מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove וספרי filter וספרי
- יד (7) Apply יד filter
- תפילה (7) Apply תפילה filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- סידורים (7) Apply סידורים filter
- וספרים (7) Apply וספרים filter
- book (7) Apply book filter
- manuscript (7) Apply manuscript filter
- prayer (7) Apply prayer filter
- siddurim (7) Apply siddurim filter
- ארץ (2) Apply ארץ filter
- ישראל (2) Apply ישראל filter
- מסע (2) Apply מסע filter
- מפות (2) Apply מפות filter
- map (2) Apply map filter
- palestin (2) Apply palestin filter
- travelogu (2) Apply travelogu filter
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י"). חלק מתיבות הפתיחה והאותיות המודגשות נכתבו בדיו זהובה.
כולל תפילות ופיוטים שונים לברית מילה, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו).
סדר אמירה של השם "אליהו" ("ואם יש שהות יאמר ק"ל פעמים אליהו והא לך הסדר..."), ובו רשימה של 133(!) צירופים שונים של אותיות השם "אליהו".
בסוף כתב-היד מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת: "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצוק"ל".
[26] דף (קלף) כתובים + [2] דפי קלף ריקים. 9 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. כריכת עור מקורית, עם הטבעת עיטורים מוזהבים (עם האותיות: "E. A. P.i"), פגמים קלים בכריכה.
קלף דק. כתיבה מרובעת, מנוקדת. ההוראות בכתיבה ספרדית בינונית ("כתב רש"י").
כתב-היד כולל:
• סדר ברית מילה, כולל תפילות ופיוטים רבים, ביניהם הפיוט "משכיל מכתם שירו רעים" לרבי מרדכי לאטיס (ברומא נהגו לאמרו באופן חלקי בשבת שלפני המילה; לפנינו הוא מופיע במלואו). בסוף סדר המילה מופיע הפיוט "אפתח בפי אגיד תהלתך" לרבי בנימין הכהן ויטאלי – הרב"ך (תלמיד הרמ"ז), עם הכתובת "זה השיר יסודתו בהררי קדש על כל סודות המילה לאומרו קודם המילה המוהל בעצמו למען תקובל עבודתו ברצון וכל אשר יעשה יצליח אשר חבר המקובל כמוהר"ר בנימין הכהן זצ"ל". • תפילות למגיפה ולמחלה: "סדר פיטום הקטורת שאומרים בזמן הדבר ב"מ [בר מינן]"; "תפלה על אבעבועות". • "סדר תפילת ערבית של פסח" עם פיוטי "ליל שמורים". • "סדר התרת נדרים שאומרים בערב יום הכפורים בפני שלשה מומחין". • "כוונת התקיעות" – סדר תקיעת שופר בראש השנה, עם תפילות וכוונות קבליות, כולל "תפילה לתקיעות שופר מהרב האר"י ז"ל וזה היא נוסחאה האמיתית". • סדר תשליך ותפילות נוספות על פי הקבלה.
הטבעות מוזהבות בכריכה. במרכז הכריכה הקדמית והאחורית מופיע סמל משפחת עוזיאל (Uzielli) מפירנצה.
[82] דף (קלף) כתובים + כ-20 דפי קלף שהושארו ריקים. 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). קמטים. כריכת עור מקורית.
כתיבה איטלקית מרובעת (באחד העמודים כתיבה בינונית), על נייר עבה. כולל את סדר ספירת העומר, עם התפילות, הברכה, הכוונות והפסוקים על פי הקבלה. בסופו מנורת "למנצח".
[28] דף. 7 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים, סימני קיפול ובלאי. נקב באחד הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור ישנה, עם עיטורים מוזהבים והטבעה – S.A.i – משני צדי הכריכה. הכריכה מנותקת חלקית. פגמים קלים בכריכה.
כתב יד על קלף. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת ברובה. בעמוד הראשון איור צבעוני של שער. בבסיסי עמודי השער כתובת הקדשה (דהויה בחלקה): "זה הקונטרס נדב האלוף הקצ'[ין] כ"ה שמואל כ"ץ עם זוגתו הצנועה ט[?] שרל לעיר לעשניץ".
כתב היד כולל: תפילות "יהי רצון" הנאמרות לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי, ברכת "הגומל" ותפילת "מי שברך" לחולה, פיוט "לכה דודי", ברכות ההפטרה, תפילות "יקום פורקן" ו"מי שברך" הנאמרות בשבת לאחר קריאת התורה, ברכת "הנותן תשועה למלכים", ברכת החודש, תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים", תפילת "אב הרחמים", ברכות "מי שברך" למתענים שני וחמישי, קריאת שם לילדה, סדרי עירובין (עירוב תבשילין, עירוב חצרות ועירוב תחומין), ברכות לקריאת המגילה בפורים (כולל הפיוטים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב"), סדר תקיעת שופר (עם "כוונת התקיעות") והפטרה לתענית ציבור.
במרכז השער בעמוד הראשון מופיעה תפילת "יהי רצון... שכל טפה וטפה קרי...", הנאמר "בר"ה וי"כ וגם בשלש רגלים כשאומר החזן ומפני חטאינו וגם כשמברכין החדש...".
[8] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. דהיית דיו במספר מקומות. חיתוך שוליים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
הגדה כמנהג בני רומא, עם פירוש "צלי אש" מאת רבי יהודה אריה ממודינה (קיצור "זבח פסח" לאברבנאל), ותרגום לאיטלקית (באותיות עבריות). כל העמודים מעוטרים במסגרת ארכיטקטונית.
לאורך ההגדה חיתוכי עץ רבים – תיבות פתיחה מאוירות, איורים המתארים את עשרת המכות ואת סימני הסדר, ואיורים נוספים. התרגום לאיטלקית נדפס בתחתית העמודים ובשוליהם.
בדף האחרון מופיע השיר "אלמעכטיגר גוט" ביידיש-דייטש (גרמנית באותיות עבריות).
במקביל נדפסו שתי גרסאות נוספות של ההגדה, "בלשון ספרדים" (לאדינו), ו"בלשון אשכנזים" (יידיש). הגדה זו שימשה בסיס למספר מהדורות שנדפסו אחריה באותה מתכונת. ראה: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס – ארשת, ג', תשכ"א, עמ' 22.
[26] דף. 35 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. ברבים מהדפים כתמים גדולים וכהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ונייר דבק (במספר מקומות הדבקות נייר דבק כהה). קרעים וקרעים חסרים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר (מרבית שטחו של הדף הודבק על נייר לחיזוק). הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של מרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, במסגרות ובאיורים במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים (במספר דפים סימני עש רבים). חתימת צנזור בדף האחרון. דפים רופפים. כריכה לא מקורית, עם פגמים. קרע בשדרה.
יערי 41; אוצר ההגדות 55.
מהדורה ראשונה של הספר המפורסם בענייני מילה. ספר זה זכה לפרסום רב, נדפס בעשרות מהדורות ואף הועתק פעמים רבות בכתבי-יד. הספר במהדורותיו השונות נפוץ מאד בשימושם של המוהלים, שנהגו לכרוך עמו את "פנקסי המילה" שלהם.
בסוף ברכת המזון, קולופון פועל הדפוס: " הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל" – "ק"ק בראזיל" הנזכרת פה היא הקהילה היהודית הראשונה שנוסדה ביבשת אמריקה, בעיר רסיפי (רסיפה) שבברזיל. הקהילה נוסדה על ידי יהודים מן הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, שהגיעו לברזיל עם הכיבוש ההולנדי של המקום מידי פורטוגל. קודם לכן פעלו בעיר אנוסים שהגיעו למקום בתקופת השלטון הפורטוגלי (בשנים שס"ב-ש"צ 1602-1630 בקירוב), אשר קיימו חיי יהדות בסתר תחת שלטון האינקוויזיציה. לאחר הכיבוש ההולנדי בשנת ש"צ (1630) נוסדה לראשונה במקום קהילה יהודית באופן רשמי וגלוי, עם בית כנסת ומוסדות ציבור. קהילה זו – קהילת "צור ישראל" – פעלה תקופה קצרה, כעשרים שנה בלבד, עד שנת תי"ד (1654), אז נכבשה ברזיל בידי פורטוגל בשנית. רוב חברי הקהילה חזרו לאמשטרדם עיר מולדתם (בכתב הכניעה של השלטון ההולנדי, נכלל סעיף המבטיח ליהודים שיוכלו למכור את רכושם ולצאת מברזיל ללא הפרעה), ומיעוטם היגרו למקומות אחרים באמריקה (לגיאנה הצרפתית ולגיאנה ההולנדית, לאיים הקריביים, ועוד). מסמכים מן התקופה מלמדים כי בחודש אלול תי"ד (1654) הגיעו עשרים ושלושה פליטים יהודים מברזיל לניו אמשטרדם, שתיקרא לימים ניו יורק. יהודים אלה היו מראשוני היהודים בניו יורק ובסביבתה.
במבוא לספר "כתבי רבינו יצחק אבוהב דה פונסקה – חכמי ריסיפי ואמשטרדם" (מפעל תורת חכמי הולנד, מכון ירושלים, תשס"ז, עמ' 59) משערים כי ר' יעקב חיים די קורדובה – פועל הדפוס המתועד בספר שלפנינו – הוא בנו של רבי משה רפאל די אגילאר, שהיה מרבני ומנהיגי הקהילה היהודית ברסיפי ובאמשטרדם (בתוספת ההשערה כי מוצא משפחת אגילאר היה במקור מהעיר קורדובה בספרד, ולאחר מכן עברה המשפחה לגור בעיר אגילאר בפורטוגל).
רישום בשער: "משה גאלדשטיין, דמי מחירו זהובים 2". חותמת: "דוב בערוש כץ – אלכסנדר". בדף הבטנה האחורי רישום בכתב יד אשכנזי – על מעשה המילה על פי הקבלה.
יג, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה.
בראש הספר לוח מקופל – לוח קביעויות השנים, לשנים תקפ"ז-תרמ"ט (1826-1889). בעמודים הבאים (עמ' 1-28) רשומים הימים בהם יחולו ראשי החודשים, המועדים והצומות בכל אחת מקביעויות השנים, ולאחר מכן (עמ' 29-30) מופיעים איורים של שנים עשר המזלות.
בעמודים 33-36: סדר תפילת הדרך.
בעמודים 38-63: סדר ספירת העומר (נוסח האשכנזים), עם דף שער נפרד, במרכזו איור החמה והלבנה. בכל עמוד – סדר הספירה לשני ימים ואיור (איורים נאים של פרחים, בעלי חיים ודמויות שונות).
בעמודים 72-77: "לוח הפטרות כל השנה כפי כל המנהגים" (מנהגי הספרדים והאשכנזים).
בעמודים האחרונים, משלים באיטלקית.
דף שער נוסף בלטינית: Ephemeris Haebraica de anno milesimo octingentesimo vigesimo sexto locupletata sententiis ecclesiasticis.
[1] לוח מקופל, [2], 77; 13 עמ'. 12 ס"מ. מצב טוב. חיתוך שוליים לא אחיד. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט בלוח המקופל; קרע קל בשוליו. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חתימה בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית ובגב הלוח המקופל (באותיות לטיניות). כריכה ישנה, פגומה ומנותקת חלקית, ללא שדרה.
בעותק הסרוק בקטלוג הספריה הלאומית, מאוסף ספריית קרן ולמדונה, מופיעה מעטפת נייר מודפסת בעברית ובאיטלקית, שאינה נמצאת בעותק שלפנינו.
מחקר מקיף בנושא ארץ ישראל וההיסטוריה שלה, על-פי התנ"ך והברית החדשה, מאת איש הכנסייה האנגלית, ההיסטוריון והסופר תומאס פולר (1608-1661).
בספר 30 לוחות תחריט (רובם כפולים): תחריט-שער ותחריט המציג שלטי אצולה; מפה גדולה, מקופלת, של ארץ ישראל; מפה של ירושלים ומפות של נחלות שנים-עשר השבטים; ולוחות תרשימים ואיורים המציגים את בית המקדש, ועוד.
פולר התבסס על מפות אדריכום, עליהן הוסיף איורים ועיטורים רבים. על המפות מופיעים שלטי אצולה והקדשות לפטרונים ונדבנים שסייעו לפולר בהוצאת הספר.
[8], 434 (יותר מ-434 עמ'. מספור דפים משובש), [1], 202, [17] עמ'. 30 לוחות תחריט (רוב לוחות התחריט נכללים במספר העמודים), 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. כתמים וקרעים במפת ארץ ישראל. קרעים, בהם קרעים חסרים, בכמה תחריטים נוספים (משוקמים בהדבקת נייר). כריכה חדשה, בה שולבו חלקים מהכריכה המקורית; פגומה (עם קרעים וקילופים).
שמונה כרכים מתוך המהדורה הראשונה של פרסומי משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר והרויישו קיצ'נר ("סקר ארץ ישראל המערבית"), ומהדורה מיוחדת של מפת הסקר עם סימון אתרים הנזכרים במקרא, בספרים החיצוניים ובכתבי יוספוס פלביוס. הוצאת ועד הקרן לחקר ארץ ישראל (The committee of the Palestine Exploration Fund), לונדון, 1881-1888. אנגלית, מעט ערבית, עברית ושפות נוספות.
"סקר ארץ ישראל המערבית" (Survey of Western Palestine) נערך בין השנים 1872-1877 בידי משלחת חוקרים, מודדים ואנשי צבא בריטיים, אשר הצליחו, לראשונה בתולדות הארץ, למדוד אותה מקצה עד קצה על פי שיטות מדידה מודרניות. בעקבות הסקר, פורסמה בשנת 1880 "מפת הקרן לחקר ארץ ישראל" - מהמפות החשובות בתולדות הקרטוגרפיה של ארץ ישראל (הנחשבת לאם המפות המודרניות של הארץ), ובעקבותיה שורה של כרכי מחקר המפרטים את ממצאי המשלחת: שלושה כרכים המפרטים כל יישוב, נהר, מבנה או גבעה שזיהתה המשלחת; כרך מיוחד שהוקדש לירושלים; סקירה מפורטת של עולם החי והצומח; סקר מפורט של אלפי שמות מקום ערביים ועוד. מרבית הכרכים כללו איורים רבים, מפות, ותרשימים (על גבי לוחות נפרדים או בגוף הטקסט), שחלקם נצבעו ביד.
לפנינו שמונה כרכים מתוך המהדורה הראשונה, הכוללים לוחות הדפס ואיורים רבים, חלקם צבועים ביד (בשבעה כרכים מופיעה תווית ה"special edition"; התוויות חתומות בחתימת ידו של ראש הוועד הפועל של הקרן, James Glaisher ומצוין עליהן מספר העותק – 234), וכן עותק ממהדורה מיוחדת של מפת הסקר.
1-3. Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology, מאת C.R. Conder ו-H. H. Kitchener. שלושה כרכים המפרטים את ממצאי המשלחת.
כרך א' - Galilee (הגליל): X, 420 עמ' + [30] לוחות (אחד מקופל); כרך ב - Samaria (השומרון): [1], vii, 455 עמ' + [22] לוחות; כרך ג - Judaea (יהודה): vii, 450 עמ' + [21] לוחות.
4. Arabic and English Name Lists, רשימה של אלפי שמות מקום, אתרים וכתובות בערבית שאספה המשלחת, עם תעתיק לאנגלית והסברים מאת E.H. Palmer.
1881.
[1], v, 438 עמ'.
5. Special Papers on Topography, Archaeology, Manners and Customs, Etc., מאת Charles Wilson ומחברים נוספים. 1881.
vii, [1], 362 עמ'.
6. Jerusalem, מאת C. Warren ו-C.R. Conder. כרך המוקדש לסקירת ירושלים. 1884.
vii [צ"ל ix], 542 עמ' + [10] לוחות (לוח אחד חסר).
7. The Fauna and Flora of Palestine, מאת Henry Baker Tristram. כרך המוקדש לסקירת החי והצומח. 1884.
xxii, 455 עמ' + xx לוחות (13 מהם צבועים ביד).
8. A General Index, מאת C. Stewardson.
1888.
[2], 164, [2] עמ'.
שמונה כרכים, 28 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.
• מצורף כרך פרסומים נוסף של המשלחת, ממהדורה שניה (הכרך חסר בסט שלפנינו): Memoir on the geology of Arabia Petrae, Palestine and adjoining, districts, מאת Edward Hull.
1889.
9. מהדורה מקראית של מפת הסקר: Map of western Palestine, from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund … Special edition, illustrating the Old Testament, Apocrypha and Josephus. דפוסStanford's Geographical Establishment, לונדון, 1882.
מפת הסקר עם סימון אתרים הנזכרים במקרא, בספרים החיצוניים ובכתבי יוספוס פלביוס
מפה גדולה: 158X95 ס"מ בקירוב (מחולקת ל-30 חלקים נפרדים), מוצמדת לבד, מקופלת ונתונה בנרתיק מקורי. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים בנרתיק.