מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
ספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים, תצלומים ותחריטים, גרפיקה וחפצים
12.10.2021
מציג 1 - 10 of 10
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
מכתב שאלות הלכתיות בהלכות גיטין, בחתימת רב העיר רבי מרדכי מיכאל יפה (תלמיד רבי עקיבא איגר) וחברי בית דינו רבי "ישראל פרענקיל" ורבי "יהודא ליב במוה"ר [יפה?]". פרדאן, חשון תר"ז (1846).
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת קלצק. קלצק, חשון תרצ"ד [1933].
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה. רבי אהרן פונה לרבי מרדכי דובין "ציר הסיים הלטבי בעיר ריגע", בקשר למגבית עבור ישיבת קלצק, האמורה להערך בעיר ריגה, ע"י רבי צבי הירש וואלין אב"ד גולדינגן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול ענייני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב: רבי מרדכי דובין (תרמ"ט-תשי"ח בקירוב), מהעיר ריגה. חסיד חב"ד ומראשי "אגודת ישראל". חבר הסיים הלטבי [הבית התחתון של הפרלמנט] במשך שנים רבות. "שר החסד" - עסקן ציבורי ושתדלן ידוע, שעסק במסירות נפש לטובת הפרט (אנשים קשי יום) ולטובת מוסדות התורה. דובין היה מעורב בפעילות לשחרור האדמו"ר הריי"צ מרוסיה הקומוניסטית. בתקופת השואה נכלא ע"י השלטונות הרוסיים בעוד שאשתו ובנו יחידו נרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה התגורר בברית המועצות ונרדף ע"י השלטונות. שמועות שונות נפוצו בעולם על קורותיו ועל מותו [כנראה בסביבות השנים תשי"ז-תשי"ט בקירוב. על מצבתו בעיר טולה נכתב תאריך פטירתו באלול תשי"ז, אולם הדבר לא התברר בוודאות. בשנת 1987 הועברה גופתו לקבורה במלחובקה במבצע חשאי בהוראת הרבי מליובאוויטש ומצבה מכובדת הוקמה על קברו].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של ראש הישיבה. רבי אהרן פונה לרבי מרדכי דובין "ציר הסיים הלטבי בעיר ריגע", בקשר למגבית עבור ישיבת קלצק, האמורה להערך בעיר ריגה, ע"י רבי צבי הירש וואלין אב"ד גולדינגן.
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות", חבר "מועצת גדולי התורה" בליטא, והיה מעורב רבות בניהול ענייני הציבור בפולין. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
מקבל המכתב: רבי מרדכי דובין (תרמ"ט-תשי"ח בקירוב), מהעיר ריגה. חסיד חב"ד ומראשי "אגודת ישראל". חבר הסיים הלטבי [הבית התחתון של הפרלמנט] במשך שנים רבות. "שר החסד" - עסקן ציבורי ושתדלן ידוע, שעסק במסירות נפש לטובת הפרט (אנשים קשי יום) ולטובת מוסדות התורה. דובין היה מעורב בפעילות לשחרור האדמו"ר הריי"צ מרוסיה הקומוניסטית. בתקופת השואה נכלא ע"י השלטונות הרוסיים בעוד שאשתו ובנו יחידו נרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה התגורר בברית המועצות ונרדף ע"י השלטונות. שמועות שונות נפוצו בעולם על קורותיו ועל מותו [כנראה בסביבות השנים תשי"ז-תשי"ט בקירוב. על מצבתו בעיר טולה נכתב תאריך פטירתו באלול תשי"ז, אולם הדבר לא התברר בוודאות. בשנת 1987 הועברה גופתו לקבורה במלחובקה במבצע חשאי בהוראת הרבי מליובאוויטש ומצבה מכובדת הוקמה על קברו].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים חתומים בכתב יד, דפים מודפסים וניירת. ממקומות שונים, רובם בין השנים תר"ן-תש"ך בקירוב.
בין הפריטים:
• "אגרת הקדש" – כתב החידה של הגאון מווילנא - "כתבא למקרא ופשריה להודע!" - אגרת מודפסת מרבי פסח הכהן פינפער אודות כתב חידה שהגר"א מווילנא השאיר לבניו שתפתח רק במלאת שבעים שנה לאחר מותו, והוא מבקש פתרון לתוכן אגרת החידה. ירושלים, [שנות ה-30, תר"צ לערך]. דפוס פ. עניו.
• מכתב מתקופת השואה – בכתב יד וחתימת רבי אברהם יונה גלויבר אב"ד פאלאנקא [נספה בשואה, עם אשתו ותשעת ילדיהם, הי"ד]. במכתב כותב הרב גלויבר אל הרב פראנקל מבודפסט, כי "אני בצרה גדולה" לאחר שקיבל צו התייצבות לגיוס לצבא. פאלאנקא, [שנות הת"ש-תש"ג בקירוב].
• קול קורא מרבני ארגנטינה, לקראת הימים הנוראים, עם תפלה להזכרת נשמות לקדושי השואה. בואנוס איירס, אלול תש"ז [1947].
• קבלה מודפסת ממגבית עבור בניית בית הכנסת (עם איורי מבנה בית הכנסת – מהחזית ומן הצד). Osijek [אוסייק, תרס"ב] 1902. הונגרית וקרואטית.
• דף מודפס בענין "היתר מאה רבנים" – עם העתקת מכתבי רבני גליציה: רבי זאב וואלף גערשטל אב"ד יאריטשוב ורבי אברהם יעקב הלוי הורביץ אב"ד פראבוזנא. [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
• מכתב מודפס (ללא מילוי בכתב יד), מאת ראש ישיבת וואלוז'ין, רבי יעקב ב"ר רפאל שפירא. וולוז'ין, שנות התר"צ.
• הזמנה מודפסת לנישואין, עם מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א. קרית ישמח משה, כסלו תשנ"ט [1998].
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי יחיאל בן יענטל [קרפל]. ברוקלין, תש"ך [1960].
• ועוד מכתבים ודפים מודפסים.
11 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
בין הפריטים:
• "אגרת הקדש" – כתב החידה של הגאון מווילנא - "כתבא למקרא ופשריה להודע!" - אגרת מודפסת מרבי פסח הכהן פינפער אודות כתב חידה שהגר"א מווילנא השאיר לבניו שתפתח רק במלאת שבעים שנה לאחר מותו, והוא מבקש פתרון לתוכן אגרת החידה. ירושלים, [שנות ה-30, תר"צ לערך]. דפוס פ. עניו.
• מכתב מתקופת השואה – בכתב יד וחתימת רבי אברהם יונה גלויבר אב"ד פאלאנקא [נספה בשואה, עם אשתו ותשעת ילדיהם, הי"ד]. במכתב כותב הרב גלויבר אל הרב פראנקל מבודפסט, כי "אני בצרה גדולה" לאחר שקיבל צו התייצבות לגיוס לצבא. פאלאנקא, [שנות הת"ש-תש"ג בקירוב].
• קול קורא מרבני ארגנטינה, לקראת הימים הנוראים, עם תפלה להזכרת נשמות לקדושי השואה. בואנוס איירס, אלול תש"ז [1947].
• קבלה מודפסת ממגבית עבור בניית בית הכנסת (עם איורי מבנה בית הכנסת – מהחזית ומן הצד). Osijek [אוסייק, תרס"ב] 1902. הונגרית וקרואטית.
• דף מודפס בענין "היתר מאה רבנים" – עם העתקת מכתבי רבני גליציה: רבי זאב וואלף גערשטל אב"ד יאריטשוב ורבי אברהם יעקב הלוי הורביץ אב"ד פראבוזנא. [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
• מכתב מודפס (ללא מילוי בכתב יד), מאת ראש ישיבת וואלוז'ין, רבי יעקב ב"ר רפאל שפירא. וולוז'ין, שנות התר"צ.
• הזמנה מודפסת לנישואין, עם מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א. קרית ישמח משה, כסלו תשנ"ט [1998].
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי יחיאל בן יענטל [קרפל]. ברוקלין, תש"ך [1960].
• ועוד מכתבים ודפים מודפסים.
11 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
גלויית דואר עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמריהו יהודה ליב ("שי"ל") מדליה אב"ד ויטבסק ומוסקבה, עם שתי שורות בכתב ידה של אשתו הרבנית. מוסקבה, אייר תרצ"ו [1936].
נשלח אל בנם רבי הלל מדליה [לימים, אב"ד מחזיקי הדת באנטוורפן], שלמד באותם ימים בישיבות בארץ ישראל.
הגאון רבי שמריהו יהודה ליב מדליה (תרל"ג-תרצ"ח), מגדולי הרבנים ברוסיה. כיהן ברבנות ויטבסק וטולה. בשנת תרצ"ג מונה לרבה של מוסקבה. נרדף ע"י השלטון הבולשביקי, לאחר שנשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול במוסקבה, לפני המונים שבאו לתפילת נעילה ביום כיפור, בה קרא ליהודים להישאר נאמנים לדתם ולעמם. בשנת תרצ"ח נעצר ע"י אנשי השרות החשאי (הג.פ.או.), ורק לאחר 26 שנה קיבלה משפחתו הודעה, כי כבר בשלהי ניסן תרצ"ח, הוא הוצא להורג בירייה, בעוון פעילות דתית, הי"ד.
נולד בעיירה קרטינגה (ליטא) למשפחה חב"דית. למד בישיבות ליטא ונותר נאמן למסורת החב"דית. חתן רבי דב בער קראסיק רבה החב"די של קרלביץ'. בשנת תרנ"ה נתמנה לרבה של העיר הגדולה טולה. אח"כ כיהן ברבנות בקרלביץ ובקרליץ. בשנת תרס"ט נתמנה לרבה של ויטבסק. עמד בראש מערכות הפעילות הציבורית של רבני רוסיה יחד עם הגר"ח מבריסק והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ציר ועידת הרבנים בווילנא בשנת תרס"ט ונציג רבני רוסיה בוועידת רבני פולין באותה שנה. ציר פלך ויטבסק יחד עם רבי מאיר שמחה מדווינסק בועידת הרבנים הכלל-רוסית בפטרבורג בשנת תר"ע. ממשתתפי ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, ומנשיאי ועידת "מסורת וחרות" בשנת תרע"ז. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לכהן ברבנות טולה, ולאחר תקופה הגיע למוסקבה, בה עמד בראש ענייני שמירת הדת בעיר.
גלויית דואר 10.5X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
נשלח אל בנם רבי הלל מדליה [לימים, אב"ד מחזיקי הדת באנטוורפן], שלמד באותם ימים בישיבות בארץ ישראל.
הגאון רבי שמריהו יהודה ליב מדליה (תרל"ג-תרצ"ח), מגדולי הרבנים ברוסיה. כיהן ברבנות ויטבסק וטולה. בשנת תרצ"ג מונה לרבה של מוסקבה. נרדף ע"י השלטון הבולשביקי, לאחר שנשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול במוסקבה, לפני המונים שבאו לתפילת נעילה ביום כיפור, בה קרא ליהודים להישאר נאמנים לדתם ולעמם. בשנת תרצ"ח נעצר ע"י אנשי השרות החשאי (הג.פ.או.), ורק לאחר 26 שנה קיבלה משפחתו הודעה, כי כבר בשלהי ניסן תרצ"ח, הוא הוצא להורג בירייה, בעוון פעילות דתית, הי"ד.
נולד בעיירה קרטינגה (ליטא) למשפחה חב"דית. למד בישיבות ליטא ונותר נאמן למסורת החב"דית. חתן רבי דב בער קראסיק רבה החב"די של קרלביץ'. בשנת תרנ"ה נתמנה לרבה של העיר הגדולה טולה. אח"כ כיהן ברבנות בקרלביץ ובקרליץ. בשנת תרס"ט נתמנה לרבה של ויטבסק. עמד בראש מערכות הפעילות הציבורית של רבני רוסיה יחד עם הגר"ח מבריסק והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ציר ועידת הרבנים בווילנא בשנת תרס"ט ונציג רבני רוסיה בוועידת רבני פולין באותה שנה. ציר פלך ויטבסק יחד עם רבי מאיר שמחה מדווינסק בועידת הרבנים הכלל-רוסית בפטרבורג בשנת תר"ע. ממשתתפי ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, ומנשיאי ועידת "מסורת וחרות" בשנת תרע"ז. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לכהן ברבנות טולה, ולאחר תקופה הגיע למוסקבה, בה עמד בראש ענייני שמירת הדת בעיר.
גלויית דואר 10.5X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
תעודה גדולה, שני דפים בכתב יד קליגרפי, עם חתימות רבני הישיבה בהמבורג. ניתן אל ה"זקן שבחבורה... ר' יוסף ב"ר חיים הכהן..." ליום הולדתו השמונים. [המבורג, תר"ץ 1930].
חתומים ראשי ומנהיגי הישיבה, הרבנים: "דוב צבי בן שמואל שרגא יפה; הק' יוסף צבי בן מהר"ר שלמה [רבי יוסף צבי קרליבך הי"ד, רבה האחרון של המבורג לפני השואה]; יששכר בן מהור"ר שלמה יאקבזאן; הק' שמואל יוסף ראבינאוו" [לימים, מגדולי רבני לונדון, בעל דברי שי"ר]. וחתימות ראשי הועד: רבי "אריה ליביש בן מו"ה יצחק זצ"ל" ו"הצעיר יעקב יונה בן כה"ד דוד גאלדשמידט סג"ל".
הרב ד"ר יוסף כהן (גרמניה 1850 - ירושלים 1948), כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בערים עשווגה והמבורג. עלה לארץ ישראל בשנת 1935 [בהיותו כבן 85 שנה], בשנת תרצ"ז נסע לגרמניה 1936-1937 בכדי להציל את ספרייתו. [הוא מוזכר בספרו של עגנון "תכריך של סיפורים", עמ' 177]. בנו העסקן החרדי הבנקאי זאב (וילי) כהן, היה חתנו של הרב שלמה קרליבך מליבק. נכדיו הם אלכסנדר כהן מהנדס עיריית בני ברק, ואחיו השופט חיים כהן [ממייסדי מערכת המשפט במדינת ישראל].
[2] דפים. 41 ס"מ. נתונים בכריכת בד מקורית, עם סרט קישוט. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקפל שבין שני הדפים.
חתומים ראשי ומנהיגי הישיבה, הרבנים: "דוב צבי בן שמואל שרגא יפה; הק' יוסף צבי בן מהר"ר שלמה [רבי יוסף צבי קרליבך הי"ד, רבה האחרון של המבורג לפני השואה]; יששכר בן מהור"ר שלמה יאקבזאן; הק' שמואל יוסף ראבינאוו" [לימים, מגדולי רבני לונדון, בעל דברי שי"ר]. וחתימות ראשי הועד: רבי "אריה ליביש בן מו"ה יצחק זצ"ל" ו"הצעיר יעקב יונה בן כה"ד דוד גאלדשמידט סג"ל".
הרב ד"ר יוסף כהן (גרמניה 1850 - ירושלים 1948), כיהן ברבנות ובהרבצת תורה בערים עשווגה והמבורג. עלה לארץ ישראל בשנת 1935 [בהיותו כבן 85 שנה], בשנת תרצ"ז נסע לגרמניה 1936-1937 בכדי להציל את ספרייתו. [הוא מוזכר בספרו של עגנון "תכריך של סיפורים", עמ' 177]. בנו העסקן החרדי הבנקאי זאב (וילי) כהן, היה חתנו של הרב שלמה קרליבך מליבק. נכדיו הם אלכסנדר כהן מהנדס עיריית בני ברק, ואחיו השופט חיים כהן [ממייסדי מערכת המשפט במדינת ישראל].
[2] דפים. 41 ס"מ. נתונים בכריכת בד מקורית, עם סרט קישוט. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בקפל שבין שני הדפים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
שני דפים (4 עמ' כתובים) עם רשימות חידושי תורה בכתב ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. [ירושלים, ת"ש בקירוב].
• טיוטת מכתב אל מורו ורבו הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, עם הערות על ספרו "לפלגות ראובן" חלק ו' [שנדפס בירושלים בשנת ת"ש]. נוסח אחר של המכתב נדפס בספר "קובץ תשובות" (חלק ב, סימן כה), ראה צילום מצורף.
• חידושים על הרמב"ם הלכות חגיגה (נדפסו ב"קובץ תשובות", חלק ג, סימנים רעז-רעח).
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".
כשהיה הגרי"ש אברך צעיר ובלתי-מוכר, הגיע לירושלים הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס מגדולי גאוני ליטא, שבמקרה התוודע לגדלותו הרבה של הצורב הצעיר, בקיאותו בכל הש"ס והבנתו המעמיקה. הרב אלישיב התקרב מאד וספג מתורתו של הגאון הליטאי הישיש. בשנת תרצ"ז שלח הרב בנגיס (מיזמתו) אל ביתו של הרב אלישיב מכתב סמיכה לרבנות, שבין היתר נכתב בו עליו: "בקי בכולי תלמודא... מקשה ומפרק בדרך חריף ובסברא ישרה, ומסיק שמעתתא אליבא דדינא, כמותו ירבו בישראל... יורה וידין בכולי הלכתא ויכולים לסמוך עליו בבטחה, כי הלכה כמותו..." (משוש דור ודור, א, עמ' 203). במשך יותר מחמש עשרה שנה שהרב בענגיס התגורר בירושלים, התחזק הקשר בין הרב לתלמיד יותר ויותר, בפגישות רבות (כמעט בכל ליל שבת) ובקשרי מכתבים. כאשר הרב בענגיס נסע לחו"ל בשנת תרצ"ט, הם המשיכו להתכתב בדברי תורה (ראה קובץ תשובות, ב, סימן לה). הרב בענגיס כתב לו באחד המכתבים ההם: "...נכספה נפשי למהר שובי למקומי לשבת בעיה"ק ירושלים תובב"א לחיים ולשלום... ותקותי לד' כי בעגלא ובזמן קריב יזכיני למלא חפצי ורצוני ולביתי ולעירנו ישיבני לחיים ולשלום, ושם נשתעשע בחד"ת בהסכת ושמע מתוך הספר בעזה"ש ובאריכות... מצאתי כדאי להעיר אותו על דבריו ובקוצר אמרים, ולכשנזכה להתראות נשלים המו"מ בעזה"ש...".
[2] דף, כתובים משני צידיהם. גודל משתנה 19.5-22.5 ס"מ. 115 שורות בכתב ידו. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר בשולי אחד הדפים.
• טיוטת מכתב אל מורו ורבו הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, עם הערות על ספרו "לפלגות ראובן" חלק ו' [שנדפס בירושלים בשנת ת"ש]. נוסח אחר של המכתב נדפס בספר "קובץ תשובות" (חלק ב, סימן כה), ראה צילום מצורף.
• חידושים על הרמב"ם הלכות חגיגה (נדפסו ב"קובץ תשובות", חלק ג, סימנים רעז-רעח).
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".
כשהיה הגרי"ש אברך צעיר ובלתי-מוכר, הגיע לירושלים הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס מגדולי גאוני ליטא, שבמקרה התוודע לגדלותו הרבה של הצורב הצעיר, בקיאותו בכל הש"ס והבנתו המעמיקה. הרב אלישיב התקרב מאד וספג מתורתו של הגאון הליטאי הישיש. בשנת תרצ"ז שלח הרב בנגיס (מיזמתו) אל ביתו של הרב אלישיב מכתב סמיכה לרבנות, שבין היתר נכתב בו עליו: "בקי בכולי תלמודא... מקשה ומפרק בדרך חריף ובסברא ישרה, ומסיק שמעתתא אליבא דדינא, כמותו ירבו בישראל... יורה וידין בכולי הלכתא ויכולים לסמוך עליו בבטחה, כי הלכה כמותו..." (משוש דור ודור, א, עמ' 203). במשך יותר מחמש עשרה שנה שהרב בענגיס התגורר בירושלים, התחזק הקשר בין הרב לתלמיד יותר ויותר, בפגישות רבות (כמעט בכל ליל שבת) ובקשרי מכתבים. כאשר הרב בענגיס נסע לחו"ל בשנת תרצ"ט, הם המשיכו להתכתב בדברי תורה (ראה קובץ תשובות, ב, סימן לה). הרב בענגיס כתב לו באחד המכתבים ההם: "...נכספה נפשי למהר שובי למקומי לשבת בעיה"ק ירושלים תובב"א לחיים ולשלום... ותקותי לד' כי בעגלא ובזמן קריב יזכיני למלא חפצי ורצוני ולביתי ולעירנו ישיבני לחיים ולשלום, ושם נשתעשע בחד"ת בהסכת ושמע מתוך הספר בעזה"ש ובאריכות... מצאתי כדאי להעיר אותו על דבריו ובקוצר אמרים, ולכשנזכה להתראות נשלים המו"מ בעזה"ש...".
[2] דף, כתובים משני צידיהם. גודל משתנה 19.5-22.5 ס"מ. 115 שורות בכתב ידו. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר בשולי אחד הדפים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
שלשה מסמכים משפטיים, שניים מהם פסקי בית דין בחתימות הרבנים הדיינים. ירושלים, שנות התש"כ:
• פסק דין מבית הדין הרבני האזורי ירושלים. "פסק דין הצהרתי", בענין אלמנה המבקשת חליצה מאחי-בעלה. בפסק הדין נכתב: "לפי הדין אין מצות יבום נוהגת בנידוננו, ומצות חליצה קודמת ליבום..." [נושא רחב, בו היו פולמוסים בין גדולי הדיינים בארץ ישראל האשכנזיים והספרדים, ואכמ"ל בזה]. חתומים הדיינים: רבי אליעזר יהודה ולדינברג, רבי עובדיה יוסף ורבי יוסף קאפח. ירושלים, טבת תשכ"ד דצמבר 1963.
• פסק דין מבית הדין הרבני האזורי ירושלים, בעניין גירושין. בחתימת הדיינים: רבי יוסף בבליקי, רבי אברהם שפירא ורבי מרדכי אליהו [לימים, הרבנים הראשיים לישראל]. ירושלים, שבט תשכ"ח 1968.
• העתק צו בית משפט, בעניין ירושה (ירושת הנפטר הנזכר לעיל, בפסק דין מס' 1). ירושלים, אדר תשכ"ג 1963.
[3] דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
• פסק דין מבית הדין הרבני האזורי ירושלים. "פסק דין הצהרתי", בענין אלמנה המבקשת חליצה מאחי-בעלה. בפסק הדין נכתב: "לפי הדין אין מצות יבום נוהגת בנידוננו, ומצות חליצה קודמת ליבום..." [נושא רחב, בו היו פולמוסים בין גדולי הדיינים בארץ ישראל האשכנזיים והספרדים, ואכמ"ל בזה]. חתומים הדיינים: רבי אליעזר יהודה ולדינברג, רבי עובדיה יוסף ורבי יוסף קאפח. ירושלים, טבת תשכ"ד דצמבר 1963.
• פסק דין מבית הדין הרבני האזורי ירושלים, בעניין גירושין. בחתימת הדיינים: רבי יוסף בבליקי, רבי אברהם שפירא ורבי מרדכי אליהו [לימים, הרבנים הראשיים לישראל]. ירושלים, שבט תשכ"ח 1968.
• העתק צו בית משפט, בעניין ירושה (ירושת הנפטר הנזכר לעיל, בפסק דין מס' 1). ירושלים, אדר תשכ"ג 1963.
[3] דף. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
מכתב ברכה לנישואין, בחתימת ידם של רבי ברוך קונשטט ורבי יחיאל מיכל שלזינגר ראשי ישיבת "קול תורה" – ירושלים, אב תש"ח [1948].
הגאון רבי יחיאל מיכל שלזינגר (תרנ"ח-תש"ט), מגדולי הרבנים הצעירים בגרמניה בערב מלחמת העולם השניה. כיהן כראש ישיבה, דיין ומו"צ בפרנקפורט דמיין, בה נשאר (בהוראת רבי חיים עוזר) עד לאחר "ליל הבדולח" (חשון תרצ"ט 1938). עלה לירושלים בשנת תרצ"ט והקים בה את ישיבת "קול תורה" הקיימת לתפארה עד היום הזה בראשות בניו וצאצאיו. נפטר בגיל צעיר וקברו נמצא בבית העלמין (ה"זמני") בחצר בית החולים "שערי צדק" ברחוב יפו בירושלים.
הגאון רבי ברוך קונשטאט (תרמ"ו-תשכ"ז) יליד העיר פרשבורג ומתלמידי הישיבה בפרשבורג (ראה עליו: החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרלד). כבר משנת תרע"ד כיהן כדיין בעיר פולדא. בתחילת השואה נשלח למאסר במחנה בוכנוואלד, ולאחר שחרורו הצליח לעלות לארץ ישראל, בה נקרא ע"י הרב יחיאל מיכל שלזינגר, להקים עמו את ישיבת "קול תורה".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, כ-28 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה וחתום בכתב יד. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
הגאון רבי יחיאל מיכל שלזינגר (תרנ"ח-תש"ט), מגדולי הרבנים הצעירים בגרמניה בערב מלחמת העולם השניה. כיהן כראש ישיבה, דיין ומו"צ בפרנקפורט דמיין, בה נשאר (בהוראת רבי חיים עוזר) עד לאחר "ליל הבדולח" (חשון תרצ"ט 1938). עלה לירושלים בשנת תרצ"ט והקים בה את ישיבת "קול תורה" הקיימת לתפארה עד היום הזה בראשות בניו וצאצאיו. נפטר בגיל צעיר וקברו נמצא בבית העלמין (ה"זמני") בחצר בית החולים "שערי צדק" ברחוב יפו בירושלים.
הגאון רבי ברוך קונשטאט (תרמ"ו-תשכ"ז) יליד העיר פרשבורג ומתלמידי הישיבה בפרשבורג (ראה עליו: החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרלד). כבר משנת תרע"ד כיהן כדיין בעיר פולדא. בתחילת השואה נשלח למאסר במחנה בוכנוואלד, ולאחר שחרורו הצליח לעלות לארץ ישראל, בה נקרא ע"י הרב יחיאל מיכל שלזינגר, להקים עמו את ישיבת "קול תורה".
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, כ-28 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה וחתום בכתב יד. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
דף עם רשימות פרוטוקול אסיפות של "עזרא – ארגון הנוער החרדי". תל אביב, אפריל 1946 [אייר תש"ד].
סיכום פגישות ואסיפות לקראת ועידה ארצית של הארגון. בתחילת הפרוטוקול מסופר על "שבת ההכנה לכינוס הלימודי" שהתקיימה בשבת פרשת אחרי מות [ו' אייר תש"ד] בזכרון מאיר בישיבת פוניבז' – "...השתתפו כ-80 חבר". הרשימות כוללות דיווחים (מעניינים) בנוגע לבחירת נציגים לועידה הארצית.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ, כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים חסרים (כמעט ללא פגיעה בטקסט).
סיכום פגישות ואסיפות לקראת ועידה ארצית של הארגון. בתחילת הפרוטוקול מסופר על "שבת ההכנה לכינוס הלימודי" שהתקיימה בשבת פרשת אחרי מות [ו' אייר תש"ד] בזכרון מאיר בישיבת פוניבז' – "...השתתפו כ-80 חבר". הרשימות כוללות דיווחים (מעניינים) בנוגע לבחירת נציגים לועידה הארצית.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ, כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים חסרים (כמעט ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק ב' - יודאיקה
12.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $163
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת רבני קהילת עדת ישרון בניו-יורק, העוסקים בהמלצה על "המרכז לחינוך תורני" שבזכרון-יעקב:
• מכתב מאת רבי שמעון שוואב, רב קהילת עדת ישרון בניו-יורק. ניו יורק, [תשל"ט] 1978.
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם מספר שורות בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון שוואב. המלצה על "המרכז לחינוך תורני" שבזכרון יעקב, שמציל ילדים רבים מהמסיון ומהדרדרות רוחנית, ומעלה אותם על דרך הישר. בסוף המכתב מספר שורות בכתב-יד, עם ברכה חמה לכל המסייעים לארגון.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמי קלים בשוליים. סימן קיפול.
• מכתב מאת רבי יוסף ברויאר, רב קהילת עדת ישורון בניו יורק. ניו יורק, תשל"ט [1979].
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם חתימה של רבי יוסף ברייער. המלצה חמה על רבי יצחק כהן, הקשור ל"מרכז לחינוך תורני" שמציל ילדים משמד, ועל חשיבותו של מוסד זה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשוליים. סימן קיפול.
• מכתב מאת רבי שמעון שוואב, רב קהילת עדת ישרון בניו-יורק. ניו יורק, [תשל"ט] 1978.
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם מספר שורות בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון שוואב. המלצה על "המרכז לחינוך תורני" שבזכרון יעקב, שמציל ילדים רבים מהמסיון ומהדרדרות רוחנית, ומעלה אותם על דרך הישר. בסוף המכתב מספר שורות בכתב-יד, עם ברכה חמה לכל המסייעים לארגון.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמי קלים בשוליים. סימן קיפול.
• מכתב מאת רבי יוסף ברויאר, רב קהילת עדת ישורון בניו יורק. ניו יורק, תשל"ט [1979].
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם חתימה של רבי יוסף ברייער. המלצה חמה על רבי יצחק כהן, הקשור ל"מרכז לחינוך תורני" שמציל ילדים משמד, ועל חשיבותו של מוסד זה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשוליים. סימן קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג