מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove ה-16) filter ה-16)
- (-) Remove th filter th
- (המאה (5) Apply (המאה filter
- דפוסים (5) Apply דפוסים filter
- המאה (5) Apply המאה filter
- הר (5) Apply הר filter
- והש (5) Apply והש filter
- עתיקים (5) Apply עתיקים filter
- שנות (5) Apply שנות filter
- 16 (5) Apply 16 filter
- 16th (5) Apply 16th filter
- book (5) Apply book filter
- centuri (5) Apply centuri filter
- earli (5) Apply earli filter
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
בעמוד האחרון (צז/2) מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
מספר הגהות. רישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים. חתימה קצוצה (בכתיבה ספרדית, מסולסלת) בדף מז/2: "[--] ן' מרדכי הדיין זלה"ה". הגהה ארוכה (קצוצה) בדף סג/2, מסתיימת: "...היגי"ע ס"ט". רישומים נוספים בדף האחרון (אזכור בית המדרש של "כמהר"ר ישעיה דבח יצ"ו", ועוד).
עותק חסר ופגום. כה-צז דף. חסרים כד הדפים הראשונים (כולל דף השער). 32 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במספר דפים כתמים רבים). סימני עובש קלים בדפים הראשונים. קרעים חסרים וסימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר שקוף (חלקם על גבי הטקסט). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. כריכה חדשה.
בדף המגן הערות בכתב-ידו של ד"ר ישראל מהלמן.
חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, עם ניקוד וטעמים.
ללא דף שער. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: "בכל הטפסים הידועים לנו אין שער".
בחלק מעותקי מהדורה זו נכרכו הפטרות כמנהג "קהלות רומניא" ובחלק מהעותקים הפטרות כמנהג הספרדים. בעותק שלפנינו לא נכרכו ההפטרות.
[210] דף. ללא ס דף של ההפטרות. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט. דף אחד מנותק ומספר דפים רופפים (הדף המנותק נקרע באמצעו וחובר באמצעות שעווה ופיסות נייר). חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים (עם פגיעות קלות במספר דפים). רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
מהדורה נדירה. ידועים עותקים בודדים. נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מאוסף ספריית הבודליאנה (גם בקטלוג הספריה הלאומית מופיע צילום בלבד).
הברמן, בובמברג, מס' 100.
עותק נאה במיוחד; דפים שלמים ונקיים, עם שוליים רחבים.
לפנינו ספר הפסקים ההלכתי של רבי מנחם בן בנימין קרנאטי (ה'י' - ה'ע"א, 1250-1310), מראשוני המקובלים באיטליה. חיבור זה שימש מקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות שאחריו, והוא מובא בדברי הפוסקים כדוגמת הבית יוסף, הש"ך והמגן אברהם.
רישומים קצרים בכתב יד, בעברית ובלטינית, במספר דפים.
[12], סב דף. 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי, שוליים רחבים. מצב טוב. קצות הדפים נצבעו בכחול. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.
ספר "אלה הדברים", אודות פרשת הגירושין של בני הזוג תמרי-ונטורוצו והפולמוס סביבה, עם גרסת החתן, חליפת אגרות בין הרבנים ופסקי דין. מנטובה, [שכ"ו 1566]. [דפוס מאיר בן אפרים מפאדובה]. מהדורה יחידה.
"אלה הדברים נהיו בין הבחור כמ"ר שמואל בכמה"ר משה מפירושא זצ"ל וארוסתו מויניציאה, הוצעו לפני שני הגאונים כמוהר"ר משה פרווינצאלו יצ"ו וכמהר"ר פנחס אליא ממילי יצ"ו ממנטובה...".
נדפס במסגרת הפולמוס בפרשת תמרי-ונטורוצו (ראה להלן). ספר זה יצא מצדו של החתן – שמואל ב"ר משה מפירושא, המכונה ונטורוצו, ולכן מציג את הדברים מנקודת מבטו ומפרסם את הפסקים שניתנו לטובתו. בראש הספר הקדמה עם השתלשלות הפרשה לפי גרסת החתן. בהמשך מובאת חליפת אגרות בין רבני מנטובה לרבנים אחרים מרחבי איטליה, בהם עדויות, פסקים ומכתבים שונים בפרשה זו.
[46] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. דפים שלמים. כתמים, בהם מספר כתמים כהים. רישומים בכתב-יד. חתימת צנזור בדף האחרון. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
"שערורית הגט" תמרי-ונטורוצו – פרשה שהסעירה את יהדות איטליה
פרשת תמרי-ונטורוצו היתה מן הפרשיות שהסעירו את הציבור היהודי באיטליה במאה ה-16. היה זה פולמוס הלכתי על פרשת גירושין שהתפתח לפולמוס חריף בו השתתפו רוב רבני איטליה, ואף רבנים מחוצה לה, משאלוניקי, קושטא וארץ ישראל. בפולמוס עורבו גם שלטונות הכנסייה והרשויות בערים שונות באיטליה.
שתי הדמויות המרכזיות בפרשה זו היו הרופא יוסף בן משה הכהן תמרי ושמואל שלומיאל הקטן – המכונה ונטורה או ונטורוצו – בן משה מפרוג'ה. תמרי היה אחד מרופאי העיר ונציה ובעל מעמד והשפעה בקרב הציבור היהודי והציבור הנוצרי בעיר. בשנת ש"כ (1560) אירס שמואל ונטורוצו את תמר, בתו של יוסף תמרי, אך בינו לבין אבי כלתו פרצו חילוקי דעות וכעבור שלושה חודשים עזב ונטורוצו את ונציה. לפי טענתו של ונטורוצו הוא נאלץ לברוח מוונציה לאחר שחמיו לעתיד הלשין עליו בפני השלטונות. גם אחרי בריחתו רדף אותו תמרי בכל מקום אליו הגיע, כשהוא תובע ממנו סכום כסף שלטענתו התחייב לשלם לו. לאחר כארבע שנים פנה תמרי אל המהר"ם מפאדובה וביקש ממנו שיתערב בפרשה. בד' אדר שכ"ד פסק המהר"ם מפאדובה כי על ונטורוצו לכנוס את ארוסתו או לגרשה בתוך חודש ימים (באותה התקופה באיטליה נערך טקס הקידושין בזמן האירוסין ועקב כך נחשבה בתו כנשואה). לאחר דיונים משפטיים רבים, התרצה ונטורוצו לחזור לוונציה, ולגרש את ארוסתו. אך בכך לא תמה הפרשה, שכן לאחר נתינת הגט החל ונטורוצו לטעון כי הגט הוצא ממנו שלא ברצונו וכי ביטל אותו מראש ב"מודעא" שמסר קודם לכן, ולמעשה הגט איננו תקף. שני הצדדים עירבו במחלוקת את השלטונות הכנסייתיים והחילוניים בוונציה ובפירנצה, בפיררה ובמנטובה, ועוד. במחנה היהודי היו מעורבים במחלוקת רוב רבניה של איטליה. כל אחד מן הצדדים זכה לסיעה של רבנים שעמדה לצדו. בראש סיעתו של תמרי עמדו רבני ונציה, ובראש סיעתו של ונטורוצו עמד רבי משה פרובינצאלו – רבה של מנטובה, ועמו רבנים נוספים. מצדם של רבני ונציה הוטל חרם על ונטורוצו ובמקביל הם פסקו כי הגירושין תקפים. מאידך, רבי משה פרובינצאלו, שעמד בראש התומכים בוונטורוצו, פסק כי הגט בטל וכי בתו של תמרי אינה רשאית להינשא כל עוד יתבררו הדברים בבית דין. הדבר עורר כעס גדול על רבי משה פרובינצאלו ומשסירב להופיע בפני רבני ונציה ולהסביר את עמדתו, הוציאו נגדו פסק המורידו מגדולתו. במקביל שלחו שתי הסיעות חוזר אל רבני קהילות ברחבי איטליה, ובכך הצטרפו רבנים רבים לפולמוס. מרבני ארץ ישראל עמדו לצדו של רבי משה פרובינצאלו רבי יוסף קארו וחכמי צפת, ולרבני ונציה הצטרף רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כל אחד מן הצדדים אף הדפיס עלונים וספרים שתמכו בגרסתו, ופרסם את פסקי הרבנים המצדדים בו.
לפנינו שלושה ספרים שנדפסו במהלך הפולמוס, בשנת שכ"ו: "הצעה על אודות הגט" (פריט 14) שנדפס בוונציה מטעם סיעתו של תמרי (קונטרסים שנדפסו לחוד ונאספו בהמשך לספר), הספר "אלה הדברים" שנדפס במנטובה מטעם סיעתו של ונטורוצו (פריט 12), ו"ביאור זה יצא ראשונה" – פסקו של רבי משה פרובינצאלו באותו עניין, שנדפס אף הוא במנטובה (פריט 13).
על הפרשה בהרחבה ראה: ש' סימונסון, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, תרביץ, כח, תשי"ט, עמ’ 375-388; הנ"ל, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, 367-364; י' יודלוב, הערות ביבליוגרפיות לפרשת הגט תמרי-וינטורוצו, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 114-115; א' קופפר, הבהרות נוספות לשערורית הגט תמרי-ונטורוצו, תרביץ, לח, תשכ"ט, עמ' 54-59; הרב צ' גרטנר, פרשת הגט תמרי-ונטורוצו – גילויים חדשים מבית מדרשו של מרן הבית יוסף, מוריה, שנה טז, אייר תשמ"ח, עמ' ט ואילך.
"ביאור זה יצא ראשונה – מכלל פסק החכם הכולל הגאון כמוהר"ר משה פרובינצאלו... וחד דעמיה הגאון כמהר"ר פנחס אלייא ממילי יצ"ו", מנטובה, [שכ"ו 1566]. [דפוס מאיר בן אפרים מפאדובה]. מהדורה יחידה.
נדפס במסגרת הפולמוס בפרשת תמרי-ונטורוצו (רבי משה פרובינצאלו, רבה של מנטובה, עמד בראש התומכים בוונטורוצו; ראה להלן). לאחר שסירב רבי משה לבוא בפני בית הדין בוונציה, קיימו חכמי ונציה דיון בהיעדרו והטילו עליו חרם עד שיחזור בו מן הלעז שהטיל על הגט שסדרו. כמו כן, אסרו עליו ועל חברו רבי פנחס ממילי להורות ופסלו אותם מן הרבנות לתקופה בת שלוש שנים. בתגובה כתב רבי משה פרובינצאלו את הפסק שנדפס בקונטרס שלפנינו, בו דן אם יש מקום לבוררות בדיני אישות (כפי שעושים בדיני ממונות; נושא זה עמד במרכז המחלוקת בין הצדדים).
[11] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. דפים שלמים. כתמים. כריכת עור חדשה, נתונה בנרתיק תואם.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
"שערורית הגט" תמרי-ונטורוצו – פרשה שהסעירה את יהדות איטליה
פרשת תמרי-ונטורוצו היתה מן הפרשיות שהסעירו את הציבור היהודי באיטליה במאה ה-16. היה זה פולמוס הלכתי על פרשת גירושין שהתפתח לפולמוס חריף בו השתתפו רוב רבני איטליה, ואף רבנים מחוצה לה, משאלוניקי, קושטא וארץ ישראל. בפולמוס עורבו גם שלטונות הכנסייה והרשויות בערים שונות באיטליה.
שתי הדמויות המרכזיות בפרשה זו היו הרופא יוסף בן משה הכהן תמרי ושמואל שלומיאל הקטן – המכונה ונטורה או ונטורוצו – בן משה מפרוג'ה. תמרי היה אחד מרופאי העיר ונציה ובעל מעמד והשפעה בקרב הציבור היהודי והציבור הנוצרי בעיר. בשנת ש"כ (1560) אירס שמואל ונטורוצו את תמר, בתו של יוסף תמרי, אך בינו לבין אבי כלתו פרצו חילוקי דעות וכעבור שלושה חודשים עזב ונטורוצו את ונציה. לפי טענתו של ונטורוצו הוא נאלץ לברוח מוונציה לאחר שחמיו לעתיד הלשין עליו בפני השלטונות. גם אחרי בריחתו רדף אותו תמרי בכל מקום אליו הגיע, כשהוא תובע ממנו סכום כסף שלטענתו התחייב לשלם לו. לאחר כארבע שנים פנה תמרי אל המהר"ם מפאדובה וביקש ממנו שיתערב בפרשה. בד' אדר שכ"ד פסק המהר"ם מפאדובה כי על ונטורוצו לכנוס את ארוסתו או לגרשה בתוך חודש ימים (באותה התקופה באיטליה נערך טקס הקידושין בזמן האירוסין ועקב כך נחשבה בתו כנשואה). לאחר דיונים משפטיים רבים, התרצה ונטורוצו לחזור לוונציה, ולגרש את ארוסתו. אך בכך לא תמה הפרשה, שכן לאחר נתינת הגט החל ונטורוצו לטעון כי הגט הוצא ממנו שלא ברצונו וכי ביטל אותו מראש ב"מודעא" שמסר קודם לכן, ולמעשה הגט איננו תקף. שני הצדדים עירבו במחלוקת את השלטונות הכנסייתיים והחילוניים בוונציה ובפירנצה, בפיררה ובמנטובה, ועוד. במחנה היהודי היו מעורבים במחלוקת רוב רבניה של איטליה. כל אחד מן הצדדים זכה לסיעה של רבנים שעמדה לצדו. בראש סיעתו של תמרי עמדו רבני ונציה, ובראש סיעתו של ונטורוצו עמד רבי משה פרובינצאלו – רבה של מנטובה, ועמו רבנים נוספים. מצדם של רבני ונציה הוטל חרם על ונטורוצו ובמקביל הם פסקו כי הגירושין תקפים. מאידך, רבי משה פרובינצאלו, שעמד בראש התומכים בוונטורוצו, פסק כי הגט בטל וכי בתו של תמרי אינה רשאית להינשא כל עוד יתבררו הדברים בבית דין. הדבר עורר כעס גדול על רבי משה פרובינצאלו ומשסירב להופיע בפני רבני ונציה ולהסביר את עמדתו, הוציאו נגדו פסק המורידו מגדולתו. במקביל שלחו שתי הסיעות חוזר אל רבני קהילות ברחבי איטליה, ובכך הצטרפו רבנים רבים לפולמוס. מרבני ארץ ישראל עמדו לצדו של רבי משה פרובינצאלו רבי יוסף קארו וחכמי צפת, ולרבני ונציה הצטרף רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כל אחד מן הצדדים אף הדפיס עלונים וספרים שתמכו בגרסתו, ופרסם את פסקי הרבנים המצדדים בו.
לפנינו שלושה ספרים שנדפסו במהלך הפולמוס, בשנת שכ"ו: "הצעה על אודות הגט" (פריט 14) שנדפס בוונציה מטעם סיעתו של תמרי (קונטרסים שנדפסו לחוד ונאספו בהמשך לספר), הספר "אלה הדברים" שנדפס במנטובה מטעם סיעתו של ונטורוצו (פריט 12), ו"ביאור זה יצא ראשונה" – פסקו של רבי משה פרובינצאלו באותו עניין, שנדפס אף הוא במנטובה (פריט 13).
על הפרשה בהרחבה ראה: ש' סימונסון, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, תרביץ, כח, תשי"ט, עמ’ 375-388; הנ"ל, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, 367-364; י' יודלוב, הערות ביבליוגרפיות לפרשת הגט תמרי-וינטורוצו, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 114-115; א' קופפר, הבהרות נוספות לשערורית הגט תמרי-ונטורוצו, תרביץ, לח, תשכ"ט, עמ' 54-59; הרב צ' גרטנר, פרשת הגט תמרי-ונטורוצו – גילויים חדשים מבית מדרשו של מרן הבית יוסף, מוריה, שנה טז, אייר תשמ"ח, עמ' ט ואילך.