובשליטתו המקיפה בכל מרחבי התורה, בנגלה ובנסתר, וחיבר עשרות ספרים. נערץ אצל גדולי האדמו"רים והרבנים בדורו.
מדברי הרב שלמה יוסף זוין על ההגדה של פסח שערך הרבי
לאחר הדפסתה של ההגדה של פסח עם "לקוטי טעמים ומנהגים" שחיבר הרבי מליובאוויטש, פרסם הרב שלמה יוסף זוין סקירה על ההגדה בעתון "הצופה" (לימים נדפסה בספרו "ספרים וסופרים", תל אביב תשי"ט, עמ' 270-271):
"הגדה חב"דית מיוחדת במינה היא 'הגדה של פסח' עם 'לקוטי טעמים ומנהגים' של הרמ"מ שניאורסון (עכשיו הרבי החב"די)... מבחינה של מנהגים וטעמים... דינים ומקורים, ובעיקר מקורים, הרי זו הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד... הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה... פנינה בספרות ההגדית. בקיצור נמרץ ניתנים לפנינו, לכל פיסקא ולכל משפט ולכל ניב של ההגדה, המקורות בראשונים ובפוסקים, יחד עם תמצית הדינים והמנהגים השייכים לאותו מקום ב'סדר', בצירוף פירושים מתאימים מלוקטים ממבחר המפרשים הראשונים והאחרונים, ואין בית המדרש בלא חידוש...".
בשנת תשי"ז פרסם הבלשן מאיר מדן סקירה נוספת על ההגדה בכתב העת "מחניים" (גליון לב, עמ' 116): "... הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדברי חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים. קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, כעת רבם ומנהיגם של חסידי חב"ד בעולם כולו, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר אדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מוקדם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדויקת למופת".
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב הקודם של כפר-חב"ד, סיפר: "הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל... החזיק בביתו אוסף עצום של הגדות, ובכל זאת אמר לי: 'בליל הסדר אני יושב עם ההגדה של כ"ק אדמו"ר'. ופעם אחת נכנסתי לספריית הרמב"ם בתל-אביב, והבחנתי כי ההגדה של רבנו תויקה על שם כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' זיע"א. אפשר היה להבין את הטעות, שהרי ל'צמח צדק' ולרבנו, שם זהה. נכנסתי למשרדו של המנהל, הגאון הרב ראובן מרגליות זצ"ל... והעמדתיו על הטעות. לא אשכח את תגובתו: 'ידעתי שהרבי מליובאוויטש גדול בתורה... אבל עד כדי כך?! הייתי בטוח שמדובר במחבר מדור אחר!'... " (שניאור זלמן רודרמן, חד בדרא, ירושלים תשע"ו, עמ' 256).
המחבר, רבי יהודה ליב (המהרי"ל; נפטר בתחילת תקפ"ו), בעל הוראה מובהק, אחיו ותלמידו הגדול של האדמו"ר הזקן בעל התניא, כיהן כמו"צ וכמגיד מישרים בעיר יאנאוויטש. בעל התניא מינה אותו לכותב מאמריו והיה משלם לו על כך. על כתיבותיו סמך אחיו הגדול יותר מאשר על כל ה"כותבים" האחרים, בהיותן נאמנות למקור, בלי תוספת, מגרעת ופרשנות. על פי כתביו נדפס הספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי בעל התניא על חומשים בראשית ושמות. בחיי בעל התניא היה אחיו המהרי"ל יד ימינו ואיש סודו. המהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות נכד אחיו בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו ב"שלחן ערוך" וחזר בהם בזקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר המהרי"ל לעריכת "שלחן ערוך הרב" והגהתו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
חתימות בדף השער: "חיים יעקב רש"ל, וועליז"; "חיים יעקב רש"ל, ריגא"; "דובער סגל לעוויזאהן מדענאבורג".
רבי חיים יעקב רש"ל נולד בעיירה החב"דית וועליז (שבמחוז סמולנסק) ברוסיה, ומאוחר יותר, באמצע שנות הת"ר, התגורר בריגה, בירת לטביה. מחשובי חסידי חב"ד, גאון אדיר וגביר גדול שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. חיבר קונטרס גדול בענייני מציצה בפה ובמכונה, שנדפס באחד הכרכים של "שדי חמד". מוזכר כמה פעמים באגרותיו של האדמו"ר הרש"ב. הרוגוצ'ובר כותב לו באחד ממכתביו על קונטרס המציצה שלו: " מהראוי והנכון לקבוע דבריו בדפוס, כיון כי הם נכונים ומסודרים בסדר נכון".
סטפנסקי חסידות מס' 543.
[1], מט דף. 22 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר שערי היחוד והאמונה, ביאור על "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן [מלאדי] נ"ע אשר יצק מים על ידו שלושים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמה וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". שקלוב, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה חשובה מאת המחבר, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו ותורתו של האדמו"ר הזקן ובית מדרשו. בהקדמה כותב המחבר שספרו זה הוא ביאור, הרחבה והשלמה של היסודות שכתב רבו, בעל התניא, בפרקי "שער היחוד והאמונה" שבספרו "ליקוטי אמרים – תניא". בספר זה מבאר המחבר באריכות גדולה את כתבי האר"י לאור יסודותיו של רבו הגדול.
עותק חסר. [18]; ד; ד, ט-נו; נו (חסרים 4 דפים, נז-ס, הושלמו בצילום); נב (דפים כא-לב נכרכו שלא כסדרם); מד, [2]; כח, [4] דף. 15.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. פגם בהדפסה באחד מן הדפים, עם קטע חסר בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 582.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר שערי עבודה, יסודי עבודת ה' על פי תורת הקבלה וחסידות חב"ד, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. שקלוב, [תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים – חברו גם יסדו אדמו"ר... מה"ו אהרן הלוי שלי"טא... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מו"ה שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ... ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל". הספר מבאר את יסודות עבודת ה' החב"דית ע"פ יסודות תורת האר"י, כפי שקבלם המחבר מתורת רבו המובהק בעל התניא.
הספר "שערי עבודה" הוא ספרו השני של המחבר שהדפיס בחייו. בהקדמה לספרו זה מתפלמס המחבר עם שיטת האדמו"ר האמצעי.
חתימה בדף השער: "...יהודא ליב פסחזאן מ"ס".
[14], יב, יז-מח; ע; נב; ס; כב, [2] דף. חסר דף מט מספירת הדפים הראשונה. שני הדפים של "לוח הטעות" נכרכו בסוף הספר. שער התפלה (ע דף) ושער יחוד הנשמות (נב דף) כרוכים שלא כפי הסדר המקורי. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל וקמטים בשולי חלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים חסרים במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חותמות (חלקן מחוקות). רישום בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 589.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ספר עבודת הלוי, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, מכתבים, ליקוטים בעניינים שונים בקבלה וחסידות ושו"ת בהלכה, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. [למברג]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. מהדורה ראשונה.
סט שלם – ארבעת החלקים בארבעה כרכים.
כרך ראשון (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – למברג, תר"ב): [2], צג, [1], עו; נו דף. נוסח השער כפי העותק השני שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. כרך שני (ליקוטים ושו"ת – למברג, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (יח דף אחרונים, עם שו"ת, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה). כרך שלישי (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; לא, לג-עו דף. לאחר דף ההסכמות נכרכו בטעות שני דפים של פרשת דברים. דפים כז-כח נכרכו לאחר דף כד. כרך רביעי (דברים – וורשא, תרכ"ו): [2], ב; סב; יח, [3] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. בלאי רב וקרעים בשניים מהדפים בכרך הרביעי. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים בכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. קרע חסר בשוליים העליונים של דף השער של הכרך הראשון, ללא פגיעה במסגרת השער. כריכות עור חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 450, 451.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון, גאון ועמקן. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, בהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
נוסח ההגדה וההלכות שבהגדה זו – על פי סידור הרב מלאדי. בהגדה זו צורפו לראשונה (סביב נוסח ההגדה), מאמרי חסידות מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, ומאמרי חסידות מאת תלמידו האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. מאמרי האדמו"ר הזקן הועתקו מספריו "ליקוטי תורה" ו"סידור עם דא"ח". מאמרי רבי אהרן מסטרשלה מקורם בספרו "עבודת הלוי" על התורה.
מט דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וקשים בדפים רבים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדף השער ובדפים נוספים. קרעים חסרים קטנים בדפים הראשונים, עם פגיעה במסגרת השער. חיתוך השוליים בדף לב עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
יערי מס' 949; אוצר ההגדות מס' 1272; סטפנסקי חסידות, מס' 163.
שבעה חלקים בשני כרכים.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי השומעים, והוגהו על ידי המחבר.
המחבר, האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (תק"ץ-תר"ס), היה נכדו ותלמידו המובהק של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את בנו, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מקאפוסט (אביו של רבי שלמה זלמן). רבי יהודה ליב נפטר בחשון תרכ"ז, כחצי שנה לאחר פטירת אביו ה"צמח צדק", ובנו רבי שלמה זלמן התמנה על מקומו כאדמו"ר לחסידי חב"ד-קאפוסט. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
שני כרכים. כרך ראשון (חלקים א-ד): [4], מח, [2]; [2], נז; [2], נ; [2], פ דף. [2] דף עם "לוח הראשי תיבות", נכרכו בסוף החלק הראשון (במקור נכרכו בסוף החלק השישי). כרך שני (חלקים ה-ז): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף. לכל חלק משבעת החלקים יש שני שערים. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. עקבות רטיבות קלים בכרך הראשון. בלאי קל. קמטים וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. מספר דפים וכריכה אחורית בכרך השני מנותקים חלקית. רישומים בכתב-יד. כריכות ישנות ופגומות.
1. ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. אלטונא, תר"ו [1846]. מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טז, עמ' 81-83.
2. ספר מאה שערים, חמישים מכתבים וחמישים מאמרים בענייני תורה, עבודת ה', גמילות חסדים, צדקה ותשובה, משלשת אדמו"רי חב"ד הראשונים, נלקטו ונערכו על ידי רבי חיים אליעזר הכהן ביחובסקי ורבי חיים מאיר היילמן (מחבר "בית רבי"). יצא לאור לרגל מאה שנה לפטירת האדמו"ר הזקן. ברדיטשוב, [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה.
3. ספר דרושים יקרים, שני מאמרי חסידות שנאמרו על ידי האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט (בעל ה"מגן אבות"), נכתבו והובאו לדפוס על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפולוצק. ווילנא תרס"ג 1903. מהדורה יחידה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.